ומבואר בגמרא סנהדרין דף קי.
"וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן שחשדוהו מאשת איש שנאמר (תהלים קו, טז) ויקנאו למשה במחנה א"ר שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה שנאמר (שמות לג, ז) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה (במדבר טז, כה).
וביאר שם רש"י "יצא מחוץ למחנה שלא יחשדהו עוד".
ולכאורה אינו מובן הרי היציאה מחוץ למחנה הייתה לאחר חטא העגל עד בניית המשכן כפי שכתב רש"י עצמו שם . ופרשת קורח הייתה לשיטת רש"י אחרי המרגלים . כלומר לפחות בשנה השניה לאחר הקמת המשכן ?