נטע רבעי כביכורים-ישוב לדברי תרגום יונתן ואבן עזרא שזה לכהן

[מגיב ומניב]

כ,ו: ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה איש אחר יחללנו.

וכתב הרמב"ן, וז"ל: וטעם ולא חללו כי לא באה השנה הרביעית, כי המנהג בכרם בבא תבואתו שיחולו שם וילכו בו בחלילים, וצוה הכתוב שיהיה כל פריו קדש הלולים, שיהללו את השם הנכבד בשמחה ההיא.

וראה עוד בפר' קדושים (ויקרא יט,כד): ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'. ופירש"י: כמעשר שני שכתוב בו וכל מעשר הארץ קדש לה', מה מע"ש אינו נאכל חוץ לחומת ירושלים אלא בפדיון, אף זה כן, ודבר זה הלולים לה' הוא, שנושאו שם להלל ולשבח לשמים.

ונראה שזה מתבאר היטב עם דברי הרמב"ן שם בפס' כג, וז"ל: וטעם המצוה הזאת לכבד את ה' מראשית כל תבואתינו מפרי העץ ותבואת הכרם, ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה', והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית, ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני ה', ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הביכורים.

ואולי זהו טעמו של האב"ע בפ' קדושים שכתב 'ויאכלנו הכהן', ועי' כיו"ב בתרגום יונתן כאן ושם בפר' קדושים. ותמוה שהרי הבעלים אוכלים אותו. (וראה שו"ת דובב מישרים ג,צו). אכן יתכן שדן בו דין ביכורים, ועיין.

[איש_ספר]

מגיב ומניב, מעיין המתגבר.

הקושיא על האבן עזרא כ"כ גדולה שלא יועיל הדברים הנפלאים שהבאת, ישנם קשיים באבן עזרא שאנו פוטרים בהנחה שהוא ירד לפשוטו של מקרא אך כשמוצאים באבע"ז דינים ומסורות נגד מסורתינו זו בעיה גדולה. מה זאת אומרת דן בו דין ביכורים, מדעתו דן? צע"ג!

[סמ''ק]

יש כאן טענה מעניינת בדבר התלמידים...

[יצג]

יעויין תורה שלמה כרך לה (תרגומי התורה) עמ' פא ואילך.

[עושה חדשות]

הרב כשר אכן האריך שם בדברי המיוחס ליונתן והאבן עזרא, עי"ש, וראוי לציין עוד למקור נוסף הנדפס לאחרונה בחצי גבורים ע"י ידידנו הרב חריטן, חלק ח, פירוש ר' אהרן ב"ר חיים הכהן לפיוטי חג השבועות, הערה 147. עוד הראוני בפי' הרד"ק לירמיה לא,ד - "ועתה הבטיחם שיהיה להם שלוה גדולה ויטעו כרמים להם ויחללו בשנה הרביעית כמשפט פדיון פירות הכרמי' ועושים אותן חולין ויהיו מותרין לזר לאכלן אחר החלול". וצ"ע.

[נוטר הכרמים]

על דברי היונתן כבר תמה במשנה ראשונה מע"ש פ"ה והניח בצ"ע.

ראה עוד בשו"ת לבושי מרדכי יו"ד תליתאי סי' נ.
ובשו"ת משנה הלכות חי"ט סי' רלד.