נוטר הכרמים כתב:ידוע פירושו המקורי של רס"ג בפרשתנו על החילוק בין 'מי' ל'מימי', מימי - מים הראויים לשתיה, ו'מי' שאינם ראוים,
ובכך מבוארים כו"כ מקראות, ראה ברבינו בחיי ובאבן עזרא, הכוה"ק והמלבי"ם ועוד.
בקשתי מהרב הוגה ומעיין,
אם יש איזו הרחבה בענין,
והיאך מתיישבים בדרך פשט קושיות החת"ס (תורת משה פר' חוקת) מכמה מקראות שאינם מתאימים לכלל הנ"ל.
הוגה ומעיין כתב:דפשיטא למר, פשיטא לראשונים להיפך.
רבי משה אבן עזרא ב"העיונים והדיונים" (מהדו' הלקין עמ' 226) כותב על הקוראן: "ראשי העוסקים בהלכה וגדולי המדברים, רבי סעדיה ור' האיי ואחרים מן המדברים, הסתייעו בו כשביקשו עזרה בגילוי הסתום שבנבואות".
רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין כותב בפירושו לשיר השירים "התגלות הסודות והופעת המאורות" (מהדו' הלקין עמ' 492-4): "ורבנו האיי גאון ז"ל, הרי אנו מוצאים, שבספרו, אשר קרא לו "אלחאוי" הוא מסתייע בדברי הערבים ... וגם הסתייע בבית משיר אהבה למאמר רבותינו ז"ל ... וגם הסתייע בקוראן ובחדית', וכן עשה לפניו ר' סעדיה ז"ל בפירושיו בלשון הערביים".
כמובן שטעמם לא משום שראו בו סמכות אלא משום שנקטו שהשתקעו בו מסורות חז"ל קדומות, וברוחב דעתם ידעו לאכול הרימון ולהשליך קליפתו. אך כשיש מקור בקוראן ולא מוצאים את זה במקום אחר, אין צורך להניח שהיה לפניהם מקור מדרשי אחר (אם כי זה יתכן).
(לענין המדרש הגדול - פשיטא שהוא שואב המון מרס"ג וגם מהבאים אחריו במאות השנים שאח"כ. וכבר טעו כמה בהביאם אותו למקור לדברי הרמב"ם...).
אריסמנדי כתב:הוגה ומעיין כתב:מצורף מאמרו של אליעזר שלוסברג על מהדורתו, הכולל מידע חשוב על התפסיר.
מאמר מעניין זה הוא משנת תשס"ז, באיזו שלב עומדת העבודה על מהדורה זו?
צופה_ומביט כתב:אריסמנדי כתב:הוגה ומעיין כתב:מצורף מאמרו של אליעזר שלוסברג על מהדורתו, הכולל מידע חשוב על התפסיר.
מאמר מעניין זה הוא משנת תשס"ז, באיזו שלב עומדת העבודה על מהדורה זו?
מצטרף לשאלה. היש מי שיודע מה נעשה עמו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים