הערות וידיעות חשובות אודות פירוש הרס"ג לתורה

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' נובמבר 17, 2016 10:45 am

הוגה ומעיין,
תודה מיוחדת על המידע החשוב שהבאת בהודעה זו. viewtopic.php?p=313548#p313622
והשווה: viewtopic.php?f=17&t=13342
viewtopic.php?f=7&t=4286

הוגה ומעיין

מש"נ, שתי הערות לדבריך.

א. "גילוי הסתום שבנבואות" לא מצומצם לענייני לשון.

ב. העובדה שרס"ג מתרגם כך גם בתפסיר אינה מוכיחה כלל שאין לכך מקור מדרשי. יש עשרות ואולי מאות מקומות שהתרגום מבוסס על פרשנות מדרשית, חז"לית או עצמאית, והעובדה שהדברים נמצאים בו אינם מעידים שאין כאן "תאויל".

מה שנכון נכון

הוגה ומעיין כתב:מש"נ, שתי הערות לדבריך.

א. "גילוי הסתום שבנבואות" לא מצומצם לענייני לשון.

יעויין בנידון שבכל השער. הקטע על רס"ג בעמ' קסב.
קרוב לודאי שכונתו ב'סתומות' לעניני הגשמה, שהם ע"ד השאלה כמו שמצינו שכן מנהג הלשון אצל בנ"א. ותל"מ.

הוגה ומעיין

התרגום שם בעייתי ביותר, ואפשר ללמד עליו זכות - הוא כותב בהערה 44 שכתב היד משובש. אני מציע לך לקרוא את תרגומו של הלקין. התנגדותם של "בעלי הסברא" המדוברים בקטע אינה לדחיית ההגשמה, אלא לשימוש בקוראן. ומטרת הקטע היא להצטדק על שימושו בו, ע"ש.

וא"כ אין להוציא מפשוטו את המשפט על "גילוי הסתום שבנבואות", שאינו הולם את "סוד ההגשמה". ותל"מ.

מה שנכון נכון

קראתי מקודם את הקטע גם אצל הלקין. בגלל שאינו זמין ברשת נתתי קישור למהדורה הישנה.
ענין השער מוכיח על הנושא, ואיני רואה הרבה מקום לבנות על איזו לשון סתומה.

[לנד"ד - סיפור בדים מהקוראן שאברהם קרא לעופות מתים וחיו אינו סיבה מספקת לפרש 'וירד' העיט - שאברהם הניח את העוף על הפגרים, 'וישב' אותם - התנועעו וחיו. ואם אעפ"כ פירש כן רס"ג נראה שהבין כן בחכמתו הגדולה שהולידה עוד הרבה חידושים מפליגים, או מכח איזו מסורת מדרשית או פרשנית של חז"ל וכדו', ולא שההבלים הנ"ל האירו את עיניו. מלבד השאלה הפשוטה מנין לערבי/יהודי שחיבר את הקוראן הידיעה על כך, ולמה שיאמין להם רס"ג? בגלל שמסורת בידם מישמעאל אביהם? או בגלל שירד הכותב לעומק פשוטו של מקרא (בעברית!) ודלה משם את המאורע הזה, ומשום מה בחר לסלפו עד לבלי היכר? ואם נאמר שקיבל זאת מחכמי ישראל כעוד מדרשים אחרים, למה לא נאמר שבדרך זו הגיעה גם לרס"ג, ולא נצטרך לתלות שעברה אליו דרך ביבין סרוחין].

הוגה ומעיין

ענין השער אינו מוכיח על הנושא, שהרי גם לפי הבנתך יש בפיסקה ספציפית זו הרחבה על עיקר ההסתייעות בספרי אוה"ע, שלכן מכליל על "הסתייעו בכך" ("יסתשהד בה"); מביא את נושא הלימוד מפירושי הנוצרים (המגשימים יותר!); ומביא מדברי חז"ל על האומר דבר חכמה ואפילו באוה"ע נקרא חכם. ואגב, אנו אכן יודעים על רה"ג ולימודו מפירושי הנוצרים במעשה דרב מצליח בן אליה אבן אלבצק דיין סיציליה.

אינני רואה מה סתום בלשון. היא מדברת על העניינים הקשים (אלמעתאץ) בספרי הנבואה.

והנראה לדעתך לנד"ד דורש היכרות טובה יותר עם הלך חשיבתו של רס"ג והסתמכותו על עצמו בקריאה ביקורתית של טקסטים בעייתיים. אני לא שולל אפשרות של מדרש קדום שמהווה מקור. דברים רבים שרס"ג כותב בפירוש שמקורם בדברי חז"ל טרם נמצא מקורם. וכמובן יתכן גם שמדובר בפרשנות עצמאית. מה שאני אומר זה מה שכתבתי לעיל, שכאשר יש מקור מפורש בקוראן, ואנו יודעים שרס"ג השתמש בספר זה לפירוש עניינים קשים בתנ"ך, ובינתיים לא מצאנו מדרש אחר המשמש מקור - איננו צריכים לחפש את המדרש, שכן אפשר שעל פיו הוא בנה.

לשאלתך איך הדברים הגיעו לכותב הקוראן או רבו היהודי, ואם הגיעו ממדרש למה לא הגיעו לרס"ג - יש עדיין 250 שנים ביניהם, מספיק זמן להיעלמות מדרשים ומסורות בתנאי אותה עת.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' נובמבר 21, 2016 3:23 am

הרב הוגו"מ, בעבר ראיתי תמליל מהרצאה שנשא פרופ' מאיר בר אשר בנושא '[רבנו] סעדיה גאון על התנ"ך בראי הפרשנות המוסלמית של הקוראן'. אני לא אומר שדבר זה לא נכון או לא יכול להיות, אבל מכל ראיותיו והוכחותיו שהובאו שם לא השתכנעתי כלל בנכוניות טיעונו הבסיסי שיש לראות השפעת פרשנותה של הקוראן בפירושו של רס"ג. האם לדעתך יש הוכחות ברורות לקביעתם של הר"מ ן' עזרא והר"י ן' עקנין? הייתי שמח אילו תועיל בטובך להציע לפנינו איזו הוכחות שלפחות אתה השתכנעת מהן שאכן יש לקבל את זה, ולא להניח כדבר פשוט שכמונו גם רס"ג היה נפשו היפה סולד מכגון זה.

הוגה ומעיין

אודה: אינני מכיר את הקוראן, וגם אינני מכיר מספיק את רס"ג. עדויותיהם של רמב"ע ור"י אבן עקנין נראות לי ראויות להישמע, בין אם מסרו מה שקיבלו במסורת ובין אם טענו מה שהגיעו אליו בעצמם, כיון שידיעותיהם בכתבי רס"ג ולהבדיל בקוראן היו נרחבות בהחלט.

אדגיש רק שערבבת כאן תחום אחר. לא דיברתי על פרשנות הקוראן - הכלים הפרשניים שאולי הועתקו לפרשנות המקרא. זה נושא בפני עצמו, בלי עדויות אך עם הקבלות רבות, כאשר מטבע הדברים בכגון זה אכן אין ההקבלות מוכיחות בהכרח על השפעה ישירה.

לשורה אחרונה של דבריך - יש לנו אכן נטייה לדון את קדמוננו בצלמנו. אך עלינו להכיר בכך שהנטייה הזו לא תמיד מתלכדת עם האמת. האם המעשה ברב מצליח בן אליה אבן אלבצק דיין סיציליה כן תואם להשקפותינו?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' נובמבר 21, 2016 11:37 pm

הוגה ומעיין כתב:לשורה אחרונה של דבריך - יש לנו אכן נטייה לדון את קדמוננו בצלמנו. אך עלינו להכיר בכך שהנטייה הזו לא תמיד מתלכדת עם האמת. האם המעשה ברב מצליח בן אליה אבן אלבצק דיין סיציליה כן תואם להשקפותינו?

מוכרחני להודות שלא שמעתי עליו בלתי היום וגם אתה לא הגדת לי, אבל בלא"ה ידעתי גם ידעתי שאין למדוד את הקדמונים בפרא"ק שלנו. ובכל זאת כל עוד שאין לנו מספיק מידע להסיק אחרת, נראה לי סביר שאפשר להניח - עכ"פ כנקודת מוצא - שגם רס"ג היה ככל גדול אחר ששמענו את שמעו שאינו מדבר בשבחא של ספר הקוראן לעולם, ובוז יבוז לו על חלומותיו ועל דבריו. כמובן שאין בזה כדי להכריע בשאלת מידת הסתמכותו של רס"ג על הקוראן, ובפרט לא במקום שכבר העידו גדולים הנ"ל עדותם, אבל נדמה שעדיין ניתן לבקש הוכחות עצמאיות נוספות.

מה שנכון נכון

הגהמ כתב:
הוגה ומעיין כתב:האם המעשה ברב מצליח בן אליה אבן אלבצק דיין סיציליה כן תואם להשקפותינו?

מוכרחני להודות שלא שמעתי עליו בלתי היום וגם אתה לא הגדת לי.

ראה בדברי ר"י ן' עקנין הנ"ל. [הראיה היא מהנהגת רב האי גאון].
גם רש"י ושאר חכמי צרפת מסתייעים בפי' ה'פותרין'.
אך כנ"ל, לא מצאנו שום עדות על הסתמכות שלא בעניני לשון והבנת פשט המילות.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' נובמבר 22, 2016 10:10 am

מה שנכון נכון כתב:גם רש"י ושאר חכמי צרפת מסתייעים בפי' ה'פותרין'.

ומי אמר לך ש'פותרין' אלו לא היו משלומי אמוני ישראל?
(על השימוש ב'פתר' במובן של 'פירוש' וכיוצא בכך, כתב רי"ש שפיגל באחד מעמודיו)

איש גלילי

חד ברנש כתב:
מה שנכון נכון כתב:גם רש"י ושאר חכמי צרפת מסתייעים בפי' ה'פותרין'.

ומי אמר לך ש'פותרין' אלו לא היו משלומי אמוני ישראל?
(על השימוש ב'פתר' במובן של 'פירוש' וכיוצא בכך, כתב רי"ש שפיגל באחד מעמודיו)

יותר מכך, בדרך כלל אפשר למצוא את דברי 'הפותרים' שרש"י מביא - בדברי המדקדקים שקדמוהו.

לדוגמא - מה שהביא רש"י בבמדבר לג נה בשם הפותרים - נמצא בפירוש הר"י אבן בלעם ליהושע כד יג.

מה שנכון נכון

כמדומני שעל זהות 'הפותרים' נחלקו החוקרים, אם הכוונה לפי' הנוכרים, או לרשימות ביאורי מילים שהיו בשימוש אצל יהודי צרפת. (כך מונח לי בזכרון, אם אכן אין דעה כזו - אשמח). התכונתי בעיקר לרבותא, שאפי' תמצא לומר שמדובר על פי' הנוכרים היינו רק בביאורי מילים.

ר"י אבן בלעם לא ממש קדם לרש"י. ספריו נכתבו בערבית. האם מצאנו מישהו מחכמי צרפת שמסתמך על פירושים שנכתבו בערבית?

איש גלילי

הרשה לי לחלוק עליך בחדא, הר"י אבן בלעם קדם בהחלט לרש"י, הוא נפטר בשיבה טובה כשרש"י היה צעיר לימים (אמנם, מה שנכון נכון, שספריו נכתבו בערבית, וממילא הגיוני שרש"י לא ראה את דבריו, לא הסבתי את תשומת לבי לכך).

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' נובמבר 22, 2016 1:06 pm

הסתמכות על פותרים שאינם משלומי אמונתנו אינו כ"כ רחוק כשהוא לעצמו. אין הבדל גדול בינה למה שסמך רבי עקיבא על הנהוג באפריקי לפרש מלת טוטפת, או מה שסמכו תלמידי רבינו הקדוש על אמתיה דרבי לפתור עוד איזה מילים קשים. וכן ראה מה שהובא משם הגר"י קמנצקי בספרו אמת ליעקב על שו"ע יו"ד, בענין השימוש בספר המילים למרקוס יאסטראוו. כמובן, ליכנס למנזר לשאול פי ה'קתוליק' זה כבר דבר אחר.

מה שנכון נכון

על הדוגמאות שכתבת יש להעיר (מלי להכנס לדיון על העקרון).
ר"ע לא הסתמך על מה שפי' באפריקי את הפסוק, אלא אמר שכן פי' מילה זו בלשונם. (וכנראה היא קרובה ללה"ק במדת מה, וכמו שנוהגים המפרשים לבאר ע"פ ארמית וערבית)
אמתיה דרבי אינה נכריה, ובנוסף לזה מה שידעה היא משום שהיתה בבית רבי שהיה צח לשון עד שגם עבדיו היו בקיאים בלה"ק כמ"ש הרמב"ם.
[יסטרוב היה יהודי, השאלה היא מצד ללמוד מי שאין בו ירא"ש, וכאן לא מדובר על ללמוד ממנו דברי תורה אלא על ביאור מילים שהובאו בספרי חז"ל משפות נכריות כארמית ויונית].

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' נובמבר 23, 2016 12:44 am

viewtopic.php?p=292703#p292703

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ג' דצמבר 06, 2016 1:20 am

הוגה ומעיין כתב:רבי משה אבן עזרא ב"העיונים והדיונים" (מהדו' הלקין עמ' 226) כותב על הקוראן: "ראשי העוסקים בהלכה וגדולי המדברים, רבי סעדיה ור' האיי ואחרים מן המדברים, הסתייעו בו כשביקשו עזרה בגילוי הסתום שבנבואות".

רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין כותב בפירושו לשיר השירים "התגלות הסודות והופעת המאורות" (מהדו' הלקין עמ' 492-4): "ורבנו האיי גאון ז"ל, הרי אנו מוצאים, שבספרו, אשר קרא לו "אלחאוי" הוא מסתייע בדברי הערבים ... וגם הסתייע בבית משיר אהבה למאמר רבותינו ז"ל ... וגם הסתייע בקוראן ובחדית', וכן עשה לפניו ר' סעדיה ז"ל בפירושיו בלשון הערביים".

מעניין שרב האי גאון מבקר את חמיו רב שמואל בן חפני, על שהרבה לקרות בספרי נכרים.
אמנם הביקורת הספציפית שהוא כותב אינה נוגעת לקוראן שמשופע בניסים ונפלאות...
תשובות הגאונים מוסאפיה תשובה צט.

: ללא שם.jpg (42.34 KiB) נצפה 11623 פעמים

הוגה ומעיין

ואכן כבר עמדו קדמונים בסתירה זו.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ש' ינואר 07, 2017 9:50 pm

מהו פירוש הרס"ג שהשתמשו בו במקרא מפורש של עוז והדר [חומש בראשית]? איפה ניתן לראותו?

מה שנכון נכון

ברקים רב כתב:מהו פירוש הרס"ג שהשתמשו בו במקרא מפורש של עוז והדר [חומש בראשית]? איפה ניתן לראותו?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?185580&

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ש' ינואר 07, 2017 10:04 pm

תודה!
למה אני לא מצליח להגיע לזה בחיפוש בדיסק של אוצה"ח? זה בתוך חבילה כלשהי?

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ש' ינואר 07, 2017 10:06 pm

עכשיו אני רואה שזה עודכן רק בגירסה 15.
תודה

הוגה ומעיין

לא כל מה שהובא בשם רס"ג במקרא מפורש הוא מהפירוש הארוך הנ"ל. הרבה מאוד לקוח מהתפסיר (-התרגום הערבי), שממנו תרגם הרב קאפח ללה"ק את המילים שלדעתו היו ראויות לתשומת לב, ואילו במקרא מפורש דלו עוד אוצרות רבים מתפסיר זה.

כמו"כ בויקרא יש מובאות מהפירוש הארוך שמקורם בכת"ע שונים או בקטעי גניזה שטרם פורסמו.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » א' ינואר 08, 2017 12:25 pm

תודה, הרב הו"מ. כיון שאני מבין שאתה בין העורכים, וכיון שאין לי גישה לאוצר מקוון, אשאל אותך: בפסוק 'בואכה ספרה הר הקדם' (בראשית י ל), מובא במקרא מפורש בשם רס"ג ש'ספר' הוא שם עיר, והיא העיר 'מדינה' שבחצי האי ערב. האם תוכל לצטט את המקור? תודה.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' ינואר 08, 2017 8:43 pm

ברקים רב כתב:תודה, הרב הו"מ. כיון שאני מבין שאתה בין העורכים, וכיון שאין לי גישה לאוצר מקוון, אשאל אותך: בפסוק 'בואכה ספרה הר הקדם' (בראשית י ל), מובא במקרא מפורש בשם רס"ג ש'ספר' הוא שם עיר, והיא העיר 'מדינה' שבחצי האי ערב. האם תוכל לצטט את המקור? תודה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155203&
עמ' לד (32 בדפי אוצה"ח), אפשרי גם ללא מנוי.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » א' ינואר 08, 2017 10:20 pm

תודה רבה.
סוף דבר, שפירוש הכתוב 'ספרה הר הקדם' הוא שם מקום הנקרא 'ספר' הנמצא בהר הקדם, וכן מצינו במדרש רבה: "ספרה - טפרי", והיינו שם מקום. ודלא כמו שפירש הכוה"ק שפירוש 'ספרה הר הקדם' הוא 'גבול הר הקדם', וכתב להוכיח מכאן שיש במקרא לשון 'סְפָר' ככינוי לגבול.
[אמנם מלשון הרד"ק ראיתי שהוכיחו שפירש מלשון גבול, כי הוא פירש 'עד הר הקדם', והתעלם מתיבת 'ספרה', ומשמע שלדעתו 'ספרה' משמעותו גבול].

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' מרץ 26, 2017 4:53 am

לענין פירושי רס"ג הדומים ל'פירושי' הקוראן - ראה מש"כ ר"י קאפח (בפירושי רס"ג שבמהדורתו עמ' קנו) במה שתירגם רס"ג 'פרה אדומה' כ'פרה צהובה' בהתאם למה שמופיע בקוראן, שהאריך לדחות דעת 'תועי לבב' ש'לעזו שרבנו הושפע מזרים' ע"ש.

מאיר נפתלי · הודעהעל ידי **מאיר נפתלי** » א' מרץ 26, 2017 7:53 am

אריסמנדי כתב: אזכיר כאן דוגמה ידועה: 'כַּאֲהָלִים נטע ה'' שבברכת בלעם, תירגם רס"ג מלשון אוהל, כתרגומי השבעים והירושלמי ועוד וכמדרשי חז"ל, ותפסוֹ על כך דונש, והשיב עליו ראב"ע בספר שפת יתר. דווקא שם אונקלוס הוא היחיד מן הקדמונים שמתרגם ע"פ הפשט 'כבוסמיא'.

מחלוקת רש״י ותוס׳ בברכות טז.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' מרץ 26, 2017 1:31 pm

ויש להוסיף שכמו"כ מצינו בלשון הגמרא ששורש 'אהל' משמעו בושם כמו שתירגם אונקלוס - ראה ב"מ (פא.) "הנהו אהלויי", ופירש"י "אהלויי - מוכרי אהל שמכבסים בו בגדים, והוא עשב, ואיכא דאמרי אהלות, והוא מין בושם". כלשון הראשון כ"ה בגיטין (סט:), וכלשון השני כן פירש בערוך.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ב' מאי 29, 2017 12:16 am

בן מלך כתב:ידיעה נוספת וחשובה אודות פירוש רס"ג, שלא ראיתי שהעירו עליה.
בכמה וכמה מקומות מצאתי שרבינו יונה מגירונדי בספרו "דרשות רבינו יונה עה"ת" הולך בעקבות רס"ג בלי להזכיר את שמו, ואף מרחיב את דבריו בתוספת ביאור.
זה ניכר בעקבות פירושים ייחודיים לרס"ג שרבינו יונה מבאר ג"כ.
מה שזכור לי כעת, זה החידוש שכותב רס"ג על "ויקם אברהם מעל פני מתו" (בראשית כג, ג), שרס"ג בפירוש הארוך כותב שאברהם יצא החוצה מפני שהלכה היא שמי שמתו מוטל לפניו אין מקחו מקח וממכרו ממכר, ולכן נשא ונתן עם בני חת רק לאחר שקם מעל פני מתו, וזה "בהתאם למה שהגיע אלינו בהלכה". וצוקר מעיר שם שלא נמצא כן בחז"ל, אבל רבינו יונה מביא פירוש זה וכותב שמקורו בדברי חז"ל שמי שמתו מוטל לפניו פטור מכל המצוות.
ויעויין עוד באוצר מפרשי התורה שם.

כעת שמתי לב גם להערה זו שבזמנו לא ייחסתי לה חשיבות כיון שלא נתקלתי אז בדוגמה הנוספת שבידי כעת, והיא בעמוד רנז-רנח, שדבריו הולכים רעיון אחרי רעיון אחרי רס"ג בשרח לאיכה פרק א פסוק א, והוא סיכום תמציתי של רס"ג.

ועל כך כתבתי עתה כאן:

viewtopic.php?f=46&t=33963#p367373

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' דצמבר 24, 2017 11:38 pm

פירוש רס"ג על ברייתא דר' ישמעאל (י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן) יצא לאור לראשונה ע"י ש"ז שכטר בוינה תרמ"ה ונדפס שוב כמה וכמה פעמים כשלאחרונה הוא נכלל בתוך 'ספר המצוות לרס"ג' מהד' מכון המאו"ר (כרך ו). לא זכור לי אם כבר עמדו על כך אבל יש לדעת שככה"נ היווה פירוש זה הקדמה לפי' הגאון על ספר ויקרא. כך עולה מדבריו בקטע לספר שמות שפירסם רצהבי במהדורתו (עמ' פה-פו):

אחר זה נאמר: מה טעם חזר ואמר 'והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרץ בם' לאחר שאמר 'וגם הכהנים הנגשים אל ה''. על כך נאמר שדבר זה הוא ממנהגי התורה כשהיא באה להוציא ולהתיר פרט שהכלל שלו נאסר כבר, דרכה להחזיר את שארית הכלל אל האיסור [...] כך כשהתיר למשה ואהרן לעלות להר חזר לאסור זה על הכהנים ושאר האומה, ואמר והכהנים והעם אל יהרסו. וזה אחד משלוש עשרה מדות שנפרשם בויקרא.

עוד חזר הגאון ע"ז בקטע אחר שם (עמ' רכא) ע"ש, וביאורו זה היה נר לפירוש ראב"ם לפר' יתרו (יט:כד) ע"ש, והדברים אכן מובאים בפירוש רס"ג למדה עשירית שבי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם כלשון הזה:

מדה העשירית - וכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירהו הכתוב לכללו בפירוש. פי' דבר אחד שהיה בכלל דברים והופרש מהם לדון אותו בדין זולתו, אינך רשאי להחזירו לענין שהיה בו עד שיפרשנו הכתוב [...] וכמו כן אמר ה' למשה רבינו ע"ה בעלייתו להר סיני רד העד בעם, ומשה ואהרן בכלל. כיון שאמר ועלית אתה ואהרן עמך, הוציאן מן הכלל. חזר ואמר והכהנים והעם אל יהרסו וגו', חזר לכללו שהיה בו.

[עוד אציין שלפי השערת מ' צוקר במאמרו 'לפתרון בעיית ל"ב מדות ומשנת ר' אליעזר' בPAAJR מס' 23, רשב"ח גאון הוא שביאר הל"ב מדות שהאגדה נדרשת בהן כהקדמה לפירושו על ספר דברים, ואם אכן צדק צוקר בזה, נראה שגם בזה שימש לו רס"ג כתקדים שהוא ביאר הי"ג מדות כהקדמה לפירוש ס' ויקרא כנ"ל].

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' יוני 28, 2018 8:43 pm

בפירושי רס"ג לס' שמות מהד' רצהבי (מוהר"ק) לוקטו קטעים רבים מכל מיני מקורות כשרק נראה היה בעיני המהדיר שהם מתורת רס"ג. תחושתי היא שבדרך כלל אכן עשה עבודה מוצלחת, אבל בהרבה מקרים מצאתי שלא כיוון יפה, וברי לי שאחוז לא מבוטל ממה שהדפיס ע"ש רס"ג אינו באמת לרס"ג. אינני יודע אם כבר מתחו עליו שבט ביקורת, ואם לא אולי בהזדמנות אשתף אתכם בחומר שכבר רשמתי לי למזכרת, אבל בינתיים ראוי לתשומת לב לשני מובאות שהדפיס מכת"י מסויים בתוך הספר, ושניהם מכילים העתקות מילוליות מלשונות מפורסמות של הרמב"ם במו"נ! (טרם בדקתי בעקביות לדברים אחרים שהוא מביא מכת"י זה, ואולי יש עוד דוגמאות).

א. פר' בשלח עמ' מז מספר 131 - הוא ביאורו הידוע של הרמב"ם במו"נ (ג:לב).
ב. פר' משפטים עמ' קיט מספר 242 - הוא ביאורו המפורסם של הרמב"ם במו"נ (ג:מא) לדין דו"ה. (בהערה ציין המהדיר למדרש חפץ ולרבנו בחיי שהביאו 'מקצת מן הדרש' ולפלא שטח עיניו מראות שרבנו בחיי מייחס הרעיון להרמב"ם בפירוש!)

דברים אלו לוקחו מכת"י שסימנו R 1770 ואינם מופיעים בחלק הערבי שבסוף הספר, כך שכנראה מדובר בכת"י עברי (ומעניין להשוות תרגומו לקטעים ממו"נ להתרגומים המצויים, שכן ככה"נ אינה העתקת תרגום ר"ש אבן תיבון), אבל לא הוסיף עליו שום פרטים מזהים, ואשמח לפרטים נוספים.

מה שנכון נכון

הגהמ כתב:ב. פר' משפטים עמ' קיט מספר 242 - הוא ביאורו המפורסם של הרמב"ם במו"נ (ג:מא) לדין דו"ה. (בהערה ציין המהדיר למדרש חפץ ולרבנו בחיי שהביאו 'מקצת מן הדרש' ולפלא שטח עיניו מראות שרבנו בחיי מייחס הרעיון להרמב"ם בפירוש!).

גם במדרש החפץ הובאו הדברים בשם "ר' משה". אולי סבר רצהבי שמקור הרמב"ם מרס"ג, אך הו"ל לפרש.

הוגה ומעיין

מדובר ב"מדרש תימני על התורה" מהמאה הי"ד, כ"י ניו יורק בהמ"ל קטלוג ברומר 1770, מספרו כיום Ms. 5055a. אכן נראה שההחלטה לזהות קטעים ממנו כשל רס"ג שרירותית משהו.

יאיר אתמר

The use of Islamic sources in Saadiah Gaons Tafsir of the Torah.pdf: (869.76 KiB) הורד 210 פעמים

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » א' ינואר 03, 2021 3:28 pm

פירוש רבי אהרן סרג'אדו הנ"ל, ניתן לקריאה היכנשהו? אודה למי שיחכימני.

הוגה ומעיין

בן מיכאל כתב:פירוש רבי אהרן סרג'אדו הנ"ל, ניתן לקריאה היכנשהו? אודה למי שיחכימני.

באתר הגניזה של פרידברג, בקטעי גניזה, בערבית. ועדיין כל היחוס לר' אהרן לא יהיה ודאי...

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' ינואר 04, 2021 5:41 pm

הוגה ומעיין כתב:
בן מיכאל כתב:פירוש רבי אהרן סרג'אדו הנ"ל, ניתן לקריאה היכנשהו? אודה למי שיחכימני.

באתר הגניזה של פרידברג, בקטעי גניזה, בערבית. ועדיין כל היחוס לר' אהרן לא יהיה ודאי...

יש מקום מוגדר לקריאה (יש לינק?)? או שמדובר בחיפוש מחיפוש?

הוגה ומעיין

בן מיכאל כתב:
הוגה ומעיין כתב:
בן מיכאל כתב:פירוש רבי אהרן סרג'אדו הנ"ל, ניתן לקריאה היכנשהו? אודה למי שיחכימני.

באתר הגניזה של פרידברג, בקטעי גניזה, בערבית. ועדיין כל היחוס לר' אהרן לא יהיה ודאי...

יש מקום מוגדר לקריאה (יש לינק?)? או שמדובר בחיפוש מחיפוש?

אין לינקים ישירים לתוך תמונות באתר פרידברג.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר