מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עיוני ודקדוקי מקרא-פרשת כי תצא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

עיוני ודקדוקי מקרא-פרשת כי תצא

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ו' אוגוסט 20, 2010 10:12 am

כא,כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו.

ופירש"י: מכאן שצריך הכרזה בבי"ד פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה. וכתב בשפתי חכמים: אין להקשות מנ"ל לרש"י שאין צריך אלא הכרזה, והרי כתיב וכל ישראל ישמעו, ולמה לא פירש"י שממתינים לו עד הרגל, כמו שפירש בפרשת שופטים (יז,יג) על וכל העם ישמעו האמור בזקן ממרא, ויעו"ש מה שביאר בזה בתרי אנפי.

ונראה לבאר עוד, דהנה בזקן ממרא ענין חטאו הוא נוגע לכל ישראל, שהנה קם זקן וממרא את הוראת הסנהדרין, וה"נ דין עונשו וביעור הרע דיליה, וכמו דכתיב ובערת הרע מישראל, ולכן ממתינים לו עד הרגל שיהיה במעמד כל ישראל.

אמנם, חטאו של בסו"מ מתייחס רק לאותו העיר והמקום בלבד, וה"נ קיום דין עונשו, וכן מצינו בקראי: והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקומו: ואמרו אל זקני עירו וגו', וכן מדויק דכתיב ובערת הרע מקרבך ולא מישראל. ולכן לא מסתברא דיהא דין המיתה במעמד כל ישראל וליכא מאן דאמר הכי, ולא נחלקו ר"ע ור"י בפ"ט דסנהדרין אם ממתינין עד הרגל אלא בזקן ממרא בלבד

* * * * *

כב,כב כי ימצא איש שכב עם אשה בעולת בעל ומתו גם שניהם האיש השוכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל.

הנה יש לדקדק בלישנא דקרא, דגבי נערה המאורסה שזינתה (להלן פס' כב), וכן גבי א"א (בתולה) שזינתה (לעיל פס' כא) כתיב ובערת הרע מקרבך, ולמה כתיב הכא ובערת הרע מישראל, ועי' משך חכמה וחידושי מרן רי"ז הלוי.

ואולי י"ל, דהנה בערכין ז,א יליף מהאי קרא ד'ומתו גם שניהם' לרבות את הולד, ויעו"ש בגמ' דאיצטריך לן קרא, דס"ד אמינא הואיל וכתב כאשר ישית עליו בעל האשה, ממונא דבעל הוא ולא ליפסדיה מיניה, קמ"ל. ונחלקו רבותינו הראשונים בביאור טעמא דהלכתא דהורגין את הולד משום דגופה היא, בתורת הבית להרשב"א סוף ש"ג שפירש משום דעובר ירך אמו, וכ"כ רבינו הגר"א או"ח סי' תרה. אכן הרא"ה בבדה"ב כתב דהגמ' מיירי גם למ"ד עובר לאו ירך אמו, וכן משמעות דברי תוס' סנהדרין פ,ב ד"ה עובר, וראה בר"ן חולין נח,א.

והנה אי קאי הך הלכתא גם למ"ד דעובר לאו ירך אמו, בע"כ דרבותא דאשמועינן קרא הכא דהורגין אותו ולא הוי ממונו של בעל היינו דווקא משום דבעלמא עובר לאו ירך אמו, וכמבואר בדברי הר"ן שם, דאי עובר ירך אמו הרי חל עליו דין מיתה, ואף לאחר שנולד הורגים אותו, ובהכרח דזהו דין מיוחד דאפילו דאין העובר ירך אמו מ"מ אין חוששין להריגתו כמבואר בר"ן שם, (ועי' תוס' נדה מד,ב ד"ה איהו).

ומעתה נראה דלפי"ז מדויק דדווקא הכא כתיב ובערת הרע מישראל, דבאמת אין כאן ביעור הרע מקרבך, דהעובר לאו ירך אמו הוא, וגם לא נולד עדיין שיחשב מקרבך, ומ"מ הכי דינא דהורגין אותו משום אמו לבער הרע מישראל, ועיין.

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים