בשבעה עשר יום - מכאן אתה למד שהיתה התיבה משוקעת במים אחת עשרה אמה, שהרי כתיב (פסוק ה) בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים, זה אב שהוא עשירי (למרחשון) לירידת גשמים והם היו גבוהים על ההרים חמש עשרה אמה וחסרו מיום אחד בסיון עד אחד באב חמש עשרה אמה לששים יום, הרי אמה לארבעה ימים, נמצא שבששה עשר בסיון לא חסרו אלא ארבע אמות, ונחה התיבה ליום המחרת, למדת שהיתה משוקעת אחת עשרה אמה במים שעל ראשי ההרים:
ויש להקשות וכי הרי אררט הם ההרים הכי גבוהים בעולם הרי האוורסט גבוה מהם בכמה קילומטרים? ואיך יתכן שמעל הרי אררט היה רק 15 אמה מים? אלא שמכאן מוכח שמעל כל מקום ומקום בעולם המים היו בגובה 15 אמה ולא פעל חוק כלים שלובים.
אולם קשה על פירוש זה שהרי עד שנראתה האדמה לקח הרבה זמן ואם בכל מקום המים היו בגובה אחיד היה צריך להיות שברגע שנראו ראשי ההרים תראה גם כל היבשה?
ועוד קשה למה שה' יעשה נס כזה ויבטל את חוק הכלים השלובים, ובפרט שחוק זה נובע מכח המשיכה שכן פעל בימי המבול, הרי אין ה' עושה ניסים לחינם.