פורום אוצר החכמה

בויקרא י"ד, כ על הפסוק והעלה הכהן את העלה "ואת המנחה" כותב החזקוני וז"ל: שלשה קומצי סולת משלשה עשרונים, אבל החטאת והאשם והנותר במנחה מג' קומצי סלת נאכל לכהנים. ע"כ

ותימה שהרי הג' עשרונות הם מנחות נסכים של ג' הכבשים, ומנחות נסכים הם כליל ואינן נקמצין ואין שם שיריים.

יפה תמה
וכבר העיר בזה
הגאון ר' יוסף יאסקי שפירא נדה דף ע' ע"ב

וכעין זו הקשה הגאון ר' רפאל הכהן בספרו ושב הכהן סי' מ' וכפל דבריו בשאלת הכהנים תורה זבחים צ"ה
על דברי הבה"ז שם

מעיין כתב:יפה תמה
וכבר העיר בזה
הגאון ר' יוסף יאסקי שפירא נדה דף ע' ע"ב

וכעין זו הקשה הגאון ר' רפאל הכהן בספרו ושב הכהן סי' מ' וכפל דבריו בשאלת הכהנים תורה זבחים צ"ה
על דברי הבה"ז שם

תודה

ולית נגר ובר נגר דיפרקיניה?

החזקוני פירש כאן כפשוטו של מקרא ולפי הפשט העשרונים האמורים בקרבנות מצורע הם מנחה בפני עצמה ולא מנחת נסכים (חדא דלא מצינו נסכים לחטאת ואשם בשום מקום ועוד שלא מצינו מנחת נסכים בכתוב בלא שנזכר עמה נסכים כמו ומנחתם ונסכיהם וכד') ולפי"ז הרי הם ככל מנחה שנקמצת ושייריה לכהנים וכבר נרמז פירוש זה גם בראב"ע שם.
ראיה ברורה שכך כוונתו תמצא בדבריו להלן פסוק לא שפירש את הכתוב את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה על המנחה "עם המנחה" ודלא כבתו"כ שם שדרשו על המנחה - אחר המנחה "שתקדים מנחת בהמה לחטאת העוף" (והיינו דאף שהעופות קודמין למנחות בכל מקום כמתני' דריש פרק התדיר מ"מ כאן מנחת נסכים של בהמה קודמת לעוף) וזה משום דלפירושו לעיל שאין מנחה זו מנחת נסכים א"כ אינה מנחת בהמה ואין טעם להקדימה לעוף.
בעיקר הדבר קרוב לומר שאי"ז רק פשוטו של מקרא אלא שיש גם שיטת תנאים כזו בל"נ אכתוב בהמשך אי"ה.

המשך מהודעתי הקודמת:
הנה ז"ל התו"כ פרשת מצורע סוף פרשה ב: ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן לבהמה, יכול אף למנחה, כשהוא אומר והעלה הכהן את העולה המזבחה לימד שאינה אלא מנחת בהמה. עדיין הדבר צריך כשהוא אומר תעשה על העולה זו עולת מצורע, לזבח להביא חטאת מצורע, או לזבח להביא את אשמו. עכ"ל והובאה ברייתא זו בבלי מנחות צ"א א' בשינוי גירסה קצת. (על הבדלי הגירסה עי' בפי' הראב"ד לתו"כ שם).
ומבואר שדרשו שהעשרונים האמורים במצורע הם מנחות נסכים לג' קרבנותיו מקרא האמור בפרשת נסכים במדבר טו ה תעשה לעולה או לזבח שנתרבו בו כל קרבנות מצורע ועיי"ש בבבלי מהיכא נפקא לרבות דווקא קרבנות אלו, ולפי דרשה זו ודאי הרי הם כשאר מנחת נסכים שהיא כליל לאישים ואין בה קמיצה ושיריים וכו', ולפי גירסת הבבלי מבואר בברייתא דגם מביא נסכי יין ככל נסכי הקרבנות.
אבל בתו"כ שם ריש פרשה ג הביאו שיטה נוספת וז"ל: רבי יהודה בן בתירה אומר הרי הוא אומר ואם דל הוא וגו'. ועשרון מה מצינו בעני שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד, אבל העשיר שהוא מביא שלשה בהמות, יביא שלשה עשרונים, הא מה אני מקיים שלשה עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן לבהמה. עכ"ל.
הנה לפי דרשה זו אין שום מקור שעשרונים אלו הם מנחת נסכים אלא רק שאחר שמצינו שעני המביא בהמה אחת מביא עשרון אחד ועשיר המביא ג' בהמות מביא ג"כ ג' עשרונים א"כ למדנו שהג' עשרונים הם עשרון לכל בהמה ונפק"מ שהם ג' מנחות של עישרון ולא מנחה אחת של ג' עשרונים, אבל אין כלל גילוי בקרא דנתחדש כאן מנחת נסכים לחטאת ואשם אלא היא מנחה סתם ונקמצת ושייריה נאכלים ככל המנחות, וגם אין מביא נסכי יין כלל וכמו דמבואר לפי גירסת הבבלי אליבא דרבנן דריב"ב שגם אחר דדרשינן שבמנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר עדיין לא ידעינן שמביא יין אי לאו קרא דלעולה או לזבח וא"כ לריב"ב דלא דרשינן קרא זה באמת אינו מביא יין (ובאמת אחר דאין מביאים יין הרי זו סברא נוספת שאין מנחה זו מנחת נסכים דחידוש גדול הוא לומר דנתרבתה מנחת נסכים בלא נסכי יין וטפי מסתבר לומר שהיא מנחה בפני עצמה).
אמנם לא מצאתי מי שיפרש ב' חידושים אלו בדעת ריב"ב, חדא דלדידיה אין מביאים יין ועוד שגם המנחה עצמה לאו מנחת נסכים היא, אבל הדברים נראים לי אמיתיים.
כתבתי בדוחק זמן קצת ואפשר שלא ביארתי די, אשמח להבהיר אם יתבקש.

תודה רבה הרב אביאסף, קיימתי בעצמי את הקבל את האמת ממי שאמרו, אבל בכ"ז יהי' חידוש שהחזקונו יפרש דלא כסוגיית הגמ' ובדוחק בפי' התו"כ ואין פוצה פה מספרי המפרשים.

ספר החזקוני מלא מפה לפה בפירושים ע"פ פשוטו של מקרא דלא כחז"ל פעמים הרבה במפורש ופעמים הרבה בסתם ובמקרים רבים זה בעקבות ראב"ע, לטעמי אין כאן שום דבר מוזר.

אביאסף כתב:ספר החזקוני מלא מפה לפה בפירושים ע"פ פשוטו של מקרא דלא כחז"ל פעמים הרבה במפורש ופעמים הרבה בסתם ובמקרים רבים זה בעקבות ראב"ע, לטעמי אין כאן שום דבר מוזר.

בפרשת ויקרא כתב החזקוני שמנחת סולת אין בה דין של הגשה למזבח, וזה דלא כמשנה מפורשת בפרק חמישי בזבחים (דף ס' ע"א מדפי הגמרא)

צ"ל במנחות ס' א', ועי' תוס' שם דאף לא צריך דרשא לזה דהא כתיב בפסוק ח' אשר יעשה מאלה דקאי על כל המנחות מתחילת הפרשה.
אך החזקוני לומד לפי פשוטו של מקרא דהיה ראוי לכתוב תיכף בסדר הבאת המנחה בתחילת הפרשה במנחת סולת על הגשה ולכן משמעות הקרא דאין בכלל 'אשר יעשה מאלה' אלא האפויות בלבד וכתב גם סברא לכך עיי"ש.
ובהערה בהו' מוה"ק מביא מתוס' 'בכור שור' ועוד מבעלי התוס' דבתחילת דבריהם כותבים כמו החזקוני ומסיימים שזהו לפי פשוטו של מקרא אבל לפי חז"ל גם מנחת סולת בכלל.
וכן נראה בדעת ה'חזקוני' עצמו בפסוק ח' ששם כתיב והקריבה אל הכהן והגישה וגו' וכתב החזקוני ולא מנחת נסכים ומנחת כהנים וכו', ולא כלל ביניהם מנחת סולת, וביותר מוכח מיניה וביה דהרי מנחת נסכים נתמעט והרי הוא גם לא מן האפויות וכמנחת סולת מכלל דשאר מנחת סולת בכלל חיוב הגשה.

אליהו חיים כתב:צ"ל במנחות ס' א', ועי' תוס' שם דאף לא צריך דרשא לזה דהא כתיב בפסוק ח' אשר יעשה מאלה דקאי על כל המנחות מתחילת הפרשה.
אך החזקוני לומד לפי פשוטו של מקרא דהיה ראוי לכתוב תיכף בסדר הבאת המנחה בתחילת הפרשה במנחת סולת על הגשה ולכן משמעות הקרא דאין בכלל 'אשר יעשה מאלה' אלא האפויות בלבד וכתב גם סברא לכך עיי"ש.
ובהערה בהו' מוה"ק מביא מתוס' 'בכור שור' ועוד מבעלי התוס' דבתחילת דבריהם כותבים כמו החזקוני ומסיימים שזהו לפי פשוטו של מקרא אבל לפי חז"ל גם מנחת סולת בכלל.
וכן נראה בדעת ה'חזקוני' עצמו בפסוק ח' ששם כתיב והקריבה אל הכהן והגישה וגו' וכתב החזקוני ולא מנחת נסכים ומנחת כהנים וכו', ולא כלל ביניהם מנחת סולת, וביותר מוכח מיניה וביה דהרי מנחת נסכים נתמעט והרי הוא גם לא מן האפויות וכמנחת סולת מכלל דשאר מנחת סולת בכלל חיוב הגשה.

יישר כחכם!