פירוש רבינו אפרים לתורה - מהדורה אמינה?

[עקביה]

בהיברובוקס ישנן שתי מהדורות של פירוש רבינו אפרים לתורה, האחת - מהדורת אזמיר תר"ל, והשניה - מהדורת יוהניסבורג תש"י. המהדורה השניה יצאה לאור ע"י חיים יוסף איסר לבית גד.
המו"ל הנ"ל כותב שהוציא את הפירוש ע"פ כתב יד. מהדורתו גדולה בהרבה מהמהדורה הראשונה, אך הוא אינו מתייחס כלל להשוואות או להבדלים בין המהדורות. בנוסף, נמצאים שם פירושים שקצת מוזר למצוא כמותם בספרות הראשונים.
מישהו יודע פרטים על מהדורה זו ואמינותה?

[מה שנכון נכון]

ישנה מהדורה חדשה יותר שהוהדרה ע"י רצ"י לייטנר ור"ע קורח, וי"ל ע"י ר' יואל קלוגמן.
בהקדמתם הם כותבים שהפי' שהו"ל רחי"א גד אינו זהה לכתה"י שבידם ולמה שהביא החיד"א בשמו.

[איש_ספר]

מאן דהוא כתב פעם בפורום שכל ספריו של רחי"א גד בעייתים. אני לא מצליח למצוא את דבריו כאן ולכן לא אוכל לומר דברים בשם אומרם.

[מה שנכון נכון]

מאן דהוא כתב פעם בפורום שכל ספריו של רחי"א גד בעייתים. אני לא מצליח למצוא את דבריו כאן ולכן לא אוכל לומר דברים בשם אומרם.

viewtopic.php?f=7&t=12420&start=40#p184732

[עקביה]

תודה רבה לעונים.
האם ידוע מיהו רבינו אפרים זה? (בויקיפדיה מצאתי שנים: רבינו אפרים מרגנשבורג, ורבינו אפרים מקלעת חמאד).

[מה שנכון נכון]

על הפי' שבמהדורת רחי"א גד, מהאשכול הנ"ל.

אשר ל"פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י", ראיתי בכת"ע דאצ'ה 14 מהחו"ב רמ"מ הוניג:

הייחוס לר' אפרים ב"ר שמשון, הלקוח מתכנת "אוצר החכמה", הינו מוטעה! (קיים פירוש אחר המיוחס לחכם אשכנזי זה, המצוטט רבות בידי החיד"א, ופורסם לאחרונה בידי: י' קלוגמאנן, פירוש ר' אפרים בר' שמשון וגדולי אשכנז הקדמונים עה"ת, ירושלים תשנ"ב). מחברו של פירוש זה מרבה להביא את דברי רבו, חכם מפורסם, ר' יוחנן בר' מתתיהו הצרפתי (טריויס, ראה עליו: ש"ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, ירושלים תשכ"ג, עמ' 298-303 ; י"י יובל, חכמים בדורם, ירושלים תשמ"ח, ע"פ המפתח; י"א דינרי, חכמי אשכנז בשלהי ימי-הביניים, ירושלים תשמ"ד, ע"פ המפתח). וחובר אחרי שנת ה'ק"ע (1410), שהרי הוא מזכיר את ר' חסדאי קרשקש בברכת המתים. ולפי השערת ש' אסף, הוא ר' אפרים אלנקאוה, מחברו של "שער כבוד השם", בנו של ר' ישראל בעל מנורת המאור, ראה: הנ"ל, "פירוש התורה לרבינו אפרים ז"ל", מחקרים לזכרון עמרם קאהוט, ניו-יורק תרצ"ט, עמ' א-ח (על ר' אפרים אלנקאוה, ראה עוד: א' חזן, "מספרד לצפון אפריקה - השירה העברית במעבר", פעמים, 59 (תשנ"ד), עמ' 52 ואילך). פירוש זה פורסם מכתב-יד המצוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים Ms. Heb. 28°636 (בקטלוג הממוחשב של הספרייה, מצוי תיאור בלתי מעודכן: "...ועל כן יש להניח כי המחבר חי לפני סוף המאה הי"ג"). חלקים (עם הוספות?) מחיבור זה מצויים גם בכתב-יד גינצבורג-מוסקבה, 1059, דפים 113 ב 129- א.

[עקביה]

אני רואה שבאשכול שציין לו הרב מה שנכון נכון כבר נמצא חומר על הנושא. ייש"כ.
רק אוסיף שהפירוש הנמצא במהדורת חי"א גד ריש פרשת נח (פסוק יא) נראה הוספה מאוחרת. כמדומני שרעיון כזה אין לו אח ורע בספרות הראשונים.

[מה שנכון נכון]

אני רואה שבאשכול שציין לו הרב מה שנכון נכון כבר נמצא חומר על הנושא. ייש"כ.
רק אוסיף שהפירוש הנמצא במהדורת חי"א גד ריש פרשת נח (פסוק יא) נראה הוספה מאוחרת. כמדומני שרעיון כזה אין לו אח ורע בספרות הראשונים.

ישנו בזוהר בראשית ריט ע"ב. [נ"מ לענין האיחור, גם אם אינו מתורתם של חסידי אשכנז].

[אוצר החכמה]

מאן דהוא כתב פעם בפורום שכל ספריו של רחי"א גד בעייתים. אני לא מצליח למצוא את דבריו כאן ולכן לא אוכל לומר דברים בשם אומרם.

כנראה התכוונת לזה
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=19071

[עקביה]

אני רואה שבאשכול שציין לו הרב מה שנכון נכון כבר נמצא חומר על הנושא. ייש"כ.
רק אוסיף שהפירוש הנמצא במהדורת חי"א גד ריש פרשת נח (פסוק יא) נראה הוספה מאוחרת. כמדומני שרעיון כזה אין לו אח ורע בספרות הראשונים.

ישנו בזוהר בראשית ריט ע"ב. [נ"מ לענין האיחור, גם אם אינו מתורתם של חסידי אשכנז].

הזוהר מוכר לי. אם רבינו אפרים דנן הוא בן המאה ה-15 זה בסדר, אבל אם הוא בן המאה ה-12 קשה להאמין שיכתוב כך.

[מה שנכון נכון]

קטעים מהזוהר מובאים בראשונים כבר במאה הי"ג כידוע.
וגם בלי הזוהר יתכן ללמוד זאת מהאמור בנדה יג ע"א.

[עקביה]

קטעים מהזוהר מובאים בראשונים כבר במאה הי"ג כידוע.
וגם בלי הזוהר יתכן ללמוד זאת מהאמור בנדה יג ע"א.

אם ידוע לך על ראשון שמביא דבר כזה אנא ציינו (ואם בקי ככבודו אינו יודע על כך, מן הסתם זו ראיה שאין מקור מוקדם לדברים טרם פרסומם בזוהר).
מהאמור בנדה א"א ללמוד זאת!
היות ופעם כבר כתבתי בעניין עד שאשכולי ננעל ונמחק אינני מתכוון לכתוב על כך שוב באשכול זה. אפשר דרך התיבה האישית.