'אשר אם' לשון כפולה? (פ' מטות)

[זקן ששכח]

במדבר פרק לב יז: ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ.
האם שתי התיבות 'אשר' 'אם' אינן במשמעות זהה? ואם כן, לשם מה הכפילות?

[פרי יהושע]

למה משמעות כפולה?

[זקן ששכח]

למה משמעות כפולה?

בא עזוב לרגע את השאלה שלי, והסבר בבקשה את התיבות: 'עד אשר אם'.

[מה שנכון נכון]

יש עוד פסוקים כאלו.
וכתב הרד"ק: אשר אם - כפל ענין לחזק הדבר, כי די לו באשר או באם (בראשית כח, טו). ואמר אשר ואמר אם שפירושו כי כפל הענין במלות שונות כמנהג הלשון לחזק הענין (ישעיהו ו, יא).

[זקן ששכח]

יש עוד פסוקים כאלו.
וכתב הרד"ק: אשר אם - כפל ענין לחזק הדבר, כי די לו באשר או באם (בראשית כח, טו). ואמר אשר ואמר אם שפירושו כי כפל הענין במלות שונות כמנהג הלשון לחזק הענין (ישעיהו ו, יא).

הוי אומר: אכן כפול, אבל יש לכך הסבר. תודה רבה.
[ועדיין ראוי להתבונן, מה בדיוק היו מעוניינים לחזק בדבריהם].