(לרפואת אבי שיחיה מאיר בן מרים בתוך שאר חולי עמו ישראל, שיזכה שהכליות שלו יתפקדו מבלי שיצטרך דיאליזה-אמן כן יהי רצון!)
"וַיאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (לג,ט)
כלי יקר מדייק ואומר משמע רב אבל לא כל, ויעקב אמר כי חנני אלהים וכי יש לי כל, לפי שהרשעים אף על פי שיש להם כל כסף וזהב שבעולם מכל מקום נראה להם שעדיין הם חסרים, ויש להם רב אבל לא כל צורכם, לכך אמר עשו יש לי רב אבל לא כל כי עדיין חסרים המה, יש בידו מנה מתאוה למאתים, והצדיקים בהיפך זה כי אפילו אם יש מעט בידם הם מסתפקים בו ושמחים בחלקם, ונראה כאילו יש להם כל, כמו שנאמר (קהלת ה יח) גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו וגו' זו מתת אלהים הוא, ואחר כך אמר (שם ו ב) איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו וגו'. וקשה למה הזכיר תחילה אשר נתן לו האלהים לשון עבר, ואחר כך אמר אשר יתן לו האלהים יתן להבא משמע (לשון עתיד), אלא לפי שפסוק ראשון מדבר באיש צדיק, אשר לא יבקר (יקפיד) בין רב למעט כי אפילו במועט שבידו דומה לו כאילו כבר נתן לו האלהים את כל, ואיש כזה שליט על ממונו לעשות בו כרצונו והשליטו האלהים וגו',
אבל פסוק שני מדבר ברשע רע שלעולם אין כל העולם שוה לו די ספוקו כי לעולם הוא מבקש שיתן לו ה' עוד להבא עושר ונכסים, ומבקש גם הכבוד המדומה המושג על ידי ריבוי העושר, מה שאין כן באיש טוב לפני האלהים אשר ימלט ובורח מן הכבוד על כן לא הזכיר הכבוד בראשון, ואחר כך הזכירו ברודפים אחר ריבוי הממון, אף על פי שבאמת אינו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ויש בידו די מחסורו, והוא על כל פנים יתאוה שיתן לו ה' עוד, זה האיש ודאי לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו, כי ממונו שליט עליו אל כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א), אבל הוא אינו שליט על ממונו ועינו צרה בשלו, ויש לו שר הממונה עליו ולא יניחו לנגוע בממונו ליקח ממנו ולהוציאו לצדקה או לצורכו. על כן נאמר בעשו יש לי רב, וביעקב יש לי כל. והזכיר לשון חנני כי הצדיקים לעולם אינן תולין במעשיהם הטובים, וחושבים שכל הניתן להם חסד אל כל היום הוא, הנותן להם על צד החנינה, אבל הרשעים על הרוב הוא שהמה חושבים את עצמם לצדיקים וחושבים שהכל ניתן להם על צד החיוב:
נמצאנו למדים שההבדל המהותי בין צדיק לבין רשע, זה במידת האמונה שלו.
כך שיכול להיות אדם שנראה כרשע אבל הוא מסתפק ושמח בחלקו.
ולעומתו אדם שנראה כצדיק אבל ממנו שליט עליו.
אדם שממנו לא שולט עליו וגם הכבוד לא שולט עליו וגם התאוות לא שולטות עליו, הוא בנקל יקבל את התורה והאמונה.
אבל אדם שנשלט על ידי ממון כבוד או תאוות יהיה לו קשה מאד לקבל את התורה והאמונה.
כל זה מדובר לגבי צדיקים שרוצים לקבל את התורה ואמונה אבל קשה להם בגלל השעבוד של היצר.
אבל רשעים הם מלכתחילה לא רוצים לקבל את התורה והאמונה כי מלכתחילה הם שואפים שממונם כבודם ותאוותם ישלטו עליהם.
כי זה כל החיים שלהם.
לפי זה מובן מדוע לפני 100 שנה קם אחד האדמורים הגדולים עמד ונשבע "שאין יותר רשעים בעם ישראל"
והוא נימק זאת באומרו "שבאמת אין בדור האחרון עשיית עברות במזיד"
כי כיום כולם באותה סירה, וכל מה שיהודים כיום נוהגים כך או אחרת זה משום שיש כאלה שמחפשים שלטון ולאותם יהודים לא נח בזה, אבל אם באמת אף אחד לא היה מחפש שלטון, אין יהודי שלא היה מתקרב אל היהדות, גם אם הוא שקוע בממון בכבוד ובתאוות,
למה? כי בדור האחרון היצר מאד מאד חזק ואף אחד מלכתחילה לא רצה את מה שרצה, אלא הכל זה כדור שלג, ואם באמת הדתיים היו נותנים לכולם את ההרגשה שהכל זה רק כדור שלג, ולא היו קוראים לאף אחד רשע וכד' כי אין רשעים בעם ישראל, אז באמת היינו רואים איך כולם היו מתקרבים אל היהדות, אבל מה לעשות שיש כאלה שכל השקולים שלהם זה רק כסף כסף כסף ועוד קצת כסף, אז אין להתפלא שאותם אלה נראים בעינינו כרשעים, כי הם לפי המבט שלהם, הם מרגישים בברור מוחלט שגם הדתיים נמצאים באותה סירה, והממון גם שליט עליהם וכן הכבוד וכן התאוות, כך שלמה הם יחזרו בתשובה? בשביל מה? בשביל כסף כבוד ושטויות-לא ולא! הדתיים צריכים להראות להם שהשיקולים הכספיים הם לא השיקולים הכי חשובים , אז אם הדתיים ישמשו דוגמא, אז תהיה סיבה טובה לרחוקים לבוא ולבדוק רק רגע במה הם שונים??