מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
דים שלום צבי
הודעות: 4
הצטרף: ב' אוגוסט 12, 2019 11:15 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי דים שלום צבי » ד' יוני 09, 2021 8:01 pm

קו ירוק כתב:
ברזילי כתב:כתי' "את שני המארת הגדלים", ופירש"י שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה. ולכאו' לא מובן - זה לא שנתמעטה, היא הפכה להיות משהו אחר לגמרי. השמש גוף מאיר, והירח סתם אבן. להפוך שור לעז זה לא להקטינו אלא חפצא אחר לגמרי.
ובכן, הפיזיקה מכריחה שגוף שגודלו 1/100 מהשמש, עקב כח הגרביטציה (כח המשיכה) האדיר שלו אל מרכזו, הופך ללחץ כה עצום עד שהאטומים שלו מתבקעים והופכים לכור תרמו גרעיני, וזו הבערה של השמש וכל כוכבי השבת - שהן שמשות בפני עצמן).
לפ"ז מובן שאם הקב"ה הקטינה ללבנה היא חדלה מלהאיר.
חז"ל אומרים הכל היה מן העפר - אפילו גלגל חמה. והן הן הדברים.
לא אמרתי שזו אמת מוחלטת כי מי יעמוד בסוד מסתרי הבריאה באופן מוחלט מלבד מה שקיבלנו בקבלה, אבל בכ"ז זו פרפרת מתאימה (כמובן שגם קיצרתי כאן).



אתה מתכוין לתופעה שנקראת 'חור שחור', אבל שם מדבר בגוף שהוא גדול פי 100 מהשמש. ל'חור שחור' יש כח משיכה שבולע את כל מה שבמיליון ק"מ ממנו. כך שהירח התמים שלנו לא עושה רושם של חור שחור.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' יוני 09, 2021 8:16 pm

אין קשר לחור שחור

יושב הארץ
הודעות: 769
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' יולי 12, 2021 1:35 pm

התגלתה כתובת נדירה מימי השופטים, הנושאת את השם ירובעל


כתובת מימי השופטים, המתקשרת לספר שופטים, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי שליד קריית גת. הכתובת הנדירה נושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפני הספירה. היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

החפירות באתר מתנהלות מדי שנה מאז שנת 2015, ועכשיו נערכת בו עונת החפירות השביעית. החפירות נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות, ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני שבאוסטרליה, בניהולם של פרופ' יוסף גרפינקל, סער גנור, ד"ר קייל קיימר וד"ר גיל דוויס. המחקר נתמך על ידי ג'ואי סילבר, אהרן לוי, קרן משפחת רות מסידני, ומרכז רוג'ר וסוזאן הרטוג לארכיאולוגיה, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

הכתובת נכתבה בדיו על פך - כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. ברשות העתיקות אמרו כי נראה, שבדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד. לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, ייתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".

כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. ברשות העתיקות אמרו כי זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לסביבות 1100 לפני ספירה, בימי השופטים.

"כידוע, יש ויכוחים גדולים האם המסורת המקראית משקפת מציאות ונאמנה לזיכרונות היסטוריים מימי השופטים ומימי דוד", אומרים החוקרים. "השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך. זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור".

ברשות העתיקות אמרו כי כתובת ירובעל תורמת אף להבנת התפשטות כתב האלף-בית במעבר מהתקופה הכנענית לתקופה הישראלית. כתב האלף-בית התפתח על ידי הכנענים בהשפעה מצרית בסביבות שנת 1,800 לפני הספירה, בתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת, בשנים 1,150-1,550 מוכרות בארץ ישראל רק כתובות בודדות, שרובן נתגלו בתל לכיש, הסמוך למושב לכיש של ימינו. נראה, כי העיר הכנענית לכיש, הייתה המרכז שבו התקיימה והשתמרה מסורת הכתיבה של כתב האלף-בית. לכיש הכנענית נהרסה בסביבות 1,150 לפני הספירה, ונשארה שוממת במשך כ-200 שנה. לפיכך, לא היה ברור עד כה היכן השתמרה מסורת הכתיבה באלף-בית לאחר חורבן לכיש.

הכתובת שנחשפה, מעידה כי בחורבת אל ראעי, שמיקומה היה כ-4 ק"מ מלכיש, ואשר הייתה האתר המרכזי באזור בתקופת השופטים, השתמרה מסורת הכתיבה, במעבר מהתרבות הכנענית לתקופה של ממלכות ישראל ויהודה. בתקופת המלוכה, מהמאה ה-10 לפני הספירה, מוכרות באזור השפלה כתובות נוספות: שתי כתובות מחורבת קיאפה, וכתובות באתרים תל צפית ותל בית שמש.

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי פלגינן » ב' יולי 12, 2021 1:56 pm

לדברי מאור עובדיה, כנראה כתוב שם בכלל זרבעל, ויש רק חוקרים שאוהבים ליצור רעש. הכתובת חשובה רק בגלל שזו עוד עדות שהייתה אז כתיבה.

יושב הארץ
הודעות: 769
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' יולי 12, 2021 2:02 pm

ירובעל.jpg
ירובעל.jpg (182.29 KiB) נצפה 2557 פעמים

פולסברג
הודעות: 1750
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי פולסברג » ו' ספטמבר 03, 2021 6:51 am

יבנה כתב:
פולסברג כתב:
עקביה כתב:ישנו חור שחור, שאף הספר הנ"ל אינו ממלא, והוא מאה וחמישים השנים בימי מלכי פרס ומדי, השנויות במחלוקת בין המקובל אצלנו לבין המקובל במחקר. ר' שמעון שוואב כתב שלחז"ל היה עניין להעלים שנים אלה כדי להקשות על חישוב הקץ, ועוד רבות נכתב על כך, אך כמדומני שהכרעה חותכת אין.
איפה דבריו, ואיה דנו על הענין בפורום?

https://web.stevens.edu/golem/llevine/r ... nology.pdf

https://www.yutorah.org/lectures/lectur ... -neiros-s/

דקה 7: "נמצא שכל הכתובות והגיטין שלנו מוקדמים ופסולים, וע''כ אנו מוסיפים 'למנין שאנו מונים כאן', אפי' אינו אמת..." ועוד פנינים

יושב הארץ
הודעות: 769
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יושב הארץ » ו' אוקטובר 29, 2021 4:10 am

פיצוץ אדיר החזק פי 1000 מפצצה גרעינית מחק עיר לפני כ-4000 שנים

מדענים טוענים כי מצאו הוכחות בנות 3,600 לפיצוץ של גוף שמיימי שמחק את העיר העתיקה תל אל- חמם.


שיחזור של איך ניראה האירוע בזמן הקדום


הוכחות להימצאות טמפרטורות קיצוניות באזור

ההוכחות כוללות שברי חרס שנמסו באופן חלקי לזכוכית וחומרי ביניין שנמסו ונמצאו במטר וחצי של חומר שרוף באדמה באזור עמק הירדן (הבקעה?).

החוקרים מסבירים במחקרם: "אנחנו מציגים הוכחות שב-1650 לפנה"ס (~לפני 3600 שנים), פיצוץ שמיימי (גרם שמיימי) החריב את תל אל-חמאם, עיר4 באמצע תקופת הברונזה בדרום עמק הירדן צפונית לים המלח".

הם מוסיפים: "ישנו דיון מתמשך לגבי האם העיר העתיקה תל אל-חמאם יכולה להיות העיר התנ"כית סדום".

אף על פי שהם מבהירים כי לגלות האם תל אל- חמאם הכן העיר סדום זה מעבר לתחום מחקרם, הם כן תוהים האם יתכן שאירוע הפיצוץ יכול לקשר בין השניים.

המחקר כן קובע: "בנוגע לפיצוץ המוצע, עדות ראיה של המאורע הקטסטרופלי בעיניים קדומות בהחלט יכול לתת את הרושם ולהיות מועבר במסורת בעל פה שלבסוף ירשם כאירוע בתנ"ך כאירוע חורבן הערים סדום ועמורה."

העדויות הארכיאולוגיות כולן, מצביעות על אירוע של טמפרטורה קיצונית מאוד שלא היתה בנמצא בעזרת הטכנולוגיה דאז.

אחד ממחברי המחקר ג'יימס קנט אמר: "מצאנו עדויות לטמפרטורות גבוהות בהרבה מ 2000 מעלות צלזיוס"


https://www.nature.com/articles/s41598- ... t=deeplink
קבצים מצורפים
21111847734_af3cb438d1.jpg
21111847734_af3cb438d1.jpg (59.7 KiB) נצפה 2035 פעמים

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' נובמבר 01, 2021 12:30 am

יושב הארץ כתב:פיצוץ אדיר החזק פי 1000 מפצצה גרעינית מחק עיר לפני כ-4000 שנים

מדענים טוענים כי מצאו הוכחות בנות 3,600 לפיצוץ של גוף שמיימי שמחק את העיר העתיקה תל אל- חמם.


שיחזור של איך ניראה האירוע בזמן הקדום


הוכחות להימצאות טמפרטורות קיצוניות באזור

ההוכחות כוללות שברי חרס שנמסו באופן חלקי לזכוכית וחומרי ביניין שנמסו ונמצאו במטר וחצי של חומר שרוף באדמה באזור עמק הירדן (הבקעה?).

החוקרים מסבירים במחקרם: "אנחנו מציגים הוכחות שב-1650 לפנה"ס (~לפני 3600 שנים), פיצוץ שמיימי (גרם שמיימי) החריב את תל אל-חמאם, עיר4 באמצע תקופת הברונזה בדרום עמק הירדן צפונית לים המלח".

הם מוסיפים: "ישנו דיון מתמשך לגבי האם העיר העתיקה תל אל-חמאם יכולה להיות העיר התנ"כית סדום".

אף על פי שהם מבהירים כי לגלות האם תל אל- חמאם הכן העיר סדום זה מעבר לתחום מחקרם, הם כן תוהים האם יתכן שאירוע הפיצוץ יכול לקשר בין השניים.

המחקר כן קובע: "בנוגע לפיצוץ המוצע, עדות ראיה של המאורע הקטסטרופלי בעיניים קדומות בהחלט יכול לתת את הרושם ולהיות מועבר במסורת בעל פה שלבסוף ירשם כאירוע בתנ"ך כאירוע חורבן הערים סדום ועמורה."

העדויות הארכיאולוגיות כולן, מצביעות על אירוע של טמפרטורה קיצונית מאוד שלא היתה בנמצא בעזרת הטכנולוגיה דאז.

אחד ממחברי המחקר ג'יימס קנט אמר: "מצאנו עדויות לטמפרטורות גבוהות בהרבה מ 2000 מעלות צלזיוס"


https://www.nature.com/articles/s41598- ... t=deeplink

ייש"כ!

יושב הארץ
הודעות: 769
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יושב הארץ » ה' דצמבר 15, 2022 6:25 pm

פורסם

חברים יקרים. אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים, המהווה פריצת דרך חשובה ביותר בחקר תולדות ישראל בתקופת המקרא: הצלחתי לפענח 5 כתובות מלכותיות מונומנטליות חדשות של חזקיהו מלך יהודה, הכוללות יחד עשרות שורות, ומאות אותיות. הכתובות מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות בשבע עשרה השנים הראשונות למלכותו, ובהן, מפעל המים (חציבת נקבת השילוח והברכה), הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב. הכתובות מציינות גם את התאריך המדויק שבו הושלם מפעל המים: ב' תמוז שנת 17 לחזקיהו היא שנת 709 לפנסה"נ. עתה ברור שיש להעדיף את הכרונולוגיה הגבוהה המקדימה את המלכת חזקיהו לשנת 726 לפנסה"נ (כפי שהדגשתי בספרי על הכרונולוגיה שפורסם בשנת 1996). אלה הכתובות המלכותיות השלמות ביותר המצויות בידינו, והן ראיה נוספת לכך שמלכי ישראל ויהודה כתבו כתובות מלכותיות שציינו את שמם ופעלם.
אחת הכתובות נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול המצוי בברכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון (להלן כתובת מסכמת מס' 3). רוחבה 48 ס"מ, אורכה 38 ס"מ, והיא ממוקמת 140 ס"מ מעל לרצפה. המסגרת של הכתובת אותרה אמנם בשנת 1909 בידי האב וינסאן, אך הוא סבר שאין שם כתובת, אלא רק מסגרת ומשטח מיושר שהוכן לכתיבת טקסט שלא נכתב שם, וכך טענו כל החוקרים האחרים ב-113 שנים האחרונות. אך לאחרונה התברר שיש שם כתובת מרשימה ביותר, שנשחקה אמנם בצוק העיתים, אך רובן המכריע של האותיות קריאות. להלן מובא ציטוט מילולי של הכתובת הכוללת 11 שורות, 64 מילים ו-243 אותיות:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה את הברכה ואת התעלה.
3. בשנת שבע עשרה בשני ברביעי
4. למלך חזקיהו, הבא המלך
5. את המים העירה, בנקבה הלך המלך
6. את המים לברכה. ויך את הפלשתים
7. מעקרן ועד עזה וישם שם את חיל הארב של
8. צבא יהדה. ושבר את המצבת וכ˺תת˹ הנח˺ש˹תן
9. והסר הבמ˺ת˹ ˺ו˹כרת האשרה. חזק˺י˹הו המלך
10. צבר בכל אצרתיו ובבית האל
11. כסף רב וזהב בשמם ושמן טב
כתובת 'מסכמת' זו ערוכה בסדר ספרותי, לא כרונולוגי, ונחלקת לחמישה מרכיבים: כותרת, מפעל המים, המלחמות בפלשת, הרפורמה וצבירת הרכוש. היא כוללת כתובים המופיעים מילולית או בשינויים קלים במקרא, כגון: "חזקיהו בן אחז מלך יהדה", "עשה את הברכה ואת התעלה", "הבא ... את המים העירה", "ויך את הפלשתים ... עד עזה", "ושבר את המצבת וכתת הנחשתן, והסר הבמת וכרת האשרה", "בכל אצרתיו ובבית האל, כסף ... וזהב בשמם ושמן טב" (ראו מל"ב יח, א, ד, ח; כ, יג, כ). אלה למעשה כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא המצויים בידינו, והם קודמים בכמאה שנה ללוחיות הכסף מכתף הינום, בירושלים, ובמאות שנים למגילות מדבר יהודה. כמו כן, הן מסייעות לטענה שכתובים בספר מלכים מבוססים על טקסטים שמקורם בכרוניקות ובכתובות מלכותיות, ושהמקרא משקף מציאות היסטורית ולא דמיון. ה' נזכר בכתובת רק בצירוף "בית ה'" ולא נכתב שה' בחר בחזקיהו, כמו כן הכתובת לא מציינת את היחסים עם אשור, הכשדים, מצרים ועבר הירדן, אף לא את הפעילות בשומרון, או את מלחמתו בנוודים, וגם לא את העובדה שהכיבושים בפלשת אבדו בשנת 712 לפנסה"נ, מפני שבכתובות מלכותיות מזכירים רק הצלחות, וכן מפאת התמציתיות של "כתובות מסכמות". הכתובת חשובה ביותר להבנת תקופת חזקיהו (לפני מסע סנחריב), ומהווה מכה קשה למכחישי המקרא הטוענים שהמקרא חובר רק בתקופה הפרסית או מאוחר יותר.
בכתובות החדשות הללו יש מענה לסוגיות רבות שבהן התלבטו החוקרים שנים רבות, והן ראיה לכך שחזקיהו אכן ערך רפורמה פולחנית מקיפה (לפני שנת 709), אף עדות לכך שהוא כבש את פלשת ובייחוד את עקרון והציב בה חיילים, בשנת 712, כפי שטענתי בעבר, וכפי שעולה מ"כתובת עזקה"; וחזקיהו הוא אכן המלך שעשה את הברכה ואת נקבת השילוח, ולא אחרים. כמו כן, נזכר כאן לראשונה המונח "ארב" שהיה מוכר עד עתה רק בצורתו בשפה האכדית: urbi, ועתה ברור שהוא נגזר, כטענת תדמור, מהמונח העברי 'אורב', מלשון מארב.
המסגרות של מקצת הכתובות האלה היו ידועות, אך כאמור כולם חשבו שהן ריקות והן רק הכנה ראשונית לחריטת כתובות שמעולם לא נחקקו שם. אבל אלי שוקרון סבר שיש שם טקסטים, בתוך המסגרות. לכן הוא פנה אלי לאחרונה וביקש ממני לבדוק מחדש את הנושא. כמו כן, ערכנו שנינו סיורים בעיר דוד, אף הלכנו יחד בתוך נקבת השילוח, בתוך המים, ובדקנו הכל מחדש, ואכן גילינו כתובות נוספות. צלמנו צילומים איכותיים של ה"מסגרות" הללו, ועד מהרה התברר, שאכן יש שם טקסטים מרגשים ומפתיעים. במקביל בדקנו מחדש צילומים איכותיים של כתובת השילוח המקורית, המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באסטנבול, ומצאנו שם, וגם בתוך נקבת השילוח תגליות מרעישות נוספות.
בדקתי את כתובת השילוח ומצאתי שיש בה כתובים נוספים, ואורכה כפליים ממה שהיה מקובל עד עתה. היא מציינת את שמו ופעולותיו האחרות של חזקיהו, בדומה לכתובת מסכמת מס' 3, שנדונה לעיל. מתברר, שעל האבן המצויה באסטנבול רשומות עוד שתי שורות. זאת ועוד, בתוך נקבת השילוח, שרדו עוד 5 שורות, מתחת למקום שבו נחצבה הכתובת בידי שודדים והועברה לימים לאסטנבול, בתוך מסגרת ברורה, שהקו התחתון שלה מצוי 70 ס"מ מעל תחתית הנקבה, כלומר סמוך מאד למים. מתברר עתה שכתובת השילוח (להלן כתובת מסכמת מס' 1) כללה 13 שורות ו-428 אותיות, ולא כפי שחשבו עד עתה: 6 שורות וכ-200 אותיות בלבד. כמו כן לא חצבו השודדים את 3 האותיות האחרונות בשורה 1 ואף הן נשארו בירושלים ("מ.את"), וכן גם את האות האחרונה בשורה 2 (וא"ו, ויש לקרוא "קו/רא" ולא "ק/רא"). וזה לשון שורות 8-7 המצויות באסטנבול:
7. חזקיהו בן אחז מלך יהדה עשה את הברכה ואת התעלה. 8. בשנת שבע עשרה בים השני בחדש הרביעי.
להלן נביא את נוסח השורות שנשארו בירושלים, בתעלת השילוח, מתחת למקום שנחצב ונשדד, שהן המשך לטקסט שנמצא באסטנבול:
9. למלך חזקיהו. הבא את ˺ה˹מים העירה, ˺ה˹ל˺ך˹ ˺המל˹ך
10. את המים לברכה. חזקיהו הכה ˺את˹ הפלשתים
11. מעקרן עד עזה וישם את חיל ˺הא˹רל צבא ˺י˹הה
12. שם. שבר המצבת והסר הבמת כתת הנחשתן וכרת
13. האשרה. צבר באצרתו ובבית האל כסף וזהב ושמן טב
הטקסט שנשאר בירושלים נפתח במילים "למלך חזקיהו" (שורה 9), המסיימות את המשפט האחרון בטקסט שנמצא עתה באסטנבול: "בשנת שבע עשרה, בים השני, בחדש הרביעי" (שורה 8):
משמעות התגלית דרמטית ביותר: חלקים מכתובת השילוח מצויים כיום בעיר דוד בירושלים, בתוך נקבת השילוח, מבלי שממשלת תורכיה תשיב לנו אותם – הם פשוט נשארו שם מאז חיבורה של הכתובת לפני 2731 שנה.
הפתעה נוספת ציפתה לאלי ולי בנקבת השילוח משמאל למקום ממנו נעקרה כתובת השילוח, ומתחת לרפליקה של הכתובת שהותקנה שם, בתוך מסגרת ברורה בסלע. סביב לרפליקה בצבצו להן אותיות ברורות גדולות במיוחד, בגודל של כ-5 ס"מ על 5 ס"מ בקירוב, מקצתן אף גדולות יותר. מצאנו כתובת מלכותית נוספת. לצערנו, לא ניתן היה לפי שעה להסיר את הרפליקה, שחוזקה באמצעות 4 ווים והשחיתה את הכתובת החשובה המצויה מתחתיה. יחד עם זאת, צלמנו עשרות צילומים שאפשרו קריאה מעולה של כל האותיות סביב הרפליקה: השורה הראשונה ושתי האחרונות במלואן, וכן אותיות בתחילת ובסוף השורות האחרות. אני מקווה שהרפליקה תוסר בקרוב, ותוזז למקום אחר, כדי שאוכל להשלים את המחקר, ולכלול אותו בספרנו המדעי שיראה אור בשנה הקרובה.
כתובת מסכמת מס' 2, הסמוכה לכתובת השילוח (ראו דברי לעיל) כוללת 9 שורות וכנראה 180 אותיות, כדלהלן:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה א התעלה
3. הבא ˺ה˹עירה
4. בשנ ברבעי
5. שבחשתן
6. הסאשרה
7. צבהוה
8. כסף וזהב ˺רב˹ ותכלת ו˺ב˹שמם ˺ו˹ש˺מ˹ן טב
9. ויך את הפלשתים מעקרן עד עזה
בכתובת זו צויין גם המונח "תכלת", כלומר, בגדים מפוארים צבועים בצבע תכלת, מונח שלא מופיע בכתובות האחרות, אך נזכר בכתובות סנחריב ברשימת המס ששילם לו חזקיהו (בצורה: "צמר תכלת" sig ta-kil-tu, ליד צמר ארגמן).
בהודעה לעיתונות קודמת הזכרנו כתובת נוספת שנמצאה בעופל (אולי גם מימי חזקיהו), וכן גם שתי כתובות נוספות של חזקיהו שנמצאו בעיר דוד, כנראה אסטלות או כתובות שהוצמדו למבנים ולא נחקקו על סלע (בשונה מהאחרות), ונמצאו מנופצות במכוון לרסיסים, כנראה בידי מתנגדי חזקיהו לאחר מותו. אחת מהן (להלן, מס' 4), נמצאה סמוך לברכה הכנענית, לא רחוק מכתובת מס' 3, והיא כוללת את המילים "זקיה", "רכה.בנ", ואולי גם "המצבת"; ובשנייה, מס' 5 (שנמצאה בידי שלה כ-130 מ' דר' מע' לכתובת מס' 4) שרדו המילים: "צבר", "הכ", "בשבע עשר", "רבעי.וי", ואולי גם "ם.לבר". כל המילים בכתובות 5-4 מופיעות גם בכתובות המסכמות האחרות שנזכרו לעיל, ויש להניח, שאף הן היו "כתובות מסכמות" של חזקיהו שתוכנן היה דומה. בניגוד לכתובות 4 ו-5 שרוסקו במכוון – הכתובות האחרות (1, 2, 6 ו-7) לא נפגעו במכוון מפני שהיו בתוך התעלה או בחדר העגול (3) אשר כוסה כנראה בסוף ימי חזקיהו ונבנו עליו אחר כך מבנים, כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי וגם מהכתוב בדה"ב לב, ל: "הוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי הגיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דוד" (וראו גם שם פס' ד). כתובות 1, 2, 3, 6 ו-7 ניזוקו ונשחקו מפאת המים והקורוזיה, וככל שהיו נמוכות יותר הושחתו יותר, למשל, בכתובת השילוח, שו' 6-1, נשתמרו טוב יותר כי היו רחוקות יחסית מהמים, ולכן הן גם נראות טוב יותר.
בסיור האחרון בנקבת השילוח חיפשנו כתובות נוספות, ואכן מיד כשנכנסו, אלי ואני, לנקבת השילוח סמוך למעיין, אחרי העיקול הראשון שמאלה, הם הבחינו מצד שמאל בשתי מסגרות נוספות, סמוכות זו לזו, שהתברר שאף הן כתובות, הדומות בתוכנן לקודמות (להלן 6 ו-7). כתובת 6, הגדולה, כוללת 11 שורות, וכתובת 7, הקטנה, כוללת 9 שורות. בגדולה מוקדש כחצי מהטקסט למפעל המים (שורות 6-2); לעומת זאת, בשניה (מס' 7) תיאור מפעל המים קצר (שורות 3-2) ומהווה רק כ-23% מהכתובת (כי כבר צוין בהרחבה בכתובת 6), וזה בקירוב גם היקף המרכיבים האחרים בכתובת זו: הרפורמה (שו' 5-4), הפלשתים (7-6, כולל ציון הצבת "הארב"), והרכוש (שו' 9-8), בו סדר המילים שונה במקצת, ומציין "כסף וזהב" מיד אחרי הפועל "צבר", בדומה כנראה לכתובת 5, כדלהלן: "צבר כסף וזהב באצרתיו ובבית האל בשמם ושמן טב".
לסיכום: יש בידינו עתה 7 כתובות של המלך חזקיהו, שנמצאו בעיר דוד: שתים בסוף תעלת השילוח (מס' 2-1), ארבע ליד המעיין, מהן שתים בתחילת תעלת השילוח (מס' 7-6), ושתים בברכה הכנענית (3) או בסמוך אליה (4). כתובת נוספת (5) נמצאה בידי שלה באמצע הדרך בין המעיין לברכה. כתובות אלה כללו כנראה מעל 1600 אותיות. הדיון הפליאוגרפי, ובייחוד צורתה של האות מי"ם, מלמדים שלפחות שני סופרים (אולי שלושה) חיברו אותן. כל הכתובות של חזקיהו יפורסמו בקרוב בעברית ובאנגלית – בצרוף צילומים איכותיים מאד (RTI) וכן גם דיונים לשוניים, היסטוריים ופליאוגרפיים מפורטים, והשוואה לכתובות אחרות – בספרנו: 'הכתובות של חזקיהו מלך יהודה'
Gershon Galil and Eli Shukron, The Inscriptions of Hezekiah King of Judah
שהתקבל לפרסום בהוצאה מדעית עם שיפוט, ויראה אור בשנה הקרובה.

https://did.li/I3cIw
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ה' דצמבר 15, 2022 6:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 769
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי יושב הארץ » ה' דצמבר 15, 2022 6:39 pm

Hyl3KEcDEi_0_0_624_472_0_x-large.jpg
Hyl3KEcDEi_0_0_624_472_0_x-large.jpg (34.95 KiB) נצפה 1470 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי באמונתו » ו' דצמבר 16, 2022 1:16 pm

יושב הארץ כתב:פורסם
חברים יקרים. אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים, המהווה פריצת דרך חשובה ביותר בחקר תולדות ישראל בתקופת המקרא...

ראה: https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8 ... ost-735132

כשתילי זיתים
הודעות: 764
הצטרף: ד' פברואר 02, 2022 12:23 pm
מיקום: לייקוואוד

Re: מחקר המקרא מנקודת מבט חרדי, האם הגיע הזמן?

הודעהעל ידי כשתילי זיתים » ד' מרץ 29, 2023 7:05 pm

ליצנותא דע"ז על ביקורת המקרא (באנגלית), מאתר https://irrationalistmodoxism.substack.com/
קבצים מצורפים
29e817ef-8b3d-4f55-98b6-0d2579fb1b05.pdf (1).pdf
(610.48 KiB) הורד 93 פעמים


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים