הפטרת וירא - ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'

[לבי במערב]

בפשטות, ישמעאל נשען על שכם הגר, ותול"מ.

[דרומי]

איך אתה מבין את הפסוק "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים"?

[לבי במערב]

מה קשה בו? מעל כתפה, כעין 'ניעור'.

שוב: לפו"ר זהו פשט הכתוב, והדרש ידרש.

[דרומי]

כנראה לכל אחד יש משקפיים אחרים כדי להגדיר מהו 'פשט'... את שלי אמרתי, והבוחר יבחר.

[איש גלילי]

לגבי בן השונמית, אין הכרח שהיה גדול, ומה שיצא אל אביו אל הקוצרים אין פירושו שיצא לקצור עמו, אלא שיצא להיות עם אביו שעסק בקצירה. והוא יכול להיות בן שנתים-שלש בלבד.

ערכתי את ההודעה לתקן טעויות הקלדה, שאולי גם הובילו לחוסר הבנה.

[לייטנר]

איך אתה מבין את הפסוק "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים"?

אכן, דברי חז"ל שחלצתו חמה מכוונים לכך שהיה חולה.
ראיתי מי שכתב שהיה ברמת פיגור, ואכמ"ל.
והיה מי שאמר מכח קושיא זו שלא מדובר על ישמעאל, אלא על ילד אחר של הגר (ודו"ק, שמו של ישמעאל כלל לא מוזכר בסיפור, מלבד ברמז בדברי המלאך)...

[לייטנר]

לגבי בן השונמית, אין הכרח שהיה גדול, ומה שיצא אל אביו אל הקוצרים אין פירושו שיצא לקצור עמו, שיצא להיות עם אביו שעסק בקצירה. והוא יכול להיות בין שנתים-שלש בלבד.

וברור שלא היה קוצר בעצמו

[מה שנכון נכון]

הגר נושאת את ישמעאל, שלפי החשבון היה אז לפחות בן 14!

למה לא למעלה משש עשרה?

[דרומי]

אין הכי נמי

[עזריאל ברגר]

הגר נושאת את ישמעאל, שלפי החשבון היה אז לפחות בן 14!

למה לא למעלה משש עשרה?

למ"ד ש"ביום הגמל את יצחק" היינו יום המילה (יום הג - מל).

[מה שנכון נכון]

למ"ד ש"ביום הגמל את יצחק" היינו יום המילה (יום הג - מל).

אינני יודע אם יש מ"ד שמוציא את הכתובים "וימל אברהם... בן שמונת ימים... ויגדל הילד ויגמל... ביום הגמל" מפשטם. לכאו' הוא רק רמז למשתה נוסף של המילה.
וכן נראה מהלקח טוב: "ביום הגמל - ביום ה"ג מל, כי שתי משתאות היו, א' במילה וא' בגמילה.

[מלך_אביון]

רבינו בחיי:

ודע כי לפי סדור הפרשיות כבר היה ישמעאל בעת הזאת בן י"ו שנה, שהרי כשנולד היו לו לאברהם פ"ו שנים שנאמר ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל וגו', ובן מאה שנה הוליד אברהם ליצחק שנאמר ואברהם בן מאה שנה בהולד לו את יצחק בנו, וב' שנים אחר שגמלתו ליצחק, הרי לו י"ו שנה לישמעאל במעשה הזה. אע"פ שיקשה לזה מה שהזכיר הכתוב ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד, היאך ישים על שכמה בן י"ו שנה, ואם תאמר שאין ואת הילד חוזר למה שאמר על שכמה, הרי מצינו ותשלך את הילד ונראה שהיתה מביאתו בחיקה ועתה בצער הצמא השליכתו מחיקה. ועוד שקראהו ילד כשם שקרא הכתוב את יצחק תכף שנגמל והוא בן שתי שנים, שנאמר ויגדל הילד ויגמל. ועוד שאמר לה מלאך ה' קומי שאי את הנער והיה ראוי שיאמר לכי עם הנער, ועוד שכתוב אחרי כן ויהי אלהים את הנער ויגדל. והמובן מזה כי קטן היה במעשה הזה. ואם אין הפרשיות כסדרן נצטרך לומר אין מוקדם ומאוחר בתורה.

מריהטת דבריו שהיה ילד קטן, אבל צ"ע שהרי מפורש שהיה אחרי לידת יצחק, 'כי לא יירש עם בני עם יצחק', והיה לכה"פ בן י"ג.

[מה שנכון נכון]

מריהטת דבריו שהיה ילד קטן, אבל צ"ע שהרי מפורש שהיה אחרי לידת יצחק, 'כי לא יירש עם בני עם יצחק', והיה לכה"פ בן י"ג.

אולי לפי"ז אמר אברהם לשרה את הנבואה "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק", והיה זה קודם לידתו. (וקצ"ע מותצחק שרה).

[מלך_אביון]

הנבואה לאברהם ובשורת המלאכים לשרה היו בהפרש של כמה ימים, אז לא זה מה שיוצר את ההבדל.
אבל בכל מקרה ישמעאל היה בן י"ג אז.

[מה שנכון נכון]

אם היה זה אחר לידת יצחק היה ישמעאל בן י"ד. אם בברית בין הבתרים היה בן י"ג, ונוכל לומר שפחות מעט וע"כ מתאים לו השם 'ילד' כי איש הוא מבן י"ג.
יודע אני שיש לדחות, וגם אינו מיישב לגמרי את כל ד' רבנו בחיי, אבל אולי מועיל קצת לחומר הקו'.

(ההערה מותצחק שרה היתה על נקודה אחרת).

[נחומצ'ה]

בפרקי דר' אליעזר פל"ג, מובא שאבישג השונמית מהפטרת חיי שרה יהא אחותה של האשה השונמית.
לכאורה המרחק בינהם הוא רב.
הרי יהורם בן אחאב [הנושה בתקופת השונמית] התחילה מלכותו בשנת ג"א ומ"ג (3043) לבריאת העולם
ושלמה המלך התחילה מלכותו בב"א תתקכד (2924) לבריאת העולם. [דוד המלך בזקנותו, קודם למלכות שלמה]
בחישוב פשוט, יש לפחות 119 שנים מן שלמה ליהורם. והם היו 'אחיות'?!

[יוצא פוניבז']

אני תמהתי איפכא, מה מקור מנהג הספרדים?
שהרי במקורות ראיתי להיפך (כפי שמצאה ידי בפרוייקט השו"ת)

רמב"ם סדר תפילות - המפטיר בנביא
וירא אליו, ואשה אחת מנשי בני הנביאים עד ותשא את בנה ותצא במלכים,

אבודרהם סדר הפרשיות וההפטרות
וירא אליו. ואשה אחת מנשי בני הנביאים עד ותשא את בנה ותצא והיא במלכים (מ"ב ד א - ד, לז).

ספר השולחן הלכות תפילה שער ו
וירא אליו במלכים, ואשה אחת מנשי בני הנביאים עד ותשא את בנה ותצא.

מאמר מעניין על גלגולי המנהג בסיום ההפטרה, ועל הספרדים והאשכנזים שהחליפו מנהגיהם, עי' בקובץ מנורה בדרום האחרון
viewtopic.php?f=65&t=56097&p=707626&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9D#p729221

[עושה חדשות]

עוד על השייכות בין ההפטרה לפרשת וירא
ראה בס' תורת האדם לאדם חלק ה' עמוד 170 בהערה בשם הגר"י דיויד.

וראה אשכול קשרים נוספים וכו'.