מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 16, 2016 12:17 am

שדר לי חכ"א שליט"א

וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו, ופירש"י מן הבא בידו מן החולין, שנטל מעשר, כמה דאת אמר עשר אעשרנו לך, והדר לקח מנחה.
ובפשטות הכוונה למעשר כספים, וכ"כ המפרשים.
וצ"ע מה שייך כאן להזכיר שנתן מעשר והדר לקח מנחה, וכי עשיו מדקדק גדול במעשר כספים היה, וגם אם כן, מה זה ענינו האם יעקב עישר קודם או לאו.

ונראה, ובהקדם ב' הנחות.
א. כשאדם מפריש מעשר כספים, הרי קודם לכן הוא מנכה את ההוצאות מהרווחים. והנה אם יש לו איום על חייו והוא זקוק לשכור שומרים וכד', ודאי שאין לו לנכות את ההוצאה הזו מן הרווחים, כי אין בצורך הזה שום קשר לעסקיו. אבל אם הוא חושש לחייו מפני פעולה עסקית שעשה, כגון שבא בגבולו של חבירו וכד', בכה"ג יש לו לנכות את שכר השומרים מרווחיו.
ב. כבר דנו הפוס' האם משקללים את כל הביזנע'ס יחד, או כל אחד לחוד. (באמת מסתבר שאברך כולל הנתמך במילגה, ובר מן דין השקיע באיזו עיסקה אחרת והפסיד, שאין לו לנכות את ההפסד מהריוח של המילגה. כי 'מה הקשר'. ומאידך איש עסקים גדול ודאי אינו יכול לחשב כל דבר לחוד, אלא כל השקעותיו נידונות יחד. דאל"ה יוצא לפעמים שחיוב המעשר יהיה גדול יותר מכל הריוח שהרויח בשנה זו, בשקלול כל ההשקעות הכושלות. וצ"ע בזה). ונניח שיעקב אבינו החמיר בזה.

וא"כ מאחר שנצרך יעקב לתת מתנות לאחיו כדי להינצל ממנו, וסיבת החשש והנזק האפשריים באו בעקבות 'עיסקת' ברכות יצחק, ממילא שאם הצאן והבקר היו תנובתה של אותה ברכה, הרי הוא מנכה את שווי המתנה לעשיו מערך הריוח החייב במעשר.
וזהו שרמז יעקב לעשיו, וכמו שאומר רש"י לעיל "ויהי לי שור וחמור - אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ", ודע לך, שהרי עישרתי מהכל בלי לנכות את שווי המנחה, כי אין קשר בין ההוצאה לרווחים.


נהניתי, וברצוני ליהנות אתכם.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ג' נובמבר 22, 2022 8:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 17, 2016 7:41 pm

לפי פשוטו, תפסתי היום את הענין.

הרי הנדר של יעקב היה כך: אם יהיה ה' עימדי ושמרני וכו' ונתן לי וכו' ושבתי בשלום וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. וא"כ היה ראוי לכאו' שסך המתנות שהוא נותן לעשיו כדי שיוכל לשוב בשלום, יקוזז מחשבון הריוח החייב במעשר. אעפ"כ יעקב נתן לעשיו ממה שכבר עישר, ו'ספג' את הנזק בלי לקזז מהריוח. ועשה כן מפני צדקותו וחסידותו, ואולי חשש שלא היה צריך ליתן לו דורון כ"כ, או שסבר שיש כאן הבטחה נפרדת לעשר כל דבר בלא קשר לעלויות שיהיו לו ע"מ לשוב בשלום. עכ"פ א"ש שענין המעשרות מוזכר בהקשר של המתנה לעשיו.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' אפריל 10, 2020 12:50 am

זה מדרש דרש רבי אליעזר הגדול (פרקי ר"א פרק לז) בדבר האבקות המלאך עם יעקב:
אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ 'עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ'? מִיָּד לָקַח כָּל מִקְנֵהוּ וְעִשֵּׂר מֵהֶן חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁכָּל מִקְנֵהוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
לָקַח יַעֲקֹב אֶת כָּל מַעְשַׂר מִקְנֵהוּ וְשִׁלַּח בְּיַד עֲבָדָיו וְנָתַן לְעֵשָׂו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַעֲקֹב, עָשִׂיתָ אֶת הַקֹּדֶשׁ חֹל. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מַחֲנִיף לְעֵשָׂו הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַהַרְגֵנִי. מִכָּאן אָמְרוּ: מַחֲנִיפִים לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
שמע מינה תרתי:
שמע מינה שעד שלא עבר יעקב את נחל יבוק כבר נתחייב לשלם נדרו. [ושמא 'בית אבי' היינו ארץ ישראל (מקביל להבטחה 'והשיבותיך אל האדמה הזאת'), ומשעה שהגיע למחנים נתקיים התנאי של 'ושבתי בשלום אל בית אבי'.]
ושמע מינה דבעל האגדה שברש"י פליג אדר"א. דרבי אליעזר סבר: את המעשר שלח מנחה לעשו, ובעל האגדה סבר: מן החולין שלח, שלקח מעשר והדר לקח מנחה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 20, 2021 6:18 pm

ז"ל המש"ח - הנה רש"י פירש שעישר בהמותיו ולקח מן החולין. אך בילקוט איתא ששלח לו המעשר אף על פי שהוא קודש, שהחניף לרשע יעוין שם. ונראה דשם בשיטת רבי עקיבא דסבר דמעשר בהמה חוץ לארץ אינו קרב, רק ירעה עד שיסתאב, ואם כן אמר הגמרא ריש פרק מעשר בהמה דחייש לתקלה, לכן נתנן לעשו. אבל למשנה דסברה דאם באו תמימים יקריבו, הלא ראוים להקריבם למזבח, ולכן דריש כרש"י "דמן הבא לידו" - זה החולין. והמעשר הקריב במזבח כשבא לשכם ובנה שם מזבח, ודו"ק.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' דצמבר 06, 2022 11:04 pm

עושה חדשות כתב:כבר דנו הפוס' האם משקללים -לגבי מעשר כספים- את כל הביזנע'ס יחד, או כל אחד לחוד.
עי' נובי"ת יו"ד סי' קצח, וכו'.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים