פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

[בריה נמוכה]

יעוין בקונטרס ויבינו במקרא שלדעתו פירוש רש"י הוא הוא פשוטו של מקרא

כמובן יש לציין שהוא מביא הרבה מקורות לדבריו אלו, ואינו אומר זאת מדעת עצמו.

אם כבר יש לציין גם
שהוא בורר באופן סלקטיבי דעות יחידאות
ומתעלם לחלוטין מכל שיטת הראשונים וכמו שהבאתי לעיל
ובעיקר מתעלם
מהגר"א
שבאדרת אליהו בפר' משפטים,
אבל הלכה עוקרת את המקרא מתהפכת כחומר חותם, ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם.

זאת ועוד מי שאינו הולך בשיטתו הרי הוא איפיקורס

וע"ע באשכול מפרשי התורה ע"ד הפשט

[לא ידעתי]

במקום שפירש הפסוק מובן מעצמו, יתכן שרש"י מביא הדרש אף כשאינו כתוב שהוא כמדרשו, ואף כשלא הביא פירוש אחר. דוגמא טובה לזה "וירא יעקב כי יש שבר במצרים"

[החוזר]

ויש מקומות שרש"י שותק ואינו מפרש כלום, כאשר הלומד יכול לטעות שהפשט הוא הפשט, אעפ"י שבגמרא הכתוב מתפרש באופן אחר לגמרי.
לדוגמא בעלמא הפסוק "וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה", שלמסקנת הגמרא בריש פסחים (וכ"ה בב"ר) אין הכוונה למתן שמות, שהקב"ה קרא (named, אנאמען געגעבן) לאור בשם יום, אלא שהקב"ה קרא (ציווה, ordered, אן געזאגט) לאור והפקידו על תחום היום.
ועי' רמב"ן שהביא את ההבנה הפשוטה בשם ראב"ע ואת פירוש חז"ל בתור "והנכון". ואילו רש"י שתק.