מן השורה כתב:עי' גם בספורנו בפ' בחוקותי, אולי בפס' והתהלכתי בתוככם.
כמדו' גם יש ספורנו שלישי בזה.
קו ירוק כתב:אבל עצם שם האשכול נכון במידה מסויימת גם אילולי הסכמתך שאלו דברי הספורנו.
איש גלילי כתב:הרב דרומי,
זאת הכרעתו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה, אבל אין דעת כל החכמים (מקובלים ושאינם מקובלים כאחד) כדעתו.
סגי נהור כתב:איש גלילי כתב:הרב דרומי,
זאת הכרעתו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה, אבל אין דעת כל החכמים (מקובלים ושאינם מקובלים כאחד) כדעתו.
זאת ההכרעה של הצ"צ בדרך מצוותיך (מצות ציצית יד, ב), שמביא ב' הדעות וכותב על דעת הרמב"ן "וכן הוא האמת ע"פ הקבלה". דומה שזאת גם הכרעת הרמח"ל (והגר"א?).
דרומי כתב:זו המחחלוקת הידועה של הרמבם והרמבן. חכמי הקבלה הכריעו כהרמבן, שיהיו נשמות בגופים לנצח נצחים וממילא יהיה גם בית מקדש נצחי
עליך עיננו כתב:בפרשת תצוה פ"ל פסוקים מה מו מבואר להדיא שמטרת יציאת מצרים היא השראת השכינה במשכן וזה לשון הפסוקים שם
ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים.
וידעו כי אני ה' וכ'ו אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם וכו'
בפועל זה התקיים במשכן, בגלל חטא העגל שהיה בינתיים,
אבל בפסוקים שהבאת שמורים שזו אכן היתה מטרת יציאת מצרים ומתן תורה - לא מוזכר המשכן דוקא.
והיינו [לדעת הספורנו] שמעיקרא לאו דוקא במשכן, אדרבה, בתוכם ממש כלעתיד לבוא וכו'.
ורק שאחרי חטא העגל הוצרכו לזה משכן,
כמש"כ הספורנו בפירושו עה"ת שמות יט, ו, כד, יח, ושם כה, ח, ושם לא, יח, וכן מה שציין הרב לבי במערב לעיל, ויקרא יא, ב.
ועוד יותר פלא, שהספורנו עצמו ביאר שם שהכונה להיות להם לאלוקים בלתי אמצעי והרי הוא פירש בכל מקום שהמשכן זה עונש/ירידה בדרגה משום שהם ביקשו אמצעי?
השראת השכינה במשכן כמובן שאינו נקרא "ע"י אמצעי".
לא מתפללים למשכן או לכרובים
במעשה העגל מפרש הספורנו "אלה אלהיך ישראל אלה יהיו אצלך אלהים, שתתפלל. אליהם בכל צרכך, ואותם תעבוד להשיג חפצך". זה נקרא אמצעי.
ופוק חזי בסו"פ יתרו כשעוד אמר הקב"ה "בכל המקום אשר אזכיר" וכו' - היינו בלי משכן - בו במקום אמר "מזבח אדמה תעשה לי". ופירשו הספורנו בעצמו עיי"ש.
וזה כל ענין המשכן, הסובב סביב ארון הברית עם התורה - ומעשה הקרבנות.
ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששיכן שמו שם.
צופה_ומביט כתב:עליך עיננו כתב:בפרשת תצוה פ"ל פסוקים מה מו מבואר להדיא שמטרת יציאת מצרים היא השראת השכינה במשכן וזה לשון הפסוקים שם
ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים.
וידעו כי אני ה' וכ'ו אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם וכו'
בפועל זה התקיים במשכן, בגלל חטא העגל שהיה בינתיים,
אבל בפסוקים שהבאת שמורים שזו אכן היתה מטרת יציאת מצרים ומתן תורה - לא מוזכר המשכן דוקא.
והיינו [לדעת הספורנו] שמעיקרא לאו דוקא במשכן, אדרבה, בתוכם ממש כלעתיד לבוא וכו'.
ורק שאחרי חטא העגל הוצרכו לזה משכן,
כמש"כ הספורנו בפירושו עה"ת שמות יט, ו, כד, יח, ושם כה, ח, ושם לא, יח, וכן מה שציין הרב לבי במערב לעיל, ויקרא יא, ב.
ועוד יותר פלא, שהספורנו עצמו ביאר שם שהכונה להיות להם לאלוקים בלתי אמצעי והרי הוא פירש בכל מקום שהמשכן זה עונש/ירידה בדרגה משום שהם ביקשו אמצעי?
השראת השכינה במשכן כמובן שאינו נקרא "ע"י אמצעי".
לא מתפללים למשכן או לכרובים
במעשה העגל מפרש הספורנו "אלה אלהיך ישראל אלה יהיו אצלך אלהים, שתתפלל. אליהם בכל צרכך, ואותם תעבוד להשיג חפצך". זה נקרא אמצעי.
ופוק חזי בסו"פ יתרו כשעוד אמר הקב"ה "בכל המקום אשר אזכיר" וכו' - היינו בלי משכן - בו במקום אמר "מזבח אדמה תעשה לי". ופירשו הספורנו בעצמו עיי"ש.
וזה כל ענין המשכן, הסובב סביב ארון הברית עם התורה - ומעשה הקרבנות.
ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששיכן שמו שם.
{יט} אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. כענין המגביהי לשבת, המשפילי לראות:
{כ} לא תעשון אתי אלהי כסף. ומאחר שראיתם שאין אתם צריכים לאמצעיים להתקרב אלי, לא תעשו אתי כאלה לאמצעיים:
{כא} מזבח אדמה תעשה לי. וגם כן לא תצטרך לעשות היכלות של כסף וזהב ואבנים יקרות למען אקרב אליכם, אבל יספיק מזבח אדמה: כל המקום אשר אזכיר את שמי. שאבחר לבית ועד לעבדי, כענין הזכירו כי נשגב שמו: אבא אליך וברכתיך. לא תצטרך למשוך הנהגתי אליך באמצעיים של כסף וזהב וזולתם כי אמנם אני אבא אליך וברכתיך:
{כב} לא תבנה אתהן גזית. ליפותן:
{כג} ולא תעלה במעלות. אף על פי שלא אטריחך לעשות מלאכות ויפוים לשכני בתוככם, מכל מקום השמר מלנהוג קלות ראש במזבח:
וספר שנית כי בכל זאת לא חדל האל יתברך לתקן עניינם באופן מה לשכנו בתוכם, וצוה על מלאכת המשכן וכלים ותיקון כהנים לעבודתם.
צופה_ומביט כתב:לא הבנתי מה קשה ומה סותר לדבריי.
אמרתי, בפועל אחרי חטא העגל - והספורנו הרי לומד שפרשיות תרומה תצוה נאמרו לאחר העגל - זה התקיים רק על ידי משכן. לכן פשוט שזה יופיע אחרי המשכן וכתוצאה מהמשכן.
אבל עצם הענין שכתוב בפסוקים שהבאת, שיציאת מצרים - כבר מתחילתה - היתה עבור השראת שכינה בישראל, פוק חזי ב2 הפסוקים שהבאת שהוא לא כתוב כלפי המשכן דוקא, ופשוט מדוע, משום שבשעת היציאה ממצרים עדיין לא חטאו בעגל, ועיקר מה שכתוב בשני הפסוקים שהבאת הוא שבהשראת שכינה בישראל ה' הוא לאלקים להם, ושעבור זה הוציא אותם ממצרים. זה מה שאומרים 2 הפסוקים האלה. וביציאה זה לא היה אמור להיות תלוי במשכן, ואחרי חטא העגל כן.
איך אפשר להתעלם ממה שכתוב בתורה בצמוד ממש ל"בכל המקום אשר אזכיר את שמי" - "מזבח אדמה תעשה לי", וכן אופציה למזבח אבנים, ופירשו הספורנו בעצמו כנ"ל, וזה לשונו:{יט} אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. כענין המגביהי לשבת, המשפילי לראות:
{כ} לא תעשון אתי אלהי כסף. ומאחר שראיתם שאין אתם צריכים לאמצעיים להתקרב אלי, לא תעשו אתי כאלה לאמצעיים:
{כא} מזבח אדמה תעשה לי. וגם כן לא תצטרך לעשות היכלות של כסף וזהב ואבנים יקרות למען אקרב אליכם, אבל יספיק מזבח אדמה: כל המקום אשר אזכיר את שמי. שאבחר לבית ועד לעבדי, כענין הזכירו כי נשגב שמו: אבא אליך וברכתיך. לא תצטרך למשוך הנהגתי אליך באמצעיים של כסף וזהב וזולתם כי אמנם אני אבא אליך וברכתיך:
{כב} לא תבנה אתהן גזית. ליפותן:
{כג} ולא תעלה במעלות. אף על פי שלא אטריחך לעשות מלאכות ויפוים לשכני בתוככם, מכל מקום השמר מלנהוג קלות ראש במזבח:
קרבנות זה לא אמצעי ולא פניה אל אמצעי, כמו שתפילה אינה אמצעי ואינה פניה לאמצעי.
זו "עבודה".
מה נועדה העבודה ההיא להשיג?
איני יודע. מי מבין את ענין הקרבנות.
לכן גם כשיש השראת שכינה מושלמת בלי צורך במשכן - יש מקום לעבודה של קרבנות.
מסברה לא הייתי אומר את זה - כי אין לי שום סברות בענין הקרבנות. אני רק קורא מה שכתוב בתורה בסו"פ יתרו כנ"ל.
נכון, כהנים, ושאר חלקי הבית והמשכן והמקום לא היה צריך לולא העגל.
אלא שכינה שרתה בישראל בכל מקום, וכשיהודי היה רוצה להקריב לקב"ה קרבן - היה עושה מזבח מאדמה בחצר ביתו ומקריב.
ואכן, בהקדמת הספורנו לתורה לא ראיתי שבלי חטא העגל לא היו צריכים קרבנות, רק שלא היו צריכים כנ"ל משכן וכהנים דוקא:וספר שנית כי בכל זאת לא חדל האל יתברך לתקן עניינם באופן מה לשכנו בתוכם, וצוה על מלאכת המשכן וכלים ותיקון כהנים לעבודתם.
בויקרא יא, ב כן כלל בדברים שלא היו צריכים לולא העגל "המשכן וכו' וזבחיו".
ובפשטות הכוונה לזבחים המסוימים שמקריבים במשכן דוקא.
לי קשה על הספורנו דבר אחר.
הוא כותב כמ"פ שהכוונה היתה לתת לישראל במתן תורה את המעלה של לעתיד לבוא, שלא ימותו, ותשרה שכינה בתוכם ממש בלי צורך במשכן וכו'.
אז מהו הבית השלישי בגאולה העתידה?
האם נוציא מכאן שגם לעתיד לבוא נשאר רישומו של חטא העגל?
גם כאשר יקויים בילע המוות לנצח וכל הרשעה כעשן תכלה והיה ה' אחד ושמו אחד?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים