מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

בגדי השרד / עיון וליבון

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:04 pm

כתיב בפרשת ויקהל (לה, יט), אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן.

בגדי השרד – בגדי כהונה או כיסויי הכלים?

[א] איתא ביומא (עב, א-ב),
ואמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקדש, אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

אכן רש"י כאן פירש,
בגדי השרד - לכסות הארון והשלחן, והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות.

והרחיב דבריו יותר לעיל בפר' כי תשא (לא, י), וז"ל,
ואת בגדי השרד - אומר אני לפי פשוטו של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר, לפי שנאמר אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן, אלא אלו בגדי השרד, הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני, האמורין בפרשת מסעות (במדבר ד יב) ונתנו אל בגד תכלת, (שם יג) ופרשו עליו בגד ארגמן, (שם ח) ופרשו עליהם בגד תולעת שני. ונראין דברי, שנאמר (שמות לט א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש.

וחזר רש"י ושנה דבריו להלן בפר' פקודי (לט, א),
ומן התכלת והארגמן וגו' - שש לא נאמר כאן, ומכאן אני אומר, שאין בגדי שרד הללו בגדי כהונה, שבבגדי כהונה היה שש, אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי הקדש בשעת סלוק מסעות, שלא היה בהם שש.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:06 pm

דקדוקי רש"י כנגד הגמ', ודקדוק בלשון הגמ' גופא

[ב] והנה לפי פירוש הגמ' ביומא דהפס' מיירי בבגדי כהונה, יש ליישב את דקדוקי רש"י, חדא, מהו שינוי הלשון דכתיב הכא בגדי שרד ולא בגדי קודש לכהן. ועוד, למה לעשיית בגדי השרד הללו לא נמנה בהם שש.

ועוד יש לדקדק בדברי הגמ' דקאי על הפס' בפר' ויקהל, ולא מיירי כבר על הפס' בפר' כי תשא דכתיב 'ואת בגדי השרד', ומזה נראה באמת שאכן נקודת המוצא של הגמ' לא היתה עצם הפירוש של המושג בגדי שרד, אלא דקדוק אחר בלשון המקרא.

ואכן על דרך זה בספר הכתב והקבלה כאן מביא בזה"ל,
והגר"א אמר בגדי השרד הוא כפרש"י והמפרשים, ומה שדרשו ז"ל על בגדי כהונה, לשון בגדי דרשו, דלא שייך בגדי כ"א בלבושי אדם, וז"ש ומאי בגדי וכו' לרמז על בגדי כהונה כדרך מדרשם.
ודבריו אלו מובאים ככתבם וכלשונם באדרת אליהו פר' כי תשא.

אולם לפי דברי רבינו הגר"א לא יונח לנו דקדוקנו הנזכר בלשון הגמ' דקאי על הפס' המאוחר בפר' ויקהל ולא על הפס' המוקדם בפר' כי תשא, שהרי גם בפר' כי תשא כתיב לשון 'בגדי'.

ומצאתי בביאור מהר"י פערלא על ספר המצוות לרס"ג (פרשה נא) שהוסיף עוד להפליא על דברי הגר"א, וז"ל,
אלא שדבריו ז"ל מתמיהים בעיני מה שהביא ראיה לזה ממה שאמרו מאי בגדי וכו'. דבאמת לא אשכחן שם לשון זה כלל. אלא הכי אמרינן התם אמר רמי ב"ח מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקדש אלמלא בגדי כהונה וכו' עיין שם. ומהך לישנא ליכא למשמע מידי דמלשון בגדי דריש לה. אדרבה מלישנא דרב"ח משמע דפסיקא ליה דאין בגדי שרד אלא בגדי כהונה. ולא אתי אלא למידרש אמאי קרי להו קרא שרד. ודריש ליה מלשון שריד ופליט. דאם לא כן הו"ל להקדים תחילה ולומר ואין בגדי אלא בגדי כהונה. וכדרכם ז"ל בכל כיו"ב. כיון דלקושטא דמילתא קים לן דבגדי שרד אינם בגדי כהונה. אלא רמז בעלמא הוא מלשון בגדי. והיכי קאמר בפשיטות אלמלא בגדי כהונה. כיון דלא מיירי הך קרא בבגדי כהונה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:08 pm

בביאור המונח 'בגדי שרד'

[ג] ונראה היה לפרש בהקדם הנראה לבאר בפירוש המושג 'בגדי שרד', דהנה רש"י בפר' כי תשא כתב וז"ל,
בגדי השרד - יש מפרשים לשון עבודה ושירות, כתרגומו לבושי שמושא, ואין לו דמיון במקרא. ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לצידי"ץ בלעז [רשת].

וכמסקנת רש"י ראה ברשב"ם, וז"ל,
בגדי השרד - כמין קליעות, והם בגדים שמצפים בהם הארון והשולחן והמנורה המפורשים בפרשת במדבר סיני ופרשו עליו בגד כליל תכלת, בגד ארגמן, בגד תולעת שני. ואותן בגדים עשויין כעין שרד וקליעות.

והנה כדברי ה'יש מפרשים' אנו מוצאים בדברי הראשונים בפירוש המשנה בכלים (פט"ו מ"ב), סרוד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור, דפי' הרמב"ם 'סרוד', כלי של עץ משתמשין בו בעת הלישה לרחיצת הידים ולמרוח ממנו פני הככר וזולתו מכל מה שהם צריכין, ותרגום בגדי השרד לבושי שמושא. ובדומה לזה יעויין שם בר"ש וברע"ב.

והיינו שבגדי שרד היינו כלי תשמיש, כלים המיועדים לשימוש ועבודה, ולפי פירוש זה מבואר דמצד המושג בגדי שרד, זה יכול להתפרש על כלי שימוש ועבודה מכל סוג שהוא, הן על בגדים שמשמשים לכיסוי הכלים על מנת לשאתם בעת המסעות, והן על בגדי הכהונה המשמשים לשירות בקודש לעבודת הקרבנות.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:12 pm

פי' נוסף ל'בגדי השרד' בחזקוני שאף הוא יכול לכלול ב' הביאורים

[ה] ובאמת מצינו פירוש נוסף ל'בגדי שרד', בחזקוני כאן, וז"ל,
לשון פליט ושריד מה שנשאר ממלאכת יריעות המשכן ובגדי כהונה ומהפרכת והמסך עשו בגדים לכסות ארון העדות והשולחן והמנורה והמזבחות.

והרחיב היריעה בזה בספר הכתב והקבלה כאן, ובדבריו מיושבים היטב דקדוקי רש"י הנ"ל, וז"ל,
בגדי השרד - פתרון מלה זו קשה מאד, ואמר ר"י סג"ל לאנדא, שרד לשון יתרון כמו שנאמר עד בלי השאיר לו שריד, וכ"ה מדרש חז"ל (יומא ע"ב), והיינו לפי שנא' והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר, ולא נאמר מה נעשה ביתרון הזה, לכן למען חזק לב המתנדבים פן יחושו לעצמן שיהיה הנותר מוטל בבזיון ככלי אין חפץ בו מיד כאשר נצטוו אל הרמת תרומת הקדש, להפיס דעתם לזרזם הובטח להם מאז מראשית כי גם מן היתרון יעשו בגדי קדש וגם אלה יעלו לרצון לשרת בקדש, וממילא יובן כי על כן לא הוזכר בצוואת עשיית הבגדים ענין בגדי שרד, ולאשר לא נודע מתחלה שירות בגדים אלה ומה יעשה בהם לזאת עשו מן היתרון הזה מעשה אורג יריעות ישרות מבלי שום תמונת לבוש, למען יהיו מוכשרים לכל דבר אשר יהיה צורך באלה ועשו כזאת מכל אשר נמצא בידם נותר הנשאר לפניהם אחרי עשותם כל בגדי כהונה אשר נצטוה עליהם בפרטות, ועשו כל אלה מכל מין לבדו מן התכלת והארגמן ומן תולעת השני, אמנם מן השש לא נמצא בידם נותר להעשות ממנו בגדי שרד, ולכן (שמות ל"ט) לא הוזכר שש.

ולפי דברי הכתב והקבלה מבואר היטב הן השמטת השש מן המינים שעשו מהן בגדי השרד, והן הטעם שנקראו בגדי שרד ולא בגדי קדש, כי באמת היו בגדים שנעשו מן המותרות, ולא היה מלכתחילה מיועדים מינים אלו לעשייתם.

והנה גם פירוש זה יכול להתפרש הן על הכיסויים שנעשו מן המותר של מלאכת המשכן, והן על בגדי כהונה שנעשו מאותו מותר.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:13 pm

דברי הרמב"ן בביאור 'בגדי שרד'

[ו] ויתבאר בהקדם דברי הרמב"ן כאן שהביא דברי רש"י והשיב עליהם וז"ל,
וכל זה איננו שוה לי, כי מה טעם שיאמר הקדוש ברוך הוא למשה ויעשו בגדי הקלעים או בגדי השרידה בלי שיבאר לו כמה יהיו, שנים או מאה, וכמה ארכם וכמה רחבם, ולמה יעשו, ואין הענין מובן כלל בדבור הזה. ועוד, שמזכיר אותם לעולם קודם בגדי אהרן. ועוד, מה טעם לשרת בקדש (להלן לט א), כי זה ירמוז על עבודת הקרבנות בקדש, כמו שאומר או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש (לעיל כח מג), וכן אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש (לעיל כט ל), לא על עבודת חוץ ומשא. ועוד, כי כתוב ועשו את כל אשר צויתיך (פסוק ו) את אהל מועד וגו' ואת בגדי השרד (פסוקים ז - י) עד ככל אשר צויתיך יעשו (פסוק יא), ולא צוה אותו תחלה על בגדי השרד כלל.
והעולה מדברי רבותינו, כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם, והוזכר זה במסכת יומא (עב א). ואם כן הנכון שנפרש בגדי השרד, בגדי היחוד, כלומר בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן ובשרידים אשר ה' קורא (יואל ג ה), השרידים שרדו מהם (יהושע י כ), מן פליט ושריד (ירמיה מד יד). וירמוז לבגדי אהרן, ויקראם כן, שלא ילבשם רק יחיד בדורו, אהרן בחייו, ואחריו הכהן הגדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבוש את הבגדים (ויקרא כא י). והכתוב יזכיר בגדי אהרן לעולם דרך כבוד, כמו שאמר לכבוד ולתפארת וכו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:14 pm

בגדי כהונה גדולה בדווקא או גם בגדי כהן הדיוט?

[ז] והנה כבר בדברי הרמב"ן מצינו שאחת מראיותיו לפרש כנגד פירוש רש"י הוא מן הכתוב 'לשרת בקדש' שזה קאי על עבודת הקרבנות בקודש ולא על עבודת חוץ ומשא, ומעתה נראה שאמנם זה היה ההכרח של הגמ' לפרש את הכתוב בפר' ויקהל בגדי השרד – כלי התשמיש דלא קאי על הכיסויים של הכלים, אלא שזה קאי על בגדי כהונה.

ברם, בדברי הרמב"ן מפורש שביאר שהלשון 'שרד' הוא מלשון יחוד, והיינו בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו, ולפי דבריו נמצא דמיירי הכא רק על בגדי כהן גדול ולא על בגדי כהן הדיוט.

אולם באמת זה מחודש מאוד, וכמו שכבר עמד בזה מהרש"א ביומא שם שהרי כל בגדי כהונה מפורשים בכתוב שם ח' לכ"ג וד' לכהן הדיוט. וכן תמה על דברי הרמב"ן במשנה למלך (פ"י מכלי המקדש ה"ב) שאין משמעות לשון הגמ' כן.

ועוד יש להוסיף ממשמעות לשון רש"י בסוכה שם שנראה דמפרש בגדי שרד גם על בגדי כהן הדיוט שהרי מבלאי מכנסי כל הכהנים ומהמיניהם היו מתקינים את הפתילות.

וביותר, דהנה בלשון רש"י ביומא איתא, אלמלא בגדי כהונה - שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל. הרי שלדברי רש"י ענין הבגדי כהונה דקאי עלייהו לישנא דשרד דהיינו מלשון שריד ופליט, דבזכותן נשתייר שריד ופליט מיירי בזכות עבודת הקרבנות בכללות, ואין זה שייך דווקא למעלת הבגדים עצמן, אשר בזה יש לחלק בין בגדי כהן גדול לבגדי כהן הדיוט.

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:15 pm

הביאור בדברי הגמ' שדייקה מהמשך לישנא דקרא דפר' ויקהל

[ח] ברם נראה דביאור דברי הגמ' כך הם, דאמנם ההכרח לפרש דבגדי השרד היינו בגדי כהונה היינו מהמשך לשון המקרא 'לשרת בקדש' ולא מצד עצם המונח בגדי השרד, וכנ"ל, ושירות בקודש היינו בודאי לא מצד הבגדים עצמן, אלא מצד עבודת הקרבנות אשר נעשתה בהן, ולכך אין מקום לחלק בזה בין בגדי כהן גדול לבגדי כהן הדיוט, שכן המושג בגדי שרד הוא מצד השימוש והשירות לעבודת הקרבנות הנעשית גם בבגדי כהן הדיוט.

וכן ראיתי בפי' הרש"ר הירש שכתב וז"ל,
אולם להלן (לה, יט; לט, א; לט, מא) נאמר, שתעודתם של "בגדי השרד" היתה "לשרת בקדש", וקשה ליישב תעודה זו עם עניין אריזת הכלים לצורך המסע. והוסיף, זאת ועוד: מוקשה הדבר, שמצד אחד הבגדים האלה חסרי חשיבות עד כדי כך, שכלל לא נזכרו למעלה בין הבגדים שיש לעשותם, ומאידך בשעת הביצוע הם נזכרים לעולם במקום הראשון. לפיכך, כמעט אי אפשר שלא לפרש אותם ככינוי לבגדי הכהונה,

נוטר הכרמים
הודעות: 5597
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 21, 2017 8:17 pm

כפרת הבגדים עצמם או הקרבנות?

[ט] והנה באמת כבר העירו בזה על עיקר דברי רש"י, מנין לקח פירוש זה לפרש בדברי הגמ' 'שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל', והיינו דמיירי מצד הכפרה לא של הקרבנות, ולא מצד כפרת הבגדי כהונה עצמם. וכמו שהעיר הרש"ש כאן, וז"ל, ל"י מדוע לא פירש כפשוטו דעצם בג"כ מכפרין, וכדמשמע בזבחים ס"פ המזבח ובערכין (טז) מה קרבנות מכפרין אף בג"כ מכפרין כתונת מכפרת כו' וכ"נ שפי' התוס' במו"ק (ר"ד כח), עכ"ד. וכן הקשו בעל שבות יעקב בפי' לעין יעקב ובשיח יצחק ובתורה תמימה כאן ועוד.

ואמנם במדרש אגדה (בובר) פר' פקודי מובא שהכוונה לכפרת הבגדים עצמן, ומיירי בבגדי כהן גדול, וז"ל,
בגדי שרד. שאלמלא הם לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט. כדמפורש במסכת יומא. על מעשה הכותיים שעשו בימי אלכסנדרוס מוקדון, שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה, ויצא לקראתו, כגון שראהו המלך, ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמותו אני רואה במלחמתי ואני נוצח, והוא המלאך שהיה מתדמה לו כדמות כהן גדול.
וכ"ה בפסיקתא זוטרתא כאן.

וכן מבואר בלשון רבינו חננאל ביומא שם שבאמת פירש כן וז"ל,
[אלמלא] בגדי שרד אלו בגדי כהונה שמכפרין על עונות ישראל כמו שכתבנו למעלה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

איברא, לפי האמור בס"ד נראה פשוט שרש"י הוציא כן מגוף דברי הגמ', שהרי כל ההכרח של הגמ' לפרש את 'בגדי השרד' על בגדי כהונה זה מכח המילות 'לשרת בקדש', וזה בודאי קאי לא על כפרת עצם הבגדים, דלבישת הבגדים לאו שירות מיקרי מצד עצמו, אלא מצד כפרת הקרבנות, ודוק. [ועי' בשו"ת משנה הלכות חלק יז סי' רא].

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' מרץ 22, 2017 4:11 am

מתוק מדבש.
יישר כח.

בקרו טלה
הודעות: 3026
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' מרץ 22, 2017 7:49 am

רבינו אליקים מפרש שם ביומא דבגדי כהונה קיימים ברומי ומכפרים בזה"ז

עושה חדשות
הודעות: 7757
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 11, 2017 8:35 pm

ראוי להזכיר עוד:
פירוש רבי חיים פלטיאל פ' כי תשא כתב:ואת בגדי השרד. פי' רש"י בגדי השרד [אין] אלו בגדי כהונה דכתיב מן התכלת והארגמן ותולעת [ה]שני עשו בגדי שרד. ותימ' והא כתיב לשרת בקודש ולא מצינו שירות אלא באותם בגדים. ותימ' מהר"ח דהכא קאי על שאר שירות כגון הצתת אליתא והפוך איברים וכיוצא בהן דלאו עבודה היא ולאותם לא היה לובש שאר בגדים הואיל ולאו עבודה היא לא אישתרי כלאים לגבייהו ... ואין להקשות כיון דאין נקראין בגדי כהונה רק מד' מינין א"כ כיצד היו מציתים אליתא מהפכין איברים והא אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להם זרים וכתיב והזר הקרב יומת, דלהכי כתיב את בגדי השרד לשרת בקודש דאיכא רק שירות בזה היה די בבגדי שרד ...


וע"ע -
viewtopic.php?t=16860#p159564
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=32369

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי יזל מדליו » ב' יוני 12, 2017 9:18 am

נוטר הכרמים כתב:כפרת הבגדים עצמם או הקרבנות?

[ט] והנה באמת כבר העירו בזה על עיקר דברי רש"י, מנין לקח פירוש זה לפרש בדברי הגמ' 'שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל', והיינו דמיירי מצד הכפרה לא של הקרבנות, ולא מצד כפרת הבגדי כהונה עצמם. וכמו שהעיר הרש"ש כאן, וז"ל, ל"י מדוע לא פירש כפשוטו דעצם בג"כ מכפרין, וכדמשמע בזבחים ס"פ המזבח ובערכין (טז) מה קרבנות מכפרין אף בג"כ מכפרין כתונת מכפרת כו' וכ"נ שפי' התוס' במו"ק (ר"ד כח), עכ"ד. וכן הקשו בעל שבות יעקב בפי' לעין יעקב ובשיח יצחק ובתורה תמימה כאן ועוד.

ואמנם במדרש אגדה (בובר) פר' פקודי מובא שהכוונה לכפרת הבגדים עצמן, ומיירי בבגדי כהן גדול, וז"ל,
בגדי שרד. שאלמלא הם לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט. כדמפורש במסכת יומא. על מעשה הכותיים שעשו בימי אלכסנדרוס מוקדון, שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה, ויצא לקראתו, כגון שראהו המלך, ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמותו אני רואה במלחמתי ואני נוצח, והוא המלאך שהיה מתדמה לו כדמות כהן גדול.
וכ"ה בפסיקתא זוטרתא כאן.

וכן מבואר בלשון רבינו חננאל ביומא שם שבאמת פירש כן וז"ל,
[אלמלא] בגדי שרד אלו בגדי כהונה שמכפרין על עונות ישראל כמו שכתבנו למעלה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

איברא, לפי האמור בס"ד נראה פשוט שרש"י הוציא כן מגוף דברי הגמ', שהרי כל ההכרח של הגמ' לפרש את 'בגדי השרד' על בגדי כהונה זה מכח המילות 'לשרת בקדש', וזה בודאי קאי לא על כפרת עצם הבגדים, דלבישת הבגדים לאו שירות מיקרי מצד עצמו, אלא מצד כפרת הקרבנות, ודוק. [ועי' בשו"ת משנה הלכות חלק יז סי' רא].



לענ"ד דברי רש"י מחוורים שפיר שהרי בגמרא בקידושין [דף נ"ד עמוד א']מבואר שמותר ללבוש את הבגדים רק בשעת עבודה ואח"כ הוי מעילה מעיקר הדין.
ובגדי כהונה נחשבים כמו כלי שרת, [אינני זוכר כעת היכן זה נכתב.]
ולכן שפיר פי' רש"י שעל ידיהן מקריבין את הקרבנות והכוונה לכפרה של בגדי כהונה מצד עצמם, והמעלה שיש להם שמקריבים איתם הקרבנות. שאם לא היו מקריבים איתם קרבנות הם לא היו מכפרים מצד עצמם.

[ועי' עוד סוטה מ"ב עמוד ב' תוס' ד"ה מפני שהשם, שמבואר שיש מעלה וכח לבגדי כהונה גם לגבי מלחמה.]

אִיךְ-מֶיְין
הודעות: 171
הצטרף: א' יוני 26, 2016 10:26 am

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי אִיךְ-מֶיְין » ה' אוגוסט 08, 2019 10:53 am

היות שנתעסקתי קצת בענין 'בגדי השרד' וראיתי אשכול נחמד זה, אבא בכמה הערות.

נוטר הכרמים כתב:ועוד יש לדקדק בדברי הגמ' דקאי על הפס' בפר' ויקהל, ולא מיירי כבר על הפס' בפר' כי תשא דכתיב 'ואת בגדי השרד', ומזה נראה באמת שאכן נקודת המוצא של הגמ' לא היתה עצם הפירוש של המושג בגדי שרד, אלא דקדוק אחר בלשון המקרא.



כן הקשה בספר 'שיטה כתב יד' למסכת יומא. וכתב ליישב: דמייתי דווקא קרא דויקהל, משום דכתיב ביה את בגדי השרד את בגדי הקודש אשר לאהרן בלי וא"ו, ורמז לנו הכתוב שלא אמר וא"ו, לבגדי כהונה שאלמלא הם לא נשתיירו משונאי ישראל שריד ופליט (ומכיון שהוא בלא וא"ו קאי בגדי השרד גם על ההמשך: 'בגדי הקודש אשר לאהרן וכו'). משא"כ בקרא דכי תשא כתיב ואת בגדי הקודש בוא"ו, ומשמע דתרי מיני בגדים הם. ויעויין עוד תי' בשיח יצחק.

אמנם הדקדוקי סופרים כתב: שיש כתבי יד וראשונים שגירסתם בגמרא, ואת, והיינו קרא דכי תשא, ושכן משמע בילקוט שמעוני.

אִיךְ-מֶיְין
הודעות: 171
הצטרף: א' יוני 26, 2016 10:26 am

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי אִיךְ-מֶיְין » ה' אוגוסט 08, 2019 10:56 am

נוטר הכרמים כתב:
ואכן על דרך זה בספר הכתב והקבלה כאן מביא בזה"ל, והגר"א אמר בגדי השרד הוא כפרש"י והמפרשים, ומה שדרשו ז"ל על בגדי כהונה, לשון בגדי דרשו, דלא שייך 'בגדי' כ"א בלבושי אדם, וז"ש ומאי בגדי וכו' לרמז על בגדי כהונה כדרך מדרשם.
ודבריו אלו מובאים ככתבם וכלשונם באדרת אליהו פר' כי תשא.


ויל"ע בדברי הגר"א: שהרי כתוב בתורה לשון בגד גם על כסויי הכלים שאינם לבושי אדם...

וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו (במדבר ד' ו' ועוד כמ"פ בהמשך).

ובספר חוקת היום ליומא נתקשה בזה, וכתב: דאחר שנאמר בגדי השרד בפרשת תשא ופ' ויקהל א"כ שוב נאמר גם בפ' במדבר לשון 'בגד' על כסויי הכלים – והוא דוחק, כיון שכבר רמז בגדי כהונה במה שאמר 'בגדי' השרד בשביל הדרשא דשריד ופליט, מדוע צריך לכתוב בפ' במדבר עוד הפעם 'בגד' על דבר שאינו בגד, וצ"ע.

אִיךְ-מֶיְין
הודעות: 171
הצטרף: א' יוני 26, 2016 10:26 am

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי אִיךְ-מֶיְין » ה' אוגוסט 08, 2019 10:59 am

נוטר הכרמים כתב:בגדי כהונה גדולה בדווקא או גם בגדי כהן הדיוט?

[ז] והנה כבר בדברי הרמב"ן מצינו שאחת מראיותיו לפרש כנגד פירוש רש"י הוא מן הכתוב 'לשרת בקדש' שזה קאי על עבודת הקרבנות בקודש ולא על עבודת חוץ ומשא, ומעתה נראה שאמנם זה היה ההכרח של הגמ' לפרש את הכתוב בפר' ויקהל בגדי השרד – כלי התשמיש דלא קאי על הכיסויים של הכלים, אלא שזה קאי על בגדי כהונה.

ברם, בדברי הרמב"ן מפורש שביאר שהלשון 'שרד' הוא מלשון יחוד, והיינו בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו, ולפי דבריו נמצא דמיירי הכא רק על בגדי כהן גדול ולא על בגדי כהן הדיוט.

אולם באמת זה מחודש מאוד, וכמו שכבר עמד בזה מהרש"א ביומא שם שהרי כל בגדי כהונה מפורשים בכתוב שם ח' לכ"ג וד' לכהן הדיוט. וכן תמה על דברי הרמב"ן במשנה למלך (פ"י מכלי המקדש ה"ב) שאין משמעות לשון הגמ' כן.



אין כונת מהרש"א להקשות על הרמב"ן, אלא כונת מהרש"א להכריח דרשת הגמ' דקאי לשון שרד על "אלמלא בגד"כ וכו' " דהרי כבר מפורש כל בגד"כ וא"כ ע"כ דלשון שרד לדרשא דשריד ופליט אתי.


וז"ל מהרש"א: בגדי שרד לשרת וגו'. לפי שכל בגדי כהונה מפורשים בכתוב שם ח' לכ"ג וד' לכהן הדיוט ולא ידעינן מהו בגדי שרד ורש"י בחומש פירש שהם קלעים אבל דרש דהכא נוטה לפי' הרמב"ן גם לפי פשוטו שהם בגדי כ"ג מלשון שריד ופליט ויקרא כן לפי שנתייחדו לאחד העם לכ"ג כו' ע"ש באורך ליישב מה שנתקשה שם רש"י בזה והדרש נמי מפרש ליה הכי שבגדי כ"ג הם מצילין את ישראל להיות להם שריד ופליט וע"פ מ"ש בעירובין דבגדי כ"ג מכפרין:

אִיךְ-מֶיְין
הודעות: 171
הצטרף: א' יוני 26, 2016 10:26 am

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי אִיךְ-מֶיְין » ה' אוגוסט 08, 2019 11:02 am

נוטר הכרמים כתב:וכן ראיתי בפי' הרש"ר הירש שכתב וז"ל,
אולם להלן (לה, יט; לט, א; לט, מא) נאמר, שתעודתם של "בגדי השרד" היתה "לשרת בקדש", וקשה ליישב תעודה זו עם עניין אריזת הכלים לצורך המסע.
.


לא נאמר בדברי רש"ר הירש יותר מדברי הרמב"ן (שהובאו לעיל), שמהמילים 'לשרת בקודש' מוכח דאיירי בבגדי כהונה ולא בבגדי המסעות (והובא לעיל גם משם ר"ח פלטיאל).

אור החכמה
הודעות: 13
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 11:50 pm
שם מלא: דוד סופר

Re: בגדי השרד / עיון וליבון

הודעהעל ידי אור החכמה » ו' אוגוסט 09, 2019 1:43 am

מצורפים דברי הגרי"ח סופר שליט"א בפתגמא דנא בספריו זכות יצחק א' וב'
111.GIF
111.GIF (56.34 KiB) נצפה 91 פעמים
333.GIF
333.GIF (69.99 KiB) נצפה 91 פעמים
222.GIF
222.GIF (72.69 KiB) נצפה 91 פעמים
444.GIF
444.GIF (68.37 KiB) נצפה 91 פעמים
זכות יצחק ב סימן ג.PDF
(1.58 MiB) הורד 6 פעמים


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים