שאלות בעניין קורח

[אש משמים]

א. מדוע קורח בא בדברים עם משה הרי ערער על כל האמון בו ומה לו לדון איתו כלל אם האמין שאין הוא עושה ע"פ הדיבור??

ב. מדוע נתן למשה להוביל את בירור המציאות באמון משה, היה הוא צריך לומר האיך יבדקו במי בחר ה'. עצם זה שעשו כולם ע"פ משה זוהי הראיה הכי גדולה שהוא יודע רצון ה' ושליחו??

ג. יש לבאר דברי רש"י שהלך משה לדבר עם דתן ואבירם כדי לא להחזיק במחלוקת הרי ידוע שאין המחלוקת היתה עם משה אלא של קורח ועדתו ומה למשה ולמחלוקת זו??

(ד. ק"ק מכח מה היה על עמ"י להאמין בכך שמשה עושה כל דבריו ע"פ ה', הרי באמת לא היה להם שום אות על כך בכל זמן??

ה. ק"ק איך יודעים מי נחלק ממי ומדוע שלא נאמר שמשה נחלק, ואם משום שמשה היה הרוב אין זה מחייב שתמיד יהיה הרוב עדיף על המיעוט, ואם משום שקדם לקורח גם אין זה סיבה כי תמיד יכול המנהיג לשנות ואז חובת הציבור לדאוג לעצמו??)

[שייף נפיק]

יש לזכור שכל הערעור היה מחמת הקנאה, וחיפש איך לחלוק עליו.
בקצירת האומר אומר, שקורח טען שמכיון שהכל קבלו משפחת משה ואהרון - והקב"ה נוהג בצדק א"כ מסתבר שהם עשו מעצמם. ולכל הביא כראיה את הטלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים להראות שאי"ז הגיוני, ואם כן לא מה'. וזה נראה גם טענת דתן ואבירם לא אל ארץ ועוד להמיתנו במדבר, כי אם כן מדוע ישנם כל כך הרבה תקלות.. ויש הרבה להאריך ואין הזמן נותן כעת.
שיבוש חמור כזה נבע ממידות רעות. ועיין חיי עולם להקה"י שכל ההרהורי כפירה מקורם בגאוה.
ואחתום שלו'

[יאיר]

ד. ק"ק מכח מה היה על עמ"י להאמין בכך שמשה עושה כל דבריו ע"פ ה', הרי באמת לא היה להם שום אות על כך בכל זמן??

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם"
(מלבד מה שהיה בי"מ וקריעת ים סוף וכו' שמשה אמר מה יהיה לפני שהיה וגם שאר השאלות לא קשות...)

[רון]

היות והאמונה בנבואת מרע"ה היא אחד מעיקרי האמונה ראוי לידע היטב את דברי הר"מ המצו"ב והם מיסודי הדת.

וז"ל הרמב"ם בפ"ח מיסודי התורה הלכה א':
משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה וכו', ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה עכ"ל הר"מ.

וז"ל המשך חכמה:
כי ממעמד הר סיני נאמר (שמות יט, ט) "וגם בך יאמינו לעולם", כי זה אמיתת המוחש אשר הם זכו לנבואה ושמעו איך השם מדבר אל משה. אבל קודם מתן תורה האמינו רק מפני האותות והמופתים וכו' עכ"ל.

וידוע מה שהגרממ"ש הק' איך שייך שקרח יכפור בנבואת משה, הלא הובטח וגם בך יאמינו לעולם. והביא בזה כמה ישובים מרבותינו.

[רון]

דרך אגב,
מי יוכל לבאר פשט בדברי הר"מ הנ"ל שכתב "אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, וכו' כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכו' עכ"ל.

וצ"ע,
הלא מקרא מלא הוא "אם כמות כל האדם ימותון לא ד' שלחני ואם בריאה יברא ד' וגו' וידעתם כי נאצו האנשים את ד'" והנה משמעות הכתוב דכאן יש הוכחה שמרע"ה כל דבריו מאת ד' ית' וזה הבחינה לידע זאת, אם בריאה יברא ד', ומה פשר דברי הר"מ דאין זה הוכחה על נבואתו של מרע"ה.

ויש לי בזה ביאור,
אך אשמח לשמוע דעת הגדולים ממני

[יאיר]

בפשטות כוונתו דשאר האותות היו לצורך מסויים אך עיקר מטרת מעמד הר סיני היה שנקבל נבואתו של משה רבינו ונאמין בו.

[דרומי]

מהלך נחמד בענין זה

[פלגינן]

דרך אגב,
מי יוכל לבאר פשט בדברי הר"מ הנ"ל שכתב "אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, וכו' כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכו' עכ"ל.

וצ"ע,
הלא מקרא מלא הוא "אם כמות כל האדם ימותון לא ד' שלחני ואם בריאה יברא ד' וגו' וידעתם כי נאצו האנשים את ד'" והנה משמעות הכתוב דכאן יש הוכחה שמרע"ה כל דבריו מאת ד' ית' וזה הבחינה לידע זאת, אם בריאה יברא ד', ומה פשר דברי הר"מ דאין זה הוכחה על נבואתו של מרע"ה.

ויש לי בזה ביאור,
אך אשמח לשמוע דעת הגדולים ממני

viewtopic.php?f=17&t=10162

[רון]

דרך אגב,
מי יוכל לבאר פשט בדברי הר"מ הנ"ל שכתב "אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, וכו' כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכו' עכ"ל.

וצ"ע,
הלא מקרא מלא הוא "אם כמות כל האדם ימותון לא ד' שלחני ואם בריאה יברא ד' וגו' וידעתם כי נאצו האנשים את ד'" והנה משמעות הכתוב דכאן יש הוכחה שמרע"ה כל דבריו מאת ד' ית' וזה הבחינה לידע זאת, אם בריאה יברא ד', ומה פשר דברי הר"מ דאין זה הוכחה על נבואתו של מרע"ה.

ויש לי בזה ביאור,
אך אשמח לשמוע דעת הגדולים ממני

viewtopic.php?f=17&t=10162

תודה רבה

[דרומי]

מהלך הנחמד בקובץ המצורף

[אש משמים]

א. מדוע קורח בא בדברים עם משה הרי ערער על כל האמון בו ומה לו לדון איתו כלל אם האמין שאין הוא עושה ע"פ הדיבור??

ב. מדוע נתן למשה להוביל את בירור המציאות באמון משה, היה הוא צריך לומר האיך יבדקו במי בחר ה'. עצם זה שעשו כולם ע"פ משה זוהי הראיה הכי גדולה שהוא יודע רצון ה' ושליחו??

ג. יש לבאר דברי רש"י שהלך משה לדבר עם דתן ואבירם כדי לא להחזיק במחלוקת הרי ידוע שאין המחלוקת היתה עם משה אלא של קורח ועדתו ומה למשה ולמחלוקת זו??

(ד. ק"ק מכח מה היה על עמ"י להאמין בכך שמשה עושה כל דבריו ע"פ ה', הרי באמת לא היה להם שום אות על כך בכל זמן??

ה. ק"ק איך יודעים מי נחלק ממי ומדוע שלא נאמר שמשה נחלק, ואם משום שמשה היה הרוב אין זה מחייב שתמיד יהיה הרוב עדיף על המיעוט, ואם משום שקדם לקורח גם אין זה סיבה כי תמיד יכול המנהיג לשנות ואז חובת הציבור לדאוג לעצמו??)

חשבתי לראות תשובות מניחות את הדעת על שאלותי, בפרט עניין אותי מה אומרים ת"ח דפה על השאלה האחרונה.

[בינוני]

אנסה לענות על הסוף.
לאחר שמשה עשה את כל הניסים ביציאת מצרים - כולל נס של שידוד מערכות טבע, היו ישראל אמורים להאמין שהוא שליח ה' בכל דבריו, וכפי שאכן היה מתחילה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
בדומה לזה, לאחר שראו גילוי השכינה בשתי הדברות הראשונות ונוכחו לראות במציאות ה', היה להם להאמין שהקב"ה לא ירשה שמשה יעביר דברים בשמו שלא עפ"י האמת, ובוודאי אם היה משקר היה על ה' להענישו [ובדומה לזה נרמז בתורה "וגם בך יאמינו לעולם", וראה שם בראשונים].
ועפ"י הנ"ל פשוט שמי שבא להפקיע מן האמת ולהתלונן על משה הוא הוא הנחלק.

[אש משמים]

אנסה לענות על הסוף.
לאחר שמשה עשה את כל הניסים ביציאת מצרים - כולל נס של שידוד מערכות טבע, היו ישראל אמורים להאמין שהוא שליח ה' בכל דבריו, וכפי שאכן היה מתחילה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
בדומה לזה, לאחר שראו גילוי השכינה בשתי הדברות הראשונות ונוכחו לראות במציאות ה', היה להם להאמין שהקב"ה לא ירשה שמשה יעביר דברים בשמו שלא עפ"י האמת, ובוודאי אם היה משקר היה על ה' להענישו [ובדומה לזה נרמז בתורה "וגם בך יאמינו לעולם", וראה שם בראשונים].
ועפ"י הנ"ל פשוט שמי שבא להפקיע מן האמת ולהתלונן על משה הוא הוא הנחלק.

זו תשובה טובה על מחלוקת קורח משום שמשה היה צריך להיות אמין בעיני כולם, אך בשאר מחלוקות איך אפשר לדעת?

[בינוני]

אנסה לענות על הסוף.
לאחר שמשה עשה את כל הניסים ביציאת מצרים - כולל נס של שידוד מערכות טבע, היו ישראל אמורים להאמין שהוא שליח ה' בכל דבריו, וכפי שאכן היה מתחילה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
בדומה לזה, לאחר שראו גילוי השכינה בשתי הדברות הראשונות ונוכחו לראות במציאות ה', היה להם להאמין שהקב"ה לא ירשה שמשה יעביר דברים בשמו שלא עפ"י האמת, ובוודאי אם היה משקר היה על ה' להענישו [ובדומה לזה נרמז בתורה "וגם בך יאמינו לעולם", וראה שם בראשונים].
ועפ"י הנ"ל פשוט שמי שבא להפקיע מן האמת ולהתלונן על משה הוא הוא הנחלק.

זו תשובה טובה על מחלוקת קורח משום שמשה היה צריך להיות אמין בעיני כולם, אך בשאר מחלוקות איך אפשר לדעת?

מה כוונתך שאר מחלוקות? אם במחלוקת אישית, אז מי שמתחיל הוא החולק, ומסתמא גם השני אם ממשיך שלא כפי הדין. אם במחלוקת להעמדת הדת, אז אם יש גדולי ישראל בצד אחד ובצד השני לא - הרי אין שאלה, ואם בשני הצדדים יש גדולי ישראל, אזי יש חובה להניח שמחלקותם לשם שמים.

[רון]

מהלך הנחמד בקובץ המצורף

מאמר מצויין יישר כח.

תמצית דברי המאמר שבמעמד הר סיני היה אמיתות מעל לכל ספק גם לקורח שמשה רבינו הוא מוסר התורה שהרי שמעו שהקב"ה אומר לו לך אמור לבני ישראל כך וכך, וע"ז לא היה פקפוק.

מה שקרח כן פקפק הוא על ה"מינויים" שמינה משה רבינו ועל השררות, שקרח טען שזה נעשה מתוך נטיית ליבו של משה רבינו, ובזה אין צורך לשמוע לו. וע"ז היה צורך לעשות נס מחודש שיוכיח גם דבר זה [ובתוך המאמר הסביר ע"י נס כזה של בליעת קרח באדמה אין דופי].

אולם דבריו צ"ע,
שהרי קרח כפר גם בסמכותו של משה רבינו במסירת התורה שהרי טען על טלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים, ומזה הוכיח שדברי משה רבינו אינם מהי"ת רק מדעתו?????????