מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' יולי 27, 2017 10:33 pm

בעז"ה

פרשת דברים פותחת את דברי בחיר הנבראים משה רבנו אשר ידעו הבורא פנים אל פנים, דברים נשגבים שמוסר נביא ה' רעיא מיהמנא לעם שעומד להמשיך בדרך בלעדיו, דברים שחוקקים בליבם אמונה בה' אהבה ויראה.
כל פרשת דברים משה מתאר את תחילת היציאה לדרך, עם ישראל היה לפני הר סיני, ואז בורא עולם מצוה את משה שיתחילו ללכת לכיון א"י, ומשה מתאר את היציאה לדרך חטא המרגלים וכו' וכו'. בתחילת הפרשה משה מוסיף עוד פרשה שלימה על כך שהוא אמר לעם שהוא אינו יכול לשאת העם, ואז הוא מציע רעיון שיביאו אנשים חכמים ונבנים והוא ישימם בראש השבטים, תיאור שלם (תיאור הרבה יותר מפורט ומקיף ממה שכתוב בפרשת יתרו על כך), מה המסר שמשה ביקש להעביר לבני ישראל בדברים אלו, במבט שטחי לכאורה זה לא קשור?

כמובן ראוי לעמוד על ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת דברים בכל סיפור הדברים. א' בפרשת יתרו הדברים מובאים כיוזמה של יתרו ואילו בפרשת דברים יתרו לא מוזכר וזה נראה כיוזמה של משה. ב' בפרשת יתרו מוזכר רשימת מעלות יחודיות לשופטים ואילו בפרשת דברים האיזכור הוא אנשים חכמים ונבנים וידעים. ג' בפרשת דברים יש תוספת של כמה דברים שמשה אמר להם 'ושפטתם צדק' 'לא תגורו' ועוד, עקרונות שעומדים בבסיס תפקיד השופט. וכל זה לא מוזכר בפרשת יתרו.

נקודה נוספת שיש להוציא מפרשה זו, הנה כידוע יש נידון גדול מתי התרחש כל הסיפור עם יתרו, ולשון התורה כאן בעת ההיא, ונראה שהיה זה לקראת שיצאו לא"י, שזה היה לאחר כמעט שנה שהיו בהר סיני. ובפר' יתרו המשמעות שהיה זה סמוך לבואו של יתרו.

כל אלו נקודות הצ"ב, אשמח מאד אם חכמי ביהמ"ד יאירו את עיני, או יפנו אותי לדברי חכמינו ז"ל העוסקים בזה.

יש"כ

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 27, 2017 10:55 pm

ישא ברכה כתב:בעז"ה

פרשת דברים פותחת את דברי בחיר הנבראים משה רבנו אשר ידעו הבורא פנים אל פנים, דברים נשגבים שמוסר נביא ה' רעיא מיהמנא לעם שעומד להמשיך בדרך בלעדיו, דברים שחוקקים בליבם אמונה בה' אהבה ויראה.
כל פרשת דברים משה מתאר את תחילת היציאה לדרך, עם ישראל היה לפני הר סיני, ואז בורא עולם מצוה את משה שיתחילו ללכת לכיון א"י, ומשה מתאר את היציאה לדרך חטא המרגלים וכו' וכו'. בתחילת הפרשה משה מוסיף עוד פרשה שלימה על כך שהוא אמר לעם שהוא אינו יכול לשאת העם, ואז הוא מציע רעיון שיביאו אנשים חכמים ונבנים והוא ישימם בראש השבטים, תיאור שלם (תיאור הרבה יותר מפורט ומקיף ממה שכתוב בפרשת יתרו על כך), מה המסר שמשה ביקש להעביר לבני ישראל בדברים אלו, במבט שטחי לכאורה זה לא קשור?

משה אומר לישראל: ראו שתקנתי אתכם בצורה הכי טובה, לפני שאמרתי לכם לבוא לרשת את הארץ, ובכל זאת לא אביתם לעלות.
ישא ברכה כתב:כמובן ראוי לעמוד על ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת דברים בכל סיפור הדברים. א' בפרשת יתרו הדברים מובאים כיוזמה של יתרו ואילו בפרשת דברים יתרו לא מוזכר וזה נראה כיוזמה של משה. ב' בפרשת יתרו מוזכר רשימת מעלות יחודיות לשופטים ואילו בפרשת דברים האיזכור הוא אנשים חכמים ונבנים וידעים. ג' בפרשת דברים יש תוספת של כמה דברים שמשה אמר להם 'ושפטתם צדק' 'לא תגורו' ועוד, עקרונות שעומדים בבסיס תפקיד השופט. וכל זה לא מוזכר בפרשת יתרו.

א. יש הבדל ניכר בין הצעתו של יתרו לדברי משה כאן: יתרו אמר "ואתה תחזה מכל העם" וגו', כלומר אתה תבחר את השרים, ומשה אמר "הבו לכם אנשים" וגו', כלומר עם ישראל יבחרו את השרים ולא משה. לכן משה לא מייחס את זה ליתרו, כי הוא לא הסכים עם היסוד. ב. הראב"ע (ביתרו) פירש, ע"פ דרכו שהעברים לא ישמרו המלות כי אם הטעמים, עיי"ש. ג. בפרשת יתרו הנושא הוא יתרו, ומשכך אין מקום לפרט את מינוי השופטים. כאן הנושא הוא מינוי השופטים, ולכן משה מפרט את דרך מינוי השופטים.
ישא ברכה כתב:נקודה נוספת שיש להוציא מפרשה זו, הנה כידוע יש נידון גדול מתי התרחש כל הסיפור עם יתרו, ולשון התורה כאן בעת ההיא, ונראה שהיה זה לקראת שיצאו לא"י, שזה היה לאחר כמעט שנה שהיו בהר סיני. ובפר' יתרו המשמעות שהיה זה סמוך לבואו של יתרו.

אכן, הראב"ע בפרשת יתרו הביא ראיה זו לדבריו. ועיין מה שהשיב ע"ז הרמב"ן בפרשתן.

נ.ב. יודעני שכבר דברו הראשונים בכל מה שכתבתי, אבל הנלענ"ד כתבתי.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' יולי 27, 2017 11:21 pm

איש גלילי כתב:
ישא ברכה כתב:בעז"ה

פרשת דברים פותחת את דברי בחיר הנבראים משה רבנו אשר ידעו הבורא פנים אל פנים, דברים נשגבים שמוסר נביא ה' רעיא מיהמנא לעם שעומד להמשיך בדרך בלעדיו, דברים שחוקקים בליבם אמונה בה' אהבה ויראה.
כל פרשת דברים משה מתאר את תחילת היציאה לדרך, עם ישראל היה לפני הר סיני, ואז בורא עולם מצוה את משה שיתחילו ללכת לכיון א"י, ומשה מתאר את היציאה לדרך חטא המרגלים וכו' וכו'. בתחילת הפרשה משה מוסיף עוד פרשה שלימה על כך שהוא אמר לעם שהוא אינו יכול לשאת העם, ואז הוא מציע רעיון שיביאו אנשים חכמים ונבנים והוא ישימם בראש השבטים, תיאור שלם (תיאור הרבה יותר מפורט ומקיף ממה שכתוב בפרשת יתרו על כך), מה המסר שמשה ביקש להעביר לבני ישראל בדברים אלו, במבט שטחי לכאורה זה לא קשור?

משה אומר לישראל: ראו שתקנתי אתכם בצורה הכי טובה, לפני שאמרתי לכם לבוא לרשת את הארץ, ובכל זאת לא אביתם לעלות.
    לא הבנתי את כוונתך. האם משה רצה לומר להם ראו דאגתי לכם לקראת העליה לארץ להנהגה מושלמת, למה לא הזכיר את יהושע והשבעים זקנים ואם כוונתו ראו שאני כל מגמתי לטובתכם ולא לטובתי שהרי שתפי עוד אנשים בהנהגה כדי להועיל לכם, נו נו
ישא ברכה כתב:כמובן ראוי לעמוד על ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת דברים בכל סיפור הדברים. א' בפרשת יתרו הדברים מובאים כיוזמה של יתרו ואילו בפרשת דברים יתרו לא מוזכר וזה נראה כיוזמה של משה. ב' בפרשת יתרו מוזכר רשימת מעלות יחודיות לשופטים ואילו בפרשת דברים האיזכור הוא אנשים חכמים ונבנים וידעים. ג' בפרשת דברים יש תוספת של כמה דברים שמשה אמר להם 'ושפטתם צדק' 'לא תגורו' ועוד, עקרונות שעומדים בבסיס תפקיד השופט. וכל זה לא מוזכר בפרשת יתרו.

א. יש הבדל ניכר בין הצעתו של יתרו לדברי משה כאן: יתרו אמר "ואתה תחזה מכל העם" וגו', כלומר אתה תבחר את השרים, ומשה אמר "הבו לכם אנשים" וגו', כלומר עם ישראל יבחרו את השרים ולא משה. לכן משה לא מייחס את זה ליתרו, כי הוא לא הסכים עם היסוד. ב. הראב"ע (ביתרו) פירש, ע"פ דרכו שהעברים לא ישמרו המלות כי אם הטעמים, עיי"ש. ג. בפרשת יתרו הנושא הוא יתרו, ומשכך אין מקום לפרט את מינוי השופטים. כאן הנושא הוא מינוי השופטים, ולכן משה מפרט את דרך מינוי השופטים.
    אתה מסביר שאכן משה קיבל את ההצעה עם הסתגויות, למה זה לא מוזכר בפר' יתרו ואדרבה שם נראה שהוא קיבל הכל. 2. בפר' יתרו, יתרו רואה את משה ורואה את הקושי ויוזם רעיון איך להקל על משה. ואילו בפר' דברים נראה שמשה מעצמו ראה שצריך להוסיף אנשים. ולא משמע שרק את הנקודה שאתה כותב אלא גם כל ההכרה בצורך משה עורר ויתרו לא מוזכר. ג. דוחק קצת, לא?
ישא ברכה כתב:נקודה נוספת שיש להוציא מפרשה זו, הנה כידוע יש נידון גדול מתי התרחש כל הסיפור עם יתרו, ולשון התורה כאן בעת ההיא, ונראה שהיה זה לקראת שיצאו לא"י, שזה היה לאחר כמעט שנה שהיו בהר סיני. ובפר' יתרו המשמעות שהיה זה סמוך לבואו של יתרו.

אכן, הראב"ע בפרשת יתרו הביא ראיה זו לדבריו. ועיין מה שהשיב ע"ז הרמב"ן בפרשתן.
    יש"כ, אעיין בדבריהם.
נ.ב. יודעני שכבר דברו הראשונים בכל מה שכתבתי, אבל הנלענ"ד כתבתי.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 27, 2017 11:41 pm

ישא ברכה כתב:
    לא הבנתי את כוונתך. האם משה רצה לומר להם ראו דאגתי לכם לקראת העליה לארץ להנהגה מושלמת, למה לא הזכיר את יהושע והשבעים זקנים ואם כוונתו ראו שאני כל מגמתי לטובתכם ולא לטובתי שהרי שתפי עוד אנשים בהנהגה כדי להועיל לכם, נו נו

לא הבנתי. מה עניין יהושע למה שתיקן משה לקראת העלייה לארץ בשנה השניה?
הזקנים מונו כתוצאה מחטא העם בדרך, ולא כחלק ממה שתיקן להם משה לתיקון העם לפני היציאה לדרך.

אם יהיה לי זמן, אתייחס בעז"ה גם לשאר הדברים.

בן פרצי
הודעות: 119
הצטרף: ב' ספטמבר 05, 2016 4:10 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי בן פרצי » ו' יולי 28, 2017 3:31 am

על שאלה א' - מה שפירשתי לעצמי בעת לימודי.
מינוי השופטים היא הקדמה וגורם לחטא המרגלים, שהתחיל עם 'ותקרבו אלי כולכם' וכמו שרש"י מביא נערים דוחפים את הזקנים. לו היו ישראל נתונים להנהגתו הישירה של משרע"ה ואדוקים ומקושרים אליו - לא היו נופלים בעצת המרגלים וכלל לא היה מבקשים שישתלחו.
ועל אף שזה היה בציווי ה', הרי מדגיש משה שענו טוב הדבר וכמו שמבאר רש"י שישראל שמחו ולא בקשו שמשה ימשיך להנהיג אותם לבד, ונראה שאם רצו באמת היה ניתן רשות למשה וגם כח שיוכל לשאת לבדו.

ויש להבין לפי"ז מה שמרע"ה אומר וייטב בעיני הדבר על ההצעה של נשלחה אנשים לפנינו, שרש"י עומד ע"ז, ולפי הנ"ל הכוונה שכיון שראה שלא סומכים עליו הוטב בעיניו שישלחו אנשים משלהם שעליהם כן יסמכו.

ולפי הנ"ל אפשר גם לתרץ שאר השאלות, שעיקר כוונת והדגשת מרע"ה בפרשת מינוי שופטים היא להוכיחם על חוסר אימונים בו, שגרם ונגרם ממינוי השופטים והיה השורש לחטא המרגלים.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי דרומי » ו' יולי 28, 2017 9:27 am

אם אני זוכר נכון האברבנאל מרחיב בסוגיא זו

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 28, 2017 4:27 pm

ז"ל האברבנאל - ... שכל כך הייתה ירושת הארץ קרובה בעיניו לבוא, שהוא השתדל מיד למנות עליהם השרים והשופטים, אשר יצאו לפניהם ואשר יבאו לפניהם, ואשר ישפטו את העם בעריהם. וכל זה בחשבו כי ירושת הארץ וכיבושה תהיה בידיהם מהרה ...

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 28, 2017 4:29 pm

אבל הספורנו כתב - ... זה סיפר להזכירם את פשעם שאע"פ שבשר אותם שיכנסו לארץ בלתי שום מלחמה שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו צריכים לדיין פרטי ואין זה כי אם מרוע לב.

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' יולי 29, 2017 9:52 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל האברבנאל - ... שכל כך הייתה ירושת הארץ קרובה בעיניו לבוא, שהוא השתדל מיד למנות עליהם השרים והשופטים, אשר יצאו לפניהם ואשר יבאו לפניהם, ואשר ישפטו את העם בעריהם. וכל זה בחשבו כי ירושת הארץ וכיבושה תהיה בידיהם מהרה ...
הוא מאריך עוד לבאר כי הריבוי של שרי העשרות והמאות וכו' מראה שהיה בזה מינוי גם לעניני צבא לקראת המלחמות בכניסה לארץ. אבל לא הבנתי איך זה מתיישב עם העובדה שהכל קרה בעקבות מה שראה יתרו את משה ניצב עליהם מהבוקר עד הערב.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי בן אדם » א' יולי 30, 2017 11:49 am

ישא ברכה כתב:כמובן ראוי לעמוד על ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת דברים בכל סיפור הדברים. א' בפרשת יתרו הדברים מובאים כיוזמה של יתרו ואילו בפרשת דברים יתרו לא מוזכר וזה נראה כיוזמה של משה. ב' בפרשת יתרו מוזכר רשימת מעלות יחודיות לשופטים ואילו בפרשת דברים האיזכור הוא אנשים חכמים ונבנים וידעים. ג' בפרשת דברים יש תוספת של כמה דברים שמשה אמר להם 'ושפטתם צדק' 'לא תגורו' ועוד, עקרונות שעומדים בבסיס תפקיד השופט. וכל זה לא מוזכר בפרשת יתרו.

נקודה נוספת שיש להוציא מפרשה זו, הנה כידוע יש נידון גדול מתי התרחש כל הסיפור עם יתרו, ולשון התורה כאן בעת ההיא, ונראה שהיה זה לקראת שיצאו לא"י, שזה היה לאחר כמעט שנה שהיו בהר סיני. ובפר' יתרו המשמעות שהיה זה סמוך לבואו של יתרו.

כל אלו נקודות הצ"ב, אשמח מאד אם חכמי ביהמ"ד יאירו את עיני, או יפנו אותי לדברי חכמינו ז"ל העוסקים בזה.

בגמ' זבחים קטז. נחלקו האמוראים אימתי בא יתרו: "דאיתמר, בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי, חד אמר יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר יתרו אחר מתן תורה היה", והנה, למ"ד קודם מת"ת בא אינו מובן כלל כל דברי משה כאן, שהרי משה אמר "וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם", כמו שציינת. ואפי' למ"ד אחר מת"מ בא, ג"כ משמע שזה היה ממש אחריה ובעקבות מת"ת בא, כמבואר בהמשך הגמ' שהאמוראים נחלקו בפלוגתת בתנאים - "כתנאי, וישמע יתרו כהן מדין, מה שמועה שמע ובא ונתגייר, ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע ובא, שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן...", הרי מבואר שכששמע את הקולות במת"ת אז בא.
ובפשטות א"א לחלק ולומר שביאתו של יתרו ועצתו למשה לא היו באותה שעה, אלא כיון שכבר עוסק ביתרו, גמר את כל עניינו אע"פ שלא היה באותה שעה, שהרי בפסוק כתיב "וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב. וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם...".

מכל זה, וגם מאי-הזכרת יתרו בפרשה זו, נראה שהאמור כאן אין שום שייכות עם האמור בפר' יתרו.

דהנה משה התחיל את נאומו: "ה' אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה", והרי בנ"י התחילו ללכת לכיוון אר"י רק בכ' אייר בשנה השנית לצאתם ממצרים, כדכתיב בפר' בהעלותך: "וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת. וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י...", וכן כתיב בהמשך שם: "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם". ומיד לאחריה "וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּשְׁמַ֤ע ה' וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ ה'... וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל...".
ושם מצינו שמשה הלך להתחנן לפני ה', ובתוך דבריו אמר: "לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי", דברים אלו תואמים ממש לדברי משה כאן "וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם", ממש כמעט מילה במילה.
וע"ז ענה לו ה' שם בפרשת בהעלותך: "וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ. וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֘ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ". ונראה שלזה כיוון משה כאן באומרו "וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם... וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם", ולא לעצת יתרו שהיה בזמן מת"ת, אלא לזה שה' ציווה אותו בשנה השנית בחודש השני.
וכן נראה גם מזה שבפר' יתרו לא מוזכר 'שוטרים', רק 'שופטים', ואילו כאן ובפר' בהעלותך מוזכר גם מינוי שוטרים.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' יולי 30, 2017 4:13 pm

בעז"ה

הרב בן אדם,

אכן את כל מה שמסתדר איתך כתבת, אבל משום יש עוד תוספת בדבר ה' בפי משה.
(טו) וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
(טז) וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין־אִישׁ וּבֵין־ אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ:
(יז) לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:
(יח) וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:


שרי אלפים מאות חמשים ועשרות, זה לא שבעים זקנים שקיבלו רוח ה', וזכו שה' יתגלה להם. וזה הדמיון העיקרי בין פרשה זו לפרשה יתרו. ואכן אם היה כתוב רק שמשה הוסיף עוד שותפים להנהגה אכן זה היה מסתדר נפלא, אבל מה נעשה ומפורק במקרא לא כך.

היה לי צד אולי, למ"ד שיתרו בא קודם מת"ת, אז כל הרעיון של יתרו היה קודם מת"ת אבל לאחר מת"ת המערכת היתה שונה ונוספו הרבה חוקים, והתבטל השופטים שמונו בעת הרעיון של יתרו, ואח"כ משה מינה לפני היציאה לדרך עוד שופטים ובמיני השני התפקיד היה שונה, ויש לדקדק מה שכתוב ביתרו ומה שכתוב בפרשתינו.

ומה ששאלת למ"ד אחר מת"ת, כמדומני אין הכרח אחרי כמה זמן בא, ויתכן שבא לקראת סוף השהות שם.

בן פרצי
הודעות: 119
הצטרף: ב' ספטמבר 05, 2016 4:10 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי בן פרצי » א' יולי 30, 2017 6:11 pm

רק להעיר, גם למ"ד שיתרו קודם מתן תורה בא, אומר רש"י שעצת מינוי השופטים היה ממחרת יום הכיפורים.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי בן אדם » א' יולי 30, 2017 6:21 pm

ישא ברכה כתב:אכן את כל מה שמסתדר איתך כתבת, אבל משום יש עוד תוספת בדבר ה' בפי משה.
(טו) וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
(טז) וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין־אִישׁ וּבֵין־ אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ:
(יז) לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:
(יח) וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:


שרי אלפים מאות חמשים ועשרות, זה לא שבעים זקנים שקיבלו רוח ה', וזכו שה' יתגלה להם. וזה הדמיון העיקרי בין פרשה זו לפרשה יתרו. ואכן אם היה כתוב רק שמשה הוסיף עוד שותפים להנהגה אכן זה היה מסתדר נפלא, אבל מה נעשה ומפורק במקרא לא כך.

אכן צדקו דבריך.
ואולי י"ל, שלכאורה יש להתבונן בפרשה דידן, בתחילה אומר משה "לא אוכל לבדי שאת אתכם", "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם", מכל זה משמע שלא מדובר בסכסוכים אישיים בין אדם לחבירו, אלא בהובלת ובנשיאת העם. ואילו בסופו משמע שמלבד נשיאת העם מינה גם שופטים ושוטרים על העם, שרי אלפים ושרי מאות וכו'. ובמושכל ראשון ישנו בזה תמיהה רבתי.
וכנגד זה מצינו שני פרשיות בתורה שבה מצינו שמינה משה מינויים של נשיאות ושופטות על העם, האחד בפר' יתרו והשני בפר' בהעלותך. בפר' יתרו מתואר רק ענין השופטים לשפוט בין איש ובין רעהו, ואילו בפר' בהעלותך מתואר רק ענין הנשיאות של השבעים זקנים. משא"כ כאן נראה כערבוב של שניהם, ענין נשיאות הזקנים, ומינוי השופטים.
ואולי יש לחדש שאכן משה רבנו מדבר כאן משניהם, אלא שכאשר מתבוננים בציר הזמן, לכאורה הדברים מתאימים רק לזה הנאמר בפר' בהעלותך בנוגע למינוי הזקנים, ואילו בנוגע למינוי השופטים אין הדברים עולים בקנה א' עם מה שמבואר בפ' יתרו, שהרי מינוי השופטים היה בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים, וכאן מיירי משנה השניה בזמן שהתחילו לנסוע לארץ המובטחת.

ואולי יש לומר, שאע"פ שיתרו יעץ למשה למנות שופטים תחתיו, מ"מ לא קיים משה את עצתו מבלי שקיבל אישור מגבוה, ורק בשנה השנייה בשעה שהתלונן משה על נשיאת העם שאינו יכול לבדו, ואז נצטווה מאת ה' שיכול למנות עוד שבעים זקנים תחתיו לשאת את העם, או אז קיים גם את עצת יתרו בענין מינוי השופטים.
דהנה, בפרשתו של יתרו מסופר ד' דברים, א' ביאתו בעקבות ששמע את כל אשר עשה ה' לבנ"י, ב' עצתו למשה בענין מינוי שופטים, ג' קיום משה את עצת חותנו ומינוי השופטים בפועל, ד' חזרתו של יתרו אל ארצו. והנה, שני החלקים הראשונים, ביאתו ועצתו לכאורה מבואר להדיא שהתקיימה בתקופה הראשונה אחרי יצי"מ, ביאתו כמו שכתיב "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם", או לכל היותר אחרי מת"ת לפי דעת אחד התנאים, וכמו"כ עצתו בענין מינוי השופטים הרי כתיב 'ויהי ממחרת' שמשמע שזה היה ממש בזמן ביאתו.
מאידך גיסא, החלק הרביעי - חזרתו של יתרו לארצו - "וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ", זה ודאי לא נתקיים תיכף ומיד, אלא בשנה השנייה, כמו שמסופר בפר' בהעלותך "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל. וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ", וזה היה בכ' אייר בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים כדכתיב לעיל מיניה.
ומעתה יש להתבונן לגבי חלק השלישי, דהיינו קיום עצת יתרו ע"י משה, אם זה אכן קרה בשנה הראשונה, כמו שני החלקים הראשונים שבפ' יתרו, או בשנה השנייה כמו החלק הרביעי שבפרשה. ואם נאמר שאכן משה לא קיים את עצתו אלא בשנה השנייה אחרי ששמע מה' שיכול הוא למנות שבעים זקנים תחתיו, או אז מינה גם שופטים תחתיו, א"ש דברי משה כאן, ששניהם נתמנו בחדא זימנא בשנה השנייה בחודש השני, ולא בשנה הראשונה, ומה שהתורה מביאו בפר' יתרו, היא מאותו הסיבה שהתורה מביא את חזרתו של יתרו לארצו אע"פ שלא התקיים מיד, שכיון שהתורה איירי מביאת יתרו, לכן סיים את כל עניינו באותה פרשה.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 30, 2017 6:41 pm

בן אדם כתב:בגמ' זבחים קטז. נחלקו האמוראים אימתי בא יתרו: "דאיתמר, בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי, חד אמר יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר יתרו אחר מתן תורה היה", והנה, למ"ד קודם מת"ת בא אינו מובן כלל כל דברי משה כאן, שהרי משה אמר "וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם", כמו שציינת.

הראב"ע והרמב"ן בריש פרשת יתרו אכן מוכיחים מכאן כדעת האומר שיתרו בא לאחר מתן תורה - עיי"ש, אולם כאן הרמב"ן מנסה ליישב את הפסוק גם לדעת האומר שיתרו בא קודם מתן תורה, וז"ל: "ואומר עליכם בעת ההיא לאמר". קודם שאמר לנו ה' בחורב רב לכם שבת בהר הזה, על דעת האומרים קודם מתן תורה בא יתרו, וטעם "בעת ההיא" - בשבתנו בחורב.

ואפי' למ"ד אחר מת"מ בא, ג"כ משמע שזה היה ממש אחריה ובעקבות מת"ת בא, כמבואר בהמשך הגמ' שהאמוראים נחלקו בפלוגתת בתנאים - "כתנאי, וישמע יתרו כהן מדין, מה שמועה שמע ובא ונתגייר, ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע ובא, שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן...", הרי מבואר שכששמע את הקולות במת"ת אז בא.

אין כל הכרח מדברי התנאים שיתרו בא מיד לאחר ששמע את אותה שמועה ששמע, ומכל מקום בוודאי אין כל הכרח לומר שמשה יישם את עצת יתרו מיד, וכך באמת כותב המלבי"ם כאן ושם, ועל פי זה הוא מיישב את פסוקנו גם למ"ד שיתרו בא קודם מתן תורה - עיי"ש.

ובפשטות א"א לחלק ולומר שביאתו של יתרו ועצתו למשה לא היו באותה שעה, אלא כיון שכבר עוסק ביתרו, גמר את כל עניינו אע"פ שלא היה באותה שעה, שהרי בפסוק כתיב "וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב. וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם...".

כפי הנראה נתעלמו ממך דברי רש"י שם שהוכיח שאי אפשר לפרש פסוק זה כפשוטו 'שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר "והודעתי את חוקי וגו'", ומשנתנה תורה עד יה"כ לא ישב משה לשפוט את העם, שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות, ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביה"כ', ועל כן פירשו חז"ל במכילתא ש'במוצאי יום הכיפורים היה', והסכים עמו הרמב"ן - עיי"ש. ועיין עוד בדברי הרמב"ן שם על הפסוק "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים" שכתב שיתכן שאפילו זה לא היה מיד אלא 'סידר הכתוב כל ענין יתרו, אבל היה זה אחר שעמד עמהם ימים רבים ונתגייר במילה וטבילה והרצאת דמים כמשפט'.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 30, 2017 6:53 pm

בן אדם כתב:
ישא ברכה כתב:אכן את כל מה שמסתדר איתך כתבת, אבל משום יש עוד תוספת בדבר ה' בפי משה.
(טו) וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
(טז) וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין־אִישׁ וּבֵין־ אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ:
(יז) לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:
(יח) וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:


שרי אלפים מאות חמשים ועשרות, זה לא שבעים זקנים שקיבלו רוח ה', וזכו שה' יתגלה להם. וזה הדמיון העיקרי בין פרשה זו לפרשה יתרו. ואכן אם היה כתוב רק שמשה הוסיף עוד שותפים להנהגה אכן זה היה מסתדר נפלא, אבל מה נעשה ומפורק במקרא לא כך.

אכן צדקו דבריך.
ואולי י"ל, שלכאורה יש להתבונן בפרשה דידן, בתחילה אומר משה "לא אוכל לבדי שאת אתכם", "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם", מכל זה משמע שלא מדובר בסכסוכים אישיים בין אדם לחבירו, אלא בהובלת ובנשיאת העם. ואילו בסופו משמע שמלבד נשיאת העם מינה גם שופטים ושוטרים על העם, שרי אלפים ושרי מאות וכו'. ובמושכל ראשון ישנו בזה תמיהה רבתי.
וכנגד זה מצינו שני פרשיות בתורה שבה מצינו שמינה משה מינויים של נשיאות ושופטות על העם, האחד בפר' יתרו והשני בפר' בהעלותך. בפר' יתרו מתואר רק ענין השופטים לשפוט בין איש ובין רעהו, ואילו בפר' בהעלותך מתואר רק ענין הנשיאות של השבעים זקנים. משא"כ כאן נראה כערבוב של שניהם, ענין נשיאות הזקנים, ומינוי השופטים.
ואולי יש לחדש שאכן משה רבנו מדבר כאן משניהם, אלא שכאשר מתבוננים בציר הזמן, לכאורה הדברים מתאימים רק לזה הנאמר בפר' בהעלותך בנוגע למינוי הזקנים, ואילו בנוגע למינוי השופטים אין הדברים עולים בקנה א' עם מה שמבואר בפ' יתרו, שהרי מינוי השופטים היה בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים, וכאן מיירי משנה השניה בזמן שהתחילו לנסוע לארץ המובטחת.

ואולי יש לומר, שאע"פ שיתרו יעץ למשה למנות שופטים תחתיו, מ"מ לא קיים משה את עצתו מבלי שקיבל אישור מגבוה, ורק בשנה השנייה בשעה שהתלונן משה על נשיאת העם שאינו יכול לבדו, ואז נצטווה מאת ה' שיכול למנות עוד שבעים זקנים תחתיו לשאת את העם, או אז קיים גם את עצת יתרו בענין מינוי השופטים.
דהנה, בפרשתו של יתרו מסופר ד' דברים, א' ביאתו בעקבות ששמע את כל אשר עשה ה' לבנ"י, ב' עצתו למשה בענין מינוי שופטים, ג' קיום משה את עצת חותנו ומינוי השופטים בפועל, ד' חזרתו של יתרו אל ארצו. והנה, שני החלקים הראשונים, ביאתו ועצתו לכאורה מבואר להדיא שהתקיימה בתקופה הראשונה אחרי יצי"מ, ביאתו כמו שכתיב "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם", או לכל היותר אחרי מת"ת לפי דעת אחד התנאים, וכמו"כ עצתו בענין מינוי השופטים הרי כתיב 'ויהי ממחרת' שמשמע שזה היה ממש בזמן ביאתו.
מאידך גיסא, החלק הרביעי - חזרתו של יתרו לארצו - "וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ", זה ודאי לא נתקיים תיכף ומיד, אלא בשנה השנייה, כמו שמסופר בפר' בהעלותך "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל. וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ", וזה היה בכ' אייר בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים כדכתיב לעיל מיניה.
ומעתה יש להתבונן לגבי חלק השלישי, דהיינו קיום עצת יתרו ע"י משה, אם זה אכן קרה בשנה הראשונה, כמו שני החלקים הראשונים שבפ' יתרו, או בשנה השנייה כמו החלק הרביעי שבפרשה. ואם נאמר שאכן משה לא קיים את עצתו אלא בשנה השנייה אחרי ששמע מה' שיכול הוא למנות שבעים זקנים תחתיו, או אז מינה גם שופטים תחתיו, א"ש דברי משה כאן, ששניהם נתמנו בחדא זימנא בשנה השנייה בחודש השני, ולא בשנה הראשונה, ומה שהתורה מביאו בפר' יתרו, היא מאותו הסיבה שהתורה מביא את חזרתו של יתרו לארצו אע"פ שלא התקיים מיד, שכיון שהתורה איירי מביאת יתרו, לכן סיים את כל עניינו באותה פרשה.


כך מפרש הרב יעקב מדן:
עצת יתרו

לעיל דנו בשאלה מה שמועה שמע יתרו ובא. הבאנו שם את דעות התנאים, שיתרו שמע על יציאת מצרים וקריעת ים סוף (דעת ר' אליעזר) ואת השמועה על מלחמת עמלק (דעת ר' יהושע), וניתחנו את הפסוקים. המשותף לשתי הדעות - שהפרשה במקומה, ויתרו הגיע למחנה ישראל בין מלחמת עמלק למתן תורה.

אך שם בגמרא דעה שלישית:

"ר' אליעזר המודעי אומר - מתן תורה שמע ובא". (זבחים קטז ע"א; מכילתא יתרו)

לדעה זו, כל הפרשה אינה מצויה במקומה, ומקומה הוא אחרי מתן תורה. בסוגייה זו נחלקו שם אף האמוראים והמפרשים השונים[9]. הראב"ע הלך בשיטת ר' אליעזר המודעי, והאריך לנמק את דעתו שהפרשה מאוחרת. נימוקו המרכזי הוא שמדברי משה במשנה התורה, בחזרתו על פרשת מינוי השופטים (דברים א', ט-יח), עולה שזו אירעה לאחר שה' אמר להם בחורב "רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובֹאו הר האמֹרי" וכו' (דברים א', ו-ז), ולא קודם מתן תורה.

הנקודה הקשה בפירוש זה היא - מדוע, אפוא, הקדימה התורה את סיפור יתרו למתן תורה. לכך נתנו המפרשים סיבות שונות, ולא נאריך בהן. ועדיין, דומה, קושייה לא זזה ממקומה. והרמב"ן ביאר את הפרשיות כסדרן[10].

בין הרמב"ן לראב"ע יש גם שיטת ביניים, זו של הר"י אברבנאל והמלבי"ם, המפצלים את הפרשה לשניים[11]. החלק הראשון (פס' א-כג) אירע לפני מתן תורה, כסדר הפרשיות, ונאמר בו שיתרו בא למחנה ישראל ולמחרת יעץ למשה למנות שופטים. החלק השני (פס' כד-כז) היה בשנה השנייה, לפני צאת בני ישראל מהר סיני, ובו שמע משה לעצת חותנו ומינה שופטים על ישראל. ואכן, כך מבואר בדברים (א', ט-יח), שפרשת מינוי השופטים הייתה לאחר שישבו זמן רב בחורב ולאחר שנצטוו לצאת מהר סיני לכיוון ארץ ישראל.

ועדיין יש לבאר לשיטה זו מדוע דחה משה את עצת חותנו בשנה שלמה, ומדוע קיבלהּ בסופו של דבר. אנו נלך בעקבות הר"י אברבנאל והמלבי"ם בחלוקתם זו, ונוסיף לדבריהם ראיה מהשוואת הפרשיות שבשמות (פי"ח), בבמדבר (פי"א) ובדברים (פ"א). ראיה זו היא לענ"ד ראיה מכרעת לשיטתם, ולאורה - ננסה לשרטט את שאירע במחנה לאחר עצת יתרו[12].

תיאור מינוי השופטים במשנה התורה מאחד בתוכו בצורה ברורה שתי פרשיות שונות. הראשונה - פרשת יתרו:

דברים א'
שמות י"ח
"הבו לכם אנשים חכמים ונבֹנים וידֻעים" (יג)
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א-לוהים אנשי אמת שנאי בצע" (כא)
"ואתן אתם ראשים עליכם, שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמִשים ושרי עשרֹת" (טו)
"ויתן אתם ראשים על העם, שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרֹת" (כה)
"והדבר אשר יקשה מכם תקרִבון אלי ושמעתיו" (יז)
"את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם" (כו)
הפרשה השנייה הקשורה לתיאור מינוי השופטים בדברים היא פרשת מינוי הזקנים למנהיגי העם בקברות התאווה:

דברים א'
במדבר י"א
"לא אוכל לבדי שאת אתכם" (ט)
"לא אוכל אנֹכי לבדי לשאת את כל העם הזה" (יד)
"ה' א-לוהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרֹב" (י)
"שש מאות אלף רגלי העם אשר אנֹכי בקרבו" (כא)
"טרחכם ומשאכם וריבכם" (יב)[13]
"לשום את משא כל העם הזה עלי" (יא)
"ואקח את ראשי שבטיכם" (טו)[14]
"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם..." (טז)
"ושֹטרים לשבטיכם" (טו)[15]
"...ושֹטריו" (טז)

מכך שהסיפור במשנה תורה כולל בתוכו שתי פרשיות שונות, עולה כמעט בהכרח המסקנה ששתי פרשיות אלו - כלומר, מינוי השופטים בעקבות עצת יתרו (שמות י"ח) ומינוי הזקנים בקברות התאווה (במדבר י"א) - אינן אלא שני חלקים של פרשה אחת. לאור הנחות אלו, ננסה לשרטט את אשר אירע.

שלא כנראה מרצף הפסוקים, לדעתנו לא שמע משה בקול חותנו ולא שעה לעצתו. יתרו, כהן מדיין, לא ראה לנגד עיניו אלא חוק ומשפט, ולשם כך די בשרי חמישים או בשרי עשרות. משה ראה לנגד עיניו "כי יבא אלי העם לדרֹש א-לוהים" (י"ח, טו), ועדיף שלימוד תורת ה' לעם ייעשה על-ידי משה עצמו, ולא על-ידי שלוחיו ושלוחי שלוחיו. כעבור ימים ספורים עבר העם להר סיני, ושם - בצל השכינה ששכנה עליהם - נרגעו הרוחות. במחנה שחנה כשנה במקום אחד לא היו בעיות כה רבות, ומשה, כמורה צדק יחיד לעמו, לא נבל, והעם לא נבל עמו.

הנפילה הגדולה הייתה בשנה השנייה. משנעלה הענן מעל משכן העדות - פורק המשכן, בני ישראל נסעו מהר ה' וארון ה' רחק מן המחנה. או אז החלו תלאות המסע. תלונות האוכל חזרו, כאילו לא למדו בני ישראל דבר בשנה ששהו בהר סיני.

בפרק זה, ברצוננו לבחון את התלונה שגרמה למגפה, ולענייננו - ל'שבירתו' של משה רבנו עד שאמר:

"לא אוכל אנֹכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני: ואם ככה את עֹשה לי - הרגני נא הרֹג אם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה ברעתי". (במדבר י"א, יד-טו)

מפשטי המקראות נראה בבירור, שמוקד התלונה היה בקשת בשר, מתוך שקצה נפשם של בני ישראל במן - "הלחם הקלוקל".

"ואל העם תאמר - התקדשו למחר ואכלתם בשר, כי בכיתם באזני ה' לאמֹר מי יאכִלנו בשר כי טוב לנו במצרים, ונתן ה' לכם בשר ואכלתם". (במדבר י"א, יח)

אך דעתנו לא נחה בכך. שהרי אם כל החטא לא היה אלא בקשת בשר - מדוע תגובת ה' ותגובת משה היו כה קשות וכה שונות מאשר בקשת הבשר במדבר סין[18]:

"ויאמרו אליהם בני ישראל - מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר". (ט"ז, ג)

ובכלל, מהו ההבדל בין השליו שעלה למחנה במדבר סין לבין השלווים שהוסעו בכוח מן הים ברוח ה' בקברות התאווה[19]?

כבר הארכנו בשבוע שעבר, שלדעתנו הבעיה במן לא הייתה בטעמו, שהרי טעמו כלשד השמן וכצפיחית בדבש. הבעיה הייתה בתחושת הרעב שאחרי אכילתו, שהרי לא כל סוגי המזון נותנים תחושת שובע, ואף שהאדם אוכל מהם כדי חייו.

"ויענך וירעִבך ויאכִלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך". (דברים ח', ג)

הפסוקים מעלים את הרושם, שהתלונה לא הייתה רק על שינוי האוכל, אלא גם על שינוי הכמויות. משה רבנו תמה על כמות הבשר הנצרכת: "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה" (במדבר י"א, יג); "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" (במדבר י"א, כב), אף שלא תמה כך על השליו במדבר סין ועל המן שירד להם כל ארבעים השנה. מן הפסוקים משתמע שהבשר היה בכמות עצומה: "עד אשר יצא מאפכם" (במדבר י"א, כ); "כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ: ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו" (במדבר י"א, לא-לב).

אך יותר מכול מעיד על המצב במחנה הכתוב "הממעיט אסף עשרה חמרים" (במדבר י"א, לא-לב). מלבד הכמות העצומה, עולה מן הפסוק גם שבני ישראל לא הוגבלו בכמות שאספו, כפי שאכן ביקשו. במשך שני ימים ולילה אחד אספו בהנהגת האספסוף (במדבר י"א, ד), כל אחד כפי כוחו וכפי יכולתו לסלק את חברו ולחטוף לעצמו.

משה, שעמל כה רבות במשך חודשים בשיקומו הרוחני של העם אחר מעשה העגל, ראה עתה את עמו ללא משכן וללא תורה. הר סיני וארון ה' במרחק שלושה ימים לכל כיוון, ובתווך - במרחק יום לכל כיוון - בשר, בשר ושוב בשר. מעל לכל אלו - מלוא עליבותו של העם לא היה בבשר אלא בביזה. כל הכללים שנלמדו בפרשת בשלח, של "איש לפי אכלו", של "עֹמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו", של צדק ויושר, של התחשבות בזולת, של חלוקת משאבים נכונה - כולם נעלמו כלא היו. לקחי מלחמת עמלק והניסיון במרה נגוזו אף הם. משה אינו מוכן עוד להמשיך לבדו, והקב"ה מטיל את ההנהגה על שבעים הזקנים עמו, מעין סנהדרין שבלשכת הגזית.

אז נזכר משה בעצת חותנו, שנאמרה לו שנה אחת קודם לכן. לצד סנהדרין גדולה, הוא ממנה גם סנהדראות קטנות, מחוזיות, האחראיות על מקומן בלבד ולא על העם כולו: שרי אלפים ושרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, כפי שיעץ יתרו[22].


בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי בן אדם » א' יולי 30, 2017 7:01 pm

תודה רבה ארי שבחבורה.
(היכן ניתן למצוא את ספריו של הרב מדן?)

ואגב, כעת עיינתי בדברי הראב"ע בריש פר' יתרו, לדידיה כל הפרשה של יתרו קרה בשנה השנית בחודש השני, וגם הוא מביא ראי' מפסוק דידן:
אבן עזרא פרשת יתרו כתב:וישמע יתרו הזכיר למעלה דבר עמלק, כי לרפידים בא (שמות יז, ח). והיתה ראויה פרשת בחדש השלישי (שמות יט, א) להיותה כתובה אחר דבר עמלק, כי שם כתוב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני (שמות יט, א), א"כ למה נכנס דברי יתרו בין שתי הפרשיות? והגאון אמר: כי יתרו בא אל מדבר סיני לפני מתן תורה. ולפי דעתי, שלא בא רק בשנה השנית אחר שהוקם המשכן, כי כתוב בפרשה עולה וזבחים לאלהים (שמות יח יב), ולא הזכיר שבנה מזבח חדש. ועוד, כתיב והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו (שמות יח טז), והנה זה אחר מתן תורה. והעד הנאמן על דברי, כי כן כתיב, אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים (שמות יח ה). ואמר משה לחובב שהוא יתרו כאשר פירשתי בפרשת ואלה שמות, כי חתן משה לא שב אל רעואל הקרוב אליו כי אם לחבב, כי כן כתוב מבני חבב חתן משה (שופ' ד, יא). ומשה אמר לו, כי על כן ידעת חנתנו במדבר (במד' י, לא). וידענו כי ישראל עמדו במדבר סיני כמו שנה. והנה דברי משה יוכיחו, שאמר בפרשת אלה הדברים: ה' אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם (דבר' א, ו - ז), והנה זה הזמן היה קרוב למסעם, והוא אמר, ואמר אליכם בעת ההיא לאמר, לא אוכל לבדי שאת אתכם (שם שם, ט), כי השם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (שם שם, י). וטעם להזכיר זה להם, כי השם אמר ליעקב, הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך (ברא' מח, ד). והנה הטעם, כאשר ירבה זרעך אתן לו את הארץ, על כן אמר ה' אלהיכם הרבה אתכם, והגיע זמן שתירשו את הארץ, ובעבור שאתם רבים לא יכולתי לבדי שאת אתכם, והוצרכתי לתת עליכם שרי אלפים ושרי מאות. זאת היתה עצת יתרו שנתן לו ממחרת בואו למדבר סיני, על כן אמר משה לחבב, שהוא יתרו, כמו שפירשנו, נוסעים אנחנו (במד' י, כט). והוא השיב, לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (שם שם, ל). וזהו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו (שמות יח כז). ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה, בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות יח ט), ונתן להם עצה טובה ונכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במד' י, לא), והטעם שהאיר עיניהם. ושאול אמר, ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל (ש"א טו, ו). ובעבור שכתוב למעלה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז, טז), שישראל חייבים להלחם בו, כאשר יניח השם להם, הזכיר דבר יתרו, כי הם היו עם גוי עמלק, שיזכרו ישראל חסד אביהם, ולא יגעו בזרעו.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 30, 2017 7:14 pm

בן אדם כתב:תודה רבה ארי שבחבורה.
(היכן ניתן למצוא את ספריו של הרב מדן?)

ואגב, כעת עיינתי בדברי הראב"ע בריש פר' יתרו, לדידיה כל הפרשה של יתרו קרה בשנה השנית בחודש השני, וגם הוא מביא ראי' מפסוק דידן:
אבן עזרא פרשת יתרו כתב:וישמע יתרו הזכיר למעלה דבר עמלק, כי לרפידים בא (שמות יז, ח). והיתה ראויה פרשת בחדש השלישי (שמות יט, א) להיותה כתובה אחר דבר עמלק, כי שם כתוב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני (שמות יט, א), א"כ למה נכנס דברי יתרו בין שתי הפרשיות? והגאון אמר: כי יתרו בא אל מדבר סיני לפני מתן תורה. ולפי דעתי, שלא בא רק בשנה השנית אחר שהוקם המשכן, כי כתוב בפרשה עולה וזבחים לאלהים (שמות יח יב), ולא הזכיר שבנה מזבח חדש. ועוד, כתיב והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו (שמות יח טז), והנה זה אחר מתן תורה. והעד הנאמן על דברי, כי כן כתיב, אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים (שמות יח ה). ואמר משה לחובב שהוא יתרו כאשר פירשתי בפרשת ואלה שמות, כי חתן משה לא שב אל רעואל הקרוב אליו כי אם לחבב, כי כן כתוב מבני חבב חתן משה (שופ' ד, יא). ומשה אמר לו, כי על כן ידעת חנתנו במדבר (במד' י, לא). וידענו כי ישראל עמדו במדבר סיני כמו שנה. והנה דברי משה יוכיחו, שאמר בפרשת אלה הדברים: ה' אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם (דבר' א, ו - ז), והנה זה הזמן היה קרוב למסעם, והוא אמר, ואמר אליכם בעת ההיא לאמר, לא אוכל לבדי שאת אתכם (שם שם, ט), כי השם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (שם שם, י). וטעם להזכיר זה להם, כי השם אמר ליעקב, הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך (ברא' מח, ד). והנה הטעם, כאשר ירבה זרעך אתן לו את הארץ, על כן אמר ה' אלהיכם הרבה אתכם, והגיע זמן שתירשו את הארץ, ובעבור שאתם רבים לא יכולתי לבדי שאת אתכם, והוצרכתי לתת עליכם שרי אלפים ושרי מאות. זאת היתה עצת יתרו שנתן לו ממחרת בואו למדבר סיני, על כן אמר משה לחבב, שהוא יתרו, כמו שפירשנו, נוסעים אנחנו (במד' י, כט). והוא השיב, לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (שם שם, ל). וזהו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו (שמות יח כז). ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה, בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות יח ט), ונתן להם עצה טובה ונכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במד' י, לא), והטעם שהאיר עיניהם. ושאול אמר, ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל (ש"א טו, ו). ובעבור שכתוב למעלה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז, טז), שישראל חייבים להלחם בו, כאשר יניח השם להם, הזכיר דבר יתרו, כי הם היו עם גוי עמלק, שיזכרו ישראל חסד אביהם, ולא יגעו בזרעו.

השיעור הספיציפי הזה מצוי באתר 'בית המדרש הוירטואלי' של ישיבת גוש-עציון.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 03, 2021 9:40 pm

אשכול זה אפשר ישלים את התמונה, ועדיין נשאר עוללות להבין
viewtopic.php?f=46&t=47365&p=573101

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 03, 2021 10:14 pm

בענין מסורת התורה וההנהגה בכלל ישראל מצינו הרבה
יש הנהגה של זקנים
יש הנהגה של נביאים
יש הנהגה של שופטים (דיינים, לא להחליף עם זמן השופטים)
יש הנהגה של סנהדרין
בית דין של לשכת הגזית
יש הנהגה של מלכות
יש גם משמעות קצת להנהגה של כהנים, חוץ מעבודתם
יש הרבה פרשיות בתורה שמדברים על ענינים אלו
ויש לסדרם היטב
זקנים
לך ואספת את זקני ישראל
וברש"י
ואחר באו משה ואהרן וגו' - אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין לפי שיראו ללכת (ש"ר) ובסיני נפרע להם ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו החזירם לאחוריהם:
וברש"י בהעלותך
אספה לי - הרי תשובה לתלונתך שאמרת לא אוכל אנכי לבדי והזקנים הראשונים היכן היו והלא אף במצרים ישבו עמהם שנאמר (שמות ג) לך ואספת את זקני ישראל אלא באש תבערה מתו וראוים היו מסיני לכך דכתיב (שמות כד) ויחזו את האלהים שנהגו קלות ראש כנושך פתו ומדבר בפני המלך וזהו (שם) ויאכלו וישתו ולא רצה הקב"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן:
והרבה פעמים בתורה זקני העם, זקני העיר
נביאים
וגם בך יאמינו
וברש"י גם בנביאים הבאים אחריך
גם בנו דיבר ה', אם יהי' נביאכם וגו' פה אל פה
אספה לי שבעים איש וגו' ואצלתי מן הרוח וגו' ויתנבאו ולא יספו וגו'
נביא אקים מקרביך וגו'
שופטים, סנהדרין, לשכת הגזית
ושפטתי וגו' והודעתי וגו' נבול תבול, והזהרת וגו' והודעת וגו' ואתה תחזה וגו' ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות ושפטו וגו' הדבר הגדול וגו' וכל הדבר הקטן
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך
כי יפלא לך דבר וקמת ועלית
מלכות
פרשת אשימה עלי מלך, שום תשים עליך מלך
לא יסור שבט מיהודה
ויהי' בישורון מלך, זה משה (אב"ע, רמב"ן, רבינו בחיי)
ואחרי משה לפני המלכות
יפקוד וגו' אשר יצא לפניהם וגו'
וזה הי' השופטים עד שאול
כהנים
ובאת אל הכהנים ואל הלוים ואל השופט והגידו לך את דבר המשפט
יורו משפטיך ליעקב
רמב"ן אצל לא יסור שבט מיהודה
ויש גם כהן גדול ואורים ותומים
ושאל לו במשפט האורים

כמו כן בענין הראש ממש
יש מלך, שופט בזמן השופטים (נשיא), כהן גדול, ראש הסנהדרין

האם יש מאמר מסודר על ענינים אלו

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 16, 2021 2:30 pm

חז"ל אומרים "למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשליוותה, אחד ראה אותה בפחזה, אחד ראה אותה בניוולתה. כך משה ראה את ישר' בשליוותן, איכה אשא לבדי. ישעי' ראה אותן בפחזן וא' איכה היתה לזונה. ירמיה ראה אותן בניוולן וא' איכה ישבה בדד". ובסידור רש"י כ' "גורעין ומוסיפין, ומתקנין הפרשיות, כדי שתהא נקראת פרשת תחילת הספר שהוא אלה הדברים לשבת שלפני תשעה באב, כדי שיקראו בתורה איכה אשא לבדי, ומפטירין בחזון ישעיהו איכה היתה לזונה". וכבר נהגו לקרות פסוק זה בניגון של קינה. ומשמע שהעובדה שמשה רבינו אינו יכול לישא לבד במשא העם אלא מוכרח למנות אחרים, יש לה משמעות עמוקה לאחר זמן, עד שגורמת 'היתה לזונה' עד 'ישבה בדד'. אם כך ודאי אין תימה שמשה רבינו מבליט את המאורע הזה במיוחד בתחילת חומש דברים. רק נשאר להסביר מה באמת הסיפור כאן, ועי' היטב בספרי חסידות ודרוש, והכל א"ש.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים