מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 23, 2017 9:15 pm

שופטים פ"ו: וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן: וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה' וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן:

רש"י שם: אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה אמר לו אמש הקרני אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים.

לכאו' יוצא שחביטת החיטים בגת היתה ביו"ט עצמו, וצ"ע מה ההיתר של מלאכת דישה ביו"ט, ובפרט ק' להסוברים דמלאכות כאלו אסורות ביו"ט מדאו'. ואולי היה שם פקו"נ ממדין, או שעשה כן בשינוי כלאח"י וכד'. ואולי 'אמש' זה לא נאמר בהכרח ביו"ט עצמו.

עמדו בזה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 23, 2017 9:19 pm

אולי "אמש" הכוונה ליו"ט ראשון, והמעשה היה בא' דחוה"מ?

אגב, ניסיתי לחשב באיזה יום של פסח היה הניצחון, ולא עלה בידי משהו ברור.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוגוסט 23, 2017 9:23 pm

'אמש' משמש גם לשון מושאל ל'לפני זמן לא רב' (כמו לאידך גיסא יש 'מחר' שהוא לאחר זמן).
ראה רש"י מ"ב ב,טז פן נשאו רוח ה' - אפשר אמש אמרו לו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך ועכשיו נעלם מהם היכן הוא. (וע"פ הפשט היה הכל באותו יום).
וברש"י ויקרא יט,לג לא תונו - אונאת דברים. לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו אתה בא ללמוד תורה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 26, 2023 7:13 pm

לכאו' בלא"ה זמן חבטת החטים הוא בימי הקציר ולא בחג הפסח עצמו.


עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 27, 2023 7:57 am

העירוני לעיין גם בעלי תמר ביצה פרק א, ז"ל -
הגאון מהרש"ם ז"ל בא"ח סימן תצ"ה הקשה איך נפרנס מקרא מפורש בשופטים ו' פסוק י"א, וגדעון בנו חבט חיטים בגת להניס מפני מדין. ובפסוק י"ג ברש"י שם, שפסח היה, ואיך הותרה לו לעשות מלאכה דאורייתא ביום טוב עיין שם, והנה לשון רש"י: ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו ה' וכו', פסח היה אמר לו אמש הקרנו אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים ועתה נטשנו וכו'. אכן בילקוט שם מעתיק בשם הילמדנו אמר רבי יהודה בר שלום, ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו וכו'. מבואר שדברי גדעון אל המלאך לא היו ביום טוב של פסח ביום אלא בליל פסח. ונראה סמוכין לדברי הילמדנו מפסוק כ"ה, ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה' וכו' משמע שכל ענינו של גדעון עם המלאך היה בלילה. ואחרי שדברי גדעון אל המלאך היו בליל פסח, א"כ יתכן מאד שהמקרא שלפניו ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש וגדעון בנו חבט חטים בגת היה בערב פסח סמוך ללילה, וכמו שפירש הרד"ק, וישב שם תחת האלה ר"ל נתעכב שם תחת האלה עד שפנה אליו גדעון, וכאשר לא פנה אליו נראה אליו ויאמר לו, ה' עמך גבור החיל. ועשה זה המלאך שנתעכב שם ולא נראה אליו בתחלת בואו וכו'. ובדרש נתעכב שם עד שמצא לו זכות ואח"כ נראה לו וכו' עיין שם. א"כ דברי גדעון אל המלאך אחרי שנתעכב שם המלאך זמן מה. א"כ יתכן שבא המלאך בע"פ ואז היה גדעון חובט חיטים, ובליל פסח נראה אליו ואז אמר לו גדעון ואיה נפלאותיו. ואפילו לפי נוסחת רש"י במדרש, פסח היה אמר לו אמש הקרני אבא את ההלל וכו', י"ל שמעשה זה בליל מוצאי פסח היה כדמוכח מפסוק כ"ה, ויהי בלילה ההוא, ואז היה גדעון חובט חיטים ואמר לו אמש הקרני אבא את ההלל ר"ל אמש בליל העברה. (והגאון מהרש"ם ז"ל מעתיק מרש"י יום טוב של פסח היה, אמנם ברש"י לא כתוב כן אלא פסח היה, וי"ל שהיה זה בליל מוצאי פסח שנקרא ג"כ פסח).


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים