תולדות - חפירה וכרייה -כז כה

[שייף נפיק]

בכל הבארות מוזכר לשון חפירה, מלבד בפסוק כה ''ויכרו שם עבדי יצחק באר''. ולמה?
ביותר תמוה, שעל הבאר הזו שעליה נאמר ויכרו, נאמר לקמן פ' לב ''ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו''
ובפשטות ל' כריה היא חפירה פעם ראשונה, וחפירה היא אף פעם שניה, שחפר מה שנאטם, אמנם כאן בפסוק יט מוזכר ל' חפירה על באר חדשה. וצ"ע בכל זה.

[חלמישצור]

רש"ר הירש שם: "ויכרו. לא הרי "חפר" כהרי "כרה". משמעות אחרת ל"חפר": חקר, תור; נמצאת הוראתו העיקרית: להעלות לאור היום מתוך מחשכי התהום. כנגדו "כרה", הוראתו העיקרית: הכן, התקן. מכל זה, וכן מלשון הפסוק "בור כרה ויחפרהו" (תהלים ז, טז), נמצינו למדים ש"כרה" מציין את תחילת החפירה, "וחפר" - את השלמתה, את השלב האחרון, בו מעמיקים והולכים, עד שהמים בוקעים ועולים. תחילה, בארץ פלשתים, היה יצחק נאלץ לחפש מים, ולריב עליהם משנמצאו לו. עתה, משנראה לו ה', ובמקום זה נטה את אהלו ללא חקירה ודרישה, לא נאלץ עוד לחפש, כי במקום שעבדיו נעצו את הדקר, שם מצאו את המים. ביקורו של אבימלך וכריית הבאר אירעו כאחת" (וע"ע ראב"ע שהרגיש בשינוי הלשון אך כדרכו לא רואה בזה עניין לענות בו).