פורום אוצר החכמה

כתי' ביעקב ולבן (ברא' לא כג): 'ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים, וידבק אתו בהר הגלעד'.
ובתריה כתי': 'וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד'.

בפשוטו משמע שאלו שני מקומות: א. ההר שבו תקע יעקב את אהלו. ב. לבן שתקע את אחיו בהר הגלעד.
אבל הרי זה לא יתכן כי לעיל מינה כתי' שלבן הדביק את יעקב בהר הגלעד. ולמה כתב הכתוב כך.

בכלל לא הבנתי מה קמ"ל קרא במקומות חנייתם. ולמה בלבן לא הזכיר אהל.

.

תוספות השלם ( גליס) כ' ששניהם בהר הגלעד, אלא מפני שסופו לפרש בלבן לא חש לפרש כאן שהר הגלעד אתרוייהו קאי.

קו ירוק כתב:כתי' ביעקב ולבן (ברא' לא כג): 'ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים, וידבק אתו בהר הגלעד'.
ובתריה כתי': 'וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד'.

בפשוטו משמע שאלו שני מקומות: א. ההר שבו תקע יעקב את אהלו. ב. לבן שתקע את אחיו בהר הגלעד.
אבל הרי זה לא יתכן כי לעיל מינה כתי' שלבן הדביק את יעקב בהר הגלעד. ולמה כתב הכתוב כך.

רש"ר הירש בראשית פרק לא
(כה) הרכס כולו נקרא אחר - כך גלעד; אך בייחוד נקרא כן ההר, שעליו הוקמה המצבה. יעקב תקע את אהלו באחד ההרים שברכס, ולבן תקע את אחיו באותו הר, שנקרא בייחוד "גלעד".

שייף נפיק כתב: ולמה בלבן לא הזכיר אהל.

אבן עזרא בראשית פרק לא
אהל יעקב מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אהלו עם אחיו בהר הגלעד:

חיימקה כתב:

קו ירוק כתב:כתי' ביעקב ולבן (ברא' לא כג): 'ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים, וידבק אתו בהר הגלעד'.
ובתריה כתי': 'וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד'.

בפשוטו משמע שאלו שני מקומות: א. ההר שבו תקע יעקב את אהלו. ב. לבן שתקע את אחיו בהר הגלעד.
אבל הרי זה לא יתכן כי לעיל מינה כתי' שלבן הדביק את יעקב בהר הגלעד. ולמה כתב הכתוב כך.

רש"ר הירש בראשית פרק לא
(כה) הרכס כולו נקרא אחר - כך גלעד; אך בייחוד נקרא כן ההר, שעליו הוקמה המצבה. יעקב תקע את אהלו באחד ההרים שברכס, ולבן תקע את אחיו באותו הר, שנקרא בייחוד "גלעד".

תודה על הידיעה. אבל לענ"ד זה לא מיישב. אדרבא, הרי לבן עוד המשיך והגיע אל יעקב, ושם עשו את ה'גלעד'.
אז אם כך כבר היה צריך לכתוב ויעקב תקע את אהלו בהר הגלעד, ולבן תקע את אחיו בהר.
גם דברי הנצי"ב לא מיישבים עדיין.

אבל תירוץ תוס' ישנים שהביא שייף נפיק מיישב, שעיקר כינוי 'הגלעד' זה מצד מעשה לבן שעשה הברית, לכן זה נזכר אצלו, וסמך ביעקב על מה שיפרש בלבן.

קו ירוק כתב:כתי' ביעקב ולבן (ברא' לא כג): 'ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים, וידבק אתו בהר הגלעד'.
ובתריה כתי': 'וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד'.

בפשוטו משמע שאלו שני מקומות: א. ההר שבו תקע יעקב את אהלו. ב. לבן שתקע את אחיו בהר הגלעד.
אבל הרי זה לא יתכן כי לעיל מינה כתי' שלבן הדביק את יעקב בהר הגלעד.

יתכן שהפירוש הוא, כי לבן הדביק את יעקב כאשר היה לבן בהר הגלעד.
וסדר הדברים כך הוא:
וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ (=בא עד קרוב אליו) בְּהַר הַגִּלְעָד.
ובאותה שעה - וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד (ללינת לילה).
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה.
ולמחרת - וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב (בהר שבו היה תקוע), וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ.

אם מצד זה הרי כאמור, 'גלעד' הוא על שם הגל שהציב יעקב ושקראו גלעד.
והרי לבן הגיע אל יעקב ולא יעקב הגיע אל לבן. וקשה. אלא שתו"י מתרצים

'גַּלְעֵד' לחוד ו'גִלְעָד' לחוד.

ממש לא. זו מניין לך?
(וראה רמב"ן ברא' לא מח).

ביקורת תהיה כתב:'גַּלְעֵד' לחוד ו'גִלְעָד' לחוד.

ברור שזה אותו דבר, הרי זה פשוטו של המקרא 'וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד'.

הוא שאל על הר הַגִלְעָד, ששונה מהאיות 'גַלְעֵד'.
וע"ז הערתי דפשיטא לא כן, ומסתייע מרמב"ן.

קו ירוק כתב:זו מניין לך?
(וראה רמב"ן ברא' לא מח).

מן המקרא: וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן (לגל) יְגַר שָׂהֲדוּתָא, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ (לגל) גַּלְעֵד.
(הרמב"ן מבאר את שם המקום 'מצפה גלעד' ולא את שם החבל 'גלעד'.)

הרי מן המקרא יודעים אנחנו שזה אותו חבל ארץ (הר הגלעד, מחניים, נחל יבוק. לפני כן אין הרים), ולשון נופל על לשון.
(והרמב"ן) [ורש"י ומביאו הרמב"ן] שאומר ש'מצפה גלעד' הוא 'מצפה' / ה'גַלְעֵד' של לבן - ע"ש יצף ה', בהכרח מבין שהר הגלעד ע"ש גַלְעֵד, שאל"כ מניין לו שמצפה גלעד הוא 'מצפה' של לבן, שמא הוא מצפה שבגִלְעָד, ולא גַלְעֵד (שהרי כמה 'מצפה' ישנם בא"י).

עודנו עסוקים בפרשת ויצא אשאלה מענה לשון לשאלה דלהלן:
על מי נטש יעקב את צאן לבן, שהיה רועָן, בברחו מביתו?
כלום נהג לבן את צאנו דרך שלשת ימים לגוזן יחד עם הצאן שנתן לבניו, ושחרר את יעקב מן העבודה למשך הזמן הזה?

שאלה מענינת.
יתכן שביקש ונתן שכרם של עבדי לבן, לזמן כלשהוא שיקחו הצאן שלו.
או שבאמת בזמן חגיגת הגז, שהוא זמן שמחה, לקח לבן כל הצאן שלו לזמן של כמה ימים. כמו שכתבת.

קו ירוק כתב:הרי מן המקרא יודעים אנחנו שזה אותו חבל ארץ (הר הגלעד, מחניים, נחל יבוק. לפני כן אין הרים), ולשון נופל על לשון.

ברם קשיא לי: לא לישתמיט תנא וליתני: 'הגלעד' על שום מה? על שום הגל שקרא לו יעקב 'גלעד'. בתמיה.

שוב אני רואה שאין הכרח למה שכתבתי. וגם בלא"ה מיושב. אבל נראה לי שלשון נופל על לשון.

עי' טעמא דקרא.

קו ירוק כתב:הרי מן המקרא יודעים אנחנו שזה אותו חבל ארץ (הר הגלעד, מחניים, נחל יבוק. לפני כן אין הרים), ולשון נופל על לשון.
(והרמב"ן) [ורש"י ומביאו הרמב"ן] שאומר ש'מצפה גלעד' הוא 'מצפה' / ה'גַלְעֵד' של לבן - ע"ש יצף ה', בהכרח מבין שהר הגלעד ע"ש גַלְעֵד, שאל"כ מניין לו שמצפה גלעד הוא 'מצפה' של לבן, שמא הוא מצפה שבגִלְעָד, ולא גַלְעֵד (שהרי כמה 'מצפה' ישנם בא"י).

איון שום מקור שהר הגלעד או חבל גלעד נקרא ע"ש האבן הנקרא גַלְעֵד, ואין נקודותיהם שוים. כל הרש"י והרמב"ן סובבים על המצפה שנקראת כן ע"ש שאמרו 'יצף השם ביני וביניך' ולא כהרגיל שאפשר לצפות ממנו, וע"ז אמר רש"י שמצפה גלעד דהיינו המקום שבחבל גלעד הנקרא מצפה הוא אותו מצפה הנקרא כן ע"ש יצף השם, והרמב"ן מבין דהמצפה הזה הוא באותו מקום של האבן, וכל המח' ביניהם עם המצפה הוא במקום האבן או לאו דוקא, אבל לדברי שניהם הוי פי' מצפה גלעד המצפה שבגִלְעָד, ולא גַלְעֵד.
ואמנם שצ"ע מהיכן ידעו שמצפה גלעד הוא אותו מצפה אבל זה לא יעזור לומר שגלעד ע"ש גלעד כי מ"מ יש כאן חבל ארץ הנקראת גלעד ומנלן שהוא אותו מצפה, וע"כ שדיברו על המצפה הידועה שבאותו מקום ואמרו ע"ש יצף כענין לשון נופל על לשון וכדו' והרמב"ן ס"ל שבאותו מקום הי' האבן הנקראת גַלְעֵד.

מה קשה שחבל הארץ נקרא ע"ש גלעד מסוים. כמו ששומרון נקראת ע"ש העיר שומרון.

אבל אולי הלשון נופל על לשון הוא הפוך. שכיוון שהיה זה בהר הגלעד אמר יעקב הגל הזה עד וקרא לו גל עד אבל אם היה זה במקום אחר כמו ברמתים צופים היה אומר יעקב והמצפה וגו' וקורא לו מצפה.

ל'גל-עד', ודאי יש סיבה. יעקב הקים גל, והוא היה לעד. ומסתבר שהוא השם ההיולי של הר הגלעד

קו ירוק כתב:הרי מן המקרא יודעים אנחנו שזה אותו חבל ארץ (הר הגלעד, מחניים, נחל יבוק. לפני כן אין הרים), ולשון נופל על לשון.

אכן.
אגב, לשון נופל על לשון גם ב'גיד הנשה' ביחס לנחלות גד ומנשה, ואכמ"ל.

זה מעניין מאוד (גיד הנשה - גד ומנשה). האם זה כבר התפרסם במקום במקום כשלהוא?

אכן, מדרשי שמות של גרסיאל.

(ובעניי כיוונתי לדעתו שטרם נכתבה בלמדי לראשונה פסוקים אלה - כבן שש כבן שבע).

שייף נפיק כתב:תוספות השלם ( גליס) כ' ששניהם בהר הגלעד, אלא מפני שסופו לפרש בלבן לא חש לפרש כאן שהר הגלעד אתרוייהו קאי.

כ"כ בבכור שור (לא ראיתי את התוס' השלם בפנים)