בעניין ז' השתחוויתיו של יעקב

[מביט ומבין]

יעויין במקנה (קידושין כ"ט :) רמז נפלא בדבר
(מיועד לחובבי הגימאטריות)
אודה למי שיביא את דבריו

[דרומי]

בסופו של דבר נפגשו יעקב ועשו והכל עבר בשלום. התורה מספרת על רגע הפגישה (לג, ג-ד): "וישתחו ארצה שבע פעמים, עד גשתו עד אחיו" – כלומר: יעקב השתחווה שבע פעמים; וכשראה זאת עשו נתעוררה בו אהבה לאחיו: "וירץ עשו לקראו ויחבקהו, ויפול על צואריו וישקהו, ויבכו".
למה השתחווה יעקב דוקא שבע פעמים? – בספר "פנים יפות" (ועוד ספרים ) מנתח את הענין לעומקו לפי הקבלה:
המלה "יעקב" היא בגימטריא 182, מספר הכולל בתוכו 7 פעמים את הערך המספרי של השם הקדוש "ה-ו-י-ה" (=26) – כלומר: 7 כחות של קדושה.
כנגד יעקב נמצא עשו, הכולל בתוכו 7 פעמים את הערך המספרי של המלה "טמא": "טמא" בגימטריא 50, ובעשו יש 7 כוחות של טומאה – ביחד 350.
אבל בעשו יש גם ניצוץ של קדושה. בסך הכל הוא הרי בן של יצחק. ואכן, "עשו" שווה 376: 7 פעמים כפול "טמא" (=50, וביחד 350), ועוד פעם אחת 26 – הגימטריא של "ה-ו-י-ה".
[למעשה, כחות הקדושה שיש ביעקב ובעשו הם ירושה מאביהם יצחק:
כשנחשב את הערך של המלה "יצחק" נקבל 208, כלומר: 8 פעמים שם "ה-ו-י-ה" (=26). יעקב – שהתברך על ידי יצחק בברכות גדולות – קיבל מתוכם 7, ואילו עשו – שבא מאוחר יותר והתחנן לאביו שימצא גם משהו בשבילו – קיבל רק פעם אחת של שם "ה-ו-י-ה"].
זוהי איפוא משמעותם של 7 הפעמים שהשתחווה יעקב - כל השתחוואה ביטלה כח טומאה נוסף הקיים בעשו, ובסיומן של 7 הפעמים התבטלו 7 כחות הטומאה שבו (הרמוזים במספר 350 – 7 כפול "טמא"), ואז נשאר בעשו רק החלק הטוב שבו: השם "ה-ו-י-ה" שקיבל מיצחק (=26); במצב זה אין מניעה מחיבור בין האחים [היורשים המשותפים של יצחק] וזה מה שקרה.
*
השם "ישראל" מבטא את כוחו הגדול של יעקב, שהוא מצליח להתגבר על כחות הטומאה ולהפוך אותם לטוב.
וכמה מדוייק (גם זה מדברי ה"פנים יפות"): כשנקח את "יעקב" (=182) ונוסיף עליו את ה"שטן" (=359) – כלומר: כשיעקב מצליח לקחת את כחותיו של ה"שטן" ולהסב אותם לשימושו החיובי – מקבלים את המספר 541, הערך של המלה "ישראל"!

[מתון]

במדרש מבואר שרצה להראות לו דאע"פ שהוא נכנע לפניו, מ"מ יקים אותו ה', ד"שבע יפול צדיק וקם".

כמו כן יש לקשר העובדא שיעקב עבד את לבן "שבע" שנים. כנראה היה לו בזה סודות מיוחדים.

[מביט ומבין]

[למעשה, כחות הקדושה שיש ביעקב ובעשו הם ירושה מאביהם יצחק:
כשנחשב את הערך של המלה "יצחק" נקבל 208, כלומר: 8 פעמים שם "ה-ו-י-ה" (=26). יעקב – שהתברך על ידי יצחק בברכות גדולות – קיבל מתוכם 7, ואילו עשו – שבא מאוחר יותר והתחנן לאביו שימצא גם משהו בשבילו – קיבל רק פעם אחת של שם "ה-ו-י-ה"].

המקנה מסביר בכך את דברי עשיו "הברכה אחת לך אבי "

[דרומי]

מה שהבאתי לקוח מתוך איזה כתבה שמביאה רעיונות אלו לציבור הרחב, ולכן השתדלו שם להתמקד ולא להרחיב יותר מידי

[מביט ומבין]

מה שהבאתי לקוח מתוך איזה כתבה שמביאה רעיונות אלו לציבור הרחב, ולכן השתדלו שם להתמקד ולא להרחיב יותר מידי

זה בעצם כדברי המקנה.
אבל מה שהוספת

*
השם "ישראל" מבטא את כוחו הגדול של יעקב, שהוא מצליח להתגבר על כחות הטומאה ולהפוך אותם לטוב.
וכמה מדוייק (גם זה מדברי ה"פנים יפות"): כשנקח את "יעקב" (=182) ונוסיף עליו את ה"שטן" (=359) – כלומר: כשיעקב מצליח לקחת את כחותיו של ה"שטן" ולהסב אותם לשימושו החיובי – מקבלים את המספר 541, הערך של המלה "ישראל"!

לא זכור לי שאמר זאת

[בקרו טלה]

אבל מה שהוספת

השם "ישראל" מבטא את כוחו הגדול של יעקב, שהוא מצליח להתגבר על כחות הטומאה ולהפוך אותם לטוב.
וכמה מדוייק (גם זה מדברי ה"פנים יפות"): כשנקח את "יעקב" (=182) ונוסיף עליו את ה"שטן" (=359) – כלומר: כשיעקב מצליח לקחת את כחותיו של ה"שטן" ולהסב אותם לשימושו החיובי – מקבלים את המספר 541, הערך של המלה "ישראל"!

לא זכור לי שאמר זאת

פנים יפות בראשית פרק לב פסוק כח
והנה שם ישראל גימטריא תקמ"א כמספר יעקב ושטן, לכך כשנתגבר עליו יעקב והפכו לטובה נכנס גם שם שטן לקדושה לכך קראו ישראל, וכששאל על שמו ואמר יעקב אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך, דהיינו עוד פעם שני יעקב כדי לשבר כח השטן, אלא יותר מזה שלא יצטרך לב"פ יעקב כי אם ישראל יהיה שמך שנכנס גם הוא בקדושה, וזהו שאמר לו למה זה תשאל לשמי שכבר נתהפך שמי לטובה כנ"ל.

[דרומי]

למען הסר טעות, בעל 'המקנה' הוא הוא שחיבר את הספר 'פנים יפות' על התורה - ר"פ מפפד"מ

אלא שבחוגי הישיבות מכירים יותר את 'המקנה' וה'הפלאה' שהם על הש"ס