ארזי הלבנון כתב:שמות (א׳, יג): וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃
אונקלוס: וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:
מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי? שמא מתוך ההקשר? אולי הרב פוזן העיר על כך?
סעדיה כתב:ארזי הלבנון כתב:שמות (א׳, יג): וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃
אונקלוס: וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:
מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי? שמא מתוך ההקשר? אולי הרב פוזן העיר על כך?
עי' ברש"י על אתר.
ארזי הלבנון כתב:השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?
סעדיה כתב:ארזי הלבנון כתב:השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?
מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).
סעדיה כתב:ארזי הלבנון כתב:השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?
מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).
מה שנכון נכון כתב:מצאנו לכאו' גם משמעות הפוכה למלה זו: והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתרגום הנקרא יונתן "מפרכין פירוכין". ובב"ר פ"א "ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן אתחרשן אשתתקן, אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים". וכתב בערוך ע' פרך שהוא מל' קשירה. ועע"ש בפירוש הנקרא רש"י ובעץ יוסף.
מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי. דברתי על משמעת שורש זה (בארמית?), והבאתי מהנק' יונתן (שכאן תרגם בפרך כאונקלוס) ומהמדרש ומהערוך.
ומאידך לשון פריכה - שבירה מלא בכל התלמוד.
מה שנכון נכון כתב:מצאנו לכאו' גם משמעות הפוכה למלה זו: והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתרגום הנקרא יונתן "מפרכין פירוכין". ובב"ר פ"א "ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן אתחרשן אשתתקן, אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים". וכתב בערוך ע' פרך שהוא מל' קשירה. ועע"ש בפירוש הנקרא רש"י ובעץ יוסף.
ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. ותרגומו (אונקלוס שמות א, יג) בקושיו עבודה שהיא מפרכת הגוף בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך (שמות א, יד) כדי שיכחישו גופם ויתמעט לחותם ולא יזרעו ויתמעטו. ... ויש מפרשים בפרך מלשון פרכת מחיצה שהיו מפרישין אותם מנשותיהם וכן גבי עבד לא ירדנו בפרך לעיניך להפרישו מאשתו. ולשון רבותינו הוא לשון קושי כמו שאומרים (קידושין יג.) 'פריך רב אחאי' וכיוצא, פירוש 'הקשה':
ארזי הלבנון כתב:סעדיה כתב:ארזי הלבנון כתב:השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?
מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).
יישר כח.
אם כי נראה להיפך, ש'פירכא' נלמדה מ'פרך' שבתורה. כך או כך, לדבריך המילה היא 'עצמאית' ונלמדת מהקשרה שבתורה.
מעט דבש כתב:רשב"ץ על הגדה של פסח:ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. ותרגומו (אונקלוס שמות א, יג) בקושיו עבודה שהיא מפרכת הגוף בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך (שמות א, יד) כדי שיכחישו גופם ויתמעט לחותם ולא יזרעו ויתמעטו. ... ויש מפרשים בפרך מלשון פרכת מחיצה שהיו מפרישין אותם מנשותיהם וכן גבי עבד לא ירדנו בפרך לעיניך להפרישו מאשתו. ולשון רבותינו הוא לשון קושי כמו שאומרים (קידושין יג.) 'פריך רב אחאי' וכיוצא, פירוש 'הקשה':
תהליך התגיירותו כלל לימוד השפה העברית באולפן.ארזי הלבנון כתב:מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים