שפתי חכמים

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » א' פברואר 06, 2011 7:43 pm

הבוקר שפך באזני ת"ח זקן מירושלים את מררתו על הטעויות שבספר זה.
הוא הביא כמה דוגמאות, אם מישהו ירצה אפרט.
האם הפקפוקים עליו הם נחלת הכלל?
באשכול אחר ראיתי שהוזכר בעל השפתי חכמים כ"למדן ישר".

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » א' פברואר 06, 2011 7:47 pm

לפחות חלק מהטענות שטענו נגדו, הנם בעצם על דברים שהעתיק ממחברים מפורסמים מגדולי ישראל, כמו הרא"ם למשל, והוא מה הוא כי תלינו עליו.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » א' פברואר 06, 2011 7:52 pm

חנבין כתב:לפחות חלק מהטענות שטענו נגדו, הנם בעצם על דברים שהעתיק ממחברים מפורסמים מגדולי ישראל, כמו הרא"ם למשל, והוא מה הוא כי תלינו עליו.

viewtopic.php?f=7&t=3606

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » א' פברואר 06, 2011 7:54 pm

דראל כתב:
חנבין כתב:לפחות חלק מהטענות שטענו נגדו, הנם בעצם על דברים שהעתיק ממחברים מפורסמים מגדולי ישראל, כמו הרא"ם למשל, והוא מה הוא כי תלינו עליו.

viewtopic.php?f=7&t=3606

הקישור שהבאת הוא לדיון על התורה תמימה, לא מצאתי משהו שקשור למה שכתבתי על השפתי חכמים (והצדקתי אותו).

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » א' פברואר 06, 2011 7:56 pm

באשכול הנ"ל תקפו את התו"ת על פירוש שכלל אינו שלו.

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » א' פברואר 06, 2011 8:09 pm

דראל כתב:באשכול הנ"ל תקפו את התו"ת על פירוש שכלל אינו שלו.

יש הבדל מסוים, אני התכונתי לגדולי ישראל שתקפו אותו, לא לחכמי הפורום, בנוסף נדמה לי ששם יחס הדברים לעצמו, ואם כך עליו גם לספוג את הטענות, בעוד הש"ח בפירוש ספר ליקוטים ממפרשי רש"י.

מאיר חכמים

ואני, על "עיקר שפתי חכמים" שמעתי

תוך כדי דיבור

הנושא נידון גם כאן: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2702528 (עמודים 3-4)

שוב ראיתי שכבר ציינו לזה, ואשאיר דברי בכל זאת כדי לחסוך למי שיעיין את החיפוש אחר העמודים הרלוונטיים.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » א' פברואר 06, 2011 9:12 pm

תוכלו בטובכם לגלות אזני תמצית מהנאמר שם? כי אין לי גישה.
והאם הנושא שם הוא עיקר שפתי חכמים או השפתי חכמים עצמו?

הנה העתקה

15/10/2009 12:35
עיקר שפתי חכמים
האם היה על כך דיון כאן ?

שמועה שמעתי שהיתה זו אשה שכתבה את זה.
ועוד שמעתי שיש בפירוש זה כמה וכמה פעמים דברים מקוריים שאינם כלל בנמצא בשפתי חכמים.
כלומר, זה אמנם תמצות של הפירוש: שפתי חכמים של רבי שבתי משורר בס, אבל פה ושם הכניס בעל העיקר (או גברת העיקר) , פירוש חדש משלו.

האם ידוע למישהו ?

ואגב,
בפרשתינו פרשת בראשית מביא רש"י מדרש עה"כ: "ולמקוה המים קרא ימים" שאינו דומה טעם הדג בעכו לזה שבאספמיא.
ובעיקר ש"ח כתב שבאספמיא טעים יותר.
מה כתוב במקור בשפתי חכמים ?

מתפעל

נשלח ב-15/10/2009 12:47

כמדומני שהרה"ק ר"א מבעלזא זצ"ל נהג להורות שלא להדפיס חומשים ללא העש"ח.

ספרן

נשלח ב-15/10/2009 13:05

למה ?

מתפעל

נשלח ב-15/10/2009 13:16

מה למה?

צירקוס

נשלח ב-15/10/2009 13:30

למה לא להדפיס בלי העיקר ?

מתפעל

משרד חקירות - אלברטו - האם השידוך הגון? האם השותף שלך הגון? כנס לפרטים פסירילקס - סובל מפסוריאזיס? יש לנו פתרון מצויין וטבעי עבורך! רב מוביל - הובלה, אריזה ואחסנת חפצים. מבצע! הובלה בבית שמש

נשלח ב-15/10/2009 13:31

חשבתי ששאלת למה באספמיא הדג טעים יותר...

צירקוס

נשלח ב-15/10/2009 13:44

זה שבאספמיא הדגים טובים יותר מובא גם בשפ"ח, ומקורו בנחלת יעקב.

מאחרישבת

נשלח ב-15/10/2009 13:53

הרבי מליובאוויטש תמה בקול בהתוועדות ש"פ ראה תשמ"ח
מי חיברו ומי נתן לו רשות לחתוך חלקים מפירוש שפתי חכמים?

zugurnish

נשלח ב-15/10/2009 14:05

אולי תביא לנו סריקה מהשיחה ? תודה

מאחרישבת, מי זה הנחלת יעקב ?
מעניין באמת למה פירש כך. מה עם שבח א"י ?

מתפעל

נשלח ב-15/10/2009 14:35

עיין בהערהנ 13

(מכיון שהרבי הזכיר את התמיה בדרך אגב, הכניסו המניחים את זה בהערה)

zugurnish

נשלח ב-15/10/2009 14:42

יישר כח

לא כל כך ברורה לי הטענה, הרי זה בדיוק המטרה של הקיצור, לקחת התמצית ולחתוך האריכות.
אבל הרבי מאשר שלא ידוע מי חיברו.

מתפעל

נשלח ב-15/10/2009 14:44

צריך להבין כוונתו בדיוק, שהרי מצינו כו"כ ספרי "קיצור" וכו' (אכן, כנגד חלק מהם יצאו)

ספרן

נשלח ב-15/10/2009 14:48

מתפעל כתב:

מאחרישבת, מי זה הנחלת יעקב ?

ר' יעקב סלניק ב"ר בנימין אהרן בעל שו"ת משאת בנימין, מן גדולי מפרשי הרא"ם ורש"י ובעל השפתי חכמים מביאו אלפי פעמים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=1

פארשלאפן

נשלח ב-15/10/2009 15:02

מתפעל וספרן
אולי הכוונה שזה תלוי הך בהך

אם ידענו מיהו המחבר, והוא הי' "מישהו" שיודע מה להכניס ומה להוציא כשאר קיצורים אז היינו יכולים לסמוך עליו.
אך מכיון שאין אנו יודעים מיהו, יתכן שהי' איזה בחור הזעצער, אז נשאלת השאלה מי נתן לו רשות לחתוך חלקים מהשפתי חכמים ואיך הוא יודע מהו העיקר וה"טפל".

גם כמדומני שהשם "עיקר" שפתי חכמים צורם קצת, זה לא כמו קיצר שכשמו כן הוא שמקצרים מהספר,
אבל מי נתן לך הברייטקייט להחליט מהו העיקר ומהו הטפל.

תוקן על ידי zugurnish ב- 15/10/2009 15:07:02

zugurnish

נשלח ב-15/10/2009 15:11

אכן מסתבר שכך כוונת הדברים.

ספרן

נשלח ב-15/10/2009 15:18

מצד שני, מכיוון שאין אנו יודעים מי היה, אולי כן היה בר סמכא. מה שצריך לעשות זה לעבור ולבדוק את העבודה שלו. לראות מה חתך והאם אכן הוציא דברים משמעותיים.

זכור לי ענין אחד, בפרשת ניצבים, רש"י שם כותב על בפיך ובלבבך לעשותו, התורה ניתנה לכם בכתב ובע"פ.
ובעיקר שפ"ח כתב: כי קרוב אליך - על תורה שבכתב שנראה לעיניים, בפיך ובלבבך - הוא על תורה שבע"פ כע הם נשמרים בזכרון הלב ונלמדים על פה.
ודפח"ח, פירוש נאה ביותר.

וכמדומני שבשפתי חכמים לא מוזכר זה.
אם מישהו יכול לבדוק, אודה לו. אין עמי כאן שפתי חכמים.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » א' פברואר 06, 2011 9:28 pm

תודה רבה לאוצר החכמה.
ואם כך עדיין שאלתי בפי: האם יש מישהו מוסמך שפקפק על בעל השפי חכמים עצמו?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' פברואר 06, 2011 9:40 pm

על עיקר שפתי חכמים רבים וטובים התלוננו ובצדק..לא צריך להיות למדן גדול כדי למצוא בו עשרות טעויות ולדעת שלא חיברו ת"ח..
מי שיעשה חיפוש באוצר "עיקר שפתי חכמים" ימצא הרבה קושיות עליו..ובפרט יש עליו טענה גדולה שמביא הרבה דברים שלא מבעל ה"שפתי חכמים".
viewtopic.php?f=7&t=3082&start=0&st=0&sk=t&sd=a

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » א' פברואר 06, 2011 9:44 pm

חד וחלק כתב:תודה רבה לאוצר החכמה.
ואם כך עדיין שאלתי בפי: האם יש מישהו מוסמך שפקפק על בעל השפי חכמים עצמו?

ראה שפתי צדיק (פילץ) ריש תולדות
ועל אותו קדוש עליון שאלתי להבין כונתו, הרי הדברים מקורם ברא"ם, ומדוע השאלה דוקא על הש"ח?

תוך כדי דיבור

אוצה"ח העתיק מהעמוד הראשון שהתחילו לדון בעיקר שפתי חכמים, אבל הדיון בשפתי חכמים עצמו, כמו שציינתי, הוא בעמודים 3-4.

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » א' פברואר 06, 2011 9:53 pm

ראיתי כעת בהדר יעקב מאת רבי יעקב חיים סופר
שראה בספר ש"עיקר ששפתי חכמים" נסדר על ידי מדפיסי "האלמנה והאחים ראם"

אולי מכאן השתרבבה השמועה שאשה חברה את הספר... אולי מישהו חסר הבנה סבר שהאלמנה עצמה אספה את החומרים לדפוס...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' פברואר 06, 2011 9:55 pm

אמור דבר בשם אומרו.. viewtopic.php?f=7&t=3909#p29307

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' פברואר 07, 2011 9:57 am

יאיר כתב:אמור דבר בשם אומרו.. viewtopic.php?f=7&t=3909#p29307

אולי תסביר כונתך, הקישור שלך מוביל לקישור אחר שהוא בתורו מוביל לארבעה קישורים, שמובילים לספרים מעל עמ' 40 שרוב משתמשי הפורום ואני בתוכם לא יכולים לצפות בהם. ובכלל אם אתה שם קישורים כאלו מסובכים, אל תצפה שכל אחד יעקוב אחריהם. ואל תבא בטענות אם נדמה לך שמישהו מצטט ספר שציטטת שלא בשמך.

הבן הרביעי

חד וחלק כתב:הבוקר שפך באזני ת"ח זקן מירושלים את מררתו על ספר זה.
הוא הביא כמה דוגמאות, אם מישהו ירצה אפרט.
האם הפקפוקים עליו הם נחלת הכלל?
באשכול אחר ראיתי שהוזכר בעל השפתי חכמים כ"למדן ישר".

ראה גם בפרשת תזריע על הפסוק 'אחד לעולה ואחד לחטאת', שפירש רש"י: 'להקרבה חטאת קודמת לעולה', וכתב השפתי חכמים שם שדין זה הוא דווקא כשהחטאת והעולה שניהם ממין העוף, אך עולת בהמה קודמת לחטאת העוף. וזו כמובן טעות גמורה נגד גמרא מפורשת.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' פברואר 07, 2011 10:40 am

הבן הרביעי כתב:
חד וחלק כתב:הבוקר שפך באזני ת"ח זקן מירושלים את מררתו על הטעויות שבספר זה.
הוא הביא כמה דוגמאות, אם מישהו ירצה אפרט.
האם הפקפוקים עליו הם נחלת הכלל?
באשכול אחר ראיתי שהוזכר בעל השפתי חכמים כ"למדן ישר".

ראה גם בפרשת תזריע על הפסוק 'אחד לעולה ואחד לחטאת', שפירש רש"י: 'להקרבה חטאת קודמת לעולה', וכתב השפתי חכמים שם שדין זה הוא דווקא כשהחטאת והעולה שניהם ממין העוף, אך עולת בהמה קודמת לחטאת העוף. וזו כמובן טעות גמורה נגד גמרא מפורשת.

הגאון ר' מאיר שמואלביץ סיפר, שבהיותו ילד שאל אותם הרב'ה את שאלת השפתי חכמים שם, והוא ענה כתשובתו שעולת בהמה קודמת לחטאת העוף. המלמד שבחו שכוון לתשובת השפתי חכמים. כשחזר לביתו וסיפר על כך לאביו, אמר לו ר' חיים: אתה עם הארץ, והמלמד שלך עם הארץ, והשפתי חכמים עם הארץ...

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' פברואר 07, 2011 10:58 am

הבן הרביעי כתב:ראה גם בפרשת תזריע על הפסוק 'אחד לעולה ואחד לחטאת', שפירש רש"י: 'להקרבה חטאת קודמת לעולה', וכתב השפתי חכמים שם שדין זה הוא דווקא כשהחטאת והעולה שניהם ממין העוף, אך עולת בהמה קודמת לחטאת העוף. וזו כמובן טעות גמורה נגד גמרא מפורשת.

הקושיה כבר נזכרת במשכיל לדוד.

: ללא שם.JPG (7.76 KiB) נצפה 15936 פעמים

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' פברואר 07, 2011 1:31 pm

חנבין כתב:ראו מה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים, דורות אחרונים כותבים: "ועל העמרצות של מחברו", בניגוד לדורות ראשונים, הר"ד פארדו מגדולי וענקי דורו כותב הרבה יותר בדרך ארץ "אישתמיטתיה".
ועל הרבה מחברים ראינו שהקשו שאישתמיטתיה גמרות וכדומה, הוא עוד לא הופך להיות עם-הארץ בשל כך.
ללא שם.JPG

אבחנתך אכן ראויה להפנמה.
אך ראה נא מה שכתב השפתי חכמים על הפסוק לאביו ולאמו לא יטמא...

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' פברואר 07, 2011 2:11 pm

חד וחלק כתב:
אך ראה נא מה שכתב השפתי חכמים על הפסוק לאביו ולאמו לא יטמא...

אני מסכים אתך שיש בדבריו בכמה מקומות דברים תמוהים, אך צריך להתבטאות בכבוד למי שספרו נדפס בכל החומשים, והרבה מצטטים אותו.
לעצם הענין העירו כך בכמה ספרים, וראה ספר קרבני לחמי להג"ר א. פישר, עמ' קמט-קנ בהערה ארוכה למטה מבן המחבר שליקט כמה "שיבושים" לפי הגדרתו בספר שפתי חכמים שהעיר עליהם אביו, ביניהם הקושיה הנ"ל. מענין מה שהוסיף בנו של המחבר, אחרי ההערה.

: ללא שם.JPG (12.08 KiB) נצפה 15890 פעמים

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' פברואר 07, 2011 2:27 pm

חנבין כתב:
יאיר כתב:אמור דבר בשם אומרו.. viewtopic.php?f=7&t=3909#p29307

אולי תסביר כונתך, הקישור שלך מוביל לקישור אחר שהוא בתורו מוביל לארבעה קישורים, שמובילים לספרים מעל עמ' 40 שרוב משתמשי הפורום ואני בתוכם לא יכולים לצפות בהם. ובכלל אם אתה שם קישורים כאלו מסובכים, אל תצפה שכל אחד יעקוב אחריהם. ואל תבא בטענות אם נדמה לך שמישהו מצטט ספר שציטטת שלא בשמך.

מחילה.
אני חוזר בי מדברי..הייתי בטוח שראית זאת פה:
viewtopic.php?f=7&t=3082&start=0&st=0&sk=t&sd=a#p22791
כי כתבת זאת מיד אחרי שהפנתי לאשכול ההוא.
אגב..את הקישורים ההם שמתי כשהתוקף עדיין היה קיים.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' פברואר 07, 2011 2:36 pm

רבינו חנבין, אכן נכשלתי בלשוני. תקנתי בכל הודעותי את הסגנון, ואם תמחק אף אתה את ציטוטי מהודעתך אשמח מאוד, ויהא זה בשבילי ובשביל שאר ת"ח דכאן חיזוק בזהירות בכבוד חכמים.

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' פברואר 07, 2011 2:45 pm

בוצע

בראנסוויל

לדוברי אידיש:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=54&t=3577

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ב' פברואר 07, 2011 4:08 pm

מנין לך שה"שפתי חכמים" הוא בכלל "תלמיד חכם".
מכלל כבוד תלמידי חכמים הוא שלא לכלול עמם מי שאינו כזה.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' פברואר 07, 2011 6:08 pm

הרי רוב ספרו מעיד עליו, וראית כיצד כתב עליו המשכיל לדוד.
ואף אם יש מקום לומר שטעויות כאלו מוציאות אותו מכלל ת"ח, מוטב להכשל בכבוד לעם הארץ מאשר בזלזול בת"ח.
ואם תרצה, מכלל כבוד ת"ח הוא שמכבדים אף את מי שיש לדון בחכמתו, רק בגלל הצד שהוא ת"ח.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' פברואר 07, 2011 8:12 pm

חנבין כתב:וראה ספר קרבני לחמי להג"ר א. פישר, עמ' קמט-קנ בהערה ארוכה למטה מבן המחבר שליקט כמה "שיבושים" לפי הגדרתו בספר שפתי חכמים שהעיר עליהם אביו, ביניהם הקושיה הנ"ל. מענין מה שהוסיף בנו של המחבר, אחרי ההערה.

ללא שם.JPG

האם אין המחבר רבי שלמה פישר סבו של ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל?
והאם בנו ר' אהרן הוא זה שירה בראש הפורעים שניסו להתקיף את יהודי ירושלים בפרעות תרפ"ט ?

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ב' פברואר 07, 2011 9:09 pm

בחומש לקט בהיר בהדפסה ראשונה, כ' כמה פעמים בצורה קשה נגד המחבר שפתי חכמים.
ובהוצאה שני' הגיהו הדברים בלשון נוחה יותר ע"פ עצת חכמים וע"פ צוואת המחבר.
ובזכרוני, שראיתי באיזה ספר, שהרבה מן הטענות שהקשו על השפתי חכמים, לא ממנו יצאו אלא מספר 'מנחת יהודה' נדפס לראשונה בלובלין שסט.
בהוצאות המאור שינו את כל הספר שפתי חכמים והוציאו ממנו קטעים והוסיפו.
לציון, שהגאון החת"ס, חוץ מזה שמביאו בכמה מקומות [ואף במקום א' כ' שנעלם ממנו גמ', והוא המצויין לעיל בענין חטאת ועולה, ולך נא ראה לשונו של הרב רבנן הגאון בעל חתם סופר שכ' ג"כ בלשון כבוד], מביא ראי' ממנו מש"כ בהקדמת ספרו שפתי ישנים לרעיון א' שיש ענין בהזכרת שמות צדיקים (חת"ס ה"כ ואתחנן ע' כז).

בעניין זה היה כאן
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2483&p=18412

דיון על הנושא הספר והמחבר

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ב' פברואר 07, 2011 9:40 pm

יישר כח.
וכוונתי הוא להראות שאם החת"ס מסתייע ממנו וודאי שאדם גדול הוא.
לזכותו יש לזקוף הדפסת ה'מגיני ארץ' מ"א וטו"ז, ועוד הרבה ספרים.

בראנסוויל

הוא גם הדפיס הספר דברי דוד להטו"ז, אותו מביא פעמים אין מספר בפירושו.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' פברואר 08, 2011 1:16 am

מעיין כתב:בחומש לקט בהיר בהדפסה ראשונה, כ' כמה פעמים בצורה קשה נגד המחבר שפתי חכמים.
ובהוצאה שני' הגיהו הדברים בלשון נוחה יותר ע"פ עצת חכמים וע"פ צוואת המחבר.
ובזכרוני, שראיתי באיזה ספר, שהרבה מן הטענות שהקשו על השפתי חכמים, לא ממנו יצאו אלא מספר 'מנחת יהודה' נדפס לראשונה בלובלין שסט.
בהוצאות המאור שינו את כל הספר שפתי חכמים והוציאו ממנו קטעים והוסיפו.
לציון, שהגאון החת"ס, חוץ מזה שמביאו בכמה מקומות [ואף במקום א' כ' שנעלם ממנו גמ', והוא המצויין לעיל בענין חטאת ועולה, ולך נא ראה לשונו של הרב רבנן הגאון בעל חתם סופר שכ' ג"כ בלשון כבוד], מביא ראי' ממנו מש"כ בהקדמת ספרו שפתי ישנים לרעיון א' שיש ענין בהזכרת שמות צדיקים (חת"ס ה"כ ואתחנן ע' כז).

האם מדובר על שינויים רבים, רציניים ומהותיים או מעטים וכו'?
מה ומדוע הוסיפו?
אם אפשר דוגמאות, אשמח.

תודה!

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ד' פברואר 09, 2011 10:17 am

מעיין כתב:בהוצאות המאור שינו את כל הספר שפתי חכמים והוציאו ממנו קטעים והוסיפו.

האם אתה בטוח בזה?
אני שמתי לב משהו אחר, עובדה לא כל כך ידועה היא, שלש"ח יש שתי מהדורות שונות עם הבדלים רבים ביניהם, הנוסח של הנדפס בחומשים (רב פנינים מקראות גדולות וכו'), והנוסח הנדפס בין ארבעה מפרשי רש"י (רא"ם, גו"א, לבוש, וש"ח),ויש בזה מה שאין בזה, ולהיפך.
בחומש בראשית, המאור השלימו לתוך הנוסח של הנדפס בחומשים, קטעים שהופיעו רק בנוסח הנדפס בין ארבעה מפרשי רש"י, כך שלפנינו נוסח משולב המכיל את כל הקטעים גם אלו שמופיעים רק באחת המהדורות. יתכן וראית קטעים אלו וסברת שהם סתם הוספות, אך הם כאמור ממהדורה אחרת של הש"ח.
לגבי השמטות לא ראיתי (וכמובן לא ראינו אינו ראיה), אולי כאשר היו לפניהם שתי נוסחאות שונות של אותו קטע הם הביאו את המושלם יותר, ואז נוצרה השמטה של הנוסח הקודם, צריך לבדוק מה עשו במקרה כזה, אם תמיד העדיפו אחת הנוסחאות בעקביות, או בחרו כל פעם לפי הענין.
מה שחבל שהם לא היו עקביים בענין, ולפחות בספר ויקרא לא המשיכו להשלים קטעים מתוך הנוסח שבארבעה מפרשי רש"י (ביתר החומשים לא בדקתי), כך שראיתי באחד הקבצים לאחרונה מישהו שמעיר על חיבור שמצטט מהש"ח על ויקרא, שהדברים אינם מופיעים בש"ח, ולא ידע כי הם אכן אינם מופיעים בנוסח הנדפס בחומשים, אך הם מופיעים בנוסח שבארבעה מפרשי רש"י.
כך שאולי ההשמטות שאתה מדבר עליהם הם ביחס לנוסח שבארבעה מפרשי רש"י בחומשים בהם הם לא השלימו משם, אך אם כך הדבר, ההשמטות הם לא רק בנוסח המאור אלא בכל החומשים.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' פברואר 09, 2011 10:39 am

אם כך יתכן שחלק מהדברים שכתבו בעיקר שפתי חכמים ולא מופיעים בש"ח השלם יופיעו אכן ב"מהדורה" השניה?..
מישהו בדק זאת?

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ד' פברואר 09, 2011 12:20 pm

חנבין כתב:לש"ח יש שתי מהדורות שונות עם הבדלים רבים ביניהם, הנוסח של הנדפס בחומשים (רב פנינים מקראות גדולות וכו'), והנוסח הנדפס בין ארבעה מפרשי רש"י (רא"ם, גו"א, לבוש, וש"ח),ויש בזה מה שאין בזה, ולהיפך.

אביא דוגמה למה שכתבתי:
הקטע הראשון בפירוש הש"ח לתורה שבנוסח ה"ארבעה פירושים", לא מופיע במקראות גדולות / רב פנינים, בהמאור שבחומש בראשית הוסיפו מתוך הנוסח הנ"ל, כן מופיע.
לכן יש שם מספור כפול. בסיס המספור לקוח מנוסח המקראות גדולת, אך כאשר הוסיפו קטעים מנוסח ארבעה פירושים, הוסיפו אותה אות עם כוכבית כאשר עיני המעיין תחזנה מישרים.

: הקטע הראשון של הש"ח ב"ארבעה פירושים".; ללא שם.JPG (20.75 KiB) נצפה 15544 פעמים

נוטר הכרמים

נזדמן לי במקרה לעיין באשכול עתיק זה, ונשתוממתי על המראה לטפול דברים על בעל השפתי חכמים זי"ע, שנזכר שמו בכבוד אצל גדולי רבותינו גדולי הדורות, לך נא וראה מש"כ בספר שבת של מי (קונטרס שומר שבת סד,א)

הן עתה ראיתי בס' שפתי חכמים בפ' מטות ובס' מנחת יהודה בענין שהקריבו קרבן לה' טבעת עגיל וכומז שכתבו כך וזה לשונם והלא הותרה להם יפת תואר [והיינו כקושיית התוס'] וי"ל דלא הותרה להם אלא לאחר שבעה שנים שכבשו ואחר שבעה שנים שחלקו וכן משמע מהירושלמי בסוף מס' ע"א וכן מצאתי עכ"ל ואני הצעיר חפשתי ולא מצאתי מהיכן נשמע זה מהירושלמי אמנם תרי רבנן תקיפי נינהו דמסהדו כך ואליהם תשמעון אף על גב דמינה קשה להתוס' איך נעלמו הירושלמי שהעידו דכן משמע וכל כי הא דבר זר נחשב לומר דאשתמיטיתייהו להתוס' ואף על גב דלשון משמע אינו כל כך ברור סוף סוף הו"ל לאתויי ולפרש את לשון הירושלמי אם פירשו הפך המשמעות והמעיין יחפש וימצא ויבחר ויקרב.

וראה עוד בתשובה הנז' לעיל בשו"ת חת"ס ח"ג סי' יט שהחת"ס משתדל בהעמדת דבריו, והובאו דבריו בפמ"ג או"ח משב"ז סי' עד, ובהרבה ספרים של מפרשי המקרא אין ספורות למו, ובספרי מוסר וחסידות כמו קדושת לוי ומאור ושמש וערבי נחל ועוד.

יין המשמח · הודעהעל ידי **יין המשמח** » ג' אפריל 17, 2012 11:48 pm

ישנם בדבריו כמה תמיהות
לדוג' א':
במכת ברד (סוף פ' וארא) הוא כותב על הפס' ותיהלך אש ארצה שהוא "עדין לא נכתב" בפסוק שלאחריו...

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' אפריל 18, 2012 1:06 am

viewtopic.php?f=7&t=6606&p=58060&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99+%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D#p58043

פורום אוצר החכמה

מי מחובר