ספרים וועלט כתב: את השיטתיות אנכי מבקש.
ספרים וועלט כתב:האם יש איזה מאמר או ספר הנותן ביאור או מוצא איזה הסבר שיטתי למה מילים מסויימים באים חסר או מלא?
לדוג' ראיתי פעם הבחנה בין שמות פועלים שבדר"כ באו חסר.
אשמח להפניות או להסברים משלכם.
נא לא להביא לכאן פירושים רמזיים, על אף שיש על כך כבר רמזים מדחז"ל. את השיטתיות אנכי מבקש.
ספרים וועלט כתב:אותה שאלה לגבי פרשיות פתוחות/סתומות.
האם יש איזשהי שיטתיות בקביעה זו?
חלוקת הפרשות עצמה מובנת מאד, כמדומה 100%. אז למה שלא יהיה הסבר פשטני ומובן גם על חילוק הפרשיות בין פתוחות לסתומות?
ספרים וועלט כתב:אותה שאלה לגבי פרשיות פתוחות/סתומות.
האם יש איזשהי שיטתיות בקביעה זו?
חלוקת הפרשות עצמה מובנת מאד, כמדומה 100%. אז למה שלא יהיה הסבר פשטני ומובן גם על חילוק הפרשיות בין פתוחות לסתומות?
אחר שפשוף מצחי בעפר רגלי כת"ר, לי באור נתבאר באשכול ההוא שהמסורת שלנו על הפרשיות היא טובה מאד.מרדכי וינטרויב כתב:ובאשכול זה הדן בנושא.
ספרים וועלט כתב:ומה בדבר אותיות רבתית וזעירות ומשונות?
האם אמור להיות טעם פשטני על ההופעה הזאת, או כאן אי אפשר להסביר מלבד טעמים על פי סתרי תורה או לכה"פ על פי דרשה אבל לא על פי פשט?
איש גלילי כתב:ספרים וועלט כתב:ומה בדבר אותיות רבתית וזעירות ומשונות?
האם אמור להיות טעם פשטני על ההופעה הזאת, או כאן אי אפשר להסביר מלבד טעמים על פי סתרי תורה או לכה"פ על פי דרשה אבל לא על פי פשט?
כמדומני שהגר"ל מינצברג דורך בשיטה של פירוש פשטני על האותיות הגדולות והקטנות (לדוגמא, בראש ספר בראשית - כמנהג הסופרים לעשות אות גדולה בתחילת הספר. נראה לי שכבר קדמוהו בזה).
מה הטעם להמציא הסברים משונים לאותיות הקטנות כשאין לנו הסבר תואם לאותיות רבתי. ואם אנו רואים שהתורה ניתנה באותיות גדולות בשל כל מיני פירושים שנפרש למה להתעקש שבאותיות הקטנות זה נובע מסיבה אחרת?מרדכי וינטרויב כתב:האותיות הקטנות נובעות אולי מכך שהן נשמטו והושלמו בין השיטין בכתב קטן. דוגמא מעניינת לכך היא האות א' של 'ויקרא' שיתכן שנשמטה בגלל האות א שאחריה "ויקרא אל משה".
מרדכי וינטרויב כתב:האותיות הקטנות נובעות אולי מכך שהן נשמטו והושלמו בין השיטין בכתב קטן. דוגמא מעניינת לכך היא האות א' של 'ויקרא' שיתכן שנשמטה בגלל האות א שאחריה "ויקרא אל משה".
ספרים וועלט כתב:ועל תופעה היחידה של "נער(ה)" יש ביאור?
איש גלילי כתב:ספרים וועלט כתב:ועל תופעה היחידה של "נער(ה)" יש ביאור?
זאת לא תופעה יחידה, זה חוזר על עצמו פעמים רבות. והפשט הוא לכאורה מפני שבכתיב בזמן המקרא גם בסיומת של אות רי"ש היה נהוג לעתים להשמיט את הה"א של הניקוד, כמו באותיות תנ"ך.
ספרים וועלט כתב:איש גלילי כתב:ספרים וועלט כתב:ועל תופעה היחידה של "נער(ה)" יש ביאור?
זאת לא תופעה יחידה, זה חוזר על עצמו פעמים רבות. והפשט הוא לכאורה מפני שבכתיב בזמן המקרא גם בסיומת של אות רי"ש היה נהוג לעתים להשמיט את הה"א של הניקוד, כמו באותיות תנ"ך.
רציתי לכתוב תופעה הרגילה במילה יחידית.
לגבי תשובתך - לא נמצא מילה אחרת המסתיימת ברי"ש עם השמטת סיומת של הה"א; תורה, אורה, גבורה, סחורה, נור*א*, מצור*ע*, מנורה, טהורה.
איש גלילי כתב:יש מקומות שלא זכינו להבין את הפסק הפרשיות, כגון בויקרא ו כח (?), ובדברים ב טז.
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם: ס וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת־הַבְּרָכָה עַל־הַר גְּרִזִּים וְאֶת־הַקְּלָלָה עַל־הַר עֵיבָל: הֲלֹא־הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:
הֶפסק הפרשה באמצע הענין הראשון (והֶדבק שני הפסוקים האחרונים לענין השני) לא נדע פשרו.כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְיָ אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם־בָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת־כָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ־שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם עַל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל־הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת־מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת־מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת־שְׁמָם מִן־הַמָּקוֹם הַהוּא:
ביקורת תהיה כתב:איש גלילי כתב:יש מקומות שלא זכינו להבין את הפסק הפרשיות, כגון בויקרא ו כח (?), ובדברים ב טז.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים