נחמיה ח,יז
ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד:
חז"ל מפרשים שאין הכוונה כפשוטו, האם יש מישהו מחכמי ישראל שפירש דברים כפשוטם ממש שלא ישבו כל בסוכות מימי יהושע?
בן אדם כתב:שמעתי לאחרונה פשט מאוד יפה, לענ"ד הרי זה פשוטו של מקרא ממש, ומצווה לפרסמו.
שימות יהושע בן נון אין הכוונה לימים שיהושע בן נון הנהיג את הדור, אלא כשם שחז"ל קראו לימי בית שני "ימות עזרא", כמו כן קראו בימי בית שני את ימי בית ראשון "ימות יהושע בן נון", דהיינו שפעמיים נכנסו ישראל לארץ, בראשונה נכנסו יוצאי מצרים ע"י יהושע, ובשניה עלו אחרי גלות הראשון ע"י עזרא. ולכן בימי עזרא כאשר רצו לתאר את הימים הקדמונים עוד טרם ירדו לבבל, אמרו 'ימות יהושע'. ולכן אחרי שחזרו ישראל לארץ ומצאו את ספר התורה, התחילו שוב לחגוג את חג הסוכות כמו טרם שירדו לגלות. שכידוע הרבה חשבו שבגלות אין צורך לקיים את התורה, והתורה לא ניתנה אלא ליושבי הארץ ואכמל"ב.
גם זו לטובה כתב:האם יש מישהו מחכמי ישראל שפירש דברים כפשוטם ממש שלא ישבו כל בסוכות מימי יהושע?
מלבי"ם נחמיה פרק ח פסוק יד
(יד) אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג, זה דבר זר מאד שישראל לא עשו סכות מימי יהושע ועד עתה כמ"ש לקמן כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן, וכמו שהתפלאו ע"ז בערכין (דף ל"ב). ונראה לפמ"ש הרמ"א בא"ח סי' תרל"ז שאין לעשות סוכה ברה"ר, א"כ כיון דקיי"ל שירושלים לא נתחלקה לשבטים, לא נמצא שם רה"י כמו דאין משכירים בתים בירושלים מפני שאינו שלהם, א"כ לא יכלו לעשות שם סוכה, ובאשר בימי עזרא קנו שנית את א"י בחזקה וקדשוה התנו הב"ד שיעשו סכות בירושלים ובשאר רה"ר, וכמ"ש בתוספתא (דב"ק פ"ו) שתנאי ב"ד שיהיו מסככים ברה"ר, ור"ל שזה התנו ב"ד של עזרא באותו זמן שאל"כ לא היו יכולים לעשות סכות בירושלים, ומבואר בפי' שעשאום בחצרות בית האלהים וברחוב שער המים שהוא רה"ר, ממש, והתוספתא מדברת בא"י ששם היה תנאי ב"ד של עזרא בעת שקדשו את הארץ, אבל בחו"ל לא הותנה, בפרט במקום עכו"ם. וכמו שחקר בזה במג"א שם, והנה גם יהושע היה יכול לתקן תקנה זו בעת שקדש את הארץ בפעם הראשון שאז היה ביד ב"ד להנחיל את הארץ ע"מ כן שמקום הסוכה תהיה רה"י תמיד, ויהושע לא עשה כן ומימיו עד עזרא לא עשו כן בני ישראל היינו לא ישבו בסוכה הנעשית ברה"ר, וכן בימי דוד ושלמה לא נעשו סוכות בירושלים מטעם הנ"ל מפני שלא נתחלקה לשבטים, ומ"ש ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם, שיודיעו גם ביתר ערים יוכלו לעשות סכות ברה"ר, ובזה נבין מ"ש בערכין שם שמ"ש כי לא נעשה כן מימי יהושע בן נון היינו שעזרא קדש את הארץ פעם שניה, ואיך נוציא זה מהלשון כי לא עשו מימי יהושע כן?, רק שמזה בעצמו מבואר שעזרא קדש את הארץ מחדש והיה כח בידו להתנות תנאים כמו בימי יהושע, ומזה מוכיח בגמרא שם דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל:
מלבי"ם נחמיה פרק ח פסוק יז
(יז) ויעשו כל הקהל, הוא כמ"ש שעשו ברה"ר שהוא סוכת הקהל, שכן היה עתה תנאי ב"ד, ולכן וישבו בסכות, כי עד עתה רבים שלא ישבו בסכות מפני שלא היה להם רה"י:
דרומי כתב:יש עוד לשונות בספרי הנביאים כעין זה - כלומר, שאומרים על משהו ש"לא עשו כך" מאז ימי כו'. וכמדומני שיש על ימי השופטים או ימי שמואל הנביא (לגבי פסח חזקיהו או יאשיהו, ואין הספרים לפניי). כרגיל, ב'דעת מקרא' מפנה בדרך כלל להשוואות כאלה וכדאי לעיין שם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 99 אורחים