פורום אוצר החכמה

לכאורה מתוך מה שכתב רש"י על הכתוב "בצדה תשים": - "שלא יפלו הגשמים בה" משמע שלא היה דלת לפתח אלא היה פתוח לגמרי שאם לא כן איך יפלו בה גשמים.
ודוחק לומר שהכוונה אל הסדקים שסביב הדלת.

בוצינא כתב:ודוחק לומר שהכוונה אל הסדקים שסביב הדלת.

פשט

וזה לשון רבי אליהו מזרחי:
בצדה תשים: שלא יפלו הגשמים בה. דאם לא כן למה "בצדה" ולא מלמעלה כמשפט פתחי הספינות. ומה שלא פחד שלא יכנסו בה המים מן הצד, הוא מפני שבידו לתקן, ולא כן מלמעלה.
ומכיון שהזהירו שישים אותה מן הצד, כדי שלא יפלו הגשמים בה, הבין מזה שישימנה למעלה ממקום השקיעה אף על פי שלא פירש. עכ"ל

הרי מבואר לכאורה שלא היה דלת.

בוצינא כתב:וזה לשון רבי אליהו מזרחי:
בצדה תשים: שלא יפלו הגשמים בה. דאם לא כן למה "בצדה" ולא מלמעלה כמשפט פתחי הספינות. ומה שלא פחד שלא יכנסו בה המים מן הצד, הוא מפני שבידו לתקן, ולא כן מלמעלה.
ומכיון שהזהירו שישים אותה מן הצד, כדי שלא יפלו הגשמים בה, הבין מזה שישימנה למעלה ממקום השקיעה אף על פי שלא פירש. עכ"ל

הרי מבואר לכאורה שלא היה דלת.

לא הבנתי היכן זה מבואר?

מתוך מה שכתב "מפני שבידו לתקן" יש במשמע שלא היה דלת, ולכן כאשר הפתח מן הצד אפשר לתקן ולהוציא את המים שנכנסו מה שאין כן אם היה הפתח מלמעלה שהיה נשיאת המים בדליים קשה שבעתיים.

שו"ר ברד"ק ואברבנאל שכתבו שהיה דלת אמנם מתוך פירוש רש"י נ"ל לכאורה שלא היה דלת וכנ"ל.

מה ההגיון שלחלון יהיה דלת ולפתח לא.
ולעיקר דיוקיך איני מבין אותם גם כשיש דלת נכנסים קצת מים (או די הרבה) אא"כ אתה עושה מנגנון אטימה מבוסס על גומי כמו בימינו.

היא הנותנת.
החלון כיון שהוא למעלה על כן הוא צריך דלת, מה שאין כן כאשר הפתח הוא מן הצד למה לו דלת. והלא אין הגשמים יורדים מן הצד.
ובר מן דין וכי לא נזקקו למעט אויר שיכנס שנה תמימה?

וכשיש דלת לפי פשוטו לא היו סדקים לכניסת מים שהרי נצטווה על הזיפות גם מבפנים.

בדיוק להיפך.
אם החלון היה במכסה התיבה הרי שהדלת שבו היתה צריכה להיות סגורה כל הזמן אז איך נכנס משם אור?

אלא החלון היה בצד והיה לו דלת לפעמים סגרו אותה ולפעמים פתחו אותה כדי שיכנס אור ואויר.
וכן לפתח.

בכלל ברור שצריך לעשות דלת. כשהרוח באה מן הצד הזה ומצליפה את הגשם פנימה סוגרים את הדלת וכשהרוח מהצד השני פותחים כדי שיהיה אויר.

לענין השאלה איך נכנס אור יש לומר דאפי' למ"ד שלא היה מרגליות אלא דרך החלון נכנס אור מכל מקום זה האור היה נכנס על ידי פתיחה
ומוכרח שהחלון היה למעלה במכסה התיבה שאם מן הצד הלוא כבר יש פתח[ים] שם ואין צורך להוסיף חלון.
ולענין הטענה שהיתה רוח מן הצד, יש לומר שבכל ימי המבול לא נשבה הרוח עד לאחר המבול שנאמר 'ויעבר אלקים רוח על הארץ' שמע מינה דמקודם לכן לא עברה שום רוח.

בוצינא כתב:מתוך מה שכתב "מפני שבידו לתקן" יש במשמע שלא היה דלת, ולכן כאשר הפתח מן הצד אפשר לתקן ולהוציא את המים שנכנסו מה שאין כן אם היה הפתח מלמעלה שהיה נשיאת המים בדליים קשה שבעתיים.

שו"ר ברד"ק ואברבנאל שכתבו שהיה דלת אמנם מתוך פירוש רש"י נ"ל לכאורה שלא היה דלת וכנ"ל.

אני הבנתי שבידו לתקן הוא שישימנה למעלה ממקום השקיעה

נהר שלום כתב:אני הבנתי שבידו לתקן הוא שישימנה למעלה ממקום השקיעה

ענין זה הלוא נזכר בהמשך דבריו.

אוצר החכמה כתב:גם כשיש דלת נכנסים קצת מים (או די הרבה) אא"כ אתה עושה מנגנון אטימה מבוסס על גומי כמו בימינו.

מן החלון שהיה במכסה ולא חששו לדליפת הסדקים מוכח שהזיפות היה מועיל לכך.
ואם כן מוכרח שמה שכתב רש"י "בצדה תשים": - "שלא יפלו הגשמים בה" היינו לפי שלפתח לא היה כלל דלת.

נראה לי שאנחנו מסתובבים סביב עצמנו. אכתוב את הנראה לעניות דעתי.

א. איפה היה החלון. לדעתי בדופן.
בתיבה היה דפנות מאונכות ואח"כ משופעות ולבסוף גג של אמה.
אני לא רואה סיבה לחשוב שהחלון היה בגג של האמה. וגם לא סיבה לשים אותו דווקא בחלק המשופע.

ב. יש הבדל בין משהו פתוח לגמרי ובין סגור בדלת אבל גם דרך דלת זורמים מים על אף האטימה בגופר. האטימה מועילה לרווחים בין הקורות. (מלבד טכניקות האטימה המודרניות ובהשקעה מאד גדולה שאין סיבה להניח שעשה זאת).

כך שאם עושים אותם למעלה אע"פ שיעשו להם דלת עדיין יכנסו מי גשמים. ולכן עשה אותם בדופן מעל מקום השקיעה.
אבל לאידך גיסא אף אדם נורמלי לא משאיר את דלת הבית שלו פתוחה בזמן סערה אע"פ שאינו שט בתיבה כי הרוחות גורמות לכניסת מים דרך פתח פתוח, ולכן מסתבר שנח עשה דלת לפתח התיבה כמו שעשה לחלון.

ולמה יש צורך בחלון אחר שכבר יש באותו מקום פתח?
ומדוע פתח נח דווקא את חלון התיבה לראות הקלו המים ולא פתח את הפתח?

אלא ודאי משום שלא היו באותו מקום אלא החלון היה במכסה התיבה המשופע והדלת מן הצד בקומה השניה
ולכן פתח נח דווקא את חלון התיבה כדי לראות דברים שלא יכול לראות דרך הפתח שהוא מן הצד

למה יש לך בבית חלונות כשיש לך דלת?

אצלי בבית את הפתח אי אפשר להשאיר פתוח תמיד מפני גנבים מה שאין כן חלון.
אמנם בתיבה שלא היה חשש של גנבים ולדבריך ששניהם היו סגורים תמיד אם כן כשיצטרך אור יפתח את דלת הפתח ולמה לו חלון?

גם במקומות שאין גנבים חלון הוא דבר אחר ויש לו תועלות אחרות.
הוא יותר קטן וממוקם במקום יותר מתאים לאור לא פוסעים בעדו בטעות ועוד הרבה הבדלים.
אבל נראה לי שהטענות הועלו כבר וחוזרות על עצמן ללפי ענ"ד זה סביר שהתיבה הופעלה ע"י ידי אותו הגיון שעושים אנשים בבנייה כנראה אתה רואה את הדברים באופן שונה.

כתוב גם שהיה לתיבה מכסה, האם מכסה הכוונה הוא גג נפתח?

אוהב עמו כתב:כתוב גם שהיה לתיבה מכסה, האם מכסה הכוונה הוא גג נפתח?

באוצר מפרשי התורה הביאו בשם הרוקח שקאי על הגג [ובשם רבינו מיוחס שקאי על הפתח]

בוצינא כתב:ולמה יש צורך בחלון אחר שכבר יש באותו מקום פתח?
ומדוע פתח נח דווקא את חלון התיבה לראות הקלו המים ולא פתח את הפתח?

אלא ודאי משום שלא היו באותו מקום אלא החלון היה במכסה התיבה המשופע והדלת מן הצד בקומה השניה
ולכן פתח נח דווקא את חלון התיבה כדי לראות דברים שלא יכול לראות דרך הפתח שהוא מן הצד

אפשר שהיו שניהם בדופן, אלא שהפתח למטה בקומת הבע"ח, והחלון למעלה בקומת נח ומשפחתו.

זכורני שראיתי באחד המפרשים על רש"י (ואיני מוצא כעת) שעל כן היה צורך לחלון מלבד הפתח כי דרך הפתח לא ניתן להסתכל בשמים אשר בדיוק ממעל התיבה.
ולזה היה צורך לנוח להסתכל כדי לדעת אם כלה המבול.

בענין זה ראיתי באחד הליקוטים נידון אודות עוג מלך הבשן שנשאר בחיים ולא היה בתוך התיבה, א''כ איך היה לו מה לאכול בכל אותו זמן?

יש מפרשים שאומרים ע''ז, שהיה לו לנח חור גדול בדופן התיבה שהיה יכול לסותמו היטב, ודרך שם היה נותן לו לאכול כל הזמן.

בן ראובן כתב:

בוצינא כתב:ולמה יש צורך בחלון אחר שכבר יש באותו מקום פתח?
ומדוע פתח נח דווקא את חלון התיבה לראות הקלו המים ולא פתח את הפתח?

אלא ודאי משום שלא היו באותו מקום אלא החלון היה במכסה התיבה המשופע והדלת מן הצד בקומה השניה
ולכן פתח נח דווקא את חלון התיבה כדי לראות דברים שלא יכול לראות דרך הפתח שהוא מן הצד

אפשר שהיו שניהם בדופן, אלא שהפתח למטה בקומת הבע"ח, והחלון למעלה בקומת נח ומשפחתו.

עוד יש להוסיף, שהפתח בוודאי היה גדול ממדים, שהרי שימש גם להכנסת בע"ח גדולים. ואם היה סגור בדלת (ובוודאי גם היו בריחים וכדומה), מן הסתם פתיחתה דרשה מאמץ, ומסתבר שלא פתחוה כלל עד שהגיע זמן היציאה מהתיבה, וכדי להכניס אור ואוויר ולראות מה קורה וכו' פתחו את החלון.

בוצינא כתב:לכאורה מתוך מה שכתב רש"י על הכתוב "בצדה תשים": - "שלא יפלו הגשמים בה" משמע שלא היה דלת לפתח אלא היה פתוח לגמרי שאם לא כן איך יפלו בה גשמים.
ודוחק לומר שהכוונה אל הסדקים שסביב הדלת.

רש"י מפורש שהיה דלת "ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה - לצהר ולא זה פתח התבה העשוי לביאה ויציאה".

נהר שלום כתב:

בוצינא כתב:לכאורה מתוך מה שכתב רש"י על הכתוב "בצדה תשים": - "שלא יפלו הגשמים בה" משמע שלא היה דלת לפתח אלא היה פתוח לגמרי שאם לא כן איך יפלו בה גשמים.
ודוחק לומר שהכוונה אל הסדקים שסביב הדלת.

רש"י מפורש שהיה דלת "ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה - לצהר ולא זה פתח התבה העשוי לביאה ויציאה".

שמא דווקא משום כך כתב ולא זה פתח...
וממש"כ ויסגור ה' בעדו לפשוטו משמע שהסגירה היתה רוחנית

בוצינא כתב:

נהר שלום כתב:

בוצינא כתב:לכאורה מתוך מה שכתב רש"י על הכתוב "בצדה תשים": - "שלא יפלו הגשמים בה" משמע שלא היה דלת לפתח אלא היה פתוח לגמרי שאם לא כן איך יפלו בה גשמים.
ודוחק לומר שהכוונה אל הסדקים שסביב הדלת.

רש"י מפורש שהיה דלת "ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה - לצהר ולא זה פתח התבה העשוי לביאה ויציאה".

שמא דווקא משום כך כתב ולא זה פתח...
וממש"כ ויסגור ה' בעדו לפשוטו משמע שהסגירה היתה רוחנית

משמע שהיה אפשרות שנח יפתח את פתח התיבה