מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 1:04 am

גמח כתב:אינני מכיר לא אתה המצדדים בעד ולא את המתנגדים, רק זאת אומר, כמדומני שהבעיה שיכולה להיות היא אחרת מכל מה שנכתב עד כה.
עצמאות וחשיבה מקורית הוא דבר רצוי, נצרך ואף מקובל במחוזותינו (יש עדות/קהילות/וכו' שהדבר קיים במידה מצומצמת יותר). להיות עצמאי פירושו לא להיות מחוייב למה פירשו ,כתבו וביארו אלא לעמול ולהבין בכוחות עצמי את הכתוב. ויש קהילה שלקחו את העצמאות הזאת כמה צעדים קדימה וכך נוהגים הם גם בהלכה אולם זוהי קבוצה קטנה יחסית לכלל הציבור ואיננה משפיעה ואף אין רצונה בכך כפי הידוע לי.
לכן יש לברר האם קבוצה כזו או אחרת לא מנסה להכניס את העצמאות הנ"ל בפירושי הש"ס כיון שהדברים שם נוגעים להלכה וההתקוממות וההתנגדות תהיה גדולה וחזקה יותר רק בחרו את המקרא כמקום שהניחו להם להוציא את מחשבתם לפועל כיון שמקרא הוא כר נח לזה שאין הדברים נוגעים כ"כ להלכה ופירושים שונים ואף "זרים" נאמרו ע"י חכמים שונים במשך הדורות כך שהציבור מורגל בכך.
ואולי שלב הבא יהיה להתקדם צעד נוסף ולהרחיב את המקוריות (וחוסר תלותיות ברבותינו) לחלקים נוספים בתורה וימצאו לזה שמות אחרים ואף אולי משתתפים אחרים כביכול זוהי קבוצה שונה.



זה כבר קורה. אותו חבורה של פש"מ הם אנשי דרישת ציון למיניהם. ומן הסתם, זה לא יעצור שם...

פרי יהושע
הודעות: 2990
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' דצמבר 03, 2018 1:10 am

תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יכול להיות לפני או אחרי שלומדים עם המפרשים, לטעמי אחד שילמד כה"ז רק עם מפרשים ראשונים ואחרונים ולא יעצור רגע גם לקרוא וגם לחשוב בכוחות עצמו, התוצאה של הלימוד שלו היא מצומצמת מאד.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 1:14 am

אוצר החכמה כתב:דהיינו שהוא לא חשב על המילים עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו כשהוא כתב תנובת הצדיקים, את דשנותם ורעננותם????
מה הוא? גוי?


המספיד ודאי כיון לפסוק ההוא. זה לא הענין. הענין הוא, שהצורה שבה הפסוק ההוא מתאים לרל"מ הוא בגלל שהוא אכן היה אדם מדושן. ראה נא עוד ציטוטים מה"הספד" הנ"ל:

הרושם הראשון מן המפגש עם ר' לייב היה החגיגיות שבה התייחס לחיים. חדר הלימוד שלו היה יפה ומרשים ביותר. הקירות משוחים צבע שמן זהוב, הספרים בארונות כולם במידות הנדיבות ביותר, מהדורת הש"ס הגדולה ביותר, המשניות מאירות העיניים ביותר וכן הלאה.


מתוך השקפתו הטובה על החיים, כיבד ר' לייב מאוד את המציאות כמות שהיא. הוא לא ראה בעולם הזה מקום הסותר את המציאות הא-להית, אלא מקום שבו שורה השכינה. ממילא הוא סבר כי ראוי להשקיע בו ולטפחו.


אתה מכיר עוד מישהו שרואה בעולם הזה מקום ראוי להשקיע בו ולטפחו? שטיחים יפים? כלי כסף נוצצים וכיוצא?

פעם בשיעור שמסר בפני קבוצת בני ישיבה, תוך כדי דבריו על "עולמנו המשוכלל בכל מיני שכלול", דיבר על האינטרנט ועל האפשרויות האדירות שהוא מעמיד לטובת האנושות. הוא האריך לתאר את כל המעלות הטובות שניתן להפיק מהאינטרנט, בלי מילת הסתייגות אחת על הצדדים השליליים שבו. (ר' לייב הכיר בוודאי בצורך להציב מגבלות וסייגים על השימוש באינטרנט ואף הקפיד על כך עם קהילתו ועשה תקנות וסייגים, אולם הוא לא ראה לנכון להדגיש זאת בשעה שהוא מדבר על הצדדים הטובים שבטכנולוגיה).


האם אתה יכול לדמיין את ר' אלישיב או את ר' שך או כל בן תורה אחר מדבר ככה על האינטרנט? לשבחו ולפארו מבלי מילת הסתייגות???

ואני רוצה להדגיש, אין אני רוצה להכנס כלל וכלל לאופיו של רל"מ. הוא היה אדם חביב ומוכשר, עם חוש ספרותי מעולה. אבל גדול בישראל הוא לא היה, ואין בזה כל חסרון. אבל להפוך אותו לאיזה שהוא צדיק יסוד עולם, או דמות מרכזית בהנהגת עם ישראל במשך השנים האחרונות, זה לחטוא לאמת. אפילו בני חבורתו הכירו בכך, ולעולם לא העניקו לו תואר של כבוד, אלא קראו לו "לייבל" משל היה חברם, ואכן כך היה, אחד מבני החבורה, שידע לומר דברי תורה מעניינים.
נערך לאחרונה על ידי תוכן ב ב' דצמבר 03, 2018 1:26 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 1:15 am

פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יכול להיות לפני או אחרי שלומדים עם המפרשים, לטעמי אחד שילמד כה"ז רק עם מפרשים ראשונים ואחרונים ולא יעצור רגע גם לקרוא וגם לחשוב בכוחות עצמו, התוצאה של הלימוד שלו היא מצומצמת מאד.


ברור שכל אחד צריך לחשוב לעצמו, אבל לא על זה אנו דנים. אנו מדברים על חשיבה עצמאית, תוך ניתוק מהפרשנות המקובלת. האם גם זה מקובל עליך?

פרי יהושע
הודעות: 2990
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' דצמבר 03, 2018 1:19 am

דרומי כתב:למה כשכתבו קודם 'להזדנב אחרי המפרשים' לא הזדעקתם?

[כך נכתב כאן שחור על גבי לבן ועדיין לא נמחק: "אין שום הגיון בדבר זה, שאנחנו חייבים להזדנב מאחרי המפרשים שכבר היו". אני עדיין לא מצליח להירגע מהמלים הללו]

באמת אני מפר את מה שאמרתי שלא אתייחס למין סגנון כזה
הלא כבר חפרת ואני השבתי, ושוב ושוב מתייחסים ומנסים בכוח להיתפס לכל מיני מילים
הלא כבר הבהרתי כוונתי, שהיא אך ורק כלפי כאלו שאין להם בעולמם אלא לומר ר' פלוני אומר כך ור' פלוני אומר כך
ואין לי דבר גם נגדם, שהם מכלל הסופרים המסכמים מה שקדם, אבל זכותו של כל יהודי ללמוד תורת ה' הם שבכתב הן שבע"פ גם בכוחות עצמו, עפ"י היסודות שהנחו רבותינו.
ואם תמשיך עם הכסל למו הזה להטריד ולהיתפס לזוטות לא אענה יותר, גם כך זה היה די והותר הרבה מעבר למה שמגיע
גם השטות הזאת להכליל, כאילו כולם אותו דבר, כל אדם הוא משהו לעצמו, וכל הזמן כאן מציגים את זה כאילו יש כאן איזה קבוצה.

פרי יהושע
הודעות: 2990
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' דצמבר 03, 2018 1:22 am

תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יכול להיות לפני או אחרי שלומדים עם המפרשים, לטעמי אחד שילמד כה"ז רק עם מפרשים ראשונים ואחרונים ולא יעצור רגע גם לקרוא וגם לחשוב בכוחות עצמו, התוצאה של הלימוד שלו היא מצומצמת מאד.


ברור שכל אחד צריך לחשוב לעצמו, אבל לא על זה אנו דנים. אנו מדברים על חשיבה עצמאית, תוך ניתוק מהפרשנות המקובלת. האם גם זה מקובל עליך?

לא,
בעיני יסודות היהדות הונחו ע"י רבותינו בעלי רוה"ק, אבל כל אדם יש לו יכולת להוסיף נופך, ע"י הלימוד, ובכלל תלמיד וותיק שעתיד לחדש, ולא רק ווארטים וחשבונות וגמטריאות ושליחה לכל ספר שנמצא באוצר החכמה מזמן המצאת הדפוס, אלא גם תוספת מחשבה וכדו'
הא ותו לא.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 1:25 am

פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יכול להיות לפני או אחרי שלומדים עם המפרשים, לטעמי אחד שילמד כה"ז רק עם מפרשים ראשונים ואחרונים ולא יעצור רגע גם לקרוא וגם לחשוב בכוחות עצמו, התוצאה של הלימוד שלו היא מצומצמת מאד.


ברור שכל אחד צריך לחשוב לעצמו, אבל לא על זה אנו דנים. אנו מדברים על חשיבה עצמאית, תוך ניתוק מהפרשנות המקובלת. האם גם זה מקובל עליך?

לא,
בעיני יסודות היהדות הונחו ע"י רבותינו בעלי רוה"ק, אבל כל אדם יש לו יכולת להוסיף נופך, ע"י הלימוד, ובכלל תלמיד וותיק שעתיד לחדש, ולא רק ווארטים וחשבונות וגמטריאות ושליחה לכל ספר שנמצא באוצר החכמה מזמן המצאת הדפוס, אלא גם תוספת מחשבה וכדו'
הא ותו לא.


אחינו ובשרינו אתה!

הרואה
הודעות: 1546
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי הרואה » ב' דצמבר 03, 2018 1:57 am

תוכן כתב:
גמח כתב:אינני מכיר לא אתה המצדדים בעד ולא את המתנגדים, רק זאת אומר, כמדומני שהבעיה שיכולה להיות היא אחרת מכל מה שנכתב עד כה.
עצמאות וחשיבה מקורית הוא דבר רצוי, נצרך ואף מקובל במחוזותינו (יש עדות/קהילות/וכו' שהדבר קיים במידה מצומצמת יותר). להיות עצמאי פירושו לא להיות מחוייב למה פירשו ,כתבו וביארו אלא לעמול ולהבין בכוחות עצמי את הכתוב. ויש קהילה שלקחו את העצמאות הזאת כמה צעדים קדימה וכך נוהגים הם גם בהלכה אולם זוהי קבוצה קטנה יחסית לכלל הציבור ואיננה משפיעה ואף אין רצונה בכך כפי הידוע לי.
לכן יש לברר האם קבוצה כזו או אחרת לא מנסה להכניס את העצמאות הנ"ל בפירושי הש"ס כיון שהדברים שם נוגעים להלכה וההתקוממות וההתנגדות תהיה גדולה וחזקה יותר רק בחרו את המקרא כמקום שהניחו להם להוציא את מחשבתם לפועל כיון שמקרא הוא כר נח לזה שאין הדברים נוגעים כ"כ להלכה ופירושים שונים ואף "זרים" נאמרו ע"י חכמים שונים במשך הדורות כך שהציבור מורגל בכך.
ואולי שלב הבא יהיה להתקדם צעד נוסף ולהרחיב את המקוריות (וחוסר תלותיות ברבותינו) לחלקים נוספים בתורה וימצאו לזה שמות אחרים ואף אולי משתתפים אחרים כביכול זוהי קבוצה שונה.



זה כבר קורה. אותו חבורה של פש"מ הם אנשי דרישת ציון למיניהם. ומן הסתם, זה לא יעצור שם...

רח"ל... בסוף ירצו לבנות את בית המקדש...

אורח
הודעות: 605
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אורח » ב' דצמבר 03, 2018 2:37 am

ר' תוכן, תמהני מה כואב לך, ונראה לי שלא מבית פשוטו של מקרא אתה בא, אלא ממשפחת כאבה של ירושלים מקומך, אתה גוזר גזירים מתוך הספד שנועד לשבח את הרב ומנסה למצוא שם גנות כמעשה בעלי הקונטרס כאבה.
בתור אחד ששמע את ר"ל מינצברג פעמים רבות, אני יכול לומר לך שמעולם לא הזכיר בשם את המילה אינטרנט, הוא כן הרבה לדבר על פלאי הטכנולוגיה שאתה יושב פה וחברך יושב שם והוא שומע את קולך וכדומה, אבל לא הזכיר את האינטרנט בשמו כלל, כך שלא היה צריך להסתייג ממנו בשעת דיבורים אלו, ובקהילתו עשה סייגים רבים ונחוצים בזה. (והספדן כתב זאת זה בשפתו הוא ולא ששמע מילה זו).
באותו מעמד גם היה מדבר בתועלת הנפלאה שיש למשל מן המכונת כביסה והיה מתאר איך היה נראה העולם בלעדיה איזה עבדות שחורה לכבס ולנקות, ועל כך שיש לנו תאורה ולילה כיום יאיר, ועל אוצר החכמה כמה חכמה הרבה בישראל. וכל זה כי היתה ראייתו מפוקחת ובריאה מקורית ובראשיתית
לדבר על ביתו הנאה ממש מגונה הדבר, וכי מישהו זוכר את שנות עוניו ומרודו בנווה יעקב בקומה גבוהה עם המון ילדים בבית קטן, והנה לעת זקנה זיכהו ה' לקנות בית ברחוב מנחת יצחק, בית נאה ומטופח, וכמוהו אלפים רבים, ופי כמה וכמה ממנו, מה היו כל קירות חדרו, ספריות וספרים מסודרים בקפידא, ואם אהב ספרים גדולים יש בכך איזה שמץ ריעותא? לא מצליח להבין את הרוע של המבקרים הנתלים בדברי הבל.
הוא אהב את החיים כי הרגיש טוב איתם, חי אותם במלוא מובן המילה, אהב את בוראו בכל נימי נפשו והתרגש והתעלה מתוך הבנת והתעמקות בדברי התורה ובפשוטו של מקרא עד עמקי נפשו והדביק את כל הסובבים אותו ברגשות קודש אלו בשיעוריו הקבועים, אדם שיש לו בהירות כה נפלאה בדרכי השם ובעבודתו, והיה מתייגע להבין כל מצוה והלכה בשרשה ובטעמה, ונגלו לו רזי תורה כמבואר למעיין בספריו, שיש שם פשטים והסברים שאין להם אח ורע בדורות האחרונים לרוב מתיקותם וטעמם.
לא היה לו בעולמו שום דבר מלבד התורה וההתעמקות בה, היה שקדן המנצל כל זמנו להתעמקות בתורה ובעבודת השם, הטיולים שלו היו השבתות בצוותא עם בני קהילתו וגם הם היה חוזר מהם סחוט ועייף אחר שעות שעות של דיבורי תורה וקודש
שמעתי מתלמידו הקרוב אליו שבשעה שסאדת נאם בכנסת כל בני ירושלים רצו לשמוע בטרנזיסטורים את דבריו, והוא ז"ל נשאר יושב שקוד על תלמודו באומרו שמה יתן ומה יוסיף, וכך תמיד היתה דרכו, מדבר עם הנצרך לו ונותן לו את מלוא תשות הלב אבל כשמסיים חוזר להתעמק ולהתרכז בתורה
היה ענותן ושפל ברך שלא נותן לחבריו לקרוא לו רבי, ולא מבליט את מעלותיו על חבריו, ובונה את חידושיו עמם כאילו הם אמרום
האם לזה לא יקרא גדול גדול מגדולי ישראל?
ואני אומר דורות רבים לא זכו לאור גדול כמהו ווי דחסרא ארעא ענק כמותו

שום בעל בכי
הודעות: 69
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ב' דצמבר 03, 2018 8:46 am

אני מודה לר' אורח שבדבריו האמיתיים עמעם קצת את העוול שעשה ר' תוכן לדמותו של "הרבה רבי לייב".

ובכלל, לא נראה לי לנכון להציב את הסגפנות כמדד כ"כ קריטי ל'גדלות',
ואם רצונך להבין כיצד יתכן "אדם גדול" כאשר אינו מאופיין בפרישות קיצונית, רבי לייב זצ"ל הוא הדוגמא.
משהו על ההבדל בין טהרה לקדושה, לפי ערכינו הקט.

ח. רוזנברג
הודעות: 197
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' דצמבר 03, 2018 9:25 am

שלום וברכה

הציטוט שהביא המכונה "תוכן" ממאמרי, הוא ציטוט חלקי שהוצא מהקשרו, וממילא כל הדברים שנכתבו בהקשר לציטוט זה הם עורבא פרח.

תוכן כתב:להלן דברי הרב חנוך רוזנברג:

המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו.


ובמילים אחרות, קריאה מחדש בניתוק מהקודם.


ושוב:
תוכן כתב:הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו.


דא עקא שבמאמרי כתוב להיפך. זה מה שכתבתי במאמר ב"צריך עיון" (ההדגשות אינן במקור):
המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו. באמרי "קריאה ראשונית", אני מכוון לשלול דעה נפוצה שלימוד פשוטו של מקרא מחייב התעלמות ממדרשי חז"ל ומאוצר הפרשנות הרחב של רבותינו הראשונים והאחרונים. קריאה זו ניגשת אל דברי התורה באופן בלתי אמצעי, מנסה להבין אותם כצורתם, ומתוך כך פונה לעיין במדרשים ובמפרשי המקרא. גישה זו אינה מבטלת את חשיבותם של המפרשים, אך סבורה שיש לגשת בראשונה אל הטקסט עצמו ולקרוא בו כדרך בני אדם, ורק מתוך כך לעבור אל המפרשים, הקדמונים והמאוחרים, זאת בשונה מקריאה מתווכת הפונה מלכתחילה אל הפרשנות – גישה שאינה קוראת את פסוקי ופרשיות התורה באופן עצמאי, אלא מתמקדת במדרשי חז"ל עליהם.

בן מיכאל
הודעות: 1309
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' דצמבר 03, 2018 9:50 am

לענין כתב:
אוצר החכמה כתב:
איש בער כתב:
תוכן כתב:ההקפדה במצוות, היראה והאהבה, הדביקות, נמצאים דוקא אצל אלו שאינם עוסקים בפשוטו של מקרא. עוד לא ראינו יוצאים מבין שורות בית מדרש פשוטו של מקרא אלו שעובדים ה' בשמחה, ביראה, בקדושה, בטהרה, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, אלא אנשים "נורמלים" ו"מדושנים" וכדברי הרב שמואל וולך בהספדו על ר' ליב מינצברג:

ר' לייב עצם את עיניו ושר עמנו ברגש. באותה שעה היה ניתן לראות בחוש את תנובת הצדיקים, את דשנותם ורעננותם.

הכי גם דוד המלך ע"ה בתארו את רום פסגת שכר הצדיקים: "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו", לא השכיל לעבודת ה' ב'צורה יוצאת מגדר הרגיל'? חס מלהזכיר.


לא הספקתי לכתוב אבל גם אני השתוממתי מאד על דברי תוכן בעניין הזה כי זה לא רק שגם דהמע"ה אמר כך אלא היה ברור לכל קורא וגם לתוכן שהמספיד התכוון לפסוק הזה.


מהיכרות אישית של הרב המספיד [שהוא יקר שביקרים!!!], הכוונה כמו שהביא תוכן.

[וכאן המקום להעיר לתמימים שבכאן - ויש כאן הרבה. תכירו מקרוב את הנפשות הפועלות, ותתחילו לדבר אחרת על כל הענין. עיין ערך קדושת ציון למשל, בלי להכיר את אופי ומהות העוסקים במלאכה היה אפשר להתמם ולשאול 'מה הבעיה באהבת ארץ ישראל'?
דברתי פעם עם אחד המפורסמים בעסק פשש"מ [שהוא בקונצנזוס שלהם, לא איזה עוף מבחוץ], בתוך הדברים הוא אמר לי בארשת פנים מיוחדת [יהירה למדי] 'האם נראה לך שישעיהו הנביא, באמת אמר כל יום דוקא את פרשיות שמע והיה אם שמוע וויאמר'? עפ"ל.
בלי ספק שאם המגמה היתה בטהרת הלב כמו המלבים או רשר"ה, אדרבה ואדרבה, חמרא וחיי לפום רבנן, אך כשרואים את השיג ושיח מבפנים, כשקולטים שב'חבורות' הללו רוב הנוכחים 'שכחו' את הכובע והחליפה בבית, זה מעיד על טיב הנחתומים, ולצערנו, ממילא, אף על העיסה].

בדברים אחרים אתה אולי צודק, אבל דוגמא זו ספציפית מוטעית כי נחלקו בגמרא (ברכות כא.) אם קרי"ש דאורייתא או דרבנן: קריאת שמע דרבנן, אמת ויציב דאורייתא. - מתיב רב יוסף: ובשכבך ובקומך! - אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב. עיין שם.

ארי שבחבורה
הודעות: 1002
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' דצמבר 03, 2018 11:11 am

תוכן כתב:
אוצר החכמה כתב:דהיינו שהוא לא חשב על המילים עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו כשהוא כתב תנובת הצדיקים, את דשנותם ורעננותם????
מה הוא? גוי?


המספיד ודאי כיון לפסוק ההוא. זה לא הענין. הענין הוא, שהצורה שבה הפסוק ההוא מתאים לרל"מ הוא בגלל שהוא אכן היה אדם מדושן. ראה נא עוד ציטוטים מה"הספד" הנ"ל:

הרושם הראשון מן המפגש עם ר' לייב היה החגיגיות שבה התייחס לחיים. חדר הלימוד שלו היה יפה ומרשים ביותר. הקירות משוחים צבע שמן זהוב, הספרים בארונות כולם במידות הנדיבות ביותר, מהדורת הש"ס הגדולה ביותר, המשניות מאירות העיניים ביותר וכן הלאה.


מתוך השקפתו הטובה על החיים, כיבד ר' לייב מאוד את המציאות כמות שהיא. הוא לא ראה בעולם הזה מקום הסותר את המציאות הא-להית, אלא מקום שבו שורה השכינה. ממילא הוא סבר כי ראוי להשקיע בו ולטפחו.


אתה מכיר עוד מישהו שרואה בעולם הזה מקום ראוי להשקיע בו ולטפחו? שטיחים יפים? כלי כסף נוצצים וכיוצא?

פעם בשיעור שמסר בפני קבוצת בני ישיבה, תוך כדי דבריו על "עולמנו המשוכלל בכל מיני שכלול", דיבר על האינטרנט ועל האפשרויות האדירות שהוא מעמיד לטובת האנושות. הוא האריך לתאר את כל המעלות הטובות שניתן להפיק מהאינטרנט, בלי מילת הסתייגות אחת על הצדדים השליליים שבו. (ר' לייב הכיר בוודאי בצורך להציב מגבלות וסייגים על השימוש באינטרנט ואף הקפיד על כך עם קהילתו ועשה תקנות וסייגים, אולם הוא לא ראה לנכון להדגיש זאת בשעה שהוא מדבר על הצדדים הטובים שבטכנולוגיה).


האם אתה יכול לדמיין את ר' אלישיב או את ר' שך או כל בן תורה אחר מדבר ככה על האינטרנט? לשבחו ולפארו מבלי מילת הסתייגות???

ואני רוצה להדגיש, אין אני רוצה להכנס כלל וכלל לאופיו של רל"מ. הוא היה אדם חביב ומוכשר, עם חוש ספרותי מעולה. אבל גדול בישראל הוא לא היה, ואין בזה כל חסרון. אבל להפוך אותו לאיזה שהוא צדיק יסוד עולם, או דמות מרכזית בהנהגת עם ישראל במשך השנים האחרונות, זה לחטוא לאמת. אפילו בני חבורתו הכירו בכך, ולעולם לא העניקו לו תואר של כבוד, אלא קראו לו "לייבל" משל היה חברם, ואכן כך היה, אחד מבני החבורה, שידע לומר דברי תורה מעניינים.


בער אנכי ולא אבין מדוע כל תגובה לגופו של 'תוכן' נמחקת תיכף ומיד, ובצדק, ואילו כאשר זה מתגולל שוב ושוב לגופו של ר' לייב, ומנסה להציג אותו כאיזה נהנתן ומבלה עולם, מקסימום 'איש חביב שידע לומר דברי תורה מעניינים', לאיש לא אכפת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 12:37 pm

לי איכפת אבל אני לא רואה תועלת בלמחוק אלא בלהשיב.
כיוון שמה שאיכפת לי הוא ברמת העיקרון בלבד, היינו שלא הכרתי בכלל את ר' לייב, אני מצפה שהמכירים הם אלו שישיבו.
תשובה המתקיפה את הכותב כאן כגון להתקיףאת תוכן אישית מחטיאה את המטרה של הדיון ולכן אין לה מקום

יותם
הודעות: 201
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ב' דצמבר 03, 2018 12:38 pm

שלום וברכה, ברצוני להתייחס למאמרי ('פשוטו של אדם') שהובא כאן באשכול זה. במאמר זה ביקשתי להעלות על נס את הרובד הפשוט בתורה, ואת החשיבות הגדולה של העיסוק בו. חשיבותם של דברי חז"ל וכל חכמי הדורות בכינון תמונת היהדות שלנו איננה צריכה חיזוק. אמנם חלק הפשט של התורה זנוח, ולדעתי שלא בצדק.

חשוב לי להתייחס לפרשנות שניתנה כאן למאמר. קראתי את הדברים והשתוממתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. עברתי שוב על מאמרי, שמא פלט קולמוסי דברים אשר לא ידעתי, והנה נתברר שלא דיברתי, כשם שלא עלתה על לבי. שמא לא קיים המפרשן כפי שדרש, והוציא המסקנות מקריאה שטחית ומהירה של הדברים בלא לעיין כל צרכו.
תוכן כתב:המסקנות העולות מדברי הר' הבלין הן כדלהלן:

א. לא צריך קריאה ראשונית כדי לברר הפשט. זאת אומרת, אפשר לעיין בכל מפרשי הפשט שקדמו, וכך לגלות את הפשט הפשוט במקרא.


איני יודע מהיכא נפקא מסקנא זו. למעשה אני חושב שחלק חשוב בלימוד המקרא הוא קריאה ישירה של הטקסט, ודאי בשלב הבסיסי של הקריאה השוטפת, שהוא משמעותי מאוד לעניות דעתי. וכן כתבתי שם:
אם אנו רוצים להכיר את פשוטו של מקרא, יש לגשת אל הפסוקים ללא הנחות מוקדמות, ולפרש אותם מתוך עצמם. את הקריאה הזו ראוי, לדעתי, להתחיל באופן הפשוט ביותר, בקריאה ערנית ורציפה, אך לא דקדקנית ובוחנת.


תוכן כתב:ב. בדיוק כמו שאדם שרואה תופעה, אין לו להבינה רק לפי הרובד הפשוט, אלא להתעמק בה. ואם הוא לא מתעמק בה, אז הוא נשאר עם מבט רדוד ומפספס את העיקר. כך גם הפשט הפשוט הוא רק התשתית, אבל העיקר הוא ההבנה העמוקה, קרי הדרש.
...
בנוסף, המשמעות של
דברי הרב רוזנברג היא שהפשט עומד בזכות עצמו, בעוד שלדברי הרב הבלין היא רק קריאה מקדימה לדרש.


פתח בכד וסיים בחבית, או עכ"פ לא בכדי שלי. אכן יש להעמיק ולהיכנס לרבדים הנוספים של התורה, אך אין זה אומר שהפשט הוא הקדמה לרבדים אלה. אדרבה, כל עניינו של מאמרי להדגיש את חשיבותו של הפשט, לא כפלטפורמה לדרש אלא כחלק חשוב והכרחי התפיסה השלמה.

תוכן כתב:ג. במקרה שהפשט סותר את הדרש לחלוטין, זאת אומרת, שלא נבין איך הפשט מהוה את התשתית לדרש, אז יש לבטל את הפשט בפני הדרש. כי אי אפשר לבטל את הדרש בפני הפשט, שהרי הדרש הוא מדברי חז"ל והפשט הוא מה שאנו מבינים, והם, קרי חז"ל, ידעו לפרש את המקרא יותר טוב מאיתנו.

גם כאן איני יודע איפה מצא בדברי דבר הדומה לזה. וכאמור, הפשט לדידי איננו 'תשתית לדרש' אלא חלק חשוב ועקרוני בתורה. על כל פנים אני משתדל לאחוז בדרכו של רבינו הרמב"ן בנושא זה, שלימדנו להניח מקום לפשט לחוד ולדרש לחוד ולא חש. אמנם ודאי שראוי אח"כ לבקש את החיבור ביניהם, ובזה הפליא מו"ר הגר"ל מינצברג זצ"ל לעשות כידוע, אבל ראשית יש להניח כל אחד במקומו. את הנקודה הזו הדגשתי בסוף מאמרי, בפרק 'והיו לאחדים בידיך':

בקשת הרמוניה זו היא חשובה ומובנת. עם זאת חשוב להיזהר שהרצון הטבעי להרמוניה לא ישבש את השלבים הראשוניים של הלימוד.
אם נבקש לקרוא את פשוטו של מקרא, כלומר, את המקרא במובנו הראשוני ללא פרשנות חז"ל, מתוך מאמץ מאולץ להתאימו לדרש, נמצאנו עוסקים בדרש ולא בפשט. בדרך זו נאבד את רובד הפשט, וגם את הדרש לא נבין נכונה.


את סילוף דברי ניתן היה לתקן בקל. אלא שאימה חשכה אחזתני בשל המשמעויות הרחבות שיש לשגיאות רחוקות כאלה של אותו מבקר. כל בעל אמונה ראוי לו לזחול ולרעוד בחרדה, דאיך נדע כמה מאמרים גדושים דברי אפיקורסות אשר 'סוטים מהמקובל', כלשונו הזהב של הרב המבקר, ושחמקו תחת שבט ביקורתו וחדרו לבי מדרשא חלילה.

[איני יכול שלא להצטרף למוחים על ביזוי ת"ח שחזר ונשנה בדברי אותו תוכן. מפליא שהדברים המחפירים עודם כאן.]

עושה חיל
הודעות: 304
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' דצמבר 03, 2018 1:29 pm

אוצר החכמה כתב:לי איכפת אבל אני לא רואה תועלת בלמחוק אלא בלהשיב.
כיוון שמה שאיכפת לי הוא ברמת העיקרון בלבד, היינו שלא הכרתי בכלל את ר' לייב, אני מצפה שהמכירים הם אלו שישיבו.
תשובה המתקיפה את הכותב כאן כגון להתקיףאת תוכן אישית מחטיאה את המטרה של הדיון ולכן אין לה מקום


אל תצפה מתלמידיו.
הם החרימו את הדיון עם תוכן.

והדבר ברור: הוא עם הארץ גמור בנושא של ר' ליב!
והוא מדבר כאילו הוא הכיר ויודע ובקיא במשנתו.
וזו בושה וחרפה!


כלל הוא בידינו: המוציא מחברו עליו הראיה.
הוא זורק אשמות חמורות, בלי דוגמא אחת.
וגם אם יצליח להביא איזה פנינה, הוא עדיין לא טרח ללמוד את תורתו של האיש הגדול והענק, קדוש עליון ות"ח עצום הלא הוא ר' ליב זצוק"ל.


נותנים לטרול אחד להשמיץ את אחד הגדולים באין מפריע.
- ואנחנו צריכים לענות לו?
כאילו התפקיד של כל חברי הפורום לעסוק בהתגוננות? מפני מי? מפני השמצות פרועות ללא בסיס?
האם חברי הפורום היקרים הם קרבנות של שעמום יחידני?
אתמהה!!!

בושה וחרפה.

אני סיימתי.

מי שמעוניין לדון בנושא בצורה רצינית, יפתח דיון חדש, בלי 'תוכן'.
שם, אני בטוח שימצאו הקוראים והמשתתפים הרבה שיתוף פעולה מתלמידיו המובהקים.


נ.ב.
יבינו אותי המנהלים, כי בדם לבי כתבתי זאת.
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ג' דצמבר 04, 2018 12:27 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 5695
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דרומי » ב' דצמבר 03, 2018 1:42 pm

לא מובן מה אתם רוצים. לכולי עלמא מדובר כאן בגישה חדשה, מקורית ועצמאית ש(עדיין) אינה נחלת הכלל. טבעי מאוד שהגישה תתקבל בביקורת, ולפעמים הביקורת היא עזה.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 1:44 pm

מחקתי בעצת הרב אוצר החכמה, תשוח"ח לו.
נערך לאחרונה על ידי תוכן ב ב' דצמבר 03, 2018 3:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חיל
הודעות: 304
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' דצמבר 03, 2018 1:50 pm

דרומי כתב:לא מובן מה אתם רוצים. לכולי עלמא מדובר כאן בגישה חדשה, מקורית ועצמאית ש(עדיין) אינה נחלת הכלל. טבעי מאוד שהגישה תתקבל בביקורת, ולפעמים הביקורת היא עזה.


א. יש כאן עירוב של בתי מדרש שונים. נא לא לערב [למשל] בין הקובץ 'פשטות המתחדשים' לתורתו של ר' ליב, וכן על זה הדרך.

ב. אם יש לך ביקורת, תפתח דיון עם דוגמאות, ראיות, מה אמרו אחרים, איך נגשים הנ"ל, מה הבעיה....
בלי הרצינות הנדרשת, אתה פשוט הופך את עצמך לפשקעוויל.

מה, הפכנו לכ"כ רדודים?

אם פעם היה הנידון לגופו של עניין ולעומקו, או אפילו לגופו של איש - האם הוא ת"ח, או האם ידיו רב לו בתלמוד וכדו'...
היום, כאן, - מה הדיון?
- שהוא היה איש שמח ואופטימי ולא מריר...
שהיה אומר כל הזמן "אשרינו מה טוב חלקנו..." "אנחנו עבדי ה'" "היום יש גם שפע"....

נו,
בשביל להיות 'צדיק' צריך שיהיה 'רע לו'?

לענין
הודעות: 2628
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי לענין » ב' דצמבר 03, 2018 1:53 pm

בא נעשה את הדיון ענייני יותר [לאחר שטענו כלפי על חזרה שוב ושוב ללא דוגמא מעשית].

אציין לפניכם פנינה אחת, מאת הגאון זצוק"ל [שמובאת בקונטרס חג המצות מאת הגר"ש ברנד, עמ' קכ"ב]:
הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

דרומי
הודעות: 5695
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דרומי » ב' דצמבר 03, 2018 1:54 pm

אני מעולם לא כתבתי משהו אישי נגד אף אחד כאן, מהסיבה הפשוטה שאני לא מכיר אף אחד אישית. אני לא גר בירושלים ולא בבני ברק.

אך בהחלט נאמרו כאן דברים מפתיעים ולא מקובלים מבחינה שיטתית, והיתה איזו הצטדקות כאילו הגיע מלאך מהשמים וגילה דרך חדשה.

משכך באו כמה שטענו שהם יותר מכירים מקרוב את הנפשות הפועלות ואין כאן לא מלאך ולא יראת שמים יתירה. מכיון שאני רואה את הגישה עצמה כחמורה, אני נוטה להאמין שיש משהו בטענה זו.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:04 pm

ח. רוזנברג כתב:שלום וברכה

הציטוט שהביא המכונה "תוכן" ממאמרי, הוא ציטוט חלקי שהוצא מהקשרו, וממילא כל הדברים שנכתבו בהקשר לציטוט זה הם עורבא פרח.

תוכן כתב:להלן דברי הרב חנוך רוזנברג:

המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו.


ובמילים אחרות, קריאה מחדש בניתוק מהקודם.


ושוב:
תוכן כתב:הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו.


דא עקא שבמאמרי כתוב להיפך. זה מה שכתבתי במאמר ב"צריך עיון" (ההדגשות אינן במקור):
המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו. באמרי "קריאה ראשונית", אני מכוון לשלול דעה נפוצה שלימוד פשוטו של מקרא מחייב התעלמות ממדרשי חז"ל ומאוצר הפרשנות הרחב של רבותינו הראשונים והאחרונים. קריאה זו ניגשת אל דברי התורה באופן בלתי אמצעי, מנסה להבין אותם כצורתם, ומתוך כך פונה לעיין במדרשים ובמפרשי המקרא. גישה זו אינה מבטלת את חשיבותם של המפרשים, אך סבורה שיש לגשת בראשונה אל הטקסט עצמו ולקרוא בו כדרך בני אדם, ורק מתוך כך לעבור אל המפרשים, הקדמונים והמאוחרים, זאת בשונה מקריאה מתווכת הפונה מלכתחילה אל הפרשנות – גישה שאינה קוראת את פסוקי ופרשיות התורה באופן עצמאי, אלא מתמקדת במדרשי חז"ל עליהם.



הרב חנוך היקר, דע לך שחשבתי הרבה מאד לפני שהבאתי את הציטוטים, דוקא משום שחשדתי שאני מוציא את הדברים מהקשרם. וכמה שחשבתי, וכמה שניסיתי לדון את המאמר לכף זכות, לבסוף היה נראה לי לפי שכלי הקט, שאני מציג את דעתך בצורה נכונה. ואין אני שולל כלל גישת לימוד המקרא על פי פשוטו של מקרא, אלא אני טוען שהגישה שצריך ללמוד פשוטו של מקרא בניתוק מהמסורת הפרשנית, היא גישה יהירה שלא מצאנו לה אח ורע. בנוסף אני טוען, שלמעשה בית מדרש פשוטו של מקרא, אינה עוסקת בפשוטו של מקרא באמת, אלא בפרשנות המקרא, ומשום כך, אסור! ללמוד בצורה הגותית תוך ניתוק מהפרשנות שקדמה. עד כאן ההקדמה, ועכשיו לעיקרי הדברים. אשמח אם תבהיר את דעתך בקשר לשאלות הבאות:

1. האם אתה מסכים איתי, שהחומר שאתם מפרסמים (למשל בחוברות פשטות המתחדשים) אינו נכלל בפשוטו של מקרא, כפי פרשנות הרשב"ם ור' יוסף בכור שור למשל, פירושים נקודתיים קצרים ביאור מילות וקטעי פסוקים, אלא שזה פרשנות המקרא, כדוגמת הרמב"ן, העקידה, האברבנאל ועוד.

2. האם ערכי חז"ל מחייבים אותך, או שאתה סבור שאפשר לפרש את הפסוקים לפי ערכים שנראים לך לנכון, אפילו אם זה מתנגד לערכי חז"ל. שים לב, שאני לא שואל על שאלת פשוטו של מקרא, ששם כל אחד יכול לחדש, אלא על הגות המקרא.

3. איך אפשר לגשר על פער של אלפי שנים בין זמן כתיבת התורה לימינו, ללא קריאת הפרשנות הקודמת שמגשרת על הפער הזה. הרי חז"ל היו קרובים יותר לזמן המקרא מאשר לזמנינו, אז למה הם לא הכתובת הראשונה בכדי לבאר כל סתום וחתום?

עושה חיל
הודעות: 304
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' דצמבר 03, 2018 2:05 pm

לענין כתב:אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.




כבוד הרב 'לענין' שליט"א.

האם המשפט האחרון הוא ציטוט?

עכ"פ, אני מתפלא שלא הבנתם כוונתו,
כוונתו היא, שקרבן פסח גופיה מגיע משני שורשים, ושורש אחד הוא 'חגיגה',
אבל למעשה מהדין השני 'פסח' - 'בקר' ו'בישול' לא שייך ואף נוגד אותו,
על כן, נעשה הוא בצאן ובצליה ושייך הוא בשניהם.

אני לא מבין מה הבעיה.

יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת?

אני רואה כאן גאונות.

יושב ירושלים
הודעות: 830
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' דצמבר 03, 2018 2:08 pm

לענין כתב:בא נעשה את הדיון ענייני יותר [לאחר שטענו כלפי על חזרה שוב ושוב ללא דוגמא מעשית].

אציין לפניכם פנינה אחת, מאת הגאון זצוק"ל [שמובאת בקונטרס חג המצות מאת הגר"ש ברנד, עמ' קכ"ב]:
הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

אתה רואה פה בעיה פרשנית או אמונית? [אני הקטן לא הצלחתי לראות שום בעיה]

דרומי
הודעות: 5695
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דרומי » ב' דצמבר 03, 2018 2:10 pm

אני רואה בעיה בהצגת פירוש 'מסובך' זה כ'פשוטו של מקרא'...

אדם קדמאה
הודעות: 133
הצטרף: ש' יוני 27, 2015 10:54 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אדם קדמאה » ב' דצמבר 03, 2018 2:18 pm

מה זה שונה מהחידוש של הגרי"ז שהדין של זקיפת הו' במגילה הוא רק לדין כתבי הקודש אבל למגילה לצאת בה ידי חובה אין צריך
נכון שזה דרבנן, אבל הרי להיפך, בדינים דאורייתא יותר מתאים שיהיו כמה דינים שכ"א נלמד ממק"א וגדריהם שונים, ובדרבנן הרי סתמו שצריך למימתחיה
מצחיק שבחרת דוגמא כזו שמתאימה גם לבית בריסק
יש אצל ר' ליב דברים הרבה יותר חדשניים
אני אישית לא מתחבר לסגנון שלו וגם לא מסתדר עם כל תנועת פששמ"ק את"ל שיש דבר כזה
אבל גרוע שבעתיים הסגנון והתוכן של חלק מהכותבים כאן
עדיף חדשנות מאשר לדחוס את כל המדות רעות לסמ"ר אחד קטן בבחינת נקודה סינגולרית של רוע ושל קטנות מוחין וטירוף הדעת
לאנשים אלו אין טעם לענות כי זה רק יספק להם חומר דלק להודעות הבאות עד אין סוף
רק להבהיר שיש מי שרואה אחרת מהם

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:19 pm

יותם כתב:חשוב לי להתייחס לפרשנות שניתנה כאן למאמר. קראתי את הדברים והשתוממתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. עברתי שוב על מאמרי, שמא פלט קולמוסי דברים אשר לא ידעתי, והנה נתברר שלא דיברתי, כשם שלא עלתה על לבי. שמא לא קיים המפרשן כפי שדרש, והוציא המסקנות מקריאה שטחית ומהירה של הדברים בלא לעיין כל צרכו.
תוכן כתב:המסקנות העולות מדברי הר' הבלין הן כדלהלן:

א. לא צריך קריאה ראשונית כדי לברר הפשט. זאת אומרת, אפשר לעיין בכל מפרשי הפשט שקדמו, וכך לגלות את הפשט הפשוט במקרא.


איני יודע מהיכא נפקא מסקנא זו. למעשה אני חושב שחלק חשוב בלימוד המקרא הוא קריאה ישירה של הטקסט, ודאי בשלב הבסיסי של הקריאה השוטפת, שהוא משמעותי מאוד לעניות דעתי. וכן כתבתי שם:
אם אנו רוצים להכיר את פשוטו של מקרא, יש לגשת אל הפסוקים ללא הנחות מוקדמות, ולפרש אותם מתוך עצמם. את הקריאה הזו ראוי, לדעתי, להתחיל באופן הפשוט ביותר, בקריאה ערנית ורציפה, אך לא דקדקנית ובוחנת.


אחרי המחילה רבה, זה שיש לך עוד דעות, זה בסדר גמור. אני התמקדתי בדבר אחד, בהגדרה הנפלאה שלך לקשר שבין הפשט להדרש. כל מה שכתבתי נסוב על יסוד זה, לכל השאר לא התייחסתי. אני אחזור שוב, זה שהפשט מכין את התשתית לדרש, אינו מחייב שצריך לקרוא את הפשט לפי קריאה ראשונית. זה שאתה סבור שמכל מקום יש לקרוא את הפשט לפי קריאה ראשונית, זה דבר נוסף על התזה שלך, אבל התזה שלך עומדת בזכות עצמה.




יותם כתב:
תוכן כתב:ב. בדיוק כמו שאדם שרואה תופעה, אין לו להבינה רק לפי הרובד הפשוט, אלא להתעמק בה. ואם הוא לא מתעמק בה, אז הוא נשאר עם מבט רדוד ומפספס את העיקר. כך גם הפשט הפשוט הוא רק התשתית, אבל העיקר הוא ההבנה העמוקה, קרי הדרש.
...
בנוסף, המשמעות של
דברי הרב רוזנברג היא שהפשט עומד בזכות עצמו, בעוד שלדברי הרב הבלין היא רק קריאה מקדימה לדרש.


פתח בכד וסיים בחבית, או עכ"פ לא בכדי שלי. אכן יש להעמיק ולהיכנס לרבדים הנוספים של התורה, אך אין זה אומר שהפשט הוא הקדמה לרבדים אלה. אדרבה, כל עניינו של מאמרי להדגיש את חשיבותו של הפשט, לא כפלטפורמה לדרש אלא כחלק חשוב והכרחי התפיסה השלמה.


אז משהו פה בהחלט לא מובן לי, אתה בעצמך מביא דוגמא מהגמרא, שאפשר לקרוא את הגמרא קריאה פשוטה, ואפשר לקרוא קריאה מעמיקה. ברור שיש להקדים את הקריאה הפשוטה למעמיקה, אבל האם אתה לא מסכים שהקריאה המעמיקה היא העיקר? האם אתה לא מסכים שאם מישהו קורא את הגמרא רק קריאה פשטנית עם כל חשיבותה, שהוא מפספס בהכרח את הנקודה? והאם זה לא נכון לכל חוויה, שכל דבר שאנו פוגשים אנו אמורים להבין לפי משמעותו העמוקה ולא לפי משמעותו הפשוטה? ואם אתה מסכים להנ"ל, אז מה שונה לימוד המקרא?



יותם כתב:
תוכן כתב:ג. במקרה שהפשט סותר את הדרש לחלוטין, זאת אומרת, שלא נבין איך הפשט מהוה את התשתית לדרש, אז יש לבטל את הפשט בפני הדרש. כי אי אפשר לבטל את הדרש בפני הפשט, שהרי הדרש הוא מדברי חז"ל והפשט הוא מה שאנו מבינים, והם, קרי חז"ל, ידעו לפרש את המקרא יותר טוב מאיתנו.

גם כאן איני יודע איפה מצא בדברי דבר הדומה לזה. וכאמור, הפשט לדידי איננו 'תשתית לדרש' אלא חלק חשוב ועקרוני בתורה. על כל פנים אני משתדל לאחוז בדרכו של רבינו הרמב"ן בנושא זה, שלימדנו להניח מקום לפשט לחוד ולדרש לחוד ולא חש. אמנם ודאי שראוי אח"כ לבקש את החיבור ביניהם, ובזה הפליא מו"ר הגר"ל מינצברג זצ"ל לעשות כידוע, אבל ראשית יש להניח כל אחד במקומו. את הנקודה הזו הדגשתי בסוף מאמרי, בפרק 'והיו לאחדים בידיך':

בקשת הרמוניה זו היא חשובה ומובנת. עם זאת חשוב להיזהר שהרצון הטבעי להרמוניה לא ישבש את השלבים הראשוניים של הלימוד.
אם נבקש לקרוא את פשוטו של מקרא, כלומר, את המקרא במובנו הראשוני ללא פרשנות חז"ל, מתוך מאמץ מאולץ להתאימו לדרש, נמצאנו עוסקים בדרש ולא בפשט. בדרך זו נאבד את רובד הפשט, וגם את הדרש לא נבין נכונה.


את סילוף דברי ניתן היה לתקן בקל. אלא שאימה חשכה אחזתני בשל המשמעויות הרחבות שיש לשגיאות רחוקות כאלה של אותו מבקר. כל בעל אמונה ראוי לו לזחול ולרעוד בחרדה, דאיך נדע כמה מאמרים גדושים דברי אפיקורסות אשר 'סוטים מהמקובל', כלשונו הזהב של הרב המבקר, ושחמקו תחת שבט ביקורתו וחדרו לבי מדרשא חלילה.

[איני יכול שלא להצטרף למוחים על ביזוי ת"ח שחזר ונשנה בדברי אותו תוכן. מפליא שהדברים המחפירים עודם כאן.]


ושוב אני לא מבין מה שאתה כותב. הרי אתה פירשת את היחס בין הפשט להדרש, ליחס שבין הבנה פשוטה למפגש משפחתי, להבנה מורכבת. והרי ברור לכל בר דעת, שבעומק הדברים הכל משתלב, לכדי פסיפס אחת, וכמו שאתה היטבת לתאר. אז איך בדיוק אתה חוזר בך, וטוען עכשיו שהפשט והדרש כל אחד עומד בזכות עצמו?

סגי נהור
הודעות: 3857
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' דצמבר 03, 2018 2:45 pm

לענין כתב:הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

איני יודע מה הציק לך בפירוש בריסקאי זה. אגב, גם אם המסקנא תהיה שלפי פשש"מ הפסח קרב צאן ובקר, אלא שלהלכה לא קיי"ל כן כי אם כפירוש חז"ל, יש לכך תקדימים אצל הפשטנים.
נערך לאחרונה על ידי סגי נהור ב ב' דצמבר 03, 2018 2:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 3296
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עקביה » ב' דצמבר 03, 2018 2:46 pm

לענין כתב:בא נעשה את הדיון ענייני יותר [לאחר שטענו כלפי על חזרה שוב ושוב ללא דוגמא מעשית].

אציין לפניכם פנינה אחת, מאת הגאון זצוק"ל [שמובאת בקונטרס חג המצות מאת הגר"ש ברנד, עמ' קכ"ב]:
הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

הפשט הפשוט ביותר הוא של שד"ל viewtopic.php?f=7&t=14544&p=484589&hilit=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%93+%D7%9C#p484589
אבל הוא גם קצת בעייתי.

עכ"פ איני מוצא בעיה כלשהי בפירושו של ר' לייב.

יותם
הודעות: 201
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ב' דצמבר 03, 2018 2:47 pm

תוכן כתב:
יותם כתב:חשוב לי להתייחס לפרשנות שניתנה כאן למאמר. קראתי את הדברים והשתוממתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. עברתי שוב על מאמרי, שמא פלט קולמוסי דברים אשר לא ידעתי, והנה נתברר שלא דיברתי, כשם שלא עלתה על לבי. שמא לא קיים המפרשן כפי שדרש, והוציא המסקנות מקריאה שטחית ומהירה של הדברים בלא לעיין כל צרכו.
תוכן כתב:המסקנות העולות מדברי הר' הבלין הן כדלהלן:

א. לא צריך קריאה ראשונית כדי לברר הפשט. זאת אומרת, אפשר לעיין בכל מפרשי הפשט שקדמו, וכך לגלות את הפשט הפשוט במקרא.


איני יודע מהיכא נפקא מסקנא זו. למעשה אני חושב שחלק חשוב בלימוד המקרא הוא קריאה ישירה של הטקסט, ודאי בשלב הבסיסי של הקריאה השוטפת, שהוא משמעותי מאוד לעניות דעתי. וכן כתבתי שם:
אם אנו רוצים להכיר את פשוטו של מקרא, יש לגשת אל הפסוקים ללא הנחות מוקדמות, ולפרש אותם מתוך עצמם. את הקריאה הזו ראוי, לדעתי, להתחיל באופן הפשוט ביותר, בקריאה ערנית ורציפה, אך לא דקדקנית ובוחנת.


אחרי המחילה רבה, זה שיש לך עוד דעות, זה בסדר גמור. אני התמקדתי בדבר אחד, בהגדרה הנפלאה שלך לקשר שבין הפשט להדרש. כל מה שכתבתי נסוב על יסוד זה, לכל השאר לא התייחסתי. אני אחזור שוב, זה שהפשט מכין את התשתית לדרש, אינו מחייב שצריך לקרוא את הפשט לפי קריאה ראשונית. זה שאתה סבור שמכל מקום יש לקרוא את הפשט לפי קריאה ראשונית, זה דבר נוסף על התזה שלך, אבל התזה שלך עומדת בזכות עצמה.


לכן ציטטתי מן המאמר, כי לא מדובר בדעות שהעליתי כעת ממקום אחר. ושוב אתה חוזר על ההגדרה שהפשט הוא תשתית לדרש, בעוד אני הדגשתי בכל מאודי שהפשט הוא צד חשוב לכשעצמו של המציאות. כמובן שלא ניתן להבין דרש היטב ללא הפשט, אבל בתמונת המציאות השלמה שניהם חשובים. הדגשתי במאמר את החשיבות ללמוד שוב את הפשט גם אחרי שהבנו את העומק, כי זה צד אמיתי ולא רק הכנה.


תוכן כתב:
יותם כתב:
תוכן כתב:ב. בדיוק כמו שאדם שרואה תופעה, אין לו להבינה רק לפי הרובד הפשוט, אלא להתעמק בה. ואם הוא לא מתעמק בה, אז הוא נשאר עם מבט רדוד ומפספס את העיקר. כך גם הפשט הפשוט הוא רק התשתית, אבל העיקר הוא ההבנה העמוקה, קרי הדרש.
...
בנוסף, המשמעות של
דברי הרב רוזנברג היא שהפשט עומד בזכות עצמו, בעוד שלדברי הרב הבלין היא רק קריאה מקדימה לדרש.


פתח בכד וסיים בחבית, או עכ"פ לא בכדי שלי. אכן יש להעמיק ולהיכנס לרבדים הנוספים של התורה, אך אין זה אומר שהפשט הוא הקדמה לרבדים אלה. אדרבה, כל עניינו של מאמרי להדגיש את חשיבותו של הפשט, לא כפלטפורמה לדרש אלא כחלק חשוב והכרחי התפיסה השלמה.


אז משהו פה בהחלט לא מובן לי, אתה בעצמך מביא דוגמא מהגמרא, שאפשר לקרוא את הגמרא קריאה פשוטה, ואפשר לקרוא קריאה מעמיקה. ברור שיש להקדים את הקריאה הפשוטה למעמיקה, אבל האם אתה לא מסכים שהקריאה המעמיקה היא העיקר? האם אתה לא מסכים שאם מישהו קורא את הגמרא רק קריאה פשטנית עם כל חשיבותה, שהוא מפספס בהכרח את הנקודה? והאם זה לא נכון לכל חוויה, שכל דבר שאנו פוגשים אנו אמורים להבין לפי משמעותו העמוקה ולא לפי משמעותו הפשוטה? ואם אתה מסכים להנ"ל, אז מה שונה לימוד המקרא?

שוב, אכן יש להעמיק ברבדים הנוספים של התורה, אבל הפשט הוא לא הקדמה אלא חלק חשוב לכשעצמו.



תוכן כתב:
יותם כתב:
תוכן כתב:ג. במקרה שהפשט סותר את הדרש לחלוטין, זאת אומרת, שלא נבין איך הפשט מהוה את התשתית לדרש, אז יש לבטל את הפשט בפני הדרש. כי אי אפשר לבטל את הדרש בפני הפשט, שהרי הדרש הוא מדברי חז"ל והפשט הוא מה שאנו מבינים, והם, קרי חז"ל, ידעו לפרש את המקרא יותר טוב מאיתנו.

גם כאן איני יודע איפה מצא בדברי דבר הדומה לזה. וכאמור, הפשט לדידי איננו 'תשתית לדרש' אלא חלק חשוב ועקרוני בתורה. על כל פנים אני משתדל לאחוז בדרכו של רבינו הרמב"ן בנושא זה, שלימדנו להניח מקום לפשט לחוד ולדרש לחוד ולא חש. אמנם ודאי שראוי אח"כ לבקש את החיבור ביניהם, ובזה הפליא מו"ר הגר"ל מינצברג זצ"ל לעשות כידוע, אבל ראשית יש להניח כל אחד במקומו. את הנקודה הזו הדגשתי בסוף מאמרי, בפרק 'והיו לאחדים בידיך':

בקשת הרמוניה זו היא חשובה ומובנת. עם זאת חשוב להיזהר שהרצון הטבעי להרמוניה לא ישבש את השלבים הראשוניים של הלימוד.
אם נבקש לקרוא את פשוטו של מקרא, כלומר, את המקרא במובנו הראשוני ללא פרשנות חז"ל, מתוך מאמץ מאולץ להתאימו לדרש, נמצאנו עוסקים בדרש ולא בפשט. בדרך זו נאבד את רובד הפשט, וגם את הדרש לא נבין נכונה.


את סילוף דברי ניתן היה לתקן בקל. אלא שאימה חשכה אחזתני בשל המשמעויות הרחבות שיש לשגיאות רחוקות כאלה של אותו מבקר. כל בעל אמונה ראוי לו לזחול ולרעוד בחרדה, דאיך נדע כמה מאמרים גדושים דברי אפיקורסות אשר 'סוטים מהמקובל', כלשונו הזהב של הרב המבקר, ושחמקו תחת שבט ביקורתו וחדרו לבי מדרשא חלילה.

[איני יכול שלא להצטרף למוחים על ביזוי ת"ח שחזר ונשנה בדברי אותו תוכן. מפליא שהדברים המחפירים עודם כאן.]


ושוב אני לא מבין מה שאתה כותב. הרי אתה פירשת את היחס בין הפשט להדרש, ליחס שבין הבנה פשוטה למפגש משפחתי, להבנה מורכבת. והרי ברור לכל בר דעת, שבעומק הדברים הכל משתלב, לכדי פסיפס אחת, וכמו שאתה היטבת לתאר. אז איך בדיוק אתה חוזר בך, וטוען עכשיו שהפשט והדרש כל אחד עומד בזכות עצמו?

איני יודע מאיפה חילצת את ההנחה שמבטלים את הפשט בפני הדרש. בשלב הראשון צריך להבין את הפשט לכשעצמו, ואז להבין (על בסיס זה) את הדרש. הצורה השלמה היא להבין את השילוב המלא ביניהם, אבל אם לא זכינו לזה אין זו סיבה לבטל את הפשט. לא כתבתי דבר הדומה לזה ולא כך ראינו אצל רבותינו הראשונים.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:48 pm

עושה חיל כתב:
לענין כתב:אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.




כבוד הרב 'לענין' שליט"א.

האם המשפט האחרון הוא ציטוט?

עכ"פ, אני מתפלא שלא הבנתם כוונתו,
כוונתו היא, שקרבן פסח גופיה מגיע משני שורשים, ושורש אחד הוא 'חגיגה',
אבל למעשה מהדין השני 'פסח' - 'בקר' ו'בישול' לא שייך ואף נוגד אותו,
על כן, נעשה הוא בצאן ובצליה ושייך הוא בשניהם.

אני לא מבין מה הבעיה.

יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת?

אני רואה כאן גאונות.


הבעיה היא, שהתורה אומרת לעשות קרבן, שכולל שני רבדים שאחד סותר את השני. הרב לענין טוען שישוב זה תמוה, היינו להניח שהתורה תכלול בדבר אחד דבר שסותר את עצמו מיניה וביה, ושאם אף אחד לא אמר את זה מלפניו, כנראה שאי אפשר לומר דבר כזה.

ח. רוזנברג
הודעות: 197
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' דצמבר 03, 2018 2:48 pm

תוכן כתב:
ח. רוזנברג כתב:שלום וברכה

הציטוט שהביא המכונה "תוכן" ממאמרי, הוא ציטוט חלקי שהוצא מהקשרו, וממילא כל הדברים שנכתבו בהקשר לציטוט זה הם עורבא פרח.

תוכן כתב:להלן דברי הרב חנוך רוזנברג:

המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו.


ובמילים אחרות, קריאה מחדש בניתוק מהקודם.


ושוב:
תוכן כתב:הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו.


דא עקא שבמאמרי כתוב להיפך. זה מה שכתבתי במאמר ב"צריך עיון" (ההדגשות אינן במקור):
המשמעות העיקרית של קריאת התנ"ך לפי פשוטו שעליה אדבר במאמר היא קריאה ראשונית של התנ"ך בצורתו, ללא תיווך של מפרשים, וניסיון להבין את הטקסט מתוך עצמו. באמרי "קריאה ראשונית", אני מכוון לשלול דעה נפוצה שלימוד פשוטו של מקרא מחייב התעלמות ממדרשי חז"ל ומאוצר הפרשנות הרחב של רבותינו הראשונים והאחרונים. קריאה זו ניגשת אל דברי התורה באופן בלתי אמצעי, מנסה להבין אותם כצורתם, ומתוך כך פונה לעיין במדרשים ובמפרשי המקרא. גישה זו אינה מבטלת את חשיבותם של המפרשים, אך סבורה שיש לגשת בראשונה אל הטקסט עצמו ולקרוא בו כדרך בני אדם, ורק מתוך כך לעבור אל המפרשים, הקדמונים והמאוחרים, זאת בשונה מקריאה מתווכת הפונה מלכתחילה אל הפרשנות – גישה שאינה קוראת את פסוקי ופרשיות התורה באופן עצמאי, אלא מתמקדת במדרשי חז"ל עליהם.



הרב חנוך היקר, דע לך שחשבתי הרבה מאד לפני שהבאתי את הציטוטים, דוקא משום שחשדתי שאני מוציא את הדברים מהקשרם. וכמה שחשבתי, וכמה שניסיתי לדון את המאמר לכף זכות, לבסוף היה נראה לי לפי שכלי הקט, שאני מציג את דעתך בצורה נכונה. ...

...אתה מסכים איתי, שהחומר שאתם מפרסמים (למשל בחוברות פשטות המתחדשים) ...


א. כבר הראיתי שהוצאת משפט מהקשרו באמצעות ניתוקו מהקטע כולו, וכשהמשפט עומד לבדו הוא מובן באופן הפוך מאשר כשהוא בתוך הקטע השלם. אין טעם בהמשך הדיון.

ב. אין לי קשר לחוברת פשטות המתחדשים, מלבד שחלק מהעורכים הם ידידים שלי ואני מעריך את פועלם באופן כללי. למען האמת, עדיין לא הספקתי לקרוא את שתי החוברות שיצאו עד עתה, כך שאין לי דעה לגבי המאמרים הספציפיים שפורסמו שם.

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:52 pm

יותם כתב:ושוב אתה חוזר על ההגדרה שהפשט הוא תשתית לדרש, בעוד אני הדגשתי בכל מאודי שהפשט הוא צד חשוב לכשעצמו של המציאות. כמובן שלא ניתן להבין דרש היטב ללא הפשט, אבל בתמונת המציאות השלמה שניהם חשובים. הדגשתי במאמר את החשיבות ללמוד שוב את הפשט גם אחרי שהבנו את העומק, כי זה צד אמיתי ולא רק הכנה.

שוב, אכן יש להעמיק ברבדים הנוספים של התורה, אבל הפשט הוא לא הקדמה אלא חלק חשוב לכשעצמו.

איני יודע מאיפה חילצת את ההנחה שמבטלים את הפשט בפני הדרש. בשלב הראשון צריך להבין את הפשט לכשעצמו, ואז להבין (על בסיס זה) את הדרש. הצורה השלמה היא להבין את השילוב המלא ביניהם, אבל אם לא זכינו לזה אין זו סיבה לבטל את הפשט. לא כתבתי דבר הדומה לזה ולא כך ראינו אצל רבותינו הראשונים.


אתה תיארת את המפגש המשפחתי החמוד והטעון. ואתה הבהרת בצורה יפה מאד, שיש גישה פשוטה שהיא חשובה, ושהיא התשתית להבין את העומק. וכך הסברת את היחס בין הפשט להדרש. עכשיו אני שואל אותך, אכן נכון שהפשט הוא הכרחי, ואכן נכון שאם אי אפשר להבין את הדרש, שלפחות נבין את הדרש, אבל מה יותר חשוב בסופו של דבר, הפשט או הדרש, או במילים אחרות, אם אני באמת רוצה להבין את משפחת קליין, במה אני אמור להשקיע יותר כוח, בכדי להבין את הפרטים השטחיים כמה שיותר, או להבין את העומק כמה שיותר?

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:54 pm

אדם קדמאה כתב:מה זה שונה מהחידוש של הגרי"ז שהדין של זקיפת הו' במגילה הוא רק לדין כתבי הקודש אבל למגילה לצאת בה ידי חובה אין צריך
נכון שזה דרבנן, אבל הרי להיפך, בדינים דאורייתא יותר מתאים שיהיו כמה דינים שכ"א נלמד ממק"א וגדריהם שונים, ובדרבנן הרי סתמו שצריך למימתחיה.


הר' לענין טוען שאי אפשר שני הפכים בנושא אחד. האם תואיל להסביר איך זה קשור לצורת הו'?

תוכן
הודעות: 4902
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 2:57 pm

ח. רוזנברג כתב:א. כבר הראיתי שהוצאת משפט מהקשרו באמצעות ניתוקו מהקטע כולו, וכשהמשפט עומד לבדו הוא מובן באופן הפוך מאשר כשהוא בתוך הקטע השלם. אין טעם בהמשך הדיון.


אתה לא חייב להשיב לדברי. אבל אני מכחיש בתוקף שהוצאתי דבריך מהקשרם. זה שאתה אומר, שאפשר להמשיך אחרי הקריאה הראשונית בדברי חז"ל אינו מצדיק הקריאה הראשונית ללא דברי חז"ל.

יותם
הודעות: 201
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ב' דצמבר 03, 2018 3:00 pm

תוכן כתב:
יותם כתב:ושוב אתה חוזר על ההגדרה שהפשט הוא תשתית לדרש, בעוד אני הדגשתי בכל מאודי שהפשט הוא צד חשוב לכשעצמו של המציאות. כמובן שלא ניתן להבין דרש היטב ללא הפשט, אבל בתמונת המציאות השלמה שניהם חשובים. הדגשתי במאמר את החשיבות ללמוד שוב את הפשט גם אחרי שהבנו את העומק, כי זה צד אמיתי ולא רק הכנה.

שוב, אכן יש להעמיק ברבדים הנוספים של התורה, אבל הפשט הוא לא הקדמה אלא חלק חשוב לכשעצמו.

איני יודע מאיפה חילצת את ההנחה שמבטלים את הפשט בפני הדרש. בשלב הראשון צריך להבין את הפשט לכשעצמו, ואז להבין (על בסיס זה) את הדרש. הצורה השלמה היא להבין את השילוב המלא ביניהם, אבל אם לא זכינו לזה אין זו סיבה לבטל את הפשט. לא כתבתי דבר הדומה לזה ולא כך ראינו אצל רבותינו הראשונים.


אתה תיארת את המפגש המשפחתי החמוד והטעון. ואתה הבהרת בצורה יפה מאד, שיש גישה פשוטה שהיא חשובה, ושהיא התשתית להבין את העומק. וכך הסברת את היחס בין הפשט להדרש. עכשיו אני שואל אותך, אכן נכון שהפשט הוא הכרחי, ואכן נכון שאם אי אפשר להבין את הדרש, שלפחות נבין את הדרש, אבל מה יותר חשוב בסופו של דבר, הפשט או הדרש, או במילים אחרות, אם אני באמת רוצה להבין את משפחת קליין, במה אני אמור להשקיע יותר כוח, בכדי להבין את הפרטים השטחיים כמה שיותר, או להבין את העומק כמה שיותר?

יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 3:05 pm

גם אני מתפלא מאד על טענתו של הרב לענין.

הפירוש של הגר"ל מינצברג הוא פירוש בריסקערי סטנדרטי. זה שהוא הוסיף את המילים פשוטו של מקרא לא מוריד (אפשר לדון אם הוא מעלה כמו שכנראה הוא סבר). מי שאוהב את השיטה ימצא חן בעיניו. אבל אם זה כל מה שיש לטעון כנגד שיטתו של הגר"ל מינצברג אז באמת לא מובן מה רוצים ממנו ומהשיטה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 3:14 pm

תוכן כתב:3. איך אפשר לגשר על פער של אלפי שנים בין זמן כתיבת התורה לימינו, ללא קריאת הפרשנות הקודמת שמגשרת על הפער הזה. הרי חז"ל היו קרובים יותר לזמן המקרא מאשר לזמנינו, אז למה הם לא הכתובת הראשונה בכדי לבאר כל סתום וחתום?



בעיני זה טיעון מגוחך. מצד הטבע והשכל סביר להניח שאין אנו מבינים את דרך החשיבה של חז"ל באותה מידה שאין אנו מבינים את דרך החשיבה של אברהם יצחק ויעקב. אבל אנו לומדים תורה כי זו המצווה הקיים לעד ויודע הכל נתן לנו ללמוד אותה.
מסקנה צודקת היא מזה שאין טעם לנסות לברר מה "באמת" חשב יעקב אבינו כשאמר משהו אם "באמת" פירושו כמו בירור בבית דין על העובדות. אבל כיוון שאף אחד מהמתווכחים כאן לא טען שצריך ללמוד פשוטו של מקרא כי זה שיטת בירור יותר נכונה, אלא על כולם מוסכם שלומדים רק לפי הדרכים שציוונו הבורא ולדעתם כך נצטווינו ללמוד תורה אין שום טעם בטענה הזו.

שייף נפיק
הודעות: 2239
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' דצמבר 03, 2018 3:22 pm

תוכן כתב:לא רציתי לדון ברל"מ בכלל, כי הוא לא העיקר פה. הסיבה שנדרשתי לרל"מ באופן אישי, הוא משום שמישהו כתב לפני שבית מדרש זה מרבה חיילים לתורה ולתעודה, ועל כן אמרתי שלא כך הם הדברים. עוד דבר, אין רצוני בכלל לגנות את רל"מ בשום צורה שהיא, הכרתי אותו מרחוק מאד, ואף פעם לא חשבתי משהו שלילי עליו. הנקודה היא אחרת לחלוטין. הרצון של חברי פשוטו של מקרא להאדירו ולרוממו מעבר למעלתו האמתית, בכדי לתת הכשר לגישתם, זה מה שגרם לי לנסות לשים את הדברים בפרופורציה.

אשתדל לחזור על הדברים שוב, עם הרגישות הראויה. כל מה שאני כותב אין בו משום לגנות אותו כי הוא זה, אלא אני טוען שהוא אינו מתאים לדפוס או לדוגמא הקלאסית של גדול בישראל. זה שהוא אהב את החיים, זה בסדר גמור, הלוואי על כל אחד מאחינו שיאהב ויהנה מהחיים כמוהו. אין בזה שום רע! אבל אהבת החיים לא זה מה שעושה אדם לאדם גדול!! מה שעושה אדם לאדם גדול, זה יראת ה' יוקדת, ואהבת ה' שופעת, מסירות נפש על קיום ודקדוק המצוות, התמדה על אנושית, גמילות חסדים הרבה הרבה מעבר לצורה הרגילה, פרישות גמורה מהבלי עולם הזה, וכיוצא בזה.

עכשיו, אולי רל"מ היה כזה, אני באמת לא יודע. מה שאני כן יודע, זה מה שהחסידים שלו כותבים עליו. ואחרי המחילה רבה, זה שהוא היה אדם נורמלי, במובן הכי חיובי של המילה, זה שהתפילה שלו נאמרה בנחת ובנעימות, והלוואי עלי תפילות כאלו, זה שהוא אהב להיות יהודי, נפלא ביותר! זה שהוא ידע להנות מהחיים, זה עושה אותו לאדם בריא בנפשו, אדם חביב, וכיוצא. זה לא הופך אותו לאדם מורם מעם. התיאורים שחסידיו כותבים עליו, זה לא התיאורים שנכתבו על שום אחד מהגדולים מהדור שהכרנו. לא על ר' עובדיה יוסף, ולא על ר' שך, ולא על ר' אלישיב, ולא על הסטייפלר, ועוד ועוד, זכר כל הצדיקים והקדושים לברכה.

אבל אני באמת לא רוצה לדון ברל"מ, הוא לא הנושא בשום אופן. אבל אני כן רוצה לעצור את השימוש בשם שלו כדי למנף שיטה שהיא שנויה מאד במחלוקת.

ובכל מקרה, זה לא מעיקרי הדת. אין ברצוני כלל לזלזל באדם שיקר מאד לאנשים אחרים. אין רצוני להכאיב לאף אחד. את האמת כמו שאני רואה אותה, אני אומר, אבל דיון זה הוא לא מהדברים שצריך לחזור עליהם ק"א פעמים. בל"נ יותר לא אדרש לסוגיא זו, אלא אם יש הכרח גמור.

אין עניני לדון בשיטת מו"ר הגר"ל הכ"מ, אבל אני כן רוצה להתייחס למה שנאמר כאן. בלי קשר לרב התוכן שליט"א שהוא נראה איש יקר רוח ות"ח. (זכיתי לפוגשו לא מזמן)
מציגים אותו כנורמלי כנהנתן וכו'. לפני שמדברים עליו ראוי להדגיש, שאי אפשר ללמוד מניקים עלומים מי היה הרב. ואם ניק אחד או שתיים או עשר כתבו שהם התחברו לזה שהוא נורמלי ונהנתן שיבושם להם. זה לא אומר שזה הוא.
כבר בהלוויתו הזכירו שהוא השאיר צוואה, שמה ''בן מלך - חכמה ומוסר'' מי שרוצה לדעת את הגרל"מ ואת שיגו ושיחו ראוי שיעיין שם, שם כתובים עקרי השקפתו הנהגתו ומחשבתו בלא כל קשר לפשוטו של מקרא, ורק אחר כך יתחיל לדבר על דמותו.
כמו כן המאמר הפרידה (או יותר נכון - הביקורת) של א. ס. שפורסם כאן עם ציטוטים מוחמדיים כלל לא היה במקומו, איך אפשר לדון על אדם שלא הכיר?
הגר"ל היה אדם גדול, נעלה, שקוע בתורה וירא"ש בכל רמ"ח ושס"ה, העמיד תלמידים לאלפים, מחדש חידו"ת בכל תחומי התורה (מה שיצא ממנו הוא מקצת כידוע)
ובעל מידות נפלא ועצום. (אשתו ספרה שלא זוכרת אותו כמעט שכעס!! וכל מי שמכיר קצת יודע איך שהוא לא דיבר על המציקים לו, ורק לימד בזכותם, מי שיודע יותר הרי הדברים מבהילים ונוראים. כמעט לית דין בר נש בכל הענינים האלו)
ולו דומיה תהילה לא אאריך עוד בדברים שמי שזכה להכיר ראה.
ודי לציין איך שת"ח גדולים שחלקם בני גילו נהפכו לתלמידיו, כמו הרב גולדווסר, הרב פלאי, ומי שיודע על ההערכה הגדולה של הגרב"ד פוברסקי שקרא באופן קבוע את תורתו ולדבריו הושפע ממנה מאוד זה רק מראה את ההערכה לה הוא זכה מת"ח שכן הכירו בגדלותו.
אכן, היתהה לו הסתכלות וורודה מאוד על החיים, שנבעה מתוך הכרת חסדי ה', ושימת דגש על עשה טוב אבל מכאן ועד נהנתנות הדרך רחוקה, זה שביתו בשנותיו האחרונות היה בית חדש ויפה (שאולי אין למתנגדים לו - בבחינת תומת ישרים תנחם ואכמ"ל) לא עושה אותו לנהנתן.
בתור אחד שזכה ללמוד ממנו כשמונה שנים אני מרשה לעצמי להגיב במחאה על דברים שנאמרו כאן. זה שלר' לייב לא היה עיתון, ולא סופרו עליו מופתים, וקהל תלמידיו הוא צנוע ולא מוביל בציבור החרדי לא מוריד מגדלותו. יתכן - ומסתמא - שהוא לא הרב שך ולא הרב עובדיה, אבל דור דור ודורשיו, ובדורינו אנו הוא אדם גדול מגדולי דורו ללא ספק. עממיותו וענותנותו (היו רבים שהוא לא הסכים שיקראו לו יותר מ'ליבל' או ר' לייבל, הפכה אותו לשווה בין שווים, בזמן שהיה מרומם ונעלה, דבוק בבוראו ובתורתו. וכמאמר רבינו החזון איש ''אבל באמת הוא מלאך הדר בין בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה''
בברכה מרובה.
נערך לאחרונה על ידי שייף נפיק ב ב' דצמבר 03, 2018 3:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 3:25 pm

הרב תוכן.
מה שכתבת כאן לענ"ד הוא ממש חטא ועוון. על סתם אברך שנפטר ואומרים עליו שבחים לא יהין מישהו לבא ולכתוב דעו לכם שאינו ראוי למה שאומרים עליו ק"ו לאדם שרבים הם תלמידיו שקיבלו ממנו הרבה תורה וחושבים אותו לגברא רבא עד מאד ואין סיבה לך ולאחרים לחשוב שאינו כן ואתה אפילו כותב שאינך יודע ובאותו דיבור הולך ומגנהו.

אילו היית כותב איני מדבר על הגר"ל מינצברג אבל מפריע לי שתלמידיו משבחים אותו במעלה פלונית ולדעתי אינו מעלה אלא חיסרון. אז היו הדברים בתחום הסביר. אבל האופן שאתה כתבת הוא ממש כמתלהלה יורה זיקים, ואע"פ שאין לשה"ר על המתים אבל אסור לעשות כן בפרט בת"ח כמבואר בח"ח.

אני נמנע מלהעתיק וגם למחוק כי אני חושב שאתה צריך לעשות את זה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים