פורום אוצר החכמה

יוסף – בן הזקונים החביב והיקר לאביו, ששהה בצלו והרבה מקנתו בששה סדרים, מקנאים בו אחיו וישנאוהו, וישטמוהו בעלי חיצים, אמרו לכו ונהרגהו ונשליכהו תחת אחד השיחים. לבסוף, הוא מושלך לבור מלא נחשים ועקרבים, מופשט מכתונת הפסים המיוחדת, ומשם הוא נלקח להימכר לאנשים נכרים ערלים בעבור נעלים.

גולה אחר גולה הוא מתגלגל בין ארחות עוברי דרך, עד שהוא מגיע למצרים ערות הארץ, וגם שם לא שפרה עליו נחלתו, והנהו מוטל בפני נסיון קשה שעמד בו בגבורה עילאית, ובעלילות רשע הוא מושלך לבית האסורים. רחוק מאביו, מנותק מתורתו, וכו' וכו'.

ואחרי כל הסבל הזה, יוסף אינו יכול להתאפק, לא מלנקום ולנטור כדבעי באחיו שהתנכרו לו והרעו לו, לא מלבוא עמם חשבון ארוך על עשרים ושנים שנה, אלא מלגלות להם אהבה וחבה, נשיקות ודמעות.

לית דין בר נש!!

רחמנא אידכר לן קיימיה דיוסף צדיקא.

m.wikisource.org/wiki/ביאור:מ"ג_בראשית_מה_א

עיין במפרשים ובראשם רש"י.

ובאמת מעניין למה לא פירשו כפשטות הפסוק וכדברי מר.

נוטר הכרמים כתב:יוסף – בן הזקונים החביב והיקר לאביו, ששהה בצלו והרבה מקנתו בששה סדרים, מקנאים בו אחיו וישנאוהו, וישטמוהו בעלי חיצים, אמרו לכו ונהרגהו ונשליכהו תחת אחד השיחים. לבסוף, הוא מושלך לבור מלא נחשים ועקרבים, מופשט מכתונת הפסים המיוחדת, ומשם הוא נלקח להימכר לאנשים נכרים ערלים בעבור נעלים.

גולה אחר גולה הוא מתגלגל בין ארחות עוברי דרך, עד שהוא מגיע למצרים ערות הארץ, וגם שם לא שפרה עליו נחלתו, והנהו מוטל בפני נסיון קשה שעמד בו בגבורה עילאית, ובעלילות רשע הוא מושלך לבית האסורים. רחוק מאביו, מנותק מתורתו, וכו' וכו'.

ואחרי כל הסבל הזה, יוסף אינו יכול להתאפק, לא מלנקום ולנטור כדבעי באחיו שהתנכרו לו והרעו לו, לא מלבוא עמם חשבון ארוך על עשרים ושנים שנה, אלא מלגלות להם אהבה וחבה, נשיקות ודמעות.

לית דין בר נש!!

רחמנא אידכר לן קיימיה דיוסף צדיקא.

גאנץ גוט אבל צ"ע מפה.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=31002#p327087

הרי לא עולה על דעת אף בר דעת שלא נוכל ללמוד שום לקח לעצמנו מפרשיות התורה, ואין ספק שזה נכתב לדורות בשבילנו. כמה מרבותינו התבטאו שספר בראשית זה ה'ספר מוסר' הטוב ביותר.

אלא מאי? הבעיה היא כאשר הניסוח הוא 'בגובה העינים' ושופטים את האבות הק' או מסבירים אותם שהם 'התגברו' וכו'.

לא נראה לי שהמוסר השכל כאן בטווח הביקורת הזאת. מה כתבתי, שהוא לא נהג כפי שאנחנו היינו נוהגים, ו'לית דין בר נש'.

הלא כן?

לא הבנתי מה בא כת"ר להשמיענו מעבר לפשט הפשוט.

דרומי כתב:לא הבנתי מה בא כת"ר להשמיענו מעבר לפשט הפשוט.

זה הפשט הפשוט? מצוין. הבעתי את התפעלותי. בעניותי קורה לי לפעמים שאיני חווה מספיק את הפרשיות, ואצלי זה חידוש.

כוונתי היתה שאיני מבין מה יש כאן לחלוק ולהקשות. הרי הדברים ברורים ומאירים.

ויש להוסיף עוד שבתורת הסוד מובא ש'ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף עם אחיו' רומז ליחוד של שמיני עצרת, שאז הקב"ה 'סוגר את השערים' וישראל ומלכא בלחודוהי. והיינו, שרגע זה שבו יוסף מתגלה לאחיו הוא הוא הסמל לאחדות ואהבה הגדולים ביותר.

נוטר הכרמים כתב:הרי לא עולה על דעת אף בר דעת שלא נוכל ללמוד שום לקח לעצמנו מפרשיות התורה, ואין ספק שזה נכתב לדורות בשבילנו. כמה מרבותינו התבטאו שספר בראשית זה ה'ספר מוסר' הטוב ביותר.

אלא מאי? הבעיה היא כאשר הניסוח הוא 'בגובה העינים' ושופטים את האבות הק' או מסבירים אותם שהם 'התגברו' וכו'.

לא נראה לי שהמוסר השכל כאן בטווח הביקורת הזאת. מה כתבתי, שהוא לא נהג כפי שאנחנו היינו נוהגים, ו'לית דין בר נש'.

הלא כן?

בהשמע זאת הרב מבריסק זצ"ל (על הרגשות של יעקב אבינו) אמר "מען נעמט יעקב אבינו און מ'מעכט עהם אזוי ווי זיך, און נאך דעם זאגט מען אזעלכע זאכען".

לא כתבת על הרגשות של יוסף הצדיק?

ראוי להבין כוונת הבריסקער רב בזה, אבל פשוט שהמפרשים, ראשונים ואחרונים, לא הלכו בשיטתו.

צר לי לקרר את האמבטי'.
ממש לא מוכרח שיהיה כאן חידוש גדול.
גם אדם מן השורה בן זמננו להבדיל אא''ה, שעקב סכסוך הורחק מהמשפחה ועבר גלגול אחרי גלגול, ופוגש את בני משפחתו אחרי 22 שנים של בדידות נוראית, ושומע אותם מצטערים צער גדול על מעשיהם, לא מופרך כלל שיפרוץ בבכי של געגועים ואהבה עזה למשפחתו.

יש להוסיף שלבנימין לא היתה כל טינה ליוסף מעולם, וממילא אפשר עוד לומר שאגב בנימין בכה גם ביחס לכולם...

אך המסתבר והפשוט הוא שאכן היתה כאן גדלות נפש וכמו שכתב הנוטר.

ידידיה כתב:עיין במפרשים ובראשם רש"י.
ובאמת מעניין למה לא פירשו כפשטות הפסוק וכדברי מר.

.

גם במהר"ל התמיה על פירש"י.