עקביה כתב:
ואני הקטן אשאל על אותה דרך, כמה נשים היו לגר"א? ככל הידוע לי אחת בלבד. וכמה נשים היו לרב קוק? אחת בלבד (כלומר, כל אחת בחייה), וכך גם לאבא שלי. וכמה נשים היו לדוד המלך? שמונה עשרה!
לשם מה אדם אחד, שהוא צדיק וחסיד וקדוש, זקוק לשמונה עשרה נשים? אין לי מושג. אבל דבר אחד אני למד מכאן, מדובר באנשים שתפסו את החיים באופן אחר לגמרי ממה שאנו תופסים אותם.
תוכן כתב:ולבסוף הערה כללית, בהקדמת הרב ישראל הלפרין למאמרו של הרב פרידנברג, הוא מאריך בהבאת מקורות אם יש חיוב להשתדל לקיום הנס. לטעמי, זה הוסיף עומק לכל המאמר. אני חושב שאם העורכים יקפידו שגם כל שאר הכותבים יביאו את הפירושים שקדמו להם, ורק אח"כ יציעו את מה שיש להם לחדש, זה ישפר את המאמרים מאד.
הורודנאי כתב:עקביה כתב:
ואני הקטן אשאל על אותה דרך, כמה נשים היו לגר"א? ככל הידוע לי אחת בלבד. וכמה נשים היו לרב קוק? אחת בלבד (כלומר, כל אחת בחייה), וכך גם לאבא שלי. וכמה נשים היו לדוד המלך? שמונה עשרה!
לשם מה אדם אחד, שהוא צדיק וחסיד וקדוש, זקוק לשמונה עשרה נשים? אין לי מושג. אבל דבר אחד אני למד מכאן, מדובר באנשים שתפסו את החיים באופן אחר לגמרי ממה שאנו תופסים אותם.
סנהדרין קז ע"א "אמר רב יהודה שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה ממנו הלכה אבר קטן יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע"
יושב ירושלים כתב:עושה חיל כתב:[רק אם יורשה לי, הרב רפאל ספייער כתב מאמר מרתק. ובסופו אף חידוש עצום - ההשוואה בין פרשת יהודה לספר רות. לאחר לימוד דבריו, הדברים זועקים, ולא ראינו מי שהזכיר זאת.]זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפח עמוד ב
תרין נשין הוו דמנייהו אתבני זרעא דיהודה ואתו מנייהו דוד מלכא ושלמה מלכא ומלכא משיחא, ואלין תרין נשין דא כגוונא דדא, תמר ורות דמיתו בעלייהו בקדמיתא ואינון אשתדלו לעובדא דא, תמר אשתדלת לגבי חמוה דאיהו קריב יתיר לבנוי דמיתו מאי טעמא איהי אשתדלת לגביה דכתיב כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה, ובגין דא אשתדלת בעובדא דא לגבי חמוה, רות מית בעלה ולבתר אשתדלת בעובדא דא לגביה דבעז דכתיב (רות ג') ותגל מרגלותיו ותשכב ואשתדלת בהדיה ולבתר אולידת ליה לעובד,
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את עקביה. לדוד המלך יש שמונה עשרה נשים כי מלכות ישראל צריכה להתחבר בשמונה עשרה בחינות עם העולם הזה (אני לא יודע להסביר את זה אני רק נותן דוגמה) וכל החיים שלנו בכל הדורות תלויים (גם) בעניין הזה.
תוכן כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את עקביה. לדוד המלך יש שמונה עשרה נשים כי מלכות ישראל צריכה להתחבר בשמונה עשרה בחינות עם העולם הזה (אני לא יודע להסביר את זה אני רק נותן דוגמה) וכל החיים שלנו בכל הדורות תלויים (גם) בעניין הזה.
לדוד המלך שש נשים.
אוצר החכמה כתב:יושב ירושלים כתב:עושה חיל כתב:[רק אם יורשה לי, הרב רפאל ספייער כתב מאמר מרתק. ובסופו אף חידוש עצום - ההשוואה בין פרשת יהודה לספר רות. לאחר לימוד דבריו, הדברים זועקים, ולא ראינו מי שהזכיר זאת.]זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפח עמוד ב
תרין נשין הוו דמנייהו אתבני זרעא דיהודה ואתו מנייהו דוד מלכא ושלמה מלכא ומלכא משיחא, ואלין תרין נשין דא כגוונא דדא, תמר ורות דמיתו בעלייהו בקדמיתא ואינון אשתדלו לעובדא דא, תמר אשתדלת לגבי חמוה דאיהו קריב יתיר לבנוי דמיתו מאי טעמא איהי אשתדלת לגביה דכתיב כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה, ובגין דא אשתדלת בעובדא דא לגבי חמוה, רות מית בעלה ולבתר אשתדלת בעובדא דא לגביה דבעז דכתיב (רות ג') ותגל מרגלותיו ותשכב ואשתדלת בהדיה ולבתר אולידת ליה לעובד,
ישר כח. (והרב ספייער צרך לשמוח שכוון לדברי הזוה"ק).
וזה מאיר באמת את עניין תמר. שהרי במגילת רות מוצגת רות כצדקת שמעשיה טובים ובצדקתה הביאה את דוד המלך לעולם. ואחר דברי הזהר אנחנו מבינים שאע"פ שהתורה קיצרה (יחסית למגילה) בעניין תמר צדקתה ומטרותיה שווים.
ר ספייער כתב:[ג. ר' משה, עדיין ממתין אני שתציין, אם תוכל, את מקום דברי רמח"ל שהזכרת בעמ' 1. הדבר חשוב לי. בתודה].
מקדש מלך כתב:נראה שכוונתו להסביר שהרבה את נשיו מרוב יראת חטאו, כדי להשביע את יצרו שלא יבוא חלילה לידי הרהור עבירה. אלא שנתעלמה ממנו הלכה וכו'.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את עקביה. לדוד המלך יש שמונה עשרה נשים כי מלכות ישראל צריכה להתחבר בשמונה עשרה בחינות עם העולם הזה (אני לא יודע להסביר את זה אני רק נותן דוגמה) וכל החיים שלנו בכל הדורות תלויים (גם) בעניין הזה.
ר ספייער כתב:יישר כח.
והוא ממדרש המובא בילקוט בפרשת השבוע:
"ויך את המצרי ויטמנהו בחול. בשעה שהרגו לא היה שם מצרי אלא ישראל ואין חול אלא ישראל מה החול הזה מטלטלו ממקום למקום ואין קולו הולך כך ישראל אין ראוי להן להיות בעלי לשון הרע, אילולי אלו רשעים לא יצא הדבר לעולם, ומי היו דתן ואבירם ולמה כל מה שאתה יכול לתלות ברשעים תלה הם שאמרו הדבר הזה והן שהותירו את המן והן שאמרו נתנה ראש והן שנחלקו עם קרח".
מקדש מלך כתב:דבר ראשון ברצוני להדגיש שהסברתי רק את כוונתו של הרב ההורדונאי, ולא הבעתי את דעתי האישית.
לעניין דעתי האישית, אין ספק שמדובר בהסבר שאיננו מספק כלל וכלל. אבל הסבר גרוע לא הייתי קורא לזה, משום שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבעצם זו בדיוק משמעותה של הגמרא (מבלי שעיינתי בה כעת), בהנחה שריבוי נשים כולל בתוכו את אותה משמעות.
לגבי הויכוח שבינך להרב אוצר החכמה. אין ספק שכל תנועה מתנועותיו של דוד המלך היתה כרוכה בסודות נעלים שלמעלה מהשגתינו. וזו בדיוק כוונת הרב אוצר החכמה שאין צורך לחפש בהן טעם.
ואמנם הרב אוצר החכמה הביע פעם בדיון ביני לבינו דווקא את הדעה, שעל אף שכל מעשיו של יעקב בצאנו היו סודות נעלים, עם כל זה יש למצוא בהם גם ביאור על דרך הפשט. אך בנידון דידן הקישור בין הסוד לפשט הינו ברור. ריבוי נשים הוא סמל למעמד ומלוכה. והרי כל ענינו של המלך הינו המלכות. הרי ברור שהוא גר בארמון מפואר ואילו הגר"א לא. היו לו משרתים עוטי הדר, סעודות מפוארות, ולגר"א לא. אז היו לו גם שמונה עשרה נשים, ולגר"א לא. וכשם שמובן מאליו שמלכותו ארמונו ואוצרותיו של המלך דוד היו 'יסוד כסא מלכות ה' בעולם' (וכאן לשם שינוי אין על כך ויכוח...), הוא הדין לשמונה עשרה נשיו.
דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
הרב אוצר החכמה
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
הרב אוצר החכמה
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
הרב אוצר החכמה
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
אוצר החכמה כתב:דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
הרב אוצר החכמה
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
אני ממש משתומם על הדברים האלה.
אין תיקונים בעשיית איסורים. לכן כשהשאלה היא איך הם עשו איסור אי אפשר להשיב כי היה בזה תיקונים (אא"כ היה בנבואה כאליהו בהר הכרמל). אבל כששואלים למה דוד המלך נשא שמונה עשרה נשים או למה לא היה פרוש כמו הגראי"ל שטיינמן זו תשובה נכונה וההבדל ברור כשמש.
עושה חיל כתב:דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
כל מילה בסלע.
הלא דבר זה ברור - שהתורה נדרשת בפרד"ס. ואין הכוונה שהפשט זה המילות והפיסוק והדרש זה ההבנה... וכמו שלסוד יש תשובות נוספות שאין בדרש כמו"כ לפשט יש תשובות משלו.
ארי שבחבורה כתב:אוצר החכמה כתב:דורשי יחודך כתב:(לדעתי דין ודברים זה האחרון שבין יותם לאוצר החכמה מסכם יפה את תמצית הויכוח שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים באשכול זה ואחרים.)
הרב אוצר החכמה
לא זכיתי לרדת לסוף דעתכם.
הרמב"ן שואל איך יתכן ששמעון ולוי הרגו עיר שלם של אנשים חפים מפשע. מה הקושיא, וכי לא ידע הרמב"ן איזה תיקונים נפלאים תיקן בזה? וכי משום שאצל שהרמב"ן לא הולכים ורוצחים עיר שלם, שייך להקשות על שמעון ולוי שגבהו פי מליון מקומתו?
האם אם אין זה מצוי שהראשונים שואלים מסברא המובנת לכל אחד, מה פשר מעשה זה או אחר? מדוע לא כתבו שהם פעלו לתקן בחינות? אכן המקובלים תירצו כך, אבל האם זה שולל את דרך הפשטנים?
אני ממש משתומם על הדברים האלה.
אין תיקונים בעשיית איסורים. לכן כשהשאלה היא איך הם עשו איסור אי אפשר להשיב כי היה בזה תיקונים (אא"כ היה בנבואה כאליהו בהר הכרמל). אבל כששואלים למה דוד המלך נשא שמונה עשרה נשים או למה לא היה פרוש כמו הגראי"ל שטיינמן זו תשובה נכונה וההבדל ברור כשמש.
לא כל השאלות והתמיהות הן על איסורים.
לדוגמא, הרמב"ן וראשונים נוספים תמהים על הנשיקה שנשק יעקב לרחל ומיישבים באופנים שונים (שהיא היתה קטנה או שזו לא היתה נשיקה בפה). דוגמא נוספת באותו ענין הם דברי יעקב ללבן "הבה את אשתי ואבואה אליה", וברש"י שם: והלא קל שבקלים אינו אומר כן וכו'.
עקביה כתב:יש להזכיר את גישת האברבנאל, הן למספר נשיו של דוד והן למעשה בת-שבע, שאינה מקובלת כלל במחוזותינו.
אוצר החכמה כתב:עקביה כתב:יש להזכיר את גישת האברבנאל, הן למספר נשיו של דוד והן למעשה בת-שבע, שאינה מקובלת כלל במחוזותינו.
אני לא מכיר. אבל מעשה בת שבע הוא עניין אחר מהדיון כאן. וכמבואר בחז"ל לא היה ראוי דוד לאותו מעשה וכולי.
אוצר החכמה כתב:
אני מתאר לעצמי שאתם יכולים לשאול באותו אופן.
האם אתה יכול לדמיין את החזון איש מנשק את קרובתו אבל שלא בפה?
האם אתה יכול לדמיין את הויואל משה אומר הבה את אשתי ואבואה אליה אפילו כשכוונתו לקיים פ"ו?
ארי שבחבורה כתב:אוצר החכמה כתב:
אני מתאר לעצמי שאתם יכולים לשאול באותו אופן.
האם אתה יכול לדמיין את החזון איש מנשק את קרובתו אבל שלא בפה?
האם אתה יכול לדמיין את הויואל משה אומר הבה את אשתי ואבואה אליה אפילו כשכוונתו לקיים פ"ו?
לא, אלא ודאי שיעקב התכוון לתקן בזה תיקונים נפלאים. באמת לא מובן מה בכלל הפריע לחז"ל ולראשונים.
בן מיכאל כתב:אוצר החכמה כתב:עקביה כתב:יש להזכיר את גישת האברבנאל, הן למספר נשיו של דוד והן למעשה בת-שבע, שאינה מקובלת כלל במחוזותינו.
אני לא מכיר. אבל מעשה בת שבע הוא עניין אחר מהדיון כאן. וכמבואר בחז"ל לא היה ראוי דוד לאותו מעשה וכולי.
למשל אברבנאל מל"א א והנה נכתב כאן ענין אבישג השונמית לשלשה סבות. האחת כדי להודיע שדוד היה זקן וחלש מאד ונתקרר דמו כ"כ שעם היות שיכסוהו בבגדים לא היה מתחמם, עד שהוצרכו עבדיו לבקש נערה שתשכב בחיקו לחממו, ועם היות המלך דוד בטבעו אוהב הנשים ונרדף אחר המשגל, הנה היה כבר בחסרון הכחות כל כך שלא ידעה ולא קרב אליה לשכב עמה, ועם כל זה המורה על חולשתו וחסרון כחות וכו'.
ולא משנה שהאברבנאל לא מקבל גם את הדרש של לא היה דוד...
ישא ברכה כתב:למרות שאני אישית מחבב מאד את לימוד הפשט, לפעמים באמת הוא קשה להשגה, בלי להוריד את ערך הרעיונות שבו. בעיני לא מופקע לומר שיתכן חלקים בתורה שהביאור בהם נודע רק ע"י ידיעת רובדים נוספים שאינם גלויים בפשט.
לדוגמא ראו
רמב"ן בראשית פרק כו
(כ) ויקרא שם הבאר עשק - יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים, כמו שאמר (ירמיה יז יג) מקור מים חיים את ה'. וקרא הראשון עשק, ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שמה שטנה, שם קשה מן הראשון, והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד ו) ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם, וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה. והשלישי קרא רחובות, הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה, והאל ירחיב את גבולנו, כמו שנאמר (דברים יט ח) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר וגו' שהוא לעתיד. וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה, ופרינו בארץ, שכל העמים יעבדוהו שכם אחד:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים