מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי יותם » ד' ינואר 02, 2019 2:32 pm

הרואה כתב:ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
איך מסבירים את זה בפשט?

מה הבעיה? הסירו תכשיטיהם כאבלות לאחר החטא. (עיין רשב"ם ורמב"ן למשל.)
נערך לאחרונה על ידי יותם ב ד' ינואר 02, 2019 2:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי יותם » ד' ינואר 02, 2019 2:35 pm

אוהב תוכחה כתב:אולי אענה את חלקי בדיון המרתק והחשוב הזה.
לפענ"ד, אם נקח את פרשת יהודה ותמר לדוגמא, זו פרשה שברובד הגלוי שבה היא מסתורית. כעין כתב חידה. משום שהיא פורצת בתוך הסיפור הגדול של מכירת יוסף, ומספרת סיפור מסעיר מאד, אבל לא ברור המשמעות ההיסטורית שלו. ברובד הגלוי, המשמעות שלו היא הולדת פרץ וזרח, אבל ליעקב אבינו היו נכדים רבים ולא סופר לנו בתורה על השתלשלות הולדתם.
אמנם תמיד יהיה ניתן לדחות ולומר שכאן בסיפור ישנם מסרים רבים, כמו נח לו לאדם וכו', וכיוצא באלו, אבל לפי זה גם לולי הסיום השמח בהולדת פרץ וזרח יש כאן סיפור, והרי כל סיפורי התורה עוסקים בציר מאד מסוים של השתלשלות ההיסטוריה של עם ישראל, ולא בסיפורים צדדיים. וכאן יוצא דבר מוזר, שיש כאן סיפור ששייך לרצף ההיסטורי של עם ישראל, אבל מבחינה זו הוא לא ראוי למקום בתורה, ויש לו גם משמעויות עצמאיות, אלא שגם הן לא מהוות סיבה כדי להכניס אותו.
אז מה יש כאן? 'ארכבה אתרי ריכשי'? המשמעות העצמאית והמשמעות ההיסטורית?
אם נשים לב לעסק שהתורה עושה סביב הולדת פרץ וזרח, איך שהראשון הוציא את ידו, והמילדת קשרה עליו שני, ועל שם זה הוא נקרא זרח, ואילו אחיו התפרץ ולכן הוא נקרא פרץ (והקורא הרגיש אף יבחין במשמעות הנסתרת של 'ויאמר מה פרצת עליך פרץ', שיש כאן תיאור חי ומרגש של הסיטואציה. הרי יכלו לכתוב 'ויהי כמשיב ידו והנה התפרץ אחיו ויקראו שמו פרץ') קשה שלא להתרשם שכל הפרשה הזאת בנויה על כך שלקורא הכי פשטני ברור שיש משמעויות היסטוריות לאופן ההשתלשלות של לידת פרץ וזרח, הן לרקע של מכירת יוסף שמרחף כעננה מעל יהודה, והן לכל ההתפתחויות וההתפתלויות בתוך הסיפור עצמו, גם אם כרגע - בשעה שאנו קוראים את פרשת בראשית ואיננו יודעים עוד את ההתפחויות ההיסטוריות שבהמשך - איננו יודעים מה הן אותן משמעויות (רק אחרי שנבחר דוד למלכות, וכמו שנרמז במאמר של הרב ספייער הנדון לעיל) ויציקת התוכן למשמעויות אלו, האם הם פשט או דרש? קשה לדעת; אבל לענ"ד מי שקורא את התורה בלי הנחה זו מחמיץ את הקריאה הבסיסית של התורה.
אם כנים הדברים, נדמה שרובד זה יכול להיחשב פשט לכל הפחות בשביל שנוכל ליישב על ידו קושיות פשטניות, משום שהוא פונה לכל קורא באשר הוא ואינו נתון להתרשמות סובייקטיבית כזאת או אחרת.

מסכים

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' ינואר 02, 2019 2:56 pm

אך כבר כתבתי כי חשיבות הולדת פרץ וזרח מובנת מתוך ספר התורה ומתוך חומש בראשית עצמם, בלי להזקק להמשך ההיסטוריה.

ידידי הרב הרואה, הגבול בין פשט לדרש אינו חד משמעי ואיני רואה צורך ותועלת בקביעת הגדרה מדוייקת לגבול זה.
עכ"פ לנקודות שהעלית יש הסברים טובים בפשט:
סמני הקטורת, אלו סמנים טובים בהרכבה מוצלחת לעשות ריח טוב.
מסעות בני ישראל, בתחילה הייתה המטרה להוליכם לחורב ומשם לארץ ישראל, ולאחר מכן הייתה המטרה לסובבם במדבר כעונש על חטא המרגלים.
פירוט המסעות בפרשת מסעי נכתב כדי להראות באלו מקומות שממה זן הקב"ה את ישראל (מורה נבוכים), ואפשר למצוא סיבות פשטניות נוספות לפירוט זה.

אנו יכולים לבוא מתוך הנחה שלכל דבר יש טעם עמוק או טעם בדרך הקבלה ולחפש את הטעמים הללו, ואכן דרך זו טובה ונכונה, אולם רחוקה היא מלהוות פשט.

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ד' ינואר 02, 2019 6:07 pm

רעואל המדייני כתב:אך כבר כתבתי כי חשיבות הולדת פרץ וזרח מובנת מתוך ספר התורה ומתוך חומש בראשית עצמם, בלי להזקק להמשך ההיסטוריה.


הערה חשובה הערת, אבל לכאורה היא לא מהותית לטענה שטענתי. או שאני טועה?

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' ינואר 02, 2019 7:44 pm

להבנתי, האפשרות לתרץ את הקושיה באמצעות אינפורמציה שנמסרה בתורה ובחומש בראשית הינה פשטנית יותר מאשר האפשרות לתרץ את הקושיה באמצעות אינפורמציה שידועה לנו ממגילת רות וספר דה"י, ושלא היתה ידועה למקבלי התורה.
ולאחר שההסבר נהיה יותר פשטני אסיים בלשונך:
האם הם פשט או דרש? קשה לדעת; אבל לענ"ד מי שקורא את התורה בלי הנחה זו מחמיץ את הקריאה הבסיסית של התורה.
אם כנים הדברים, נדמה שרובד זה יכול להיחשב פשט לכל הפחות בשביל שנוכל ליישב על ידו קושיות פשטניות, משום שהוא פונה לכל קורא באשר הוא ואינו נתון להתרשמות סובייקטיבית כזאת או אחרת.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' ינואר 02, 2019 7:45 pm

שני קטעים מרבינו האבן עזרא הנוגעים לענין המדובר

הדרך הג' דרך חשך ואפלה, והיא מחוץ לקו העגולה, והם הבודאים מלבם לכל הדברים סודות, ואמונתם כי התורות והמשפטים חידות, ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא חלקו, בלתי בדבר אחד צדקו, אשר כל דבר מצוה קטנה או גדולה, בכף מאזני הלב תהיה שקולה, כי יש בלב דעה מחכמת יושב קדם נטועה. ואם הדעת לא תסבול הדבר, או ישחית אשר בהרגשות יתבר, אז יבקש לו סוד, כי שקול הדעת הוא היסוד, כי לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו, וכל דבר שהדעת לא תכחישנו, כפשוטו ומשפטו נפרשנו, ונעמידנו על מתכונתו, ונאמין כי ככה אמתו, ולא נגשש קיר כעורים, ולפי צרכינו נמשוך הדברים, ולמה נהפוך הנראים לנסתרים ואם יש מקומות שהם באמת נחברים, ושניהם נאמנים ברורים, מהם בגופות ומהם מחשבות, כמלת בשר וערלת לבות. ובעץ הדעת סוד ינעם, גם הדברים הם אמת כמשמעם. ואם יש איש לא יכילו זה רעיוניו, אם הוא חכם יפקח את עיניו, כי ימצא בתולדות רבים נוצרים כנחירים והלשון והרגלים לב' דברים:


האחת היא דרך חכמי הערלים, האומרים כי כל התורה חידות ומשלים. ככה כל הדברים, שהם בספר בראשית נאמרים. גם ככה כל המצות והחוקים הישרים, כל אחד כפי מחשבתו, זה יוסיף וזה יגרע, פעם להיטיב פעם להרע. כי השבעה עמים, רמז לדברים נעלמים, שהם בגוף האדם שמים, ואשה כי תזריע (ויק' יב, ב) רמז לבית תפלתם, ומספר ימי הטומאה בראיתם. גם מספר השבטים, רמז למנין התלמידים השטים. וכל אלה דברי תהו, הבל נדף ואין כמוהו. והאמת לפרש כל מצוה ודבר ומלה כאשר הם כתובים, אם המה אל הדעת קרובים. גם נכון הוא להיות לדברים סודות, והם בעצמם אמת גם חידות, כדבר גן עדן ועץ הדעת, ותהיה חכמת לב עם חכמת מפי אב נשמעת. והעד הנאמן בכל פירושנו, הוא שכל הלב שנטע בקרבנו קדושנו. והמכחיש הדעת כמכחש הרגשותינו, כי לאנשי לבב נתנה תורת אבותינו. ואם מצאנו כתוב בתורה שאין הדעת סובלת, נוסף או נתקן כפי היכולת ע"ד משפט הלשון, אשר חקק אדם הראשון. גם במצות נעשה כן, אם הדבר כמשמעו לדעת לא יתכן, כמו: ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י, טז), כי על המצוות כתוב: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויק' יח, ה). ועוד כי השם צוה שלא לרצוח אחרים, ואיך יצוה לרצוח את נפשו כאכזרים גם עת מותו תבוא, טרם מולו את ערלת לבבו. ואם ישאל שואל איך יתכן להיות דברים, להשמעות אזנים ולסודות נכבדים, התשובה: זאת תפארת דברי אלהים חיים על כל חכמי הגוים, שחברו ספרים רשומים. והמשלים על פי עורים אלמים, ודרכי השם בתולדות האדם יורנו דרכים, כי האף שהוא הנחירים נברא בעבור ארבעה צריכים, לנשוב הרוח אל מוח הראש ולהוריד ליחתו, ולהריח בו וליופי תכונתו. והנה דרך הגוים מגולה, שהם מחוץ לעגולה:

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' ינואר 03, 2019 10:10 am

רעואל המדייני כתב:ובמילים אחרות [בשפת הלומדע'ס]: גדר החיוב הוא הוצאת עין, אלא שהתורה קבעה שייתן כופר תמורת עיקר החיוב.
וכעי"ז כתב הגר"ח בהלכות טוען ונטען:

הגר''ח.JPG
הגר''ח.JPG (26.19 KiB) נצפה 9354 פעמים




החכם שהראני את דברי הגר"ח הוסיף להראות לי את דברי הגרי"ז אשר כתב ממש כעין דברינו,
וזה לשונו (במכתב עמ' 160) במש"כ לדון דבחובל בחבירו ליכא לדנא דשמין ע"ג שדה אחר:

"אבל בתשלומי חבלות שאין עיקר חיובו כלל משום הפסד ודררא דממונא ורק דגזה"כ הוא לשלם כפי שיווי הנזק [עיין במש"כ אאמו"ר זצ"ל בספרו בהל' טו"נ יעו"ש] והוא כעין תשלומי כופר שצריך לשלם לו דמי העין שהזיקו, א"כ כל עיקרו הוא רק שומא בעלמא כמה הוא דמי העין האמור בקרא דעין תחת עין, אבל לא שייך כלל למידן בי' תרי אנפי בהפסדו כיון דלאו ההפסד הוא המחייבו, ובודאי דעיקר חיובו הוא דמי עין כדכתיב בקרא עין תחת עין, ולא שייך בזה הדין דשמין אותה ע"ג שדה אחר".

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' ינואר 03, 2019 9:26 pm

מהשתיקה שהשתררה כאן אני מניח שהכל מודים כי כל פרשה ופסוק ניתנים להתפרש על פי הפשט, ותמיד יש ללמוד גם את פשט הפסוקים ולנסות להבין את היחס בינו ובין הדרש.
אם יש מי שחולק על הדברים הנ"ל – אנא יודיע על כך בצורה מנומקת ויביא פסוק או פרשה שלדעתו אין מובן לפשוטה.
לפיכך אמצא מקום לעורר את מה שאני מסתפק בו, והוא:
האם לכל דיוק יש הסבר פשטני?
מצד אחד, בדרך כלל כאשר מעיינים ניתן למצוא הסבר פשטני לכל דיוק.
מצד שני, בפרשת פנחס יש דיוקים רבים בהבדלים שבין פרשיות מוספי המועדים, והנה, את ההבדלים שבין המועדים השונים יתכן שניתן להסביר בדרכים פשטניות, אולם הלא קיימים אף דיוקים בין הימים השונים של סוכות, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות, וזו לכאורה ראיה שיש דיוקים שאין להם הסבר בפשט.
מה דעתכם?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 03, 2019 9:28 pm

רעואל המדייני כתב:מהשתיקה שהשתררה כאן אני מניח שהכל מודים כי כל פרשה ופסוק ניתנים להתפרש על פי הפשט, ותמיד יש ללמוד גם את פשט הפסוקים ולנסות להבין את היחס בינו ובין הדרש.
אם יש מי שחולק על הדברים הנ"ל – אנא יודיע על כך בצורה מנומקת ויביא פסוק או פרשה שלדעתו אין מובן לפשוטה.
לפיכך אמצא מקום לעורר את מה שאני מסתפק בו, והוא:
האם לכל דיוק יש הסבר פשטני?
מצד אחד, בדרך כלל כאשר מעיינים ניתן למצוא הסבר פשטני לכל דיוק.
מצד שני, בפרשת פנחס יש דיוקים רבים בהבדלים שבין פרשיות מוספי המועדים, והנה, את ההבדלים שבין המועדים השונים יתכן שניתן להסביר בדרכים פשטניות, אולם הלא קיימים אף דיוקים בין הימים השונים של סוכות, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות, וזו לכאורה ראיה שיש דיוקים שאין להם הסבר בפשט.
מה דעתכם?


כוונת כתר"ה להבדלים בפרטי הלשון בפרשיות הקרבנות? (כי לגבי הבדלי פרטי הדינים ידועים דברי הרמב"ם במו"נ ולעומת זאת דברי רבותינו המקובלים)

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ינואר 03, 2019 9:55 pm

רעואל המדייני כתב:מהשתיקה שהשתררה כאן אני מניח שהכל מודים כי כל פרשה ופסוק ניתנים להתפרש על פי הפשט, ותמיד יש ללמוד גם את פשט הפסוקים ולנסות להבין את היחס בינו ובין הדרש.
אם יש מי שחולק על הדברים הנ"ל – אנא יודיע על כך בצורה מנומקת ויביא פסוק או פרשה שלדעתו אין מובן לפשוטה.
לפיכך אמצא מקום לעורר את מה שאני מסתפק בו, והוא:
האם לכל דיוק יש הסבר פשטני?
מצד אחד, בדרך כלל כאשר מעיינים ניתן למצוא הסבר פשטני לכל דיוק.
מצד שני, בפרשת פנחס יש דיוקים רבים בהבדלים שבין פרשיות מוספי המועדים, והנה, את ההבדלים שבין המועדים השונים יתכן שניתן להסביר בדרכים פשטניות, אולם הלא קיימים אף דיוקים בין הימים השונים של סוכות, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות, וזו לכאורה ראיה שיש דיוקים שאין להם הסבר בפשט.
מה דעתכם?

ז"ל הרשב"ם (שמות כ"ט ט')
וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו. בזה נחלקו במסכת יומא לפי שאין סדר לבישתן הכתוב כאן כסדר לבישתן בצו את אהרן, ולפי הפשט אין לדקדק.

וי"ל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 03, 2019 10:13 pm

לענ"ד ברור שלא לכל דיוק 'קל' יש הסבר ברמת הפשט. ודיברה תורה כלשון בני אדם.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי ישנו » ה' ינואר 03, 2019 10:58 pm

דרומי כתב:לענ"ד ברור שלא לכל דיוק 'קל' יש הסבר ברמת הפשט. ודיברה תורה כלשון בני אדם.

בלשון בני אדם לא כותבים רשימה דומה ופעם אחת כותבים כמשפט ופעם אחת כמשפטם.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 03, 2019 11:03 pm

זה לא דיוק 'קל' - בעיניי לפחות, כי זה בולט

אבל אם בכל יום היה כתוב מלכתחילה משהו אחר לא הייתי רואה בזה בעיה לפי הפשט

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' ינואר 03, 2019 11:22 pm

דרומי כתב:לענ"ד ברור שלא לכל דיוק 'קל' יש הסבר ברמת הפשט. ודיברה תורה כלשון בני אדם.

הבא נא דיוקים שהנך מגדירם כקלים, וננסה למצוא להם הסברים בדרך הפשט.
מעניין הפרשה, הרב שילה בן דוד כתב ליקוט גדול מהמפרשים להסביר את הדיוקים שבין עשרת המכות.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי לענין » ה' ינואר 03, 2019 11:39 pm

מצוי מאד בזוה"ק שהוא מקשה כמה קושיות ודקדוקים בפרשה, ואז מבארה ע"פ נסתר.
ותדיר אני תמה בדבר, מפני מה הזוה"ק נצרך לקושיותיו בכדי להביא את המהלך של הנסתר. האם בלי הקושיות היינו חושבים חלילה כאילו בפרשה זו אין סוד? האם אכן ס"ל להזוה"ק כי רק על פי הקבלה יש תירוצים לקושיותיו, ואילו בדרך הנגלה אי אפשר לתרצם?

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' ינואר 04, 2019 12:27 am

רעואל המדייני כתב:, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות,


השאילה מתי והאם ניתן לקבוע דבר כזה, אולי עוד שנה או עוד עשר או מאה שנה ימצא מישהו הסבר בדרך הפשט?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' ינואר 04, 2019 1:46 am

דורשי יחודך כתב:
רעואל המדייני כתב:, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות,


השאילה מתי והאם ניתן לקבוע דבר כזה, אולי עוד שנה או עוד עשר או מאה שנה ימצא מישהו הסבר בדרך הפשט?

אותם הפשטנים שכתבו פירוש מקיף לתורה, במקומות ששתקו משמע שסברו שאין הדבר דורש פירוש בדרך הפשט.
ראיה ברורה לזה היא מפירוש רש"י, שבכמה מקומות בפירושו כותב "איני יודע מה בא ללמדנו" וכדומה. ומכאן שבמקום ששותק לדעתו אין צורך בביאור בדרך הפשט מה בא ללמדנו.

לשם דוגמא, במקום שהתורה כופלת אותו הדבר במלים שונות, בדרך הפשט נוכל לפרש שהכפילות היא לתפארת המליצה וכמו שכותבים הפשטנים. ובדרך הדרש נדקדק מה מוסיפה הלשון האחרונה על הראשונה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' ינואר 04, 2019 1:50 am

לענין כתב:מצוי מאד בזוה"ק שהוא מקשה כמה קושיות ודקדוקים בפרשה, ואז מבארה ע"פ נסתר.
ותדיר אני תמה בדבר, מפני מה הזוה"ק נצרך לקושיותיו בכדי להביא את המהלך של הנסתר. האם בלי הקושיות היינו חושבים חלילה כאילו בפרשה זו אין סוד? האם אכן ס"ל להזוה"ק כי רק על פי הקבלה יש תירוצים לקושיותיו, ואילו בדרך הנגלה אי אפשר לתרצם?

הקושיות הן דרך להגיע אל הביאור, הן מדגישות מה מתבאר ומתברר על ידי הביאור.
והרי כן דרכם של הדרשנים מאז ומעולם - לפתוח את דרשתם בקושיות כאמצעי להגיע לעיקר הביאור, אף שאת הקושיות עצמן ניתן ליישב באופנים אחרים.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' ינואר 04, 2019 8:09 am

סגי נהור כתב:
דורשי יחודך כתב:
רעואל המדייני כתב:, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות,


השאילה מתי והאם ניתן לקבוע דבר כזה, אולי עוד שנה או עוד עשר או מאה שנה ימצא מישהו הסבר בדרך הפשט?

אותם הפשטנים שכתבו פירוש מקיף לתורה, במקומות ששתקו משמע שסברו שאין הדבר דורש פירוש בדרך הפשט.
ראיה ברורה לזה היא מפירוש רש"י, שבכמה מקומות בפירושו כותב "איני יודע מה בא ללמדנו" וכדומה. ומכאן שבמקום ששותק לדעתו אין צורך בביאור בדרך הפשט מה בא ללמדנו.

לשם דוגמא, במקום שהתורה כופלת אותו הדבר במלים שונות, בדרך הפשט נוכל לפרש שהכפילות היא לתפארת המליצה וכמו שכותבים הפשטנים. ובדרך הדרש נדקדק מה מוסיפה הלשון האחרונה על הראשונה.

אני שומע, אבל אתה הולך בכיוון אחר.
הרב רעואל רצה להביא ראיה מכאן שיש דברים שאינם מתפרשים על דרך הפשט אלא אומרים דרשני.
אבל אתה אומר שהם כן מתפרשים על פי פשט, כי על פי פשט אין צורך להסביר. וא"כ אין הפסוק זועק דרשני.

בגוף ההנחה שמה שהפשטנים שתקו מראה שאין הדבר דורש פירוש בדרך הפשט, יש להעיר שלא מן הנמנע הוא שדורות הבאים יבואו ויגלו פשטות המתחדשות בכל יום גם בדברים שהדורות הראשונים חשבו שאין צריך לדקדק בהם, וכפי שבאמת היה במשך הדורות.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ו' ינואר 04, 2019 11:11 am

דורשי יחודך כתב:
רעואל המדייני כתב:, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות,


השאילה מתי והאם ניתן לקבוע דבר כזה, אולי עוד שנה או עוד עשר או מאה שנה ימצא מישהו הסבר בדרך הפשט?


לכשימצא, כנראה תהיה דרכו זהה או קרובה לדרך המקובלים, שכן הדרך היחידה שאני רואה היא לחפש רשימה של שבעה דברים שיש לכל אחד משמעות נפרדת [לדוגמה, שבעת המינים] ולהבין על פיה את המושג 'שבע' בצורה מפורטת. עכ"פ, לדבריך נצטרך לומר שאף דרך מפולפלת זו נכנסת בהגדרת 'פשט'.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ו' ינואר 04, 2019 11:48 am

הרב סגי נהור כתב:אותם הפשטנים שכתבו פירוש מקיף לתורה, במקומות ששתקו משמע שסברו שאין הדבר דורש פירוש בדרך הפשט.
ראיה ברורה לזה היא מפירוש רש"י, שבכמה מקומות בפירושו כותב "איני יודע מה בא ללמדנו" וכדומה. ומכאן שבמקום ששותק לדעתו אין צורך בביאור בדרך הפשט מה בא ללמדנו.

לשם דוגמא, במקום שהתורה כופלת אותו הדבר במלים שונות, בדרך הפשט נוכל לפרש שהכפילות היא לתפארת המליצה וכמו שכותבים הפשטנים. ובדרך הדרש נדקדק מה מוסיפה הלשון האחרונה על הראשונה.

והשיב על כך הרב דורשי יחודך:
בגוף ההנחה שמה שהפשטנים שתקו מראה שאין הדבר דורש פירוש בדרך הפשט, יש להעיר שלא מן הנמנע הוא שדורות הבאים יבואו ויגלו פשטות המתחדשות בכל יום גם בדברים שהדורות הראשונים חשבו שאין צריך לדקדק בהם, וכפי שבאמת היה במשך הדורות.

יש לדעת כי המפרשים חלוקים זה מזה במה הם רואים שאלה והערה שדורשת פירוש ובמה הם רואים פסוק מובן שאינו דורש הסבר.
באופן כללי המפרשים נחלקים לשלוש תקופות, שכל אחת בנויה כנדבך על התקופה שקדמה לה:

תקופה ראשונה - תקופת הראשונים. המפרשים הראשונים ראו את עיקר תפקידם ליישב את הקשיים שבמקראות, לבאר את התיבות הסתומות והמשפטים החתומים.

תקופה שניה - תקופת האחרונים. לאחר שהראשונים פירשו את כל קשיי המקרא ועשוהו מחוור כשמלה באו האחרונים ותמהו: סוף סוף מדוע כתוב פסוק פלוני ותיבה אלמונית בצורה מוקשה, ומה לימדתנו התורה בכך שכתבה בצורה הדורשת שיפרשוה הראשונים.

תקופה שלישית - הדור האחרון. בדור האחרון באים אף ללא קושיה של ממש ושואלים מה לימדתנו התורה בכך שכתוב בצורה פלונית ולא בצורה אחרת, ואלו רמזים ניתן לראות שרמז הכתוב.
הדור האחרון נחלק לדרכים רבות ושונות, מגדולי החסידות כגון ר' צדוק ושם משמואל ושפת אמת, דרך בעלי המוסר ובית בריסק, המשך בדרכו של הגר"ל וכלה בדרכי המחקר כגון 'מילה מנחה' ואנלוגיה [- השוואה לשונית בין פרשות שונות].

האחרונים הקשו 'דיוקים' רק כאשר הם בולטים [אולי מה שהרב דרומי יכנה 'דיוק חזק'] או כאשר היה להם הסבר טוב.
כיום יש מקום לעיין בכל דיוקי המקרא, ולבדוק האם ניתן להסבירם בדרך הפשט והדרכים הקרובות לה. כאמור למעלה, לענ"ד על פי רוב ניתן למצוא הסברים כאלו, ואני תוהה האם תמיד ניתן למצוא, ומבקש בזה את עזרת המשתתפים כאן.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דרומי » ו' ינואר 04, 2019 12:22 pm

הנה לך דיוק שבעיניי הוא דיוק 'קל'.

בפ' תצא נאמר פעמיים "לא יוכל שלחה כל ימיו". פעם אחת נאמר "לא יוכל שלחה כל ימיו", ופעם שניה נאמר "לא יוכל לשלחה כל ימיו".

אלא שהפרשיות אינן סמוכות ורצופות ויש ביניהן הפסק בענינים אחרים, וכך אין דיוק זה בולט כלל ולא ראיתי בינתיים שמדברים עליו.

לדעתי ברמת הפשט זה בכלל לא שאלה, אך ברמת הרמז והסוד מסתבר שיש כאן איזה ענין.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' ינואר 04, 2019 1:11 pm

האם לא על דיוק זה יש את המעשה הידוע עם הרוגאצ'ובר והרב זוין?

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי סעדיה » ו' ינואר 04, 2019 1:26 pm

צפנת פענח קונטרס השלמה עמ' 8, ושו"ת ח"א סי' רי"ג.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' ינואר 04, 2019 2:30 pm

רעואל המדייני כתב:
דורשי יחודך כתב:
רעואל המדייני כתב:, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות,


השאילה מתי והאם ניתן לקבוע דבר כזה, אולי עוד שנה או עוד עשר או מאה שנה ימצא מישהו הסבר בדרך הפשט?


לכשימצא, כנראה תהיה דרכו זהה או קרובה לדרך המקובלים, שכן הדרך היחידה שאני רואה היא לחפש רשימה של שבעה דברים שיש לכל אחד משמעות נפרדת [לדוגמה, שבעת המינים] ולהבין על פיה את המושג 'שבע' בצורה מפורטת. עכ"פ, לדבריך נצטרך לומר שאף דרך מפולפלת זו נכנסת בהגדרת 'פשט'.


לא הבנתי, על ההנחה הזו גופא אני שואל.
אתה מניח ש"הדרך היחידה" היא לחפש רשימה כו'. ז.א. שקבעת מראש באילו דרכים אפשר ללכת.
אולי יבא מישהו וימצא פשט, בלי שבע, ובלי דרכים מפולפלות?

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' ינואר 04, 2019 2:31 pm

רעואל המדייני כתב:
יש לדעת כי המפרשים חלוקים זה מזה במה הם רואים שאלה והערה שדורשת פירוש ובמה הם רואים פסוק מובן שאינו דורש הסבר.
באופן כללי המפרשים נחלקים לשלוש תקופות, שכל אחת בנויה כנדבך על התקופה שקדמה לה:
.

שפתיים ישק.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' ינואר 05, 2019 8:22 pm

רעואל המדייני כתב:מהשתיקה שהשתררה כאן אני מניח שהכל מודים כי כל פרשה ופסוק ניתנים להתפרש על פי הפשט, ותמיד יש ללמוד גם את פשט הפסוקים ולנסות להבין את היחס בינו ובין הדרש.

לא למדתי מספיק תורה בשביל להכריע בנושא חשוב שכזה. אולם הבאתי לעיל את דברי הרמב"ן 'ויקרא שם הבאר עשק - יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי באר מים חיים ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים, כמו שאמר (ירמיה יז יג) מקור מים חיים את ה' וכו' עיי"ש. ודבריו אלו כהמשך לדרכו שכתב 'ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו'. ואם אינני טועה הובא כאן עוד מקום שהרמב"ן כותב בסגנון זה.

חשוב להדגיש, ברור שלכל התורה יש הבנת הנקרא (ויש חלקים שהנאמר הוא דרך משל, והפשט הוא להבין את הנמשל). אולם אם אנו דנים מה המסר שה' רוצה שנלמד מהתורה, (כעין מה שעשה הרלב"ג שחיפש תועליות שיש ללמוד מכל הנאמר בתנ"ך), בזה נראה שהרמב"ן לפעמים סבור שהמסר הוא על דרך הסוד. אולי אפשר להתווכח עם הרמב"ן, ואכן ניתן להבחין שהרמב"ם גם ביחס לפרשיות שהמסר שלהן פחות מובן, משתדל למצוא רעיונות שאינם דורשים השכלה בסתרי תורה. כנ"ל הפשטנים היותר קיצוניים מהרמב"ן כמו הרלב"ג.

באופן אישי, אינני רואה קושי לקבל את גישת הרמב"ן, אם יש לנו בנביא פרק על מעשה מרכבה, שזה בעצם עיקר סתרי התורה, וברור שאין לפרק שום מסר כפירוש המילים שבו, אלא זהו משל שנמשלו מובן ליודעי חן. כמובן שיתכן לחלק בין פרק שמפורש נכתב בתורה בצורה שהקורא מבין שהוא לא מבין לדברים שנכתבו באופן סתמי, אבל בהחלט יתכן שה' כתב דברים שהמסר שלהם העיקרי שלהם הוא בדרך הסוד.
(אינני זוכר במדויק, אבל אחד הפרשות שבמבט ראשוני קשה להבין את המסר שה' מלמדינו בה, זו פרשת האלופים שבסוף וישלח. ואמנם הראשונים כותבים טעמים שונים, אבל למען האמת קשה להתלהב מהם, ויותר נעים לקבל את גישת הרמח"ל שיש בפרשה הזו סודות גדולים. כנ"ל יהיה נעים יותר לשמוע).
בכל אופן גם דברי הרמב"ן הינם בבחינת יוצא מן הכלל, והכלל הוא שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
נ.ב גם פרטים שונים בפרשת בראשית, יש לדון עד כמה ניתן לקבל את הדברים כפשוטם, או שיש להניח שהכתוב בלבד לא מספיק בכדי לצייר לנו תמונת ראות גם פשטנית. לדוגמא וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, הראשונים כותבים לשמור מפני החיות. ויש להאריך.
רעואל המדייני כתב:לפיכך אמצא מקום לעורר את מה שאני מסתפק בו, והוא:
האם לכל דיוק יש הסבר פשטני?
מצד אחד, בדרך כלל כאשר מעיינים ניתן למצוא הסבר פשטני לכל דיוק.
מצד שני, בפרשת פנחס יש דיוקים רבים בהבדלים שבין פרשיות מוספי המועדים, והנה, את ההבדלים שבין המועדים השונים יתכן שניתן להסביר בדרכים פשטניות, אולם הלא קיימים אף דיוקים בין הימים השונים של סוכות, ובדרך הפשט אין בסיס להסביר משמעות עצמאית לכל אחד מימי חג הסוכות, וזו לכאורה ראיה שיש דיוקים שאין להם הסבר בפשט.
מה דעתכם?

לכאורה אם אתה נפרש כל דקדוק לשון הכתוב בהסבר פשטני א"כ שמטת רגלי הדרש, שהלוא אין הדרש הלכה למשה מסיני אלא הוא משתלב בתוך דבר ה' שהכתוב אינו חלק, ויש מילה/אות שאינם במקומם כפי צורת הכתיבה הרגילה, ועל כן המקרא אומר דרשני.
אולי יש מקומות שיש לדון אם הפירוש הוא דרש או פשט, לדוגמא בפרשת השבוע:
(כו) ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר ה' לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־ צִבְאֹתָֽם:
(כז) הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן:
שלושת המילים האחרונות בפסוק צריכים ביאור, וחז"ל דורשים הוא משה ואהרן, הם בצדקתם מתחילה ועד סוף.
מסתבר יותר שזה דרש, שהרי לא נוכל לקבל את הרעיון הזה מתוך הכתוב לבדו (למרות שימת לב ליתור).

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ש' ינואר 05, 2019 8:35 pm

דרומי כתב:הנה לך דיוק שבעיניי הוא דיוק 'קל'.

בפ' תצא נאמר פעמיים "לא יוכל שלחה כל ימיו". פעם אחת נאמר "לא יוכל שלחה כל ימיו", ופעם שניה נאמר "לא יוכל לשלחה כל ימיו".

אלא שהפרשיות אינן סמוכות ורצופות ויש ביניהן הפסק בענינים אחרים, וכך אין דיוק זה בולט כלל ולא ראיתי בינתיים שמדברים עליו.

לדעתי ברמת הפשט זה בכלל לא שאלה, אך ברמת הרמז והסוד מסתבר שיש כאן איזה ענין.


חיפשתי באוצר החכמה שיש לי [גירסה 12], ומצאתי ספרים רבים שעמדו על העניין [כמובן, הראשונים לא ראו בכך שאלה ורק מזמן האחרונים והלאה סברו שהנקודה מצריכה התייחסות].

אז הנה:
קבצים מצורפים
המאסף טז כרך א דף יט עמוד ב.JPG
המאסף טז כרך א דף יט עמוד ב.JPG (94.15 KiB) נצפה 9108 פעמים
רש''ר הירש.JPG
רש''ר הירש.JPG (29.79 KiB) נצפה 9108 פעמים
כבודה של תורה.JPG
כבודה של תורה.JPG (64.84 KiB) נצפה 9108 פעמים
משך חכמה.JPG
משך חכמה.JPG (46.88 KiB) נצפה 9108 פעמים
פרי יהודה.PDF
(337.22 KiB) הורד 184 פעמים
צלח רכב.JPG
צלח רכב.JPG (30.01 KiB) נצפה 9108 פעמים
שו''ת רשב''ן סימן קפג.PDF
(422.46 KiB) הורד 156 פעמים
שפה ברורה.PDF
(383.55 KiB) הורד 183 פעמים
אור תורה תשמב עמוד שה.JPG
אור תורה תשמב עמוד שה.JPG (36.8 KiB) נצפה 9108 פעמים
אז ישיר משה עמוד קסג.JPG
אז ישיר משה עמוד קסג.JPG (40.34 KiB) נצפה 9108 פעמים
אזנים לתורה קסג.JPG
אזנים לתורה קסג.JPG (48.37 KiB) נצפה 9108 פעמים
זבחי צדק.PDF
(226.7 KiB) הורד 185 פעמים
שם.JPG
שם.JPG (9.63 KiB) נצפה 9108 פעמים
זכרון סופרים.JPG
זכרון סופרים.JPG (71.09 KiB) נצפה 9108 פעמים
ציץ אליעזר יט סו''ס לט.PDF
(170.89 KiB) הורד 165 פעמים
רפדוני בתפוחים.PDF
(335.96 KiB) הורד 159 פעמים

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי דרומי » ש' ינואר 05, 2019 8:41 pm

רוב הרעיונות שהבאת רחוקים מפשוטו של מקרא כרחוק מזרח ממערב.

יש רעיון אחד שהוא אכן פשוט, שכאן מדובר על כך שהיא כבר נשואה לו ואילו כאן מדובר על כך שמלכתחילה הוא נושא אותה באופן זה שלא יוכל גו'.

זה שהראשונים לא עמדו ע"ז נראה פשוט שאכן אינו מפריע כלל להבנת הפשט,

מצד שני יש גם אפשרות מסויימת לומר שזה היה כל כך פשוט בעיניהם עד כדי כך שלא הוצרכו לפרש, ודו"ק.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי עושה חיל » ש' ינואר 05, 2019 10:00 pm

מה שאני ראיתי ברוב הספרים הנ"ל שהרב רעואל המדיני הביא, שההבדל ע"פ הפשט הוא: כאן נאסר 'לפעול שילוח' [כאילו כתוב 'לגרש'], וכאן נמנע מאפשרות ה'שילוח' [מ'גירושין'].
ועל כך כתבו כל אחד ע"פ דרכו...

[ולרגע תהיתי וטעיתי שאם כן ייצא שבאונס הגירושין לא יחולו (לא יוכל לעשות גירושין)... אבל זה כמובן אינו נכון, משום ש'לא יוכל' פירושו "לית ליה רשו" - אונקלוס. 'אינו מותר לו' -רס"ג]


סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' ינואר 05, 2019 11:12 pm

דרומי כתב:רוב הרעיונות שהבאת רחוקים מפשוטו של מקרא כרחוק מזרח ממערב.

יש רעיון אחד שהוא אכן פשוט, שכאן מדובר על כך שהיא כבר נשואה לו ואילו כאן מדובר על כך שמלכתחילה הוא נושא אותה באופן זה שלא יוכל גו'.

זה שהראשונים לא עמדו ע"ז נראה פשוט שאכן אינו מפריע כלל להבנת הפשט,

מצד שני יש גם אפשרות מסויימת לומר שזה היה כל כך פשוט בעיניהם עד כדי כך שלא הוצרכו לפרש, ודו"ק.


אני לא מבין.
לפי פשט התשובה היא שאין הבדל.

זו לא שאלה של פשט כי סוג כזה של דקדוקים אינו משאלות הפשט וכמו שנראה ברש"י בכל מקום.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' ינואר 06, 2019 1:31 pm

רבינו, הלא זה גופא הנידון, האם יש בתורה פנים של פשט להסביר את כל דקדוקי המקראות, למרות שהראשונים לא עסקו בכך.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' ינואר 06, 2019 1:48 pm

הרב דרומי כתב:
יש רעיון אחד שהוא אכן פשוט, שכאן מדובר על כך שהיא כבר נשואה לו ואילו כאן מדובר על כך שמלכתחילה הוא נושא אותה באופן זה שלא יוכל גו'.

אסביר יותר. כאשר נוסף ל' אזי הפעולה מתייחסת ישירות לפועל, וכאשר לא כתוב ל' אזי הפעולה הינה פעולה תיאורטית שיש רבים אשר יכולים לבצעה.
הסגנון הרגיל בתורה הינו שכתוב עם ל', ויש פעמים בלי ל' ורבים מהם מתיישבים בדרך הנזכרת:
"לא אוכל כבדך" - מבחינת בלעם כל אדם הוא פוטנציאלי להיות ממעריצי ומכבדי בלעם, ועל כך אומר בלק - כלום אני איני יכול כבדך?
"לא תוכל שאתו" - אוכל שבאופן כללי קשה נשיאתו למקדש [לכל אדם].

בזאת תתיישב תמיהה נוספת: בפרשת בהעלותך נאמר "לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה" ואילו בפרשת דברים נאמר "לא אוכל לבדי שאת אתכם". וכעת מובן, בפרשת בהעלותך תפקיד ההנהגה היה של משה בלבד, ועל כך מתאונן משה שאין הוא יכול לעמוד בתפקידו. לעומת זאת בפרשת דברים משה מציע למנות עוד שופטים עמו, ולכן אומר שאת המטלה של "שאת אתכם" אין הוא יכול לבצע לבד אלא צריך אחרים שישתתפו עמו בתפקיד. כמו כן אמר יתרו למשה "לא תוכל עשוהו" במקום "לעשותו".

בדקתי מקופיא במקומות שבהם מופיע מקור [פעול] יחד עם השורש 'יכל', ובאמת צריך לבדוק באופן כללי את משמעות המקור הנסמך והמקור הנבדל עם בכל"ם ובלי בכל"ם בכל התורה והנ"ך, ונשמח אם מישהו מהמשתתפים יוכל לקדמנו בזה.

אגב, חלק מהספרים שהבאתי כתבו כי "לא יוכל שלחה" הלמ"ד של "לשלחה" נבלעה בלמ"ד של "יוכל" כפי שמצאנו כמה פעמים הבלעות כה"ג. אכן כאן נראה שאין האמת כך, שכן במשפט "לא אוכל לבדי שאת אתכם" מפרידה התיבה "לבדי" ובכל זאת אין למ"ד. ובדוחק גדול יש לומר שנקבעה מטבע לשון בלה"ק להשמיט את הלמ"ד מחמת שבדרך כלל אין תיבה מפסקת.

לפני שראיתי את כל הנ"ל חשבתי לתרץ שבמשפט "לא יוכל לשלחה" נוספה למ"ד כדי להקביל למשפט "ולו תהיה לאשה". [משא"כ במשפט "לא יוכל שלחה" אין טעם להקביל שכן מפריד המשפט "תחת אשר עינה"]. ראה בספר זווג המילים בתנ"ך שהביא דוגמאות רבות כה"ג מהתנ"ך ומפרשיו.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' ינואר 06, 2019 1:52 pm

הרב ישא ברכה כתב:
לכאורה אם אתה נפרש כל דקדוק לשון הכתוב בהסבר פשטני א"כ שמטת רגלי הדרש, שהלוא אין הדרש הלכה למשה מסיני אלא הוא משתלב בתוך דבר ה' שהכתוב אינו חלק, ויש מילה/אות שאינם במקומם כפי צורת הכתיבה הרגילה, ועל כן המקרא אומר דרשני.

אכן פעמים רבות אין הדרש סותר את הפשט אלא מבטא את הצורה המעשית של הרעיון שבפשט, ואם כן אדרבה, הפשטן יסביר בצורה פשטנית ויעזר בדרש למצוא מהו הכיוון הנכון בפשט.
[size=50]אגב, לגבי אלופי אדום, המקובלים הסבירו רק חלק קטן מפרשת אלופי עשו. אם כי מובן שלכל התורה יש סודות. בפשט נראה שנכתבה כל הפרשה להשמיענו קיום "מלכי עמים ממנה יהיו" ונבואות דומות. [/size]

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ינואר 06, 2019 5:03 pm

רעואל המדייני כתב:רבינו, הלא זה גופא הנידון, האם יש בתורה פנים של פשט להסביר את כל דקדוקי המקראות, למרות שהראשונים לא עסקו בכך.


אבל אז במה תגדיר שזה פשט ולא דרש?

אחת מתכונות הפשט היא שאינו מבחין בכל דקדוק ודקדוק ומקבל כפל דבר במילים שונות ובכלל שמירת הטעמים ולא המילות.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי כדכד » א' ינואר 06, 2019 5:27 pm

אז פי' המלבי"ם אינו פשט בעיני כת"ר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ינואר 06, 2019 5:53 pm

שיערתי שאשאל על כך.
העובדה שפירוש המלבי"ם לנ"ך תואם את שיטתו בהסבר מדרשי ההלכה של חז"ל מעוררת קושי לקרוא לזה פשט אא"כ אתה קןרא גם למדרשי ההלכה פשט.

אני עצמי לא רואה איזה קדושה בפשט לעומת הדרש ולענ"ד מדובר גם ברצף וגם בדברים המתחלפים לפי העניין לפי האדם ולפי הדור והדעות המתחלפות. אבל כשבאים כאן ושואלים הוא יש תירוץ על פי פשט לכל הקושיות המניעות את מערכת הדרש זה נראה לי תמוה.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי כדכד » א' ינואר 06, 2019 6:10 pm

אני לא חושב שאם המלבי"ם פירש את מדרשי ההלכה ואת המקרא באותה שיטה אז זה אומר שהוא סבר שמדרשי ההלכה הם פשט. זה כמו לומר שאם רש"י פירש את המקרא והתלמוד באותה שיטה אז זה אומר שהמקרא הוא תלמוד.
למלבי"ם (ועוד) יש גישה עקרונית החולקת על כך שבפשט יש כפל ענין במילות שונות ולדעתם על פי הפשט יש ליישב את כל הדקדוקים והכפילויות.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא - 'פשטות המתחדשים' גיליון שלישי

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' ינואר 06, 2019 6:25 pm

למה לדבר דווקא על המלבי"ם?
ניתן לשאול גם האם העמק דבר ופירוש הרש"ר והכתב והקבלה והגר"א וכו' וכו' הינם דרש, האחרונים בהחלט הקשו קושיות שלא היו קשות לראשונים, ותירצום בדרך הפשט.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים