''בן'' בארמית בר, ובני בארמית בני, למה?

[שייף נפיק]

התרגום מתרגם בכ"מ בן בר, ובני לא מתרגם ברי אלא בני, וצ"ע למה.
ושאלתי לגדול אחד ולא ידע.

[פלגינן]

זו שאלת הרש"ש, ראה הערת הכותב כאן:

ר''א כץ, כרם שלמה, קלג, עמ' מז.JPG (22.79 KiB) נצפה 2527 פעמים

ותשובת ר"ש אשכנזי:

[שייף נפיק]

יישר!
אז הסבר אין?

[סעדיה]

זו שאלת הרש"ש, ראה הערת הכותב כאן:

ר''א כץ, כרם שלמה, קלג, עמ' מז.JPG

ותשובת ר"ש אשכנזי:

ברי בחירי"ק נמצא גם במקרא, ואילו ל"ר במקרא תמיד עם נו"ן.

[פלגינן]

זו שאלת הרש"ש, ראה הערת הכותב כאן:

ר''א כץ, כרם שלמה, קלג, עמ' מז.JPG

ותשובת ר"ש אשכנזי:

ברי בחירי"ק נמצא גם במקרא, ואילו ל"ר במקרא תמיד עם נו"ן.

כדברי רש"א הנ"ל.

[סעדיה]

זו שאלת הרש"ש, ראה הערת הכותב כאן:

ר''א כץ, כרם שלמה, קלג, עמ' מז.JPG

ותשובת ר"ש אשכנזי:

ברי בחירי"ק נמצא גם במקרא, ואילו ל"ר במקרא תמיד עם נו"ן.

כדברי רש"א הנ"ל.

אכן

[מה שנכון נכון]

ע"ע במתורגמן ע' בן וע' בר.

[גרשיים]

עוד בקשר לזה, יש להעיר על תרגום 'בת' שאיננו 'ברת'.
ואעתיק מ'מעט צרי' לאאמו"ר הכ"מ (ויקרא כד, יא במילואים):

בֶּן תרגומו, בַּר, אבל בַּת גם בתרגום היא כלשון הכתוב, ואינו מתרגם , בְּרַת. ולכך גם במקום שנוהגים לכתוב בגט בשֵׁם המגרש 'פלוני בר פלוני" בלשון ארמי (ודלא כרמ"א אבה"ע קכט, ז שפסק לכתוב 'בן פלוני'), אינם צריכים לכתוב בשֵׁם האשה המתגרשת 'פלונית ברת פלוני', אלא יכולים לכתוב 'בת פלוני', משום שהמלה בַּת היא גם בלשון ארמי (עיין שדי חמד, אסיפת דינים, פאת השדה מערכת גט יא, ד"ה ובמה - ח"ח עמ' 3560).

[ר_חיים_הקטן]

בדיוק היום ראיתי במלבי"ם (משלי לא) שכתב שלא מצינו לשון ברי בעברי.