בלבול מוחין מוחלט בכל הנוגע ללימוד המקרא

[איתן]

ראוי כאן להביא מראש הגבעה לר"פ מפולוצק, יא.:

ועתה אכתוב לך סדר הלמוד. אמרו חז"ל לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד וליומא קאמרינן וזה סדרן כנ"ל. שהמקרא קודם המשנה והמשנה קודם התלמוד וחלופהן בגולם.
וסדר למוד המקרא יהיה כך שתלמוד נביא א’ עם פירוש רש"י ואח"כ אם כח זכרונך טוב תחזור כמה פעמים בלי עיון ברש"י עד שיהיה שגור בפיך ואף אם תלמוד עוד פעם עם פירוש רש"י לפרקים אל תדייק לשום בזכרונך דרשות ומדרשים שהביא רש"י על איזה פסו’ והעיקר שתדייק במקום שצריך להבין פשוטו של מקרא.
את זה תשים בזכרונך לזכור ושים בדעתך, כי רצונך ללמוד מקרא ולא מדרש, ואם אתה רוצה ללמוד מדרש, למוד בפני עצמו, ומה למדרש אל פשוט המקרא? ובזה נואלו בני עמנו, שעל ידי המדרשות אינם יודעים המקרא ואינם בקיאים בו. ויותר קרוב אם תשאלהו איזה פסוק יאמר לך הדרש ולא ידע ולא יבין הפשט. גם לא ידע באיזה נביא הוא ולמי דיבר הנביא ועל מה דיבר ובאיזה עניין ובאיזה זמן או על איזה גלות או על איזה נחמה. והכל בשביל הדרשות שמבלבלין אותו ואת מוחו מניח פשוטו של מקרא.
ואתה בני דע לך להבין פשוטו של מקרא למי דבר ועל מה דבר ועל איזה עת וזמן ולא תבלבל זכרונך במדרשים בשעת למוד המקרא אז תצליח.

עשה אזנך כאפכסת.

מי זה? - לא מצאתי את הספר באוצר.

רבי פנחס מפולוצק תלמיד אדוננו הגר"א

מתנצל שאני מביא את הקישור להיברובוקס.
http://hebrewbooks.org/21346

[ח. רוזנברג]

ברצוני להציע את הנקודה הבאה ודומני שהיא קשורה איך שהוא לנידון דידן...

נפלא ביותר!
יישר כוחך!

[חיימשה]

דוגמה בולטת ברשי פ' שלח.
' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו... והביאותיו אל הארץ... וזרעו יורישנה. סוף פרשה.
כל המפרשים נדחקים לתרץ את הקושיה הזועקת:
איפה יהושע בן נון?
כל אחד ותירוצו עמו.
ברש''י הנושא לא קיים.

[דרומי]

הרב חיימשה, למה רש"י לא מפרש כלום? לדעתי הכל מובן מתוך דבריו. אולי תפרט יותר

[חיימשה]

הרב חיימשה, למה רש"י לא מפרש כלום? לדעתי הכל מובן מתוך דבריו. אולי תפרט יותר

אין ברש''י התייחסות כלשהי לשאלה המהדהדת:
למה רק כלב מוזכר שאינו בכלל המרגלים 'כל מנאצי לא יראוה', ויהושע כלל לא מוזכר.
רק 15 פסוקים אח"כ מוזכרים שניהם ביחד.

[אהרן תאומים]

הרב חיימשה, למה רש"י לא מפרש כלום? לדעתי הכל מובן מתוך דבריו. אולי תפרט יותר

אין ברש''י התייחסות כלשהי לשאלה המהדהדת:
למה רק כלב מוזכר שאינו בכלל המרגלים 'כל מנאצי לא יראוה', ויהושע כלל לא מוזכר.
רק 15 פסוקים אח"כ מוזכרים שניהם ביחד.

בכללים על פי משנתו של הרבי הרמ"מ מלובאוויטש זצוקללהה, קושיה חזקה שרש"י לא מתייחס אליה במקום חייבת להיות תשובה פשוטה לכך שעולה מתוך הכתובים, וברצות ה' בשב"ק אעיין בזה אף שעם הארץ כמוני יש לו אימת שבת כי אי אפשר לבדוק בגוגל אבל ננסה

[אבא יודן]

הרב תוכן, אני מתחבר עם הקשיים שלך.
אני מציע לך ללמוד ספרי רלב"ג ואברבנאל ואולי בן כספי, ולקרוא בגליונות נחמה ותשובותיה.
אני מצפה לשמוע ממך אחרי שנתיים.
כל טוב וגוט שאבעס.

[דרומי]

לענ"ד מתוך דברי רש"י מבואר למה בפסוק "ועבדי כלב וגו'" דיבר דוקא על כלב, ואין קושיא מלכתחילה למה לא הזכיר את יהושע.

אם כבר, אז קשה לפני כן (יג, ל-לא):

"ויהס כלב את העם אל משה, ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה.

והאנשים אשר עלו עמו אמרו, לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו".

המשמעות הפשוטה של הכתוב היא שרק כלב אמר "עלה נעלה וירשנו אותה", ואילו כל "האנשים אשר עלו עמו" - כולל יהושע - אמרו "לא נוכל לעלות וגו'"!

רק לאחר כמה וכמה פסוקים (יד, ו), מזכיר הכתוב לראשונה את יהושע כיוצא מן הכלל: "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ .. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל .. הארץ אשר עברנו .. טובה הארץ מאד מאד".

[חיימשה]

לענ"ד מתוך דברי רש"י מבואר למה בפסוק "ועבדי כלב וגו'" דיבר דוקא על כלב, ואין קושיא מלכתחילה למה לא הזכיר את יהושע.

אם כבר, אז קשה לפני כן (יג, ל-לא):

"ויהס כלב את העם אל משה, ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה.

והאנשים אשר עלו עמו אמרו, לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו".

המשמעות הפשוטה של הכתוב היא שרק כלב אמר "עלה נעלה וירשנו אותה", ואילו כל "האנשים אשר עלו עמו" - כולל יהושע - אמרו "לא נוכל לעלות וגו'"!

רק לאחר כמה וכמה פסוקים (יד, ו), מזכיר הכתוב לראשונה את יהושע כיוצא מן הכלל: "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ .. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל .. הארץ אשר עברנו .. טובה הארץ מאד מאד".

אתה חוזר על עצמך. אולי תואיל לפרט איך מתוך דברי רש"י מבואר?
אתה מנסה לומר שבתחילה יהושע הצטרף לדעת המרגלים מוציאי דיבת הארץ?

[אוצר החכמה]

הרב חיימשה, למה רש"י לא מפרש כלום? לדעתי הכל מובן מתוך דבריו. אולי תפרט יותר

אין ברש''י התייחסות כלשהי לשאלה המהדהדת:
למה רק כלב מוזכר שאינו בכלל המרגלים 'כל מנאצי לא יראוה', ויהושע כלל לא מוזכר.
רק 15 פסוקים אח"כ מוזכרים שניהם ביחד.

אני תמיד חשבתי שהתשובה פשוטה. הנושא כאן מי יכנס לארץ. יהושע עתיד להכניס את ישראל לארץ כמנהיג ולכן זה עניין אחר.

[אהרן תאומים]

כפי שכתבתי שהתשובה צריכה להיות פשוטה ולא חבויה, ואכן עיינתי בשבת על אף שאצלינו השבת היא בהעלותך, והנה מה שהעלתי :
כלב הוא זה שמשתיק את העם ולא יהושע, ולאחר מכן נאמר על כלב עקב הייתה רוח אחרת וכו' ואכן רש"י מקשר בין שני הדברים וז"ל שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם כמו שנא' ויהס כלב שהיו סבורים שיאמר כמותם .
והביאור בזה פשוט על יהושע מלכתחילה שאר המרגלים הבינו שהוא משת"פ של משה רבינו והוא לא יגיד רע על הארץ ועל כל פנים הם התנהלו מולו בחשדנות, ולכן גם יהושע לא יכל להשתיק כי אוטמטית אף אחד לא חשב להקשיב לו כי הוא יד אחד עם מרע"ה, משא"כ כלב למרגלים נדמה שהוא איתם וזה הכוונה ברוח אחרת כפי שרש"י מביא, ויתכן שיהושע גם במהלך המסע בארץ אמר להם מפורשות שהוא לא רואה שום חיסרון אלא להיפך.

[בברכה המשולשת]

כפי שכתבתי שהתשובה צריכה להיות פשוטה ולא חבויה, ואכן עיינתי בשבת על אף שאצלינו השבת היא בהעלותך, והנה מה שהעלתי :
כלב הוא זה שמשתיק את העם ולא יהושע, ולאחר מכן נאמר על כלב עקב הייתה רוח אחרת וכו' ואכן רש"י מקשר בין שני הדברים וז"ל שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם כמו שנא' ויהס כלב שהיו סבורים שיאמר כמותם .
והביאור בזה פשוט על יהושע מלכתחילה שאר המרגלים הבינו שהוא משת"פ של משה רבינו והוא לא יגיד רע על הארץ ועל כל פנים הם התנהלו מולו בחשדנות, ולכן גם יהושע לא יכל להשתיק כי אוטמטית אף אחד לא חשב להקשיב לו כי הוא יד אחד עם מרע"ה, משא"כ כלב למרגלים נדמה שהוא איתם וזה הכוונה ברוח אחרת כפי שרש"י מביא, ויתכן שיהושע גם במהלך המסע בארץ אמר להם מפורשות שהוא לא רואה שום חיסרון אלא להיפך.

לענ"ד פשוט כדבריכם
ויעויין במדרש על רישא קטיעא ובדברי מרנא הנצי"ב כאן

[עושה חיל]

כפי שכתבתי שהתשובה צריכה להיות פשוטה ולא חבויה, ואכן עיינתי בשבת על אף שאצלינו השבת היא בהעלותך, והנה מה שהעלתי :
כלב הוא זה שמשתיק את העם ולא יהושע, ולאחר מכן נאמר על כלב עקב הייתה רוח אחרת וכו' ואכן רש"י מקשר בין שני הדברים וז"ל שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם כמו שנא' ויהס כלב שהיו סבורים שיאמר כמותם .
והביאור בזה פשוט על יהושע מלכתחילה שאר המרגלים הבינו שהוא משת"פ של משה רבינו והוא לא יגיד רע על הארץ ועל כל פנים הם התנהלו מולו בחשדנות, ולכן גם יהושע לא יכל להשתיק כי אוטמטית אף אחד לא חשב להקשיב לו כי הוא יד אחד עם מרע"ה, משא"כ כלב למרגלים נדמה שהוא איתם וזה הכוונה ברוח אחרת כפי שרש"י מביא, ויתכן שיהושע גם במהלך המסע בארץ אמר להם מפורשות שהוא לא רואה שום חיסרון אלא להיפך.

ייש"כ!

[כדכד]

בחפץ חיים בספר שמירת הלשון חלק ב יש חלק מהמהלך על פרשיות השבוע והוא מפרש בכוון דומה ומרחיב יותר

[חיימשה]

יסלחו הרבנים החשובים דפה, אני פרשה עם רש''י מנסה ללמוד, ולא מצליח

{כ} וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: {כא} וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ: {כב} כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: {כג} אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ: {כד} וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה: {כה}
רש"י רוח אחרת. שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, (ד) למרגלים אמר אני עמכם בעצה ולבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר יהושע (יד, ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, (ה) ולא כאשר עם פי (במ"ר טז, יט): וימלא אחרי. וימלא את לבו (ו) אחרי, וזה מקרא קצר: אשר בא שמה. חברון (ז) תנתן לו: יורשנה. כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתונה אלא במקום יירשנה: (רש"י)

הקב''ה מודיע קטגורית: כל מנאצי לא יראוה, רק עבדי כלב יוצא מן הכלל. אין כאן שום אזכור ליהשע שותפו.

התירוצים שתירצתם מסבירים היטב מדוע כלב היה המוחה בעם וכו'. אבל אין בזה הסבר מדוע יהושע שלא חטא לא הוזכר כיוצא מכלל העדה החוטאת.
יש תירוצים טובים בכל הפרשנים כולם, מה שאומר שמהדהדת כאן קושיא שלא ניתן להתעלם ממנה.
ועל זה אני תמה, האיך בעיני רש''י אין כאן אפילו נקודה שצריך להבהירה.

[דרומי]

ועל זה כתבתי לעיל שההתעלמות מיהושע אינה מתחילה בפסוקים שציטטת, כבר בתחילת הסיפור כלב דומיננטי ויהושע קולו לא נשמע. ואם הצלחנו להבין קודם אז אנחנו אמורים להבין גם עכשיו.

[חיימשה]

ועל זה כתבתי לעיל שההתעלמות מיהושע אינה מתחילה בפסוקים שציטטת, כבר בתחילת הסיפור כלב דומיננטי ויהושע קולו לא נשמע. ואם הצלחנו להבין קודם אז אנחנו אמורים להבין גם עכשיו.

ממש לא. אפשר להבין שליהושע היה מהלך אחר, אם בגלל שהיה תלמידו של משה ודבריו לא היו מתקבלים, או מכל סיבה טקטית אחרת.
כיון שאין חולק שיהושע לא היה בכלל החטא, אין זה מסביר כלל מדוע לא הוציאו מן הכלל בשעת הקללה על חבריו.

[דרומי]

אתה מתכוון לשאול למה לא הוציאו מן הכלל בפסוק כד, אלא רק בפסוק ל שלאחריו ("כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון").

ומעניין שגם בני שבט לוי לא יצאו מן הכלל באמירה של פסוק כד - ורק בפסוק כט מפרש לנו רש"י "להוציא שבטו של לוי".

כך שעל כרחך צריך אתה להבין שהאמירה הראשונה (בפסוק כד וסביבתו) היתה כללית ולא נכנסה לפרטים מדוייקים, ורק האמירה השניה באה להשלים את הפרטים המדוייקים (להוציא שבטו של לוי, להוציא יהושע).

ומצינו כעין זה בסיפור בריאת האדם וחוה שבפרשת בראשית, כמו שמדגיש רש"י שם ("כלל שאחריו פרט").

ומעתה השאלה היא (לא על ההתעלמות מיהושע, אלא) על העובדה שמזכירים דוקא את כלב לשבח מיוחד. ועל זה מפרש רש"י שפיר.

[סעדיה]

שיעורי חומש.PDF

(321.54 KiB) הורד 270 פעמים

[חיימשה]

אתה מתכוון לשאול למה לא הוציאו מן הכלל בפסוק כד, אלא רק בפסוק ל שלאחריו ("כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון").

ומעניין שגם בני שבט לוי לא יצאו מן הכלל באמירה של פסוק כד - ורק בפסוק כט מפרש לנו רש"י "להוציא שבטו של לוי".

כך שעל כרחך צריך אתה להבין שהאמירה הראשונה (בפסוק כד וסביבתו) היתה כללית ולא נכנסה לפרטים מדוייקים, ורק האמירה השניה באה להשלים את הפרטים המדוייקים (להוציא שבטו של לוי, להוציא יהושע).

ומצינו כעין זה בסיפור בריאת האדם וחוה שבפרשת בראשית, כמו שמדגיש רש"י שם ("כלל שאחריו פרט").

ומעתה השאלה היא (לא על ההתעלמות מיהושע, אלא) על העובדה שמזכירים דוקא את כלב לשבח מיוחד. ועל זה מפרש רש"י שפיר.

כאשר כלב ויהושע הם 2 מתוך 12, ו10 מהם מוכתרים בלשון 'מנאצי' ועוד לשונות חריפים, אין מקום לומר שהפסוק מפרט אחד ככלל ומותיר את השני כפרט. על כגון דא הגמ' נוהגת לשאול ''מאי שייר דהאי שייר''. וכל המפרשים דאגו לתרץ לנו תרוצים יותר רציניים.

[דרומי]

בוא נשמע דוגמא ל"תירוצים יותר רציניים" על הקושיא שהקשית.

[אהרן תאומים]

לי יש בלבול מוחין מוחלט בכל הנוגע לכוונתיו של פותח אשכול זה, מאי קמ"ל יושבים כאן אנשים פשוטים כמוני שמסתדרים מצוין עם הפשט הפשוט ולומדים את המקרא עם הפשטן הגדול רש"י ואין להם שום בילבול

[חיימשה]

בוא נשמע דוגמא ל"תירוצים יותר רציניים" על הקושיא שהקשית.

תטרח לעיין רגע בחומש. כבר כתבתי שכל המפרשים מתחבטים בזה. בכל אופן אף אחד מהם לא חשב שהתשובה מובנת מאליה עד שאינה צריכה להשאל.

[אהרן תאומים]

בוא נשמע דוגמא ל"תירוצים יותר רציניים" על הקושיא שהקשית.

תטרח לעיין רגע בחומש. כבר כתבתי שכל המפרשים מתחבטים בזה. בכל אופן אף אחד מהם לא חשב שהתשובה מובנת מאליה עד שאינה צריכה להשאל.

משא"כ רש"י שהוא חשב שהשאילה מתבררת ומתורצת בדבריו
רש"י כמעט לא כותב שאלות וכל שאלות הרמב"ן והשאר מתבררים בדרך כלל בדבריו, הכל תלוי בשיטת כתיבת פירוש אפשר ללמוד את כל התורה בדרך של שו"ת ואפשר גם לטמון תשובות בפירוש בדרך אגב

[חיימשה]

אוקיי, הבנתי שיש כאן ענין של חסידות, שצריך להאמין שאיפה שרש''י מתעלם הרי שהקושיה מתורצת מתוך דבריו, וזה גם פשוט כפשוטו ממש.
עכשיו אשמח לקבל הסברים ממי שיוכל להסביר ע''ד הפשט.

[מקדש מלך]

יסלחו הרבנים החשובים דפה, אני פרשה עם רש''י מנסה ללמוד, ולא מצליח

{כ} וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: {כא} וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ: {כב} כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: {כג} אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ: {כד} וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה: {כה}
רש"י רוח אחרת. שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, (ד) למרגלים אמר אני עמכם בעצה ולבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר יהושע (יד, ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, (ה) ולא כאשר עם פי (במ"ר טז, יט): וימלא אחרי. וימלא את לבו (ו) אחרי, וזה מקרא קצר: אשר בא שמה. חברון (ז) תנתן לו: יורשנה. כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתונה אלא במקום יירשנה: (רש"י)

הקב''ה מודיע קטגורית: כל מנאצי לא יראוה, רק עבדי כלב יוצא מן הכלל. אין כאן שום אזכור ליהשע שותפו.

התירוצים שתירצתם מסבירים היטב מדוע כלב היה המוחה בעם וכו'. אבל אין בזה הסבר מדוע יהושע שלא חטא לא הוזכר כיוצא מכלל העדה החוטאת.
יש תירוצים טובים בכל הפרשנים כולם, מה שאומר שמהדהדת כאן קושיא שלא ניתן להתעלם ממנה.
ועל זה אני תמה, האיך בעיני רש''י אין כאן אפילו נקודה שצריך להבהירה.

כאן מדובר על שכר מיוחד של נתינת חברון, וזו ניתנה רק לכלב, שכר מיוחד השייך רק לו בעבור זה שנקט אחד בפה ואחד בלב, ולא הגיע ליהושע.
אחר כך מפרש הכתוב את העובדה ששניהם יזכו להגיע לארץ.
אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:
ולהיפך, כל דברי רש"י על אחד בפה ואחד בלב ונתינת חברון באים בעצם ליישב קושיא זו.

(כמובן ש'כל מנאצי' אינו כולל את יהושע. בקיצור אין כאן משפט אחד ארוך אלא שלושה משפטים, בתחילה קנס את כל המנאצים, אחר כך נתן שכר מיוחד לכלב, ואחר כך כלל גם את יהושע באותם שלא ימותו - כמובן שחוץ ממנו יש את שבט לוי ואת הפחותים מבני עשרים והנשים וכו').

[חיימשה]

ייש''כ! לא שהקושיא איננה, אבל יש הסבר שאני הדל יכול להבין.

[סגי נהור]

נתקלתי בפנינה מעניינת מאור התורה להצ"צ, על מארז"ל: שמע בני מוסר אביך זו תורה שבכתב, ואל תיטוש תורת אמך זו תורה שבעל פה.
והנוגע לעניננו - לקראת סופו.

והנה גבי כיבוד הקדימו אב ואם, וגבי מורא הקדים אם לאב, ואמרו רז"ל שבאמת שניהם שקולים בין לענין כיבוד בין לענין מורא, אלא שלפי שהבן מתיירא מאביו יותר, על כן הקדים מורא האם כו'. פירוש, כי איסור דאורייתא חמור מאוד בעיני כל אדם, ומתיירא לנגוע בו ח"ו, וכן בביטול מצוות עשה דאורייתא. מה שאין כן בדברי סופרים, אינן חמורים כל כך בעיני הבריות. לכן הקדים מורא האם הוא בחינת תורה שבעל פה, וכמאמר רבותינו ז"ל חמורים דברי סופרים מדברי תורה כו'. והא דספק דרבנן להקל היינו משום שכך הורו חז"ל להקל בספק דבריהם, ולא משום שאין דבריהם חמורים כו'.

והנה הטעם שעצם היראה הוא מהאב יותר היינו שלפי שהיראה הוא מבחינת הריחוק (...) ומזה הטעם גופא הוא מה שלעניין כיבוד הנה הבן מכבד את אמו יותר מפני שמשדלתו בדברים, כי כן עניין הלכות דתורה שבעל פה באו בבחינת קירוב להיות מושג באר היטב. על כן מושכים הלב לעיין בזה... מה שאין כן בתורה שבכתב שהוא למעלה מההשגה, על כן אין החשק לעיין בו כל כך. לזה הזהיר והקדים כיבוד אב, והיינו כמאמר רבותינו ז"ל לעולם ישליש אדם שליש במקרא כו'.

[דרומי]

ייש"כ! מעניין מאוד.

אבל למה לא תכתוב מראה מקום מדוייק

[סגי נהור]

אור התורה יתרו ע' תתקמד.

[לבי במערב]

רק עתה נפניתי לעיין באשכול זה, המצטנע לו בין משעולי הכרם. ואציגה בשוליו מאשר עִמי.

דוגמה בולטת ברשי פ' שלח. 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו... והביאותיו אל הארץ... וזרעו יורישנה. סוף פרשה. כל המפרשים נדחקים לתרץ את הקושיה הזועקת: איפה יהושע בן נון? כל אחד ותירוצו עמו. ברש''י הנושא לא קיים.

כבר הקשה כן ב'התוועדויות' תשמ"ו ח"ג ע' 662, ותירץ זה שם ע' 668.


בכלל, שאלות פשוטות כהנזכרות לעיל - עוררו בקבצי ה'הערות' היו"ל תמידין כסדרן ע"י ישיבות חב"ד.
כך, למשל, הקושיא בדבר הדודאים נז' ב'הערות וביאורים - אהלי תורה' גל' שסט (י"ג־י"ד כסלו תשמ"ז) ע' מג; על 'ויוסף ישית ידו' - גל' תכג (ה' טבת תשמ"ח) ריש ע' לב.

[דרומי]

ביאור מהרבי מליובאוויטש על פירוש רש"י במגילת אסתר שבו רואים במיוחד את ההבחנה ברש"י בין 'פשט' לבין 'דרשות חז"ל', שייך במיוחד לפולמוס הגדול בענין 'פשוטו של מקרא' ועד כמה הוא מחובר עם דרשות חז"ל וכו'