פורום אוצר החכמה

רעואל המדייני כתב:הרב אייכנשטיין הקשה מדוע לפרשת משפטים [הכוללת כמה מסכתות...] היה די בשעה אחת ואילו למלאכת המשכן היה צריך ארבעים יום. יש להעיר שבארבעים יום אלו נמסר למשה אף כל חומש דברים, (ראה דברים סו"פ ה). ובדרך הדרש נקטו חז"ל שאף כל התורה שבכתב ובע"פ נמסרה בארבעים ימים אלו. אף בחומש שמות רמוז העניין 'והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.

יקים כתב:תודה וברכה למו"ל ולכותבים הנכבדים, גם אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים (לאט לאט, ככל שהזמן מרשה לי)
ברצוני להעיר כאן כמה הערות, בקשר למאמר האחרון בגיליון, הנוגע למנין השנים בספר שמואל, שנכתב בטוטו"ד ע"י הרב יוסקוביץ שליט"א.
ההערות הם בנושא שנות נשיאות ומלכות עלי-שמואל-שאול.את ההערות כבר שלחתי אל הרב הכותב שליט"א, ואצטט את תשובותיו [מודגש בתוך סוגריים].
1. בעמ' 67, מביא הכותב הנכבד את קושיית הרלב"ג איך קורא שמואל על עצמו 'זקנתי ושבתי' בגיל 52. אולם פלא שמתעלם מגמרא מפורשת במס' תענית (ה:) "מ"ד ויהי כאשר זקן שמואל, ומי סיב שמואל כולי האי, והא בר נ"ב הוה, דאמר מר מת בנ"ב שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי, א"ל הכי א"ר יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול' וכו', ע"ש כל הסוגיא" (ובכלל היה ראוי שכב' יזכיר את דברי הגמ' המסכימה לדעת הסדר עולם (וע"ש ברש"י וז"ל: "ובסדר עולם תמצא כשני דפין תוספת על זה")).
[תגובת הרב הכותב: במקור כתבתי דעת חז"ל והבאתי את שלושת המקומות בהם הוזכר (כולל בירושלמי), אך שיניתי זאת דרך כבוד שלא להשיג על חז"ל בכללות, אלא רק על הסד"ע. ולגופם של דברים, ברור שתירוץ הגמרא הוא דוחק עצום, וגם זה העיר האברבנאל שם.]

2. ובאמת דברי הגמ' קשים להולמן, כמו שהקשה המהרש"א על אתר, שהרי הפסוק "נחמתי כי המלכתי את שאול" נאמר כמובן רק בתקופה מאוחרת כאשר שאול כבר היה מלך, ולא בזמן שנאמר "ויהי כי זקן שמואל". תירוצים על זה, ראה שפת אמת וכעי"ז בבארות המים. רי"ף בעין יעקב.

3. מה שטען שם (עמ' 68) שמסתבר שלא היו בניו של עלי דומיננטיים לפני עלותו של עלי לשפוט את ישראל. אין זה מוכרח, מאחר ומוסד הכהונה לא היה בהכרח תלוי בנשיאות, וייתכן כי עלי היה כהן גדול שנים רבות קודם, אלא שלא נחשב עדיין לשופט ונשיא, אלא רק לאחר קודמו בתפקיד. (אמנם התוס' במס' תענית הנ"ל כתבו הנוסח "בשנה ראשונה שהיה עלי ממונה לכהן גדול  נולד שמואל")

4. וכן מה שטען עוד (עמ' 69) איך ייתכן שאמו של אי כבוד היתה כבת 70 בלידתו. אי משום הא לא קשה כ"כ, שהרי חותנה (עלי) שמת באותו היום היה בן 98, ומסתבר שלא היתה צעירה כ"כ. ולידה בגיל 70 אם כי איננו רגילים לכך, אבל זה לא בלתי אפשרי, בפרט באותם תקופות קדומות.
[תגובת הרב הכותב, על הערות 3-4: ברור שניתן ליישב הכל, אך ההסתברות כן, וכשיש ראיות רבות אף אם ניתן להתווכח על כל אחת מהם, הרי שמכלול הטענות מכריע את הכף.]

5. מש"כ שם בשם הרד"ק, גם בספר יוחסין מביא כן בשם יוסף בן גוריון, וז"ל: "לאפוקי יוסף בן גוריון שאמר כי שאול מלך כ' שנה, י"ח בימי שמואל, וב' שנים אחריו (!), וזה אינו אפשר וכו' וצדקו רבותינו ז"ל בכל, וכ"ש לאפוקי מהגויים שכתבו כי מ' שנה מלך שאול" עכ"ל.
[תגובת הרב הכותב: הבאתי את דברי יוסף במאמרי.]

6. עוד יש לציין את ספר שלשלת הקבלה (אבן יחיא ה'שמ"ז) וז"ל: "במדרש, בן נ"ט שנים היה שאול כשנמשח ומלך ב' שנים, וי"א כ' שנים, וי"א י"ז שנים" עכ"ל.

7. חשוב תמיד להדגיש, כי כל הקושיות אין בהם כדי להוכיח דלא כדברי חז"ל, אלא רק מחמת חוסר ההגיון שבדברים. וזה לא מפריך את דבריהם, ואדרבה, דוקא דברים תמוהים אלו, שבלי ספק לא נעלמו מעיניהם, מוכיחות כי חז"ל סמכו על הקבלה שבידם ולא על סברות וחשבונות עצמיים, וזה מחזק את עניין קבלת חז"ל
[תגובת הרב הכותב: הבאתי כי במדרש תהלים, יש דעה הכותבת כפי הסברא שנטיתי אליה.]

הוספה: למעשה מצאתי עוד מגדולי חכמינו הראשונים והאחרונים, שנקטו דלא כהסדר עולם, אלא סוברים דשאול מלך יותר שנים:
מלבד האברבנאל וברלב"ג
רבי סעדיה אבן דנאן, בסדר המלכים (מובא בשו"ת פאר הדור סי' רכ"ה) ז"ל: "בראשון למלכות ישראל מלך שאול ובן נ"ב שנה היה במלכו וי"א שנה מלך, ומה שאומר הכתוב וכו', ומ"ש ושתי שנים מלך ירצה בזה על ימי מלכותו ברצון בהשקט ובברכה קודם התחלת המלחמות וכו'" עכ"ל.
ספר העקרים לר"י אלבו, מאמר ד' פרק כ"ו, וז"ל: "... שימשח את דוד למלך, ולזה לא נמנו בכלל שני מלכות שאול השנים שמלך משם ואילך. תדע שהרי ב' דנים או יותר היה דוד בורח מלפני שאול, שהכתוב אומר שהיה בשדה פלשתים שנה אחת וד' חדשים, מלבד זמן רב שהיה מסתתר בא"י במדבר זיף ובמצודה ובכרמל עם רועי נבל וכו'... אלא שמיום שנמשח דוד למלך, לא נמנה מלכות לשאול אע"פ שהיה מלך." עכ"ל.
צמח דוד, ז"ל: "שאול המלך הראשון וכו' ולפי דברי בעל ס"ע מלך ב' שנים, אך הרלב"ג וכו', גם ר' עשעיה אמר שם בפירושו שא"א שיהיו כל מעשי שאול במשך ב' שנים, והנה מצאנו וכו', גם בעל מאור עינים וכו' דון יצחק אברבנאל וכו' גם בעל ספר יוחסין כתב ע"ש היוסיפון וכו' (א"ה, כלוחר כל אלו חלקו על הס"ע)... ודע שאע"פ שהארבע או החמשה דעות הנזכרים הם מרבים שנים רבות לשאול, מ"מ לא יעלה על לב איש שהמקום הזה מביא ספק בשנות היצירה, שחשבון הכללי מיציאת מצרים עד בנין הבית הם מבוארים הפסוק שהם ת"פ שנים כנ"ל וכו', ולפ"ז אנו צריכים לומר ששנות שאול גם שנות שמואל החתרים על י"א הם מובלעים בשנות עלי הכהן" עכ"ל.
הרי לנו חבל גדולים, שלא נמנעו מלחלוק על התנא דסדר עולם בסדר השנים לפי הפשט.
ואסיים בדברי רבי רפאל ברדוגו (רב פנינים), אחר שמרבה להקשות על הגמ' (בענין מיתת שמואל), הוא נסיים בזה"ל: "גם הראיות על מיתת שמואל בן נ"ב אינם חותכות כלל, על כן יותר יתקבלו דברי הפשטנים ששמואל הנביא ע"ה מת יותר משבעים שנה, וברוך היודע ועד" עכ"ל.
ואסיים בברכת יישר כח להרב הכותב שליט"א, על מאמרו המחכים.

רעואל המדייני כתב:כמדומה שיש כאן ט"ס וצ"ל 'במקביל לימי שמשון', הלא כן?

רעואל המדייני כתב:קראתי את המאמרים והתבלבלתי.
האם תואיל בטובך להעלות טבלה שרואים בה בבירור את משך ימי כל אחד מהשופטים לשיטתך?

רעואל המדייני כתב:הערת תם:
ככל כמה שכ"ת מערער אחר הכרונלוגיה הישראלית המקובלת בחז"ל, וכי אין מקום [להבדיל] לערער אף אחר הכרונולוגיה המצרית המקובלת במחקר?

עקביה כתב:קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.
ראה בתקליטור התורני.
יש שמחקו שורה זו כי חשבו שזו טעות, ראה במדרש תהלים בובר הנמצאת באוצה"ח.
ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).
נראה כי כוונתו שנה לאחר שנהרג איש בושת בנו האחרון של שאול.
בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?
האם יכול להיות שברייתא דסד"ע אין עניינה רק כרונולוגיה מקראית, אלא גם לימוד המקראות באופן מסויים לשם מטרה אחרת, דוגמת דרשות חז"ל, בהלכה ובאגדה, שפעמים רבות נראות לנו כמוציאות את המקראות מפשוטם?

---
כעת אני רואה שהרב המחבר שליט"א העלה שני מאמרים העוסקים כנראה בתקופת השופטים. טרם קראתים.

עקביה כתב:קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.

ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).

בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?.

אבק פורח כתב:הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יקים כתב:

עקביה כתב:קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.

ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).

בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?.

ואני חושב, (כך גם כתבתי לעיל) שזה גופא מוכיח, שחז"ל סמכו אך ורק על קבלתם, ועל דברי התנאים בברייתות, ועל הקבלה בעדם איך לדרוש את הפסוקים, ולא המציאו שום דבר מעצמם ע"פ הסברא. ואפי' כשהקבל והדרשות לא היו כ"כ הגיוניות, הם תירצו בדוחק ובלבד שלא לומר דברים מעצמם נגד הקבלה, או נגד אופן הדרש שקיבלו איש מפי איש.
וכ"ז מוביל אותנו להוכחה, על מסירת התושבע"פ בדיוק מופתי מדור לדור, בלי לשנות אפילו כשזה נגד ההגיון. (כמובן, שיש על זה עוד עשרות או מאות ראיות כאלו)
ולפיכך, אני תוהה, מדוע מפרשים מאוד מסויימים נוטים מהקבלה, ומפרשים ע"ד הפשט, גם גשחז"ל עצמם עומדים על תמיהותיהם, וחז"ל דחקו עצמם בקוף של מחט ובלבד שלא לשנות הפשט ממה שקיבלו, ואותם חכמים אחרונים נטו מדבריהם.
האם המהלך הזה התקבל על ידי שאר חכמי ישראל בדורות מאוחרים? (כמדומני שהמלבי"ם תוקף את האברבנאל בתקיפות פה ושם)

בן מיכאל כתב:

אבק פורח כתב:הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יפה! חכם עדיף מנביא, כי מסתבר שנבואה זו נאמרה בימי עוזיהו שהיה מצורע ויותם שפט את העם.
ולגופה של טענה, לא כ"כ הבנתי על איזה מגדל הינך מדבר - השלד די מקובל (על המקדימים את יצי"מ וכנזכר לעיל), הדיוק שהבאתי בבירור לא "שובר שיוויון"..., אך יש בו תשומת לב מעניינת.

אבק פורח כתב:

בן מיכאל כתב:

אבק פורח כתב:הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יפה! חכם עדיף מנביא, כי מסתבר שנבואה זו נאמרה בימי עוזיהו שהיה מצורע ויותם שפט את העם.
ולגופה של טענה, לא כ"כ הבנתי על איזה מגדל הינך מדבר - השלד די מקובל (על המקדימים את יצי"מ וכנזכר לעיל), הדיוק שהבאתי בבירור לא "שובר שיוויון"..., אך יש בו תשומת לב מעניינת.

כל זמן שהמאמר טען כך: מאחר שאני סובר שיציאת מצרים היתה בזמן שבו מצרים שלטה באיזור, הם לא נקראו מלכים, לא היה אכפת לי. אולי כן ואולי לא, זכותך להפריח לאויר העולם את בלוני האפשרויות.
אבל ברגע שזה הגיע לטענה שבתום הארבעים שנה ששם מוזכר מלך לאדום הוא מפני שאז התחילו מלכים לאדום וא"כ השבעה מלכים היו לאחר ימי משה הקפצת לי את מערכות ההתראה.
שים לב מה קרה כאן! הבאת קושי שנתקשו בו המפרשים מתי היו המלכים האלו. כתבת שלדעתך כל הפירושים דחוקים. אבל על פי הרעיון הבלתי מבוסס שלך בלשון המעטה אתה מכריע כמו אחד הצדדים. זה ידידי בדיוק מה שקורה, מכיוון אחר מעט, לחלק מאנשי פש"מ כשהם מתחילים לחשוב שכל דרוש שעלה במחשבה לפניהם הוא הוא המכוון העיקרי בפסוקים.

אשר להמחמאה שנתת לי לאמר חכם עדיף מנביא: תודה רבה אבל מה בדיוק הנבואה שנתנבאתי כאן, שצלפתי לדעתך בעניין הנבואה ההיא?

בן מיכאל כתב:משהו בנוסח: דיוק זה מטה לצד זה

יותם כתב:מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

ישראליק כתב:

יותם כתב:מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

איך הי' נראה אם אחד הי' מתמקד על אחד מלשונות החריפים של הראב"ד על הרמב"ם והי' מוצא חיבור על פי הנחתו? איה"נ זה סדק, אבל לא נראית טוב בכל אופן, עכ"פ גליון חריג כהנ"ל הי' צריך להקפיד ע"ז

יותם כתב:

ישראליק כתב:

יותם כתב:מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

איך הי' נראה אם אחד הי' מתמקד על אחד מלשונות החריפים של הראב"ד על הרמב"ם והי' מוצא חיבור על פי הנחתו? איה"נ זה סדק, אבל לא נראית טוב בכל אופן, עכ"פ גליון חריג כהנ"ל הי' צריך להקפיד ע"ז

אין כאן שום לשון חריף. הרשב"ם כותב מפורשות שרש"י הסכים לו שצריך לעשות פירוש על הפשטות המתחדשים. ונמצאנו הולכים בעקבי פירושו של הרשב"ם, שהוא גם רצונו של זקנו רש"י.
וכל הפגיעה והסדק והחשש, הכול דמיונות שווא.