מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' אפריל 17, 2019 2:01 am

כתב העת למקרא פשטות המתחדשים, גיליון ניסן תשע"ט. שישי במספר.
כדי להצטרף לרשימת התפוצה של 'פשטות' שלחו את המילים 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

ערב חג הפסח, אנו מתכבדים להגיש לקוראינו את הגיליון השישי של פשטות המתחדשים.
הגיליון עומד בסימן הרגל הבא עלינו לטובה, והוא כולל שני חלקים עיקריים:
השער הראשון התייחד לענייני פסח ויציאת מצרים, והוא כולל מאמרים מכמה תלמידי חכמים חשובים.
הרב יצחק שילת עומד על המקור בפשוטי המקראות להלכה הפסוקה בעניין חיוב אכילת מצה בפסח.
הרב אליהו מאיר פיבלזון מבאר את מרכזיות יציאת מצרים באמונת ישראל, בהיותה מכוננת את תודעת עם ה'.
הרב מרדכי פראנק מתחקה אחר סדרן הפנימי של עשר המכות, ומפרש את המסר השלם העולה מהן, שלב אחר שלב.
הרב אריה מאיר עומד על שתי החגיגות שבמועד האביב, חג הפסח וחג המצות, ומגדיר את היחס ביניהם.

מאמרי השער השני עוסקים בפרשיות הראשונות של ספר ויקרא.
את השער פותח מאמר מאת הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל על החידוש בצורת ומהות הקרבנות שבספר ויקרא. סמוך לו מאמר תלמידו, הרב יחיאל משה ורטהימר שליט"א, המבאר את הזכרת יציאת מצרים בתורה כיסוד התורה, ואת סידורן של הזכרות אלו לפי מדרגות הקדושה בספר ויקרא. הרב חיים מצגר דן במצוות תרומת הדשן - אחת מהדוגמאות הקיצוניות בהבדל בין הדרש לפשט, הוא סוקר כמה משיטות הראשונים, ומציע כיוון חדש לביאור הסוגיא. דרכו ליישוב הסוגיא, יכולה לשפוך אור והבנה על סוגיות דומות ביחס פשט ודרש. מאמרו של הרב מרדכי אלתר עוסק בטעמי הקרבנות, ובמחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנושא. לבירור הסוגיא הוא מבאר לעומק את טעותם של עובדי עבודה זרה.
מדור 'מתורתם של רבותינו' יורד גם הוא לשאלת פשט ודרש, והוא מקיף את ביאורי הקדמונים [בעלי הפשט] בלשון התורה "וידיו לא שטף במים" שבפרשת זב, הנראה כמנוגד להלכה. ומראה שדווקא האסמכתא שלמדו ממנה נטילת ידיים - נלמדת מעומק פשוטו של מקרא.
מדור הערות והארות כולל חידושים יקרים על כלל נושאי הגיליון, ביניהם גם כמה הערות מהרב יצחק אייזיק ראללער זצ"ל
במדור הנביאים מאמר ייחודי מאת הרב אברהם מנחם הורוויץ, המבאר את פשט הכתובים במעשה דוד עם הארי והדוב.
הרב אליהו מנחם הופמן מגיב למאמר שפרסם הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ בגליון האחרון, על הכרונולוגיה בספר שמואל. אף הרב יוסקוביץ נענה לו ועמד להגן על חידושו בסדר המאורעות שבסוף הספר.

תקוותנו שדברי התורה שבגיליון יעשירו לקוראים את חג המצות הבא עלינו לטובה בדבר השם שגילה בתורתו.
חג כשר ושמח
פשטות המתחדשים

הגיליון הבא יעסוק בחלק השני של ספר ויקרא ותחילת ספר במדבר, ספירת העומר וחג השבועות, מגילת רות וספר שמואל.
ניתן לשלוח מאמרים עד כ' אייר תשע"ט.
הערות, וכן מאמרים מלאים על הנ"ל, כמו גם מאמרים על שיטות הראשונים בפירוש המקרא, אפשר לשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני של מערכת פשטות: pshatot@gmail.com
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ד' אפריל 17, 2019 12:46 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

הסקרן_הקטן
הודעות: 236
הצטרף: ד' יוני 15, 2016 5:20 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי הסקרן_הקטן » ד' אפריל 17, 2019 10:57 am

האם אין מקומו של כתב עת זה בסמוך לשאר כתבי העת והגליונות שפורסמו בפורום?

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' אפריל 17, 2019 11:17 am

חמשת הגיליונות האחרונים עוררו דיונים ארוכים של מאות תגובות [בחלק מהגיליונות מעל לעשרה עמודים].
לכן ראוי לענ"ד להקצות לכל גיליון אשכול נפרד. - כל עוד הדיונים ארוכים ומעניינים.

אינני המנהל, אבל לענ"ד, החודשים הראשונים הצריכו אשכול נפרד בגלל כמות ההודעות, הדיונים, הערות והפולמוסים.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' אפריל 17, 2019 3:52 pm

הרב שמואל בן שלום צידד מסברא כדעת הרלב"ג שכל הנגעים הינם דבר טבעי, ואפילו נגעי בגדים ובתים.
אציין כי למיעוט ידיעתי מצאנו בחז"ל ראיות רק לדעת הרלב"ג, ולא מצאנו כלל ראיות לדעות החולקות.

ואלו הן הראיות הזכורות לי כעת:
    א. נגעים שאינם מטמאים. בכמה מקומות מבואר ששייך נגעים בגויים ובקטן קודם שנולד וכו', ומה טעם לנס זה אם לא חלה עליו פרשת נגעים?
    ב. בסנהדרין דף ע איתא שלדעת ראב"ש שנגעי בתים הינן רק באופן מסויים מאד, בית המנוגע ללא עתיד להיות, ואם נס הוא - מי מונע מהנס לחול באופן המיוחד לו? [שוב שמעתי שכן כתב בחו"ב].
    ג. בזבחים מבואר שנגעי בגדים מרככים את הבגד, ואם נס הוא - מה"ת שהבגד מתרכך?
    ד. בהוריות דף י מבואר שיש נגעי אונסים, ומי אונס את הנס לבוא?
    ה. בברייתא דמסכת נדה יש 'פטנטים' לרפאות את הנגע.

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' אפריל 17, 2019 4:53 pm

חידושו של הרב פראנק (המביאו בשם הכלי יקר) כי היו שני מטות אחד של משה ואחד של אהרן, וכי שניהם השתתפו במכת דם, כמו גם שלל ראיותיו מדהים!

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' אפריל 17, 2019 6:49 pm

החידוש מעניין. אולם אינני סבור שהראיות מוכרחות, 1. יתכן שהיה מטה האלהים שהיה אצל משה ואהרן לפי מי שעליו היה מוטל לעשות את המעשים. 2. ההתיחסות המשותפת למשה ואהרן אם אינני טועה קיימת בכמה מקומות ביחס לניסים/מכות במצרים, ויתכן לבאר שההתיחסות המשותפת כי כל אחד בצע את חלקו שהוטל עליו, שהרי פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד.
נערך לאחרונה על ידי ישא ברכה ב ד' אפריל 17, 2019 7:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

456456
הודעות: 89
הצטרף: א' אוגוסט 20, 2017 10:47 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי 456456 » ד' אפריל 17, 2019 7:20 pm

רעואל המדייני כתב:הרב שמואל בן שלום צידד מסברא כדעת הרלב"ג שכל הנגעים הינם דבר טבעי, ואפילו נגעי בגדים ובתים.
ב. בסנהדרין דף ע איתא שלדעת ראב"ש שנגעי בתים הינן רק באופן מסויים מאד, בית המנוגע ללא עתיד להיות, ואם נס הוא - מי מונע מהנס לחול באופן המיוחד לו? [שוב שמעתי שכן כתב בחו"ב].

ואם זה טבעי?

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' אפריל 17, 2019 10:32 pm

תופעה טבעית ונדירה - נדיר עוד יותר שתתרחש לפי כללים מסויימים של שני גריסים על שתי אבנים בזוית.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי לענין » ה' אפריל 18, 2019 1:13 am

לראשונה שמעתי הקו' בשם הגראי"ל זיע"א, ולחומר הקו' חפשתי ומצאתי שהאריך בזה בדברי יואל בדברים מתוקים, ומסתמא נכב"ב.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' אפריל 18, 2019 2:24 pm

הנה המקורות שצויינו:

אילת השחר.JPG
אילת השחר.JPG (72.02 KiB) נצפה 12763 פעמים
דברי יואל.PDF
(3.89 MiB) הורד 362 פעמים


קושיית בעל דברי יואל שונה מעט, וממילא דבריו אינם מעלים ארוכה לקושייתנו.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ה' אפריל 25, 2019 1:36 pm

ראוי לציין על מה שנכתב (עמ' 56) בשיטת ראב"ע בפירושו לפסוק "וידיו לא שטף במים":
וידיו לא שטף - ראב''ע - פשטות המתחדשים 6.png
וידיו לא שטף - ראב''ע - פשטות המתחדשים 6.png (99.83 KiB) נצפה 12395 פעמים

בדרך כלל לפי מה שידוע ומקובל [נראה לי שמפורסם מהרב קופרמן], שיטת ראב"ע היא, שההלכה [הנמסרת מ'קבלה'] מתיישבת עם המקרא לפי פשוטו. לכן טורח ראב"ע להתיישב עם דברי חז"ל [כאשר הם נפק"מ להלכה].
בשונה מהרשב"ם, שלא רואה כל סתירה בין פשוטו לבין דרשות ההלכה [הרשב"ם הידוע בריש פר' וישב (וכן שיטת הגר"א ובית מדרשו וכפי שצויין במאמר). לעומת זאת, ראב"ע נשמר מאוד מדבר זה, ורואים זאת הרבה בפירושו. דוגמא נוספת היא אגרת השבת שכתב לתקוף את המפרשים כהרשב"ם על 'ויהי ערב ויהי בוקר'].

כאן אכן הוא חורג מהרגלו ומציע לבסוף פירוש אחר ע"פ הפשט, לאחר שקיבל את פירוש 'כל אבותינו'.

אשמח להחכים יותר בעניין זה.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אפריל 28, 2019 1:49 pm

מפליא לראות את המאמר בענין תרומת הדשן איך הכותב מחדש חידושים עצומים הנוגעים להלכה ללא כל מקור מלבד דיוק עצמאי בלשונות הפסוקים.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' אפריל 28, 2019 7:25 pm

קרית מלך כתב:מפליא לראות את המאמר בענין תרומת הדשן איך הכותב מחדש חידושים עצומים הנוגעים להלכה ללא כל מקור מלבד דיוק עצמאי בלשונות הפסוקים.

תיקון קטן: לא 'נוגעים' להלכה, אלא 'נגעו' להלכה בעבר, שכן למעשה כיום [בזמן ביהמ"ק הראשון / השני / השלישי] אין נ"מ כלל כמבואר למעיין.
[אם כ"ת מצא נ"מ למעשה אשמח לשמוע].

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אפריל 28, 2019 11:07 pm

"הנוגעים להלכה" אין הכוונה מלשון הווה, אלא שבניגוד להצהרה שהעיסוק בפשטות המתחדשים אין בו בכדי לשנות את כללי ההלכה, רק ביאורים לפי פשוטו של מקרא, הרי שבמאמר זה בא המחבר לחלק חילוקים הקשורים למישור ההלכתי באופן ברור ללא כל אסמכתא מלבד דקדוק הכתובים. ודי בזה.

רעואל המדייני
הודעות: 409
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ב' אפריל 29, 2019 1:28 pm

מי הצהיר שאי אפשר להוציא הלכות מפשוטו של מקרא?
ובמאי גרע מכל חלקי התורה שניתן ללמוד מהם הלכות באופנים מסויימים?

יש הצהרה נכונה דומה שבדברים הנוגעים להלכה אי אפשר לפרש בניגוד לחז"ל, ובדברים שאינם נוגעים להלכה אפשר. [אם כי גם לגבי הצהרה זו אין דרכי כל המפרשים שוות].
אולם בדבר שאינו מנוגד לדברי חז"ל, מדוע יגרע חלקן של הפרשיות ההלכתיות שלא נעיין בפשוטם?

מובן כי לימוד הלכה מפשוטו של מקרא מצריך זהירות, אולם כבר לימדנו החכם כי מן הזהירות שלא תרבה להיזהר.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' מאי 01, 2019 12:43 am

עוררו כאן על הדברים במאמרו של הרב חיים מצגר במצוות תרומת הדשן:
כפשוטה לשעתה וכמדרשה לדורות.png
כפשוטה לשעתה וכמדרשה לדורות.png (25.76 KiB) נצפה 11981 פעמים

ראוי להזכיר, כי אב ליסוד זה הם דברי הגר"א על פרשת אחרי מות - "בזאת יבא אהרן אל הקדש... ובא אהרן... והיתה לכם לחוקת עולם...".
דאמרו חז"ל: כל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מביאה זו...
- ואמר הגר"א שלפי פשוטו: אהרן עצמו יכל להיכנס בעבודה זו בכל עת, ועל כן, כשנכנס בשאר ימות השנה נהג כסדר העבודה שבפשט המקראות [- שהם שלוש טבילות ושישה קידושי ידיים ורגליים].
רק שביום כיפור - "והיתה לכם לחוקת עולם..." - שיש גם את מוספי היום, אזי קיבלו חז"ל מסיני דרשת הכתוב שהוא שלא כסדר, מחמת דגמירי חמש טבילות ועשרה קידושי ידיים ורגליים [רק ב'ביאה זו', דאזיל אחרי מוספי היום].

פירוש הגר"א נודע מאוד, ונכתב בשם הגר"א ע"י רבים מגדולי הדור ההוא: החיי אדם, רש"ז בן הגר"א [ונכתב בחיי אביו] ועוד...


ואצל כל המצטטים את דברי הגר"א הנ"ל רואים שהוקשה לגר"א מאוד [!] - בעיקר - מדוע התורה כותבת שלא כסדרה? וכי אי אפשר לכתוב כמו שרש"י מפרש בשם חז"ל?
- או במילים אחרות - קשה להגר"א - מדוע הדברים לא מתיישבים בפשוטו של מקרא. [שאלה שהגר"א העיז לשאול... וכך חינך בלימוד המקרא. הובא בכ"מ]
ולכן מגיע הגר"א ומחדש את חידושו הנ"ל: פשוטו - לדורו [לאהרן], מדרשו - לדורות.


כן הנצי"ב בפרשת שילוח מחנות, הוקשה לו כעי"ז, עיי"ש, ויישב ע"פ יסוד זה. וכך כתב שם בסוף דבריו: "וכיב״ז ביאר הגר״א ז״ל בפ׳ אחרי מקרא ובא אהרן אל א״מ. במה שהעלו חז״ל שאינו כסדר היום ע״ש".

כך גם במאמר הנפלא [מומלץ מאוד לקריאה וללימוד!]: הרב מצגר מראה שקשה מאוד ללמוד בפשט הכתובים כפי' רש"י, [וכן משמע בבכור שור שהתקשה בפסוק זה,] ולענ"ד, כל הדורש פשש"מ מתקשה בזה בלמדו פרשה זו. ועל כן הציע כותב המאמר הצעה נפלאה ליישב בצורה למדנית ומתקבלת על הדעת את דרישת הפסוק על נכון, על פי היסוד הנ"ל - מבית מדרשו של הגר"א.

ואגב אורחא נאמר: בבית מדרש של הגאון מותר ללמוד בפשש"מ גם כאשר פשוטו אינו כמדרשו וכההלכה [עיין אדרת אליהו ריש פרשת משפטים]. מיותר להוסיף שהלימוד צריך להיות מיוסד על אדני המקרא, ולא על סברות כרס. כמו"כ אם פשט המקרא להדיא אינו כמדרשו, לא בעינן ראיות והוכחות מספרות חז"ל לפרש פשוטו. וזיל קרי בספרי בעלי הפשט כהרשב"ם והגר"א. ובכך תשובה למה שהעירו כאן - "לחלק חילוקים הקשורים למישור ההלכתי באופן ברור ללא כל אסמכתא מלבד דקדוק הכתובים".

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מאי 01, 2019 8:38 am

בדבר דברי הגר"א הנפלאים, כבר נכתב כאן, viewtopic.php?f=46&t=4358&p=33162&hilit=%D7%91%D7%96%D7%90%D7%AA+%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F#p33095

אגב, זכורני שפעם בלכתי עם מו"ר הגר"ש זצוק"ל בליל שבת הזכיר את דברי הגר"א תוך שהוא מדגיש שהחכמת אדם מביא את הדברים בשמו. בחוסר דעת הזכרתי שבמשך חכמה מביא זאת בשם ספר גביע גביעי הכסף, מו"ר לא היה ניחא ליה בזה, וראיתי את היחס שלו לחשיבות המקורות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 01, 2019 9:21 am

אני רוצה למתוח ביקורת על מילה אחת או שתים בדברי עושה חיל.

הגר"א לא העיז לשאול שאלות מסויימות.
לא מדובר כאן באיזה שיטה שמדכאת חופש מחשבה ואחרים שהם ליברטנים ואמיצים שהגר"א נמנה עליהם והוא מעיז לשאול שאלות. חכמי התורה הולכים בדרך התורה ויכולים גם להיות חלוקים בעמדותיהם על דברים מסויימים. כך שהגר"א סובר שיש דרך של פשוטו של מקרא ויתכן שאחרים סוברים אחרת וכל אחד הולך בדרכו אבל אין כאן לא תעוזה ולא אי תעוזה מצד אף אחד.

גם השימוש במילה מותר על בית מדרשו של הגר"א מפריע לי מעט מאותה סיבה.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' מאי 01, 2019 10:02 am

עושה חיל כתב:ראוי להזכיר, כי אב ליסוד זה הם דברי הגר"א על פרשת אחרי מות - "בזאת יבא אהרן אל הקדש... ובא אהרן... והיתה לכם לחוקת עולם...".
דאמרו חז"ל: כל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מביאה זו...
- ואמר הגר"א שלפי פשוטו: אהרן עצמו יכל להיכנס בעבודה זו בכל עת, ועל כן, כשנכנס בשאר ימות השנה נהג כסדר העבודה שבפשט המקראות [- שהם שלוש טבילות ושישה קידושי ידיים ורגליים].
רק שביום כיפור - "והיתה לכם לחוקת עולם..." - שיש גם את מוספי היום, אזי קיבלו חז"ל מסיני דרשת הכתוב שהוא שלא כסדר, מחמת דגמירי חמש טבילות ועשרה קידושי ידיים ורגליים [רק ב'ביאה זו', דאזיל אחרי מוספי היום].

פירוש הגר"א נודע מאוד, ונכתב בשם הגר"א ע"י רבים מגדולי הדור ההוא: החיי אדם, רש"ז בן הגר"א [ונכתב בחיי אביו] ועוד...


ואצל כל המצטטים את דברי הגר"א הנ"ל רואים שהוקשה לגר"א מאוד [!] - בעיקר - מדוע התורה כותבת שלא כסדרה? וכי אי אפשר לכתוב כמו שרש"י מפרש בשם חז"ל?
- או במילים אחרות - קשה להגר"א - מדוע הדברים לא מתיישבים בפשוטו של מקרא. [שאלה שהגר"א העיז לשאול... וכך חינך בלימוד המקרא. הובא בכ"מ]
ולכן מגיע הגר"א ומחדש את חידושו הנ"ל: פשוטו - לדורו [לאהרן], מדרשו - לדורות.


כן הנצי"ב בפרשת שילוח מחנות, הוקשה לו כעי"ז, עיי"ש, ויישב ע"פ יסוד זה. וכך כתב שם בסוף דבריו: "וכיב״ז ביאר הגר״א ז״ל בפ׳ אחרי מקרא ובא אהרן אל א״מ. במה שהעלו חז״ל שאינו כסדר היום ע״ש".

כך גם במאמר הנפלא [מומלץ מאוד לקריאה וללימוד!]: הרב מצגר מראה שקשה מאוד ללמוד בפשט הכתובים כפי' רש"י, [וכן משמע בבכור שור שהתקשה בפסוק זה,] ולענ"ד, כל הדורש פשש"מ מתקשה בזה בלמדו פרשה זו. ועל כן הציע כותב המאמר הצעה נפלאה ליישב בצורה למדנית ומתקבלת על הדעת את דרישת הפסוק על נכון, על פי היסוד הנ"ל - מבית מדרשו של הגר"א.

ואגב אורחא נאמר: בבית מדרש של הגאון מותר ללמוד בפשש"מ גם כאשר פשוטו אינו כמדרשו וכההלכה [עיין אדרת אליהו ריש פרשת משפטים]. מיותר להוסיף שהלימוד צריך להיות מיוסד על אדני המקרא, ולא על סברות כרס. כמו"כ אם פשט המקרא להדיא אינו כמדרשו, לא בעינן ראיות והוכחות מספרות חז"ל לפרש פשוטו. וזיל קרי בספרי בעלי הפשט כהרשב"ם והגר"א. ובכך תשובה למה שהעירו כאן - "לחלק חילוקים הקשורים למישור ההלכתי באופן ברור ללא כל אסמכתא מלבד דקדוק הכתובים".

וראוי לציין שכל הנושא הזה התברר ברר היטב (כולל ניסוח שאלת ה'מדוע') בספרו של הרב יהודה קופרמן 'פשוטו של מקרא', מדור א', פרק ו' - 'פשוטו של מקרא המלמד הלכה לשעה', ושם גם ניתן לראות שיסוד זה מצוי כבר אצל הראשונים.
קבצים מצורפים
הלכה לשעה 1.PDF
(733.02 KiB) הורד 243 פעמים
הלכה לשעה 2.PDF
(816.07 KiB) הורד 231 פעמים

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' מאי 01, 2019 10:21 am

אוצר החכמה כתב:אני רוצה למתוח ביקורת על מילה אחת או שתים בדברי עושה חיל.

הגר"א לא העיז לשאול שאלות מסויימות.
לא מדובר כאן באיזה שיטה שמדכאת חופש מחשבה ואחרים שהם ליברטנים ואמיצים שהגר"א נמנה עליהם והוא מעיז לשאול שאלות. חכמי התורה הולכים בדרך התורה ויכולים גם להיות חלוקים בעמדותיהם על דברים מסויימים. כך שהגר"א סובר שיש דרך של פשוטו של מקרא ויתכן שאחרים סוברים אחרת וכל אחד הולך בדרכו אבל אין כאן לא תעוזה ולא אי תעוזה מצד אף אחד.

גם השימוש במילה מותר על בית מדרשו של הגר"א מפריע לי מעט מאותה סיבה.


כביכול אין כאן שאלה של 'מותר' ו'אסור', כאילו אין כאן נושא של 'האשמה' על לימוד המקרא על פי פשוטו... הרי הדיון כאן התחיל בטענה כזאת או אחרת...
אני מסכים שזה לא קשור ל'ליברליזם' וכדו' ח"ו,
ואני גם מסכים ש"חכמי התורה הולכים בדרך התורה ויכולים גם להיות חלוקים בעמדותיהם על דברים מסויימים..."
אבל זה אכן בהחלט קשור למילים 'מעיז' ו'מותר'. (למרות שאני מבין היטב את ה'צרימה' באוזן להתבטאות זו, בפרט על 'מעיז'.)

לפי הדיונים הארוכים (נשואי האמוציות) באשכולות הקודמים והדומים, אפשר להבין מדוע מילים אלו מאוד שייכות לדיון. נהיה כנים.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ה' מאי 02, 2019 11:25 am

עושה חיל כתב:
פירוש הגר"א נודע מאוד, ונכתב בשם הגר"א ע"י רבים מגדולי הדור ההוא: החיי אדם, רש"ז בן הגר"א [ונכתב בחיי אביו] ועוד...

1. היכן מצויים דברי רש"ז בן הגר"א בענין?
2. דברי הגר"א הובאו כידוע בעוד מקומות כמובספר גביעי גביע הכסף לרבי בנימין ריבלין, בליקוטי תורה,ונמצא גם בהעתקות כת"י כנסת ישראל. כמו"כ התייחס לכך הרד"ל בהג' לויק"ר שם.
3. מענין א"כ הדבר שישנם המפקפקים בשמועה זו.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » א' מאי 05, 2019 10:53 am

שמואל שלומוביץ כתב:
עושה חיל כתב:
פירוש הגר"א נודע מאוד, ונכתב בשם הגר"א ע"י רבים מגדולי הדור ההוא: החיי אדם, רש"ז בן הגר"א [ונכתב בחיי אביו] ועוד...

1. היכן מצויים דברי רש"ז בן הגר"א בענין?
2. דברי הגר"א הובאו כידוע בעוד מקומות כמובספר גביעי גביע הכסף לרבי בנימין ריבלין, בליקוטי תורה,ונמצא גם בהעתקות כת"י כנסת ישראל. כמו"כ התייחס לכך הרד"ל בהג' לויק"ר שם.
3. מענין א"כ הדבר שישנם המפקפקים בשמועה זו.


1. ראיתי זאת בחומש הגר"א [עם כל פירושי הגר"א הכתובים על ידו וע"י תלמידיו ומפי השמועה, אינני זוכר כעת את שם ההוצאה]. בהערה שם מובא שכבר הובא באדרת אליהו מהדרת ר' שמואל לוריא מכתב ידו של רש"ז בן הגר"א. מצויין שם שזה נכתב בחיי אביו.

3. אני רק רמזתי שלא שייך לפקפק בזה. אך באמת לא ידוע לי על כאלו. אתה מכיר מי [מהגדולים] שמפקפק במקור?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 05, 2019 1:00 pm

ביררתי שנית ובאמת אין הפקפוק בנאמנות המקורות, אבל שמעתי בשם הגרא"י סולובציק שבבריסק ממאנים לקבל זה, כי איך יתכן שיהיה שעיר המשתלח וכפרת כל ישראל אם לא ביום הכיפורים. וכן שמעתי שהתקשה בזה הגר"ד לנדו.
עי' משך חכמה שם פסוק ג' שביאר הענין לפי דרכו. ובפשוטו של מקרא עיקר הפסוקים מדברים אמנם כפרת המשכן מטומאות בני ישראל ומפשעיהם והעבודה היא תיקון המקדש. וכיון שהשמועה מהימנה הרי בהכרח נקבל גם את שינוי התפיסה ביחס למהות ומשמעות העבודה והשעירים והאפשרות שתבא בכל עת בימי אהרן הכהן.

המקור באדרת אליהו בהדפסת ר"ש לוריא, כנראה מדובר על הקטע המצורף. ויש בזה חידוש, כי נקט שהלשון אחת בשנה הוא מיעוט שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשנה, ולכן זה נאמר רק בפסוק האחרון ולדורות, אמנם יש בזה קושי שהרי בפרשת תצוה אצל פרשת המזבח הפנימי נאמר (שמות ל, י) וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַה'. ומכאן שגם אצל אהרן נאמר מיעוט שלא יוכל להזות אלא פעם אחת בשנה ולא יותר. וכן רהיטת פשו"מ שם, שהפסוק מדבר בכלל המיעוט שלא תעלו עליו עולה ומנחה, ולא התיר אלא דם חטאת הכיפורים אחת בשנה ולא יותר. וזה נאמר להדיא באהרן עצמו.
ובאמת החיי אדם הרגיש בזה וכתב "ולפ"ז בפרשה תצוה דכתיב וכפר אהרן אחת בשנה צ"ל דר"ל אחת בשנה מחוייב לכפר", אבל לפי נוסח השמועה כאן מדברי רש"ז בהגר"א (וכ"ה גם מבואר במקור שבספר גביעי גביע הכסף לר"ב ריבלין) שאחת בשנה הוא מיעוט, הרי יש כאן קושי גדול מהפסוק בפרשת תצווה, כי איני רואה סיבה לחלק בין אחת בשנה הנזכר בפרשת אחרי לבין הנזכר בפרשת תצווה.

אולי למישהו יש צד יישוב לכך. אשמח שיודיעני.
קבצים מצורפים
אדרת אליהו פרשת אחרי מות.png
אדרת אליהו פרשת אחרי מות.png (72.19 KiB) נצפה 11177 פעמים

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' מאי 07, 2019 10:31 pm

שמואל שלומוביץ כתב: אמנם יש בזה קושי שהרי בפרשת תצוה אצל פרשת המזבח הפנימי נאמר (שמות ל, י) וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַה'. ומכאן שגם אצל אהרן נאמר מיעוט שלא יוכל להזות אלא פעם אחת בשנה ולא יותר. וכן רהיטת פשו"מ שם, שהפסוק מדבר בכלל המיעוט שלא תעלו עליו עולה ומנחה, ולא התיר אלא דם חטאת הכיפורים אחת בשנה ולא יותר. וזה נאמר להדיא באהרן עצמו.
ובאמת החיי אדם הרגיש בזה וכתב "ולפ"ז בפרשה תצוה דכתיב וכפר אהרן אחת בשנה צ"ל דר"ל אחת בשנה מחוייב לכפר", אבל לפי נוסח השמועה כאן מדברי רש"ז בהגר"א (וכ"ה גם מבואר במקור שבספר גביעי גביע הכסף לר"ב ריבלין) שאחת בשנה הוא מיעוט, הרי יש כאן קושי גדול מהפסוק בפרשת תצווה, כי איני רואה סיבה לחלק בין אחת בשנה הנזכר בפרשת אחרי לבין הנזכר בפרשת תצווה.

אולי למישהו יש צד יישוב לכך. אשמח שיודיעני.

עיין משך חכמה שם.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' מאי 07, 2019 11:09 pm

תודה רבה. ציינתי לדברי המשך חכמה שם ונעלם ממני קטע זה.
משך חכמה ויקרא טז ג
וזה פירוש הפסוק בתצוה (שמות ל, י) "וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה" - שזה מחוייב לכפר אחת בשנה גם אהרן. אבל רשאי יותר מאחת בשנה בכל שעה שהוא רוצה ומוצא עצמו מוכן לזה, רק שזה מוכרח לכפר אחת בשנה. אכן לדורות (שם) "מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם" - שרק אחת בשנה לא פעמיים בשנה רשאי לכפר. שלדורות, שאין הענן שורה אין רשאי להכנס רק אחת בשנה. ולכן כתוב "אחת בשנה יכפר", שעיקר הדיוק שרק אחת מכפר, לא פעמיים. ועיין מה שדרשו רז"ל פרק קמא דשבועות ודו"ק.

אבל דבריו בזה קשים, הם נאמרו ע"פ דרשת חז"ל
שבועות ח ע"ב : אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה
ועי' רש"י שם שביאר שמאחת בשנה הראשון בכתוב לומדים שהיא כפרה אחת ולא מכפרת שתי כפרות ומהשני המדבר לדורות לומדים שאין כפרה זו אלא פעם אחת בכל שנה ולא יותר.
אמנם מה שמנסה להסביר הדבר בפשט - והרי דברי הגר"א הללו ברובד פשוטו של מקרא באו - הוא קשה בעיני לחלק בין 'וכפר' ל'יכפר' וגם מה זה שונה מהאמור בפרשת אחרי "וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכָּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה שמדבר ג"כ בלשון ציווי, וגם בו דקדק הגר"א (מפי השמועה) שאינו אלא אחת בשנה ולא יותר.
מענין שהמשך חכמה עצמו פירש פסוק זה בב' אופנים נוספים בפרשת תצווה שלא ע"פ דרך הגר"א הזו.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מאי 08, 2019 1:41 am

הסקרן_הקטן כתב:האם אין מקומו של כתב עת זה בסמוך לשאר כתבי העת והגליונות שפורסמו בפורום?

מצטרך לדעתך עקב האיפה והאיפה שכאן, מדוע גלין זה מקומו בפורום מקרא ותרגום ושאר הגליונות הלכו להם לפורום מהליגה השניה, בכל מקרה העולה מכל זה אדם נשך כלב זה מענין, כלב נשך אדם זה לא מענין

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מאי 08, 2019 3:06 pm

קבלתי באישי מחאה קטנה על דברי והעולה מכך שהם לא הובנו במדויק, ח"ו שיש לי ביקורת על כתב זה אלא להיפך אני חושב שראויים כל הגליונות להיכנס לפורם זה, אלא שכתב זה מעורר פולמוס יותר מן השאר מפני ההיפך שבו בכל מיני נושאים, ואני קורא כתב זה ונהנה מפולמוס זה וכו'

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » א' מאי 12, 2019 1:46 am

בעמ' 62 התבאר לפי כמה פרשנים אחרונים, ש'סמכו חכמים נטילת ידיים מן התורה' - אין זה אסמכתא רחוקה, אלא לימוד מפשוטו של מקרא.
כך הובאו דברי הגר"א: "הרבה מפרשים פירשו זה הפסוק שאם טבל הזב "וידיו לא שטף" תחילה, אין טבילתו טבילה משום חציצה, והא דמפיק בלשון 'ידיו', היינו משום דחציצה מצוי בידיים אחר כי הידיים עסקניות הן. והא דקאמר 'סמכו', היינו להאי מלתא שידיים עסקניות הן, ולפיכך גזרו נטילת ידיים".
ולפי זה הוקשה:
שבגמרא בחולין משמע שהוא אסמכתא גמורה, דלא כהאחרונים הנ"ל. וז"ל הגמרא חולין (קו.): "וידיו לא שטף במים - הא שטף, טהור. הא טבילה בעי? אלא הכי קאמר: ואַחֵר שלא שטף, טמא". ופירש שם ברש"י: "אלא ה''ק - הנוגע בזב ומי שאינו שוטף את ידיו שניהם טמאין ואסמכתא בעלמא היא".


עתה מצאתי דברים נפלאים ויסודיים שכתב השל"ה [שני לוחות הברית, תורה שבע"פ, כלל רבנן], ליישב את הקושיא הנ"ל, אחר שמייסד שעניין ה'אסמכתא'- אינה [רק] אסמכתא מהמילים, אלא שחכמים הבינו 'סברא' אחת הנרמזת בתורה, ומשם חידשו את הדין.
אמנם מצינו הרבה פעמים שאומרים מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא הוא, קבלתי שם פירוש מחודש: דהכוונה הוא שהדין הזה שחדשו הרבנן הוא משום שהתבוננו סברא אחת הנרמזת בתורה, ומכח סברא זו חדשו את הדין. כהא דאיתא בפרק כל הבשר (חולין דף ק"ו) - "מים ראשונים מצוה רבא אמר מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב 'כל אשר יגע בו הזב וידו לא שטף במים' אר"א בן ערך מכאן סמכו לנט"י מן התורה" - הענין עיקר בא לכדרשינן בנידה מה ידיו מבראי אף כל דמבראי לאפוקי בית הסתרים א"צ טבילה. והתבוננו החכמים - מאחר שהתורה לא בא אלא ללמדנו ענין מאבראי, למה הזכיר יותר ידיו מפניו - הל"ל ופניו לא שטף? אלא התורה הזכירה ידים שהם יותר מאבראי מהפנים, משום שהפנים נח, אבל הידים עסקינות הן ותמיד הם מתפשטות חוצה. וכשהתבוננו החכמים מכח התורה שהידים מוחזקות להיותן עסקניות, על כן תקנו נטילת ידים משום סרך תרומה, מאחר שהם עסקניות. נמצא דין נטילת ידים היא מדרבנן, אבל טעם גזירתם היתה בשביל עסקניות, שהבינו מן התורה שהתורה מחזקת לידים עסקניות. נמצא סברת התורה הביאה את החכמים לדבר זה. וזהו ענין מדרבנן וקרא אסמכתא.
ואע"ג דמסיים שם תלמודא על דברי ר"א בן ערך - "א"ל רבא לרב נחמן מאי משמע - דכתיב 'וידיו לא שטף במים' הא שטף טהור, הא טבילה בעי? ה"ק ואחר שלא שטף טמא", עד כאן.
הרי משמע דאסמכתא הוא סימנא בעלמא מלישנא דקרא?
הכל אמת, כי עיקר ענין אסמכתא הוא הסברא שהוציאו מזה הפסוק, דהיינו ידים עסקניות. ואז לסימנא נאמר לשון הפסוק - וידיו לא שטף הוא טמא ואם שטף טהור, דהיינו נטילת ידים. והוצרך לומר כן למצוא לשון הפסוק לסימנא ולא היה די לו במה שהוציאו סברא זו מזה הפסוק כמ"ש, לפי שר"א בן ערך אומר בקוצר דכתיב כל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים משמע שהורינו במליצה לשונו למצוא בזה הפסוק לישנא לסימנא.

דהיינו שאסמכתא בנויה משני חלקים:
1. הסברא והלימוד שגילו חכמים מהתורה שבכתב.
2. 'סימנא' מלשון הפסוק.
והגמרא בחולין ביארה את אסמכתת הסימנא.
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב א' מאי 12, 2019 1:56 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' מאי 12, 2019 1:55 am

עושה חיל כתב:ראוי לציין על מה שנכתב (עמ' 56) בשיטת ראב"ע בפירושו לפסוק "וידיו לא שטף במים":
.....
בדרך כלל לפי מה שידוע ומקובל [נראה לי שמפורסם מהרב קופרמן], שיטת ראב"ע היא, שההלכה [הנמסרת מ'קבלה'] מתיישבת עם המקרא לפי פשוטו. לכן טורח ראב"ע להתיישב עם דברי חז"ל [כאשר הם נפק"מ להלכה].
בשונה מהרשב"ם, שלא רואה כל סתירה בין פשוטו לבין דרשות ההלכה [הרשב"ם הידוע בריש פר' וישב (וכן שיטת הגר"א ובית מדרשו וכפי שצויין במאמר). לעומת זאת, ראב"ע נשמר מאוד מדבר זה, ורואים זאת הרבה בפירושו. דוגמא נוספת היא אגרת השבת שכתב לתקוף את המפרשים כהרשב"ם על 'ויהי ערב ויהי בוקר'].

כאן אכן הוא חורג מהרגלו ומציע לבסוף פירוש אחר ע"פ הפשט, לאחר שקיבל את פירוש 'כל אבותינו'.

אשמח להחכים יותר בעניין זה.

שיטת ראב"ע מבלבלת מאד, לא רואים אצלו בבירור את הבידול בין פשט לדרש, כאמור, ולכך אינו יכול להסכים לפירושים נגד הקבלה של תושבע"פ, תוצאה נוספת כנראה לכך היא שלילתו את דרכם של דרשות חז"ל בכמה דברים במילים חריפות, כמתואר בהקדמתו על דרכי דרשות שונים שחכמינו דרשו. וע"ז יצא קצפם של הרבה מרבותינו עליו כמו דברי רמב"ן ומהר"ל.
ניכר היטב שהראב"ע כופף עצמו לקבל את דעת חז"ל, גם כשהפירוש פשוט יותר נגד דרכם. והוא נסמך על המעתיקים ואף מתקיף את הקראים שפירשו נגד חז"ל.
ותמוה עד מאד איך בכמה דברים ביניהם עקרוניים מאד הוא יצא לפרש נגד דברי חז"ל והקבלה, כמו למשל שמוכיח ששביעית משמטת בתחילתה, ושהקהל קורין במוצאי שישית בחג הסוכות. (וכלשון הכתוב בירמיה מקץ שבע שנים על עבד היוצא בשש).

ואחר העיון נראה בזה שראב"ע פירש שיטתו היטב ופרש אותה כשמלה לפני המעיין בהקדמת פירושו לתורה :
ראב"ע הקדמה לתורה
הדרך החמישית, מוסד פירושי עליה אשית, והיא הישרה בעיני, נכח פני ד', אשר ממנה לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטיב דקדוק כל מלה בכל מאדי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, … ומתרגם התורה ארמית תרגם אמת, ובאר לנו כל נעלמת. ואם דלק במקומות אחרי מדרשים, ידענו כי יותר ממנו ידע השרשים, רק חפץ להוסיף טעמים אחרים, כי פשוטו יבינוהו אפילו הבוערים, ... ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה, כי שבעים פנים לתורה, רק בתורות ובמשפטים ובחקים, אם מצאנו שני טעמים לפסוקים, והטעם האחד כדברי המעתיקים, שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידים חזקים. וחלילה חלילה מלהתערב עם הצדוקים, האומרים כי העתקתם מכחשת הכתוב, והדקדוקים. רק קדמונינו הי' אמת, וכל דבריהם אמת וד' אלהים אמת ינחה את עבדו בדרך אמת:

הרי לנו כי ראב"ע חילק בהחלט בין פשט ודרש, "ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה", ולא התחייב לפרש תמיד כדברי חז"ל, רק כשישנם שתי פירושים אפשריים ע"ד הפשט, יעדיף לפרש בתורות ובמשפטים ובחקים, כדברי המעתיקים. כדי לא להתערב עם הצדוקים.
אמנם מתי שלא ימצא דרך לפרש פשוטו של מקרא כדברי חז"ל, לא יחוש לפרש הפשט אפי' בהלכה נגד הקבלה, ובוודאי ידע שהלכה שביעית משמטת בסופה וקריאת הקהל במוצאי שביעית, אלא שפירש הפשט לפי דרכו. כיון שאין דרך הפשט סובלת כאן לפי דעתו שזה במוצאי שביעית.

נמצינו למדים אם כן שראב"ע מודה לרשב"ם ולרמב"ן ועוד, שאין ההלכה נלמדת מפשוטו של מקרא אלא מדרשת חז"ל, וההבדל ביניהם אינו אלא שהראב"ע במאבקו ומלחמתו בצדוקים, וכממשיך דרכו ושיטתו של רס"ג בפירוש המקרא, העדיף להשתמש בדרך זו רק במקום ההכרח הגמור,, וככל שהיו שתי דרכים נסמך בידים חזקים על חכמינו המעתיקים שהיו כולם צדיקים. ולא לתת סיוע לרשעים הצדוקים.
ובזה דומני שיש ישוב למבוכה זו. ואם יש לאי מי לבנות או לסתור בזה יודיעוני.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' מאי 15, 2019 10:10 pm

שמואל שלומוביץ כתב:נמצינו למדים אם כן שראב"ע מודה לרשב"ם ולרמב"ן ועוד, שאין ההלכה נלמדת מפשוטו של מקרא אלא מדרשת חז"ל, וההבדל ביניהם אינו אלא שהראב"ע במאבקו ומלחמתו בצדוקים, וכממשיך דרכו ושיטתו של רס"ג בפירוש המקרא, העדיף להשתמש בדרך זו רק במקום ההכרח הגמור, וככל שהיו שתי דרכים נסמך בידים חזקים על חכמינו המעתיקים שהיו כולם צדיקים. ולא לתת סיוע לרשעים הצדוקים.
ובזה דומני שיש ישוב למבוכה זו. ואם יש לאי מי לבנות או לסתור בזה יודיעוני.


יישר כח!
זה יכול גם להסביר את הסתירה ביחס הראב"ע לפירושי [ופרשני] הקראים:
מחד, חריפות עצומה שלו לדברי הקראים בנושאים מסוימים שהיו במוקד הפולמוס, ומאידך, הזכרת דבריהם בשמם בתחומים שלא היוו מחלוקת ופולמוס, אע"פ שהם לא עולים עם ההלכה המסורה, וגם לא דוחה אותם בכ"כ חריפות [עולה לי בראש - 'וזבחת פסח... צאן ובקר' בפרשת ראה. עיין בפירושו שם ופר' בא].

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ניסן תשע"ט

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' מאי 21, 2019 10:07 pm

לשאלת רבים: גיליון חודש אייר מתעכב, הגיליון הבא ייצא בעוד כשבועיים - בחודש השלישי בערב חג השבועות.

הגיליון הקרוב יעסוק: בחלק השני של ספר ויקרא ותחילת ספר במדבר, ספירת העומר וחג השבועות, מגילת רות [וספר שמואל].

ניתן לשלוח מאמרים לא יאוחר מיום ה' כ"ה באייר תשע"ט.

הערות, וכן מאמרים מלאים על הנ"ל, כמו גם מאמרים על שיטות הראשונים בפירוש המקרא, אפשר לשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני של מערכת פשטות: pshatot@gmail.com

נ.ב.
מהמשוב החיובי ניכר, שבמדור 'הערות והארות' טמון פוטנציאל גדול. נשמח לקבל מבני התורה הערות ופנינים בפשש"מ, בסוגיות הנ"ל.

המערכת אינה מתחייבת לפרסם כל המתקבל.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 85 אורחים