שיר השירים - פשט ומליצה

[רעואל המדייני]

איזה חיבור מסביר את המשל והעלילה שבשיר השירים בצורה ברורה?
זכורני שיש ספר באוצר החכמה מאחד מחכמי ליטא, ואיני מצליח למוצאו.
לאחר שיובן המשל בצורה ברורה, נוכל לשוב ולנסות להבין את הנמשל בצורה שתתאים לפשוטו של משל.

[חרסון]

במידה ולא ימצא כזה, פירושו של המלבי"ם מהווה התחלה מאד טובה.

[קרית מלך]

כמדומה פירוש "צרור המור" להנתיבות.

[רעואל המדייני]

לא כי, אלא אף צרור המור מתעלם מפשט הספר.
נקוט כלל זה בידך, אם אתה פותח חיבור על שה"ש ולא מפריעה לו מיד הסתירה האם הדוד הוא מלך או רועה צאן - הרי לפניך ספר דרשני ולא פשטני, ואין לך לצפות שיישב את שאר הקשיים בדרך הפשט.

המלבי"ם אכן מתייחס לסתירה ומיישב שיש לרעיה שני אוהבים, מלך ורועה, והיא בכל פעם בורחת מבית המלך והולכת לרועה.
המלבי"ם הולך בדרכו לחדש ולהוסיף ולהשלים פרטים ה'חסרים' בכתבי הקודש.
רב גובריה של המלבי"ם, אולם נח יותר ללכת בדרך שאר המפרשים שרגילים להיצמד לדברים שהתפרשו להדיא בפסוקים.
אף יש קושי בדרכו של המלבי"ם בכך שחלק מהשבחים שנאמרו לרעיה שם המלבי"ם בפיו של המלך [-הגוף] ושליחותיו, כך שלא ניתן לפרשם בנמשל על חיבת הקב"ה לישראל, ואילו חז"ל פירשו את כל דברי השבח כמכוונים מפי הקב"ה [הדוד] לעם ישראל [הרעיה].

בענייננו, ראב"ע נוקט שדוד הוא רועה, ודוחק הראב"ע את כל הפסוקים שהוזכר בהם מלך.
שמא יש מקום לפרש שהדוד הוא רועה, וכל תיאורי המלך והתכשיטים הינם כתיאורי חיבה בלשון מליצית. [כבר כתב הרמב"ם: "ויהיה בעיניה כמו שר או מלך"].
אפשר לחדש יותר ולומר שהדוד הוא מיועד למלכות, אולם בשלב הנוכחי הינו רועה נמלט, מעין סיפור חייו של דוד המלך.

[אוצר החכמה]

מי אמר שבשיר אמורה בכלל להיות עלילה מסודרת?

(אולי רב כהנא? אבל נראה לי שקשה להוציא את זה מדבריו).

[רעואל המדייני]

אם כוונתך לומר שהשיר מורכב משירים קטנים בנושאים שונים, הרי כיוונת לדברי הנצי"ב [וכן נקטו בדע"מ].
אך אם המגילה הינה שיר אחד ארוך, איזה משמעות [פשטנית!] יש לשיר זה אם אינו מבטא יחס אמיתי בין שני בני זוג?

[רעואל המדייני]

בפירוש הרב יוסף זכריה שטרן [-ביאור חדש מהריז"ש, נמצא באוצה"ח] מסביר את המגילה על חיי שלמה, וטוען בתוקף שזוהי דרך הפשט.
איני יודע מדוע פירוש זה הינו פשטני יותר משאר הפירושים שניתנו לספר, הלא גם ריז"ש אינו פותר כלל וכלל את חידת העלילה בפשט הכתובים.
אגב, בקיאותו של ריז"ש הינה מבעיתה ממש.

[אוצר החכמה]

אם כוונתך לומר שהשיר מורכב משירים קטנים בנושאים שונים, הרי כיוונת לדברי הנצי"ב [וכן נקטו בדע"מ].
אך אם המגילה הינה שיר אחד ארוך, איזה משמעות [פשטנית!] יש לשיר זה אם אינו מבטא יחס אמיתי בין שני בני זוג?

אני לא מבין את כוונתך.
אין כאן סיפור. יש כאן שיר או שירים זה אותו דבר בעיני.
לא שיר עלילתי אלא שיר או שירי שבח ואהבה.
כשהדוד אומר אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן הוא לא נותן לה הוראות הליכה. וכשהרעיה אומרת מצאוני השומרים הכוני פצעוני היא לא מתכוונת שנבדוק באיזה חברת שמירה הם הועסקו או אם הם שומרים אמיתיים או בכלל בני אדם דווקא זה שיר.

[רעואל המדייני]

במילים אחרות, אתה נוקט כצד הראשון שהצעתי, ומרחיב אותו יותר.
אני הצעתי שהדוד הוא רועה והפסוקים המזכירים מלך ותכשיטים נאמרו בלשון מליצה.
אתה מציע שהדוד הוא אדם רגיל [או אברך כולל] וכל הפסוקים נאמרו במליצה, בין הפסוקים המזכירים מלך ובין הפסוקים המזכירים רועה.
הבנתי נכון?

[אוצר החכמה]

אני לא חושב שזה רלוונטי לשיר. אולי הוא אברך כולל ואולי בעל מקצוע אחר או אדם בטל או שהוא בורא עולם והרעיה היא כנסת ישראל. מדובר בשיר שמתאר במשל אהבה בין איש לאשה ובנמשל יחס בין הבורא לישראל. אבל אין בו עלילה.

[רעואל המדייני]

הלא תסכים שבחלקו של הספר יש עלילה.
ניקח את החלק המרכזי והמרגש מפרק ה פסוק ב עד פרק ו פסוק ג: הרעיה שוכבת בביתה, הדוד דופק והרעיה מתעצלת, הדוד בורח והרעיה רודפת, הרעיה מבקשת והשומרים מכים, הרעיה מתארת לחברותיה מדוע היא מחפשת את הדוד.
מעתה, האם שאר הספר הינו חלק מעלילה זו או קטעים נפרדים?
ההמשך הבא לאחר הסיפור - השבח שהדוד משבח את הרעיה, האם זהו שלב נוסף בו נפגשו הדוד והרעיה לאחר שברח הדוד?
[נפקא מינה לפירוש, האם ההבדלים בין שבח זה לשבח הדומה בפרק ד הינם תוצאה של התנהגות הרעיה? נראה שכן!]
החלק הקודם מסוף פרק ג עד תחילת פרק ה האם מתאר הוא את החופה?
האם זה אומר שמתחילת הספר עד אמצע פרק ג מתואר דווקא יחס של אירוסין ולא נישואין?
[ואכן בחלק זה אין הדוד משבח את הרעיה על אברי גופה].

בוודאי שהתיאורים יכולים לקרות בצורות שונות בכל חיי נישואין, אולם בכל זאת מסגרת הספר הינה עלילה [או עלילות].

[בן מיכאל]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

[ונתנו ידידים]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

כאילו שיש מי שחושב ששיר השירים הוא איזה סיפור אמיתי בין שלמה לאיזה אשה

[צביב]

שמעתי פעם על ספרו של רבי יוסף ועקנין תלמיד הרמב''ם, בביאור שיר השירים בדרך פשט.

[בברכה המשולשת]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

כאילו שיש מי שחושב ששיר השירים הוא איזה סיפור אמיתי בין שלמה לאיזה אשה

הובא כאן לעיל שכן פרש הגריז"ש

[בן מיכאל]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

כאילו שיש מי שחושב ששיר השירים הוא איזה סיפור אמיתי בין שלמה לאיזה אשה

כבר כתב האבע"ז שחלילה מלומר כן (אף לפשוטו של מקרא), השאלה אם המשיל את דבריו בתוך מציאות או בתוך דמיון.

[רעואל המדייני]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

כאילו שיש מי שחושב ששיר השירים הוא איזה סיפור אמיתי בין שלמה לאיזה אשה

הובא כאן לעיל שכן פרש הגריז"ש

לא כי אלא הריז"ש מסביר בדרך משל על יחס שלמה עם עמו וכדומה.

[רעואל המדייני]

שמעתי פעם על ספרו של רבי יוסף ועקנין תלמיד הרמב''ם, בביאור שיר השירים בדרך פשט.

צ"ל רבי יוסף אבן עקנין.
הפירוש נמצא באוצה"ח, ומסביר כל פסוק בשלושה דרכים: פשט, דרש חז"ל על יחס הקב"ה ועם ישראל, וסוד על יחס הנפש והשכל בדרך הפילוסופיה.
בביאורו הפשטני הינו מפרש באופן מילולי ואינו מתייחס לעלילה.
בדקתי לפי הכלל שכתבתי למעלה: בדקתי בפסוק הראשון שהוזכר מלך ובפסוק הראשון שהוזכר רועה והנה הוא מפרשם באופן מילולי בלי להתייחס לסתירה.

[ונתנו ידידים]

דרך אגב, בעניין ההבדל בין מלך לרועה, יתכן שכאן (וכמו בריש קהלת) נרמז שגלה ממלכותו לזמן מה.
ונראה כי נשאה בגלות, ושב למלכותו.

כאילו שיש מי שחושב ששיר השירים הוא איזה סיפור אמיתי בין שלמה לאיזה אשה

הובא כאן לעיל שכן פרש הגריז"ש

לא כי אלא הריז"ש מסביר בדרך משל על יחס שלמה עם עמו וכדומה.

אם כן אז בהחלט אפשר לומר כסברת הרב בן מיכאל

[אוצר החכמה]

הלא תסכים שבחלקו של הספר יש עלילה.
ניקח את החלק המרכזי והמרגש מפרק ה פסוק ב עד פרק ו פסוק ג: הרעיה שוכבת בביתה, הדוד דופק והרעיה מתעצלת, הדוד בורח והרעיה רודפת, הרעיה מבקשת והשומרים מכים, הרעיה מתארת לחברותיה מדוע היא מחפשת את הדוד.
מעתה, האם שאר הספר הינו חלק מעלילה זו או קטעים נפרדים?
ההמשך הבא לאחר הסיפור - השבח שהדוד משבח את הרעיה, האם זהו שלב נוסף בו נפגשו הדוד והרעיה לאחר שברח הדוד?
[נפקא מינה לפירוש, האם ההבדלים בין שבח זה לשבח הדומה בפרק ד הינם תוצאה של התנהגות הרעיה? נראה שכן!]
החלק הקודם מסוף פרק ג עד תחילת פרק ה האם מתאר הוא את החופה?
האם זה אומר שמתחילת הספר עד אמצע פרק ג מתואר דווקא יחס של אירוסין ולא נישואין?
[ואכן בחלק זה אין הדוד משבח את הרעיה על אברי גופה].

בוודאי שהתיאורים יכולים לקרות בצורות שונות בכל חיי נישואין, אולם בכל זאת מסגרת הספר הינה עלילה [או עלילות].

לזה בדיוק איני מסכים, שיש כאן עלילה בדווקא.

אם משורר כותב משהו כזה,

יצאתי אל האחו ונשמתי את מתיקות הפרחים בו, רועה חילל בחלילו והכבשים הלבנות עטפוהו כגלימה.

זה אומר שהוא באמת יצא ביום מסויים אל האחו והרגיש את המתיקות וראה רועה והכבשים היו דווקא לבנות?

זה מה שהוא רוצה להביע ולזה דמיונו מובילו.

כך גם כאן כשרוצים להביע יחסים מסויימים בין דוד ורעיה הם מצטיירים כצפייה כדפיקות כהסתלקות וכחיפוש. יש את תגובות הסובבים והתחושות ביחס לתגובות.
המשורר מציג את זה באופן מסויים אבל אין כאן עלילה שצריכה המשך ותחילה וקשר הגיוני בין כל האירועים.

[רעואל המדייני]

במשפט המשורר שכתבת יש דימוי ברור מתחילה ועד סוף [מעין עלילה קצרה].
לפי הבנת כ"ת בשיר השירים יש להמשיל למשורר שיכתוב כך:
"יצאתי אל האחו ונשמתי את אויר הים הנפלא, ניגון הפסנתרן מעין שירת כוכבי השמים". [סליחה שאני משורר דל כשרון]
נשאל את המשורר מה פשר הסתירות, יענה לנו שהתכוון להמחיש הרגשת רוגע ושלווה, ולכל הדימויים תוכן שווה...
הקצנתי בכך שהכנסתי סתירות בתוך משפט אחד, ובשה"ש הסתירות בין משפטים שונים, אולם העיקרון זהה.
אין לי הוכחה ששה"ש לא נכתב כך, אדרבה, מרוב המפרשים נראה שפירשו כך את שה"ש, אולם וודאי אעדיף פירוש שיסביר את הרצף באופן מתקבל על הדעת.

[אברהם]

יש לציין למאמרו הנפלא של אברהם קריב 'שובי השולמית' בתוך 'שבעת עמודי התנ"ך'
בו הוא מבסס את דרשת חז"ל בשה"ש דוקא מכוח הסתירות הפנימיות הרבות שבמשל. ולועג כפי שרק הוא יודע ללעוג למבקשי הפשט המתעקשים להתעלם מהנימה האלגורית של שה"ש...

חובה לקרוא...

[בן מיכאל]

יש לציין למאמרו הנפלא של אברהם קריב 'שובי השולמית' בתוך 'שבעת עמודי התנ"ך'
בו הוא מבסס את דרשת חז"ל בשה"ש דוקא מכוח הסתירות הפנימיות הרבות שבמשל. ולועג כפי שרק הוא יודע ללעוג למבקשי הפשט המתעקשים להתעלם מהנימה האלגורית של שה"ש...

חובה לקרוא...

תוכל לתת קישור? תודה רבה.

[בברכה המשולשת]

יש לציין למאמרו הנפלא של אברהם קריב 'שובי השולמית' בתוך 'שבעת עמודי התנ"ך'
בו הוא מבסס את דרשת חז"ל בשה"ש דוקא מכוח הסתירות הפנימיות הרבות שבמשל. ולועג כפי שרק הוא יודע ללעוג למבקשי הפשט המתעקשים להתעלם מהנימה האלגורית של שה"ש...

חובה לקרוא...

תוכל לתת קישור? תודה רבה.

https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?188768&

[אוצר החכמה]

במשפט המשורר שכתבת יש דימוי ברור מתחילה ועד סוף [מעין עלילה קצרה].
לפי הבנת כ"ת בשיר השירים יש להמשיל למשורר שיכתוב כך:
"יצאתי אל האחו ונשמתי את אויר הים הנפלא, ניגון הפסנתרן מעין שירת כוכבי השמים". [סליחה שאני משורר דל כשרון]
נשאל את המשורר מה פשר הסתירות, יענה לנו שהתכוון להמחיש הרגשת רוגע ושלווה, ולכל הדימויים תוכן שווה...
הקצנתי בכך שהכנסתי סתירות בתוך משפט אחד, ובשה"ש הסתירות בין משפטים שונים, אולם העיקרון זהה.
אין לי הוכחה ששה"ש לא נכתב כך, אדרבה, מרוב המפרשים נראה שפירשו כך את שה"ש, אולם וודאי אעדיף פירוש שיסביר את הרצף באופן מתקבל על הדעת.

חשבתי שזה מובן מאליו ולכן התעצלתי להוסיף בית אחר לשיר. המשפט ראוי שיהיה קוהרנטי והדימוי ברור. ויש גם שירים שגם זה לא כל כך קיים ובזה יפים. אבל כיוון שמדובר בדימויים ולא בסיפור אין צורך שתיווצר עלילה לאורך השיר. אני קצת מתפלא על הדיון כי בתהלים רבים המזמורים שאין בהם עלילה ברורה.
אם אתה מסכים שרוב המפרשים הבינו כמוני כנראה שנקודת הויכוח נשארה שאתה טוען שהם לא פירשו על דרך הפשט ולענ"ד במקרה של שיר זה עצמו הוא פשט.
מאידך גיסא גם לא הבנתי את מה שכתבו כאן על הגריז"ש. אם מישהו יכול להציע גם פירוש שמדובר במעשה שאירע לשלמה והפירוש עולה יפה מה רע בכך?

\

[בן מיכאל]

איזה חיבור מסביר את המשל והעלילה שבשיר השירים בצורה ברורה?
זכורני שיש ספר באוצר החכמה מאחד מחכמי ליטא, ואיני מצליח למוצאו.
לאחר שיובן המשל בצורה ברורה, נוכל לשוב ולנסות להבין את הנמשל בצורה שתתאים לפשוטו של משל.

האבע"ז בפעם הראשון.

[מקדש מלך]

במשפט המשורר שכתבת יש דימוי ברור מתחילה ועד סוף [מעין עלילה קצרה].
לפי הבנת כ"ת בשיר השירים יש להמשיל למשורר שיכתוב כך:
"יצאתי אל האחו ונשמתי את אויר הים הנפלא, ניגון הפסנתרן מעין שירת כוכבי השמים". [סליחה שאני משורר דל כשרון]
נשאל את המשורר מה פשר הסתירות, יענה לנו שהתכוון להמחיש הרגשת רוגע ושלווה, ולכל הדימויים תוכן שווה...
הקצנתי בכך שהכנסתי סתירות בתוך משפט אחד, ובשה"ש הסתירות בין משפטים שונים, אולם העיקרון זהה.
אין לי הוכחה ששה"ש לא נכתב כך, אדרבה, מרוב המפרשים נראה שפירשו כך את שה"ש, אולם וודאי אעדיף פירוש שיסביר את הרצף באופן מתקבל על הדעת.

חשבתי שזה מובן מאליו ולכן התעצלתי להוסיף בית אחר לשיר. המשפט ראוי שיהיה קוהרנטי והדימוי ברור. ויש גם שירים שגם זה לא כל כך קיים ובזה יפים. אבל כיוון שמדובר בדימויים ולא בסיפור אין צורך שתיווצר עלילה לאורך השיר. אני קצת מתפלא על הדיון כי בתהלים רבים המזמורים שאין בהם עלילה ברורה.
אם אתה מסכים שרוב המפרשים הבינו כמוני כנראה שנקודת הויכוח נשארה שאתה טוען שהם לא פירשו על דרך הפשט ולענ"ד במקרה של שיר זה עצמו הוא פשט.
מאידך גיסא גם לא הבנתי את מה שכתבו כאן על הגריז"ש. אם מישהו יכול להציע גם פירוש שמדובר במעשה שאירע לשלמה והפירוש עולה יפה מה רע בכך?

\

האם גם הרעיה אינה אותה אחת מתחילת השיר?
לי ממש לא נראה מתאים שיהיה רצף שירים העוסקים בקשר בין רעיה מסוימת, כשהאוהב מתחלף פתאום למישהו אחר.
אלא אם כן תאמר שהמלך הוא בעצם הרועה ולפעמים משורר אותו למלך ולפעמים לרועה.
אבל זה בעצם כבר הצעה לפתרון פשטני, בדיוק כפי מה שהרב רעואל מחפש.
וגם כמובן שמדובר בפתרון מוזר קצת. זה לא נראה הגיוני גם בדימויים של שיר.

[אוצר החכמה]

השאלה מניחה דבר לא נכון שיש כאן סיפור ויש רעיה ממשית ויש דוד ממשי.
מדובר על שירים שמבטאים אהבה. בין איש לאשה במשל ובין הקב"ה לכנס"י בנמשל. בשירי אהבה מתארים מה מרגישים האוהבים והדברים באים בדימויים שונים.

[ספרים וועלט]

הביאור של הרב עדין שטיינזלץ שליט"א
יפה מאד
https://www.steinsaltz-center.org.il/va ... wnload.pdf

[מקדש מלך]

השאלה מניחה דבר לא נכון שיש כאן סיפור ויש רעיה ממשית ויש דוד ממשי.
מדובר על שירים שמבטאים אהבה. בין איש לאשה במשל ובין הקב"ה לכנס"י בנמשל. בשירי אהבה מתארים מה מרגישים האוהבים והדברים באים בדימויים שונים.

זה אמנם עניין של טעם וריח, אך לענ"ד אם לא מדובר בקובץ שירים נפרדים שאוגדו יחדיו, אין טעם לקפוץ מדימוי לדימוי באופן קיצוני כל כך, ואיני מכיר שירים כאלו.

[צופר הנעמתי]

השאלה מניחה דבר לא נכון שיש כאן סיפור ויש רעיה ממשית ויש דוד ממשי.
מדובר על שירים שמבטאים אהבה. בין איש לאשה במשל ובין הקב"ה לכנס"י בנמשל. בשירי אהבה מתארים מה מרגישים האוהבים והדברים באים בדימויים שונים.

זה אמנם עניין של טעם וריח, אך לענ"ד אם לא מדובר בקובץ שירים נפרדים שאוגדו יחדיו, אין טעם לקפוץ מדימוי לדימוי באופן קיצוני כל כך, ואיני מכיר שירים כאלו.

אתה לא מכיר שירים.

[מקדש מלך]

אמנם איני מומחה גדול לשירה ואפילו לא קטן, אבל אני בהחלט נהנה לקרוא וגם מכיר שירים.

אדרבה, תביא דוגמאות לשירים כאלו ויאמנו דבריך, ונדע את אשר לא ידענו.

[ארי שבחבורה]

איזה חיבור מסביר את המשל והעלילה שבשיר השירים בצורה ברורה?
זכורני שיש ספר באוצר החכמה מאחד מחכמי ליטא, ואיני מצליח למוצאו.
לאחר שיובן המשל בצורה ברורה, נוכל לשוב ולנסות להבין את הנמשל בצורה שתתאים לפשוטו של משל.

לאחרונה ראה אור פירוש אנונימי לשיר-השירים מן המאה ה-12 שמבאר את שיר-השירים רק בדרך הפשט, כאשר לדעתו 'אשה אחת היתה לשלמה אהובה יותר מכל נשיו והיא מחבבת אותו, ועליה כתב השירה הזאת', והוא מבאר את כל שיר-השירים על דרך זה. יתכן מאוד שפירוש זה יוכל להיות לך לעזר.
המהדורה החדשה נערכה בידי שרה יפת ודב וולפיש וראתה אור בהוצאת מאגנס תחת השם 'דרך החושקים - פירוש אנונימי לשיר השירים'.

[מה שנכון נכון]

המהדורה החדשה נערכה בידי שרה יפת ודב וולפיש וראתה אור בהוצאת מאגנס תחת השם 'דרך החושקים - פירוש אנונימי לשיר השירים'.

מהדורה קודמת של פירוש זה ישנה בספר תהלה למשה (לכבוד מש"ש) עמ' 164-185.

[רעואל המדייני]

תודה רבה, הורדתי את המהדורה הישנה מאוצר החכמה:

שיר השירים ב.PDF

שיר השירים א.PDF

אכן מפרש על פי הפשט, אם כי אינו עושה 'עסק' מהעלילה.
מתלבט האם הדוד הוא מלך או רועה.
את"ל שרועה, מסביר בדוחק את הפסוקים שנזכר בהם מלך [מעין ראב"ע].
את"ל שמלך, אינו מסביר את הפסוקים שנזכר בהם רועה וכדומה.
את כל בריחות הדוד מסביר בסתמא שצריך / רוצה ללכת ולא שנמלט לפני שיפוח היום.

את השבועות מסביר שלא יקלקלו את האהבה [ולא כחז"ל].

את הסיום 'ברח דודי' מסביר שהיא הולכת עמו.
מעין זה פירש הרב שטיינזלץ 'ברח דודי' שכעת האהבה יציבה וישארו נאמנים זל"ז אף כשיצטרך הדוד ללכת.

[חרסון]

מביאורו של הרעא"י

שהש.png (118.09 KiB) נצפה 7631 פעמים

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=148226#p148226