דכשאינו עשוי לקיים אף יום אחד לא מקרי בנין וכיון דלא מקרי בנין לא מקרי סתירה ואף על גב דבריש סי' שי"ג הבאנו מירושלמי דבנין לשעה הוי בנין, ע"ש. זהו עכ"פ ליום אחד ולא פחות מזה. וראיה דהא יליף ממשכן כמבואר שם ופחות מיום שלם לא היתה חנייתם כמפורש בתורה בפ' בהעלותך, ואף על גב דכתיב שם [במדבר ט, כא] ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר וגו' אך מסתמא בלילה לא העמידו האוהלים ולא פירקו המשאות עד הבוקר, ומ"מ צ"ע.
ויש לציין בכאן דברי המלבי"ם והגאון הנצי"ב דמיפשט פשיטא להו בפשט המקראות, שכאשר החניה היתה רק ללילה אחד, והיינו כריהטת לישנא דקרא 'וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ', אזי לא הקימו את המשכן כלל, כי אין מקימין את המשכן בלילה, יעו"ש. ולפי דבריהם נמצא שאמנם לא היתה מציאות של פירוק והקמה באותו היום, והרי זה עולה בקנה אחד עם דברי הערוה"ש הנ"ל.
מה ידוע עוד בענין זה?