מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

נס בגויי הארצות בירושת הארץ- רש"י ורמב"ן

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
לעמל יולד
הודעות: 44
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

נס בגויי הארצות בירושת הארץ- רש"י ורמב"ן

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' אוגוסט 12, 2019 1:51 pm

ע' רמבן דברים ב כג ז"ל:

והעוים הישבים בחצרים עד עזה - יאמר כי העוים היושבים בערי חצרים אשר אין להם חומה סביב עד עזה שהוא גבול הכנעני כמו שנאמר (בראשית י יט) ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה הכפתורים שיצאו מכפתור השמידום והם יושבים תחתם וכו'...

...ועתה השלים להודיענו כל ארץ החוי שאבדה מהם כי ממנה לעשו והיא אסורה לנו וממנה לכפתורים ונקח אותה מהם וכו'...
...והקב"ה נתן לאברהם הרפאים בכללם ומשה יזכיר לישראל החוי השם הראשון שקרא לו אביו כי ארץ רפאים בימי משה כבר נחלקה וממנה אסורה לישראל. והנה הכתוב בא להזכיר בכאן ענין כל ארץ החוי שהם הרפאים וכל הנעשה ממנה אמר תחלה כי האמים גם הם מן הרפאים וירש אותם מואב וחזר ואמר כי החורי אשר הם גם כן מן רפאים ירש אותם עשו וחזר עוד ואמר כי ארץ בני עמון אף היא ארץ רפאים ואסר כל זה לישראל. ועוד ספר כי גם כפתורים היוצאים מכפתור לקחו מארצם והיא מותרת לישראל והזכיר יהושע ארץ הפרזי והרפאים (יהושע יז טו).
אבל רש"י כתב עוים מפלשתים הם שעמהם נחשבים בספר יהושע (יג ג) העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל ללכת בארצם ולהוציאם מארצם הבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם ועכשיו אתם מותרים לקחת מידם.

ולא נתכוונו אצלי דברים הללו כי הכתוב לא ימנה העוים מפלשתים אבל ימנה חמשת סרני פלשתים ויזכירם ואחרי כן יזכיר העוים בעם אחר יאמר כי מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה הכל תחשב מארץ כנען חמשת סרני פלשתים אשר ימנה וגם העוים שהם גוי אחר ולדברי הרב הנה הותרו העוים שירשו אותם כפתורים ושאר סרני פלשתים מי התירם ולמה יכבשו את כלם כי יהושע הוא המכבש את הפלשתים והעוים ועוד למה תהיה ארץ פלשתים לאברהם כלל ולמה הוצרך אבימלך לבריתו בזה ופלשתים מבני מצרים היו וכן הכפתורים ואינם מעשר עממין אבל הדבר בהפך כי הכפתורים והפלשתים השמידו מן הכנענים כי אבימלך מלך גרר היה והעזתי יושב בעזה וצידון עיר פלשתים ואלה מגבול הכנעני הם שנאמר ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה.

והנראה בעיני כי פלשתים וכפתורים יחשבו עם אחד וכן אמר הכתוב (ירמיהו מז ד) כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור וזה טעם "כפתורים היוצאים מכפתור" כי יצאו מכפתור עם מעט לגור באשר ימצאו והשמידו את העוים היושבים עד עזה שהם מזרע כנען וישבו תחתם בעזה ואשקלון ואשדוד וגת ועקרון והכל מגבולות כנען וחלקו אותה לחמשה סרניהם ושם הגלילות ההם פלשת ונקראו גם הם פלשתים ונשאר לעוים יתר ארצם כאשר הזכיר יהושע וזהו שאמר (שם) פלשתים שארית אי כפתור כי פלשתים הם וזה טעם אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים (בראשית י יד) כמו שפירשתי שם ומה שאמר הכתוב (עמוס ט ז) הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר יספר מלחמות ה' כי הוא אשר העלה את ישראל מארץ מצרים באותות ובמופתים ובמלחמה והעלה פלשתים מכפתור ארצם כי הוציאם משם לתת להם בנס גדול את העוים והשמידום וישבו תחתם ועזבו כפתור לאחיהם או שהיה הענין כאשר הזכרתי כי העוים בני כנען יושבי הארץ בראשונה היה שמם פלשתים כי שם הארץ פלשת והכפתורים היוצאים מכפתור כאשר השמידום הגלו מהם לכפתור ארצם אשר היא מכלל ארץ מצרים ליד אחיהם וה' גאלם משם וחזרו למקומם לא ידענו באי זה דור מן הדורות והנה פלשתים יושבי ארץ כנען הם ולכך אמר הכתוב (צפניה ב ה) דבר ה' עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב וכן ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח) כי קרוב הוא קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך עדיין נכדו קיים זהו הראוי והנכון בענין הזה אבל בגמרא בפרק ואלו טרפות (חולין ס) אמרו כדברי רש"י במחלוקת ורב אמר התם עוים מתימן באו ותניא כותיה ותימן זרע אדום כדכתיב (ירמיהו מט ז) לאדום כה אמר ה' צבאות האין עוד חכמה בתימן וזה אפשר הוא ויאמר הכתוב כי העוים שהם מבני עשו קצת ארצם טהרה ביד הכפתורים כעמון ומואב שטהרו בסיחון ומה שכתבתי הוא הטוב והישר. ע"כ.

הנה יש לעי' בדברי רבינו כי הנה כתב רבינו בפסוק י ז"ל:

אבל פירוש הפסוקים הפך מדברי הרב, כי בעבור שאמר הקב"ה למשה: אל תצר את מואב כי אני נתתי לבני לוט את ער ירושה, יספר הכתוב כי הארץ ראויה לזרע אברהם לולי שנתנה לבני לוט, ואמר כי הארץ ההיא ישבו בה מעולם עם גדול ורם כענקים ולכך יקראו אותם המואבים אמים לגודל האימה אשר יטילו על רואיהם, והנה השם עשה נס לבני לוט לכבוד אברהם ויכלו להם וירשום מפניהם, ואין ראוי לגזול מהם הארץ אשר נתן ה' להם במעשה נס. "יחשבו" לשון חשיבות ומעלה, כמו "נבזה ולא חשבנוהו" (ישעיהו נג ג) "אשר כסף לא יחשבו" (שם יג יז) "כי במה נחשב הוא" (שם ב כב) וכן רבים, ובלשון חכמים "אדם חשוב" וכו'...
... והנה אמר כי החורים שהם לאברהם ישבו בשעיר לפנים ובני עשו שהם זרע לאברהם ירשו אותם וישבו תחתם במעשה נס שהיו הם עם רב בארצם ועשו בא לגור שם ונתחזק עליהם כאשר עשה ישראל ליתר הגוים של אברהם אשר נתן השם להם בכחו הגדול. והנה הנחיל השם כל העמים ההם לזרעו של אברהם: אחד מהם לעשו והשאר לישראל שהוא הבן הבכור ואין ראוי לגזול מעשו את אשר הורישם האלהים כי השם יקצוף על הגוזל מהם נחלה שהנחילם הוא יתברך כאשר יקצוף על הגוזל מישראל הארץ אחרי שינחילנה להם. וכענין שיאמר (ירמיהו יב יד) "עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי" וגו'

ויש להקשות:
א. נתן רבינו טעם לנס מואב שהיה לכבוד אברהם, ובעווים לא נתן טעם לנס גדול שהיה שם? לרש"י מובן למה נעשה להם נס, לולי הנס הלא ארצם ייאסר לישראל עקב שבועת אברהם, אבל לרבינו למה יעשה ה' לעווים נס גדול?
ב. עוד יש להקשות, על מה יורה הנס שהתורה יכתוב פסוק מלא עליו?
ג. עוד יש להקשות למה הותר לישראל לגזול את אדמתם אשר נתן ה' להם במעשה הנס כמו שכתב רבינו במואב?

ונראה ביאור דעת רבנו ע"פ מה שכתב בפרשת בראשית א א ז"ל
...אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלוהים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז), ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כעניין שכתוב (תהלים קה מד): וייתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שידעו כי בעבודתו ינחלוה, ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ, כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם.
ואשר יבאר הפירוש שכתבתי, לשונם בבראשית רבה (א ג): שאמרוה שם בלשון הזה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח, כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), מה טעם גילה להם הקב"ה לישראל מה שנברא ביום ראשון ומה שנברא ביום שני, מפני ז' אומות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים ב כג), העולם ומלואו של הקב"ה הוא, כשרצה נתנו לכם, כשרצה נטלו מכם ונתנו לנו, הדא הוא דכתיב (תהלים קיא ו): לתת להם נחלת גויים כוח מעשיו הגיד לעמו, בשביל לתת להם נחלת גויים הגיד להם את בראשית. ע"כ.


מדברי רבנו למדנו שהנס היה להם עבור שהקיא הארץ העווים לרוב חטאיו לא עבור צדקת הכפתורים, שיאבדו ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, ודעתו שהיה תחלופה תמידי באומות עד שיירשו עבדי ה' את הארץ. וזה טעם הנס הגדול שהיה להם לא מרוב צדקותם אלא מרוב רשעת הגוי שהיה בארץ לפניהם (ועי' בפרשת בהעלותך שדעת רבינו שהנס הגדול יעשה או על צד הטוב המוחלט או על צד הרע הגמור ע"ש).

ואם כנים הדברים ברור למה יכתוב התורה נס זה לתת להם נחלת גויים כח מעשיו הגיד לעמו.
ולכן אדרבה ברור שאין לאסור לישראל את אדמת הכפתורים שקבלום בנס, כי לא להם היה הנס ולא לזכותם אלא למען אשר יאבד העווים עשה את הנס בהשגחתו על מבחר המקומות ביישוב.
אבל למואב שעשה עמהם נס בזכות אברהם למען הוריש להם את אדמתם, לגזל יחשב לעם ה' שיקחו מה שנתן להם ה'.
ומה מתוק לשון חז"ל שהביא רבינו:
שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים ב כג), העולם ומלואו של הקב"ה הוא, כשרצה נתנו לכם, כשרצה נטלו מכם ונתנו לנו.
כי הבזיזה והגזל הוא כשה' נתן והם לקחו, אבל כשיטו משפט גבר נגד פני עליון וה' לא ציווה הלא ה' להם נתנה ולגזילה יחשב אם יקחו אותה מידם נגד רצונו להוריש ארץ לבני לוט לכבוד אברהם. אבל לכפתורים כשרצה ה' לתת להם לא עבורם או עבור אבותם נתנה אלא לגרש את החוי העיוי, וכשרצה נטל אף מהם והוריש לישראל אין בזה גזל אלא קבלת הארץ מהקב"ה שהכל שלו.
וזה טעם מה שהקדים רבינו "ועתה השלים להודיענו כל ארץ החוי שאבדה מהם כי ממנה לעשו והיא אסורה לנו וממנה לכפתורים ונקח אותה מהם".

(ואולי כאן טמון עניין נוסף שדעת רבינו שלא כל הארצות שיירש אברהם בהבטחת ה' היה בהם קדושת הארץ כמו ארץ האמורי סיחון ועוג. לא יתכן להוריש לבני עשיו ולוט חלקי הארץ שהארץ לא יסבול את חטאם ויקיא אותם, על כן היה גם ארצות אחרות סביב ארץ הצבי שהובטח לו ויל"ע בזה).

(עוד יש להדגיש שנראה דעת רבינו כאן, שהניסים הגדולים היו לגויי הארצות האלו לכבוד אברהם ולכבוד הארץ, בלעדי הסיבה לא היה להם נס גדול בכלל).


ולדעת רש"י ביאור המדרש: דומה לגונב מן הגנב כי גם להם גזילה היא בידם ואיך יבואו ויטענו שאומה של בזיזות אנו כשלהם הביזה והביזיון.

חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 18 אורחים