מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 12, 2019 7:40 pm

פרשת ואתחנן

לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם


רש''י: לא תספו. כגון חמש פרשיות בתפלין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו

יש לעיין מדוע האריך רש״י וכתב ג׳ דוגמאות?

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי כרמי שלי » ב' אוגוסט 12, 2019 7:57 pm

הגו"א בפ' ראה (רפי"ג) ביאר ד"היינו מפני כי דרך להביא ראי' מג' דברים".

דרומי
הודעות: 9027
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי דרומי » ב' אוגוסט 12, 2019 8:51 pm

ראה כאן שמאריך בזה (עמוד 21 ואילך)

והנה מה שכתב בזה בצורה מקוצרת הרב חיים זילבר שליט"א:

בפרשתנו (ד, ב) מצווה התורה "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם" מפרש רש"י: "כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב וחמש ציציות".
וצריך להבין:
א) מדוע בחר רש"י דווקא שלש דוגמאות אלה, הרי ישנם מצוות רבות שניתן להוסיף בהם, לדוגמא מצוות קרבן פסח שקדמה לכל מצוות אלה; שצריך להזהיר בה שיקריב פסח אחד ולא שני פסחים, וכן "שבעת ימים מצות תאכלו" – צריך להזהיר "ולא שמונת ימים"*.
ב) ובכלל, מדוע טורח רש"י להביא שלש דוגמאות, ולא מסתפק בדוגמא אחת או שתיים, הרי עניינו של רש"י לפרש פשוטו של מקרא – ומה נוגע לפשט כל שלשת הדוגמאות?
ויש לומר הביאור בזה:
בתורה, באופן כללי, ישנם שלשה אופנים איך שהקב"ה מסר את המצוות לבנ"י:
א) יש מצוות שבהם נאמר רק הציווי של משה לבני ישראל, מבלי שמוזכר בפירוש שהיא ניתנה מאת הקב"ה – לדוגמא: מצות תפילין, שגם בפ' קדש והיה כי יביאך (בא יג, ג) נאמר "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה . . והיה לך לאות על ידך"** וגם פרשיות שמע והיה אם שמוע הרי הן חלק מדברי משה במשנה תורה [כמובן מכך שהקב"ה מוזכר בהן בלשון נסתר: "ואהבת את ה' אלקיך", "לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו"].
ב) במצוות אחרות, לאידך, מוזכר רק ציווי הקב"ה למשה – לדוגמא: מצות ציצית, הפותחת (שלח טו, לז) "ויאמר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית". ולא מוזכר שמשה מסר את הציווי לבנ"י (אף שמובן מאליו שמשה עשה כן).
ג) ויש מצוות שמוזכרים בהם שני הדברים, הן ציווי הקב"ה והן ציווי משה לבנ"י – והדוגמא לזה היא מצות לולב, שפותחת (אמור כג, לג) "וידבר ה' אל משה לאמר . . ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר גו'" ומסיימת "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".
[וכמבואר העניין בתורה אור (לאדמו"ר הזקן) סוף פ' בא: "נאמר פעם ויאמר הוי' אל משה, ופעם לא נאמר אמירת הוי' אל משה אלא אמירת משה אל העם, כפי כח ויכולת העם שיוכלו לקבל, כך צמצם את עצמו. והכל גלוי וידוע לפניו באיזה אופן יוכל לצמצם כדי שיוכל העולם לסובלו"]
והנה, יש סברא לומר, שהאיסור של "לא תוסיפו" הוא רק במצוות שנתפרש בהם הציווי של משה, משא"כ מה שנאמר ע"י הקב"ה הרי דברי הקב"ה הם 'קיצור' לגבי משה (על דרך תושב"כ מול תושבע"פ) והיה מקום לומר שאפשר להוסיף עליהם.
ויש סברא להיפך – שדברי הקב"ה הם בתכלית הדיוק ולכן אי אפשר להוסיף עליו מאומה, משא"כ דיבורו של משה שאפשר להוסיף עליו.
ולכן מפרש רש"י את כל שלושת הסוגים: תפילין, לולב וציצית, ללמדנו שבכל סוגי המצוות חל איסור 'בל תוסיף'.


מבוסס על: שיחת ש"פ ראה תשכ"ט (לפני חמישים שנה) סעיף יב-ג, כו-ז (נד' בתו"מ התוועדויות חלק נז עמ' 287 ואילך ועמ' 301 ואילך) – ע"ש בארוכה גם ביאור נפלא על השינויים בפירש"י פ' ראה עה"פ "לא תוסף גו'" (ששם מביא רש"י מצוות אחרות). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' מה-ו.

______________
*) כפי שמצינו במפרשים שקו"ט בנוגע ליו"ט שני, מדוע אינו בסתירה ל"בל תוסיף" – ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך בל תוסיף (כרך ג עמ' שכו ואילך) וש"נ. וראה גם לקו"ש חכ"ט עמ' 104 ואילך וש"נ.

**) אף שתחילת הפרשה היא "וידבר ה' אל משה לאמר, קדש לי כל בכור גו'", אבל שם מוזכר רק במצוות בכור ואיסור חמץ וכו', משא"כ בנוגע למצוות תפילין לא מוזכר ציווי ה'. וק"ל.
קבצים מצורפים
ree-5729-2.pdf
(381.87 KiB) הורד 157 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 14, 2022 7:34 am


שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 23, 2022 6:47 pm

שמואל דוד כתב:פרשת ואתחנן

לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם


רש''י: לא תספו. כגון חמש פרשיות בתפלין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו

יש לעיין מדוע האריך רש״י וכתב ג׳ דוגמאות?

בפרשת ראה שינה רש״י בלשונו וכתב ״חמשה טוטפות בתפילין״
והשמיט ציצית והוסיף ברכת כהנים.

דרומי
הודעות: 9027
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוגוסט 24, 2022 12:20 am

ראה בקובץ המצורף בסימן ג שביאר הכל
קבצים מצורפים
עומק הפשט - ראה (חלק ט).pdf
(170.25 KiB) הורד 42 פעמים

דרומי
הודעות: 9027
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוגוסט 24, 2022 12:58 am

ועוד בענין זה
קבצים מצורפים
לא תסף ולא תגרע - ערכיות.doc
(111 KiB) הורד 72 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 24, 2022 1:34 am

יישר כח!

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: לא תספו - כגון חמש תפילין, לולב, ציצית

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 28, 2022 6:44 pm

מציקלוני בעניין זה:
פרשת ואתחנן
ברש"י (דברים ד ב) לא תוסיפו. כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן לא תגרעו: ובפרשת ראה (יג א) לא תסף עליו. חמשה טוטפות בתפלין, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות בברכת כהנים : (רש"י)
והנה בראש השנה כח ע"ב איתא מתיב רב שמן בר אבא מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון {דברים א-יא} ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת''ל {דברים ד-ב} לא תוסיפו על הדבר,
וא"כ צריך להבין למה כאן השמיט רש"י את ברכת כהנים וכתבו רק בפרשת ראה שאינו נלמד משם, והנה לשון הספרי בפרשת ראה ד"א: לא תוסף עליו. מנין שאין מוסיפים לא על לולב ולא על הציצית? ת"ל: (ו)לא תוס(י)ף עליו. ומנין שאין פוחתים מהם? ת"ל [ו]לא תגרע ממנו. ומנין שאם פתח לברך ברכת כהנים, שלא יאמר: הואיל ופתחתי לברך, אומר "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם" וגומ'? ת"ל [כל ה]דבר, אפילו דבר לא תוסף עליו.
יש לדקדק כמה דקדוקים בשינוי בין פרשיות לטוטפות ומדוע רש"י כתב תפילין שלא כתוב בספרי והזכיר את ברכת כהנים רק בראה כפי לשון הספרי ולא העדיף את לשון הגמרא בראש השנה על הפסוק הראשון בואתחנן, ונראה שמאחר שבפרשת ואתחנן מוזכר "פרשה" של התפילין פרשת שמע ומוזכרת כמובן מצוות תפילין ושוב חוזרת בפרשת עקב, על כן כפי שדרשינן סמוכים הביא עניין התפילין ראשון ונקט בלשון פרשיות שבתפילין שזה שייך לעבור באיסור תוספת, הן בשל יד והן בשל ראש, ואף הלא תוסיפו הוא לשון ריבוי שיוכל במצוה אחת לעבור פעמיים הן בתפילין של יד והן בתפילין של ראש, משא"כ חמש טוטפות ששייך רק בשל ראש, ולולב וציצית נקט מפני לשון הספרי, והשמיט ברכת כהנים שהיות ואיסור זה שייך רק בכהנים, ובפעם הראשונה אמרה תורה בלשון תוסיפו הוא לשון השייך בכלל ישראל, אבל בפעם השניה כתוב בלשון יחיד לא תוסף והוא שייך לכל יחיד הרי שיכול לכלול את הכהנים,
ואפשר מפני עוד סיבה הזכיר רש"י בפרשת ראה ברכת כהנים הוא מפני הפסוק הנמצא בפרשה זו ונדרש בספרי שהוא הברכה שהקב"ה מברך את ישראל ע"ש ואני אברכם, והרי החידוש יותר שבמצווה זו לא להוסיף אף שהמצווה מתחלקת לשניים ושמו את שמי - ברכת הכהנים מוגבל לשלשה ברכות בלבד, ואני אברכם - ברכתו של הקב"ה שהיא בלי גבול ומידה ומוספת והולכת,
וכך איתא בספרי במדבר (מג א) "ושמו את שמי" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו את בני ישראל" – בשם המפורש. אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי? תלמוד לומר "ושמו את שמי". במקדש בשם המפורש, במדינה בכינוי (סוטה לג). "ואני אברכם" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו", אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לכהנים מנין? תלמוד לומר "ואני אברכם". "ואני אברכם" – שלא יהיו ישראל אומרים ברכותיהם תלויות בכהניהם, תלמוד לומר "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך ישראל, תלמוד לומר "ואני אברכם". אני אברך את עמי ישראל, שנאמר (דברים ט״ו:ו׳): "כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידך כאשר דבר לך". ואומר (דברים כ״ח:ג׳): "ברוך תהיה מכל העמים". ואומר (דברים כ״ח:י״ב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים". ואומר (יחזקאל לד): "במרעה טוב ארעה אותם". ואומר (יחזקאל לד): "אני ארעה את צאני".


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים