שמתי לב לדבר מעניין:
אנו קוראים בתורה ג פעמים בשנה על עשרת הדברות.
בשתי הפעמים שקוראים את הדברות הראשונות - מפטירים הפטרה עצובה, על סילוק השכינה ועל הגלות וכדומה.
אך בפרשתנו שקוראים את הדברות השניות - מפטירים נחמו נחמו.
הפטרת יתרו - עצובה מאוד (ויש שראו גם בה סילוק שכינה)
הפטרת שבועות הוא מראה המרכבה המסתלקת כמבואר בכמה מהמפרשים, כגון במלבי"ם ליחזקאל מג,ג (כמדומני שראיתי את זה גם ברש"י בספר יחזקאל (לא בפרק הראשון), ואודה למי שישיב לי אבדתי).
ואולי אפשר לומר טעם בזה, שכן הדברות הראשונות נכתבו על הלוחות הראשונות שנשתברו (ב"ק נה.), והדברות האחרונות על הלוחות השניות שנתקיימו, ועוד שהם כעין נחמה על שתי הפעמים שקוראים נבואות פורענות, ועל זה אומרים שתי פעמים "נחמו נחמו", בב"א.
נ.ב. יש עוד דבר משותף להפטרת יתרו עם הפטרת שבועות: פסוקי הקדושה (קדוש קדוש - ביתרו, ברוך - בשבועות).