עמוד 1 מתוך 1

חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ו' אוגוסט 16, 2019 4:56 pm
על ידי שמר
"בהעלתך" - "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה.

ומדוע באמת לא נתנדב אהרון בתחילה יחד עם הנשיאים, הלא לא נצטוו דווקא הם להביא לחנוכת המזבח.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ש' אוגוסט 17, 2019 9:28 pm
על ידי דרומי
כשם שאין אדם מביא מתנה לעצמו.

אהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, ולכן מתאים הנדבה דוקא לנשיאים שהם 'מבחוץ'.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ש' אוגוסט 17, 2019 9:59 pm
על ידי שמר
דרומי כתב:כשם שאין אדם מביא מתנה לעצמו.

אהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, ולכן מתאים הנדבה דוקא לנשיאים שהם 'מבחוץ'.

לדינא, האם כהן סתם יכול להביא קרבן נדבה?.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ש' אוגוסט 17, 2019 10:53 pm
על ידי עזריאל ברגר
שמר כתב:לדינא, האם כהן סתם יכול להביא קרבן נדבה?

כן.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ש' אוגוסט 17, 2019 11:18 pm
על ידי שמר
א"כ מדוע לא התנדב לחינוכו? וא"ת כהדרומי דאהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, מדוע א"כ חלשה דעתו הלא אינו ראוי לכך?.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ש' אוגוסט 17, 2019 11:57 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
צריך להבחין שהקרבנות הובאו ע"י הנשיאים ואהרן לא היה נשיא במובן הפשוט של הדברים,
ושמא זה הסיבה שאהרן לא היה בחנוכת הנשיאים,
ואדרבה צריך לדון לבסוף מאי קסבר,
אלא שלכאו' לשבט לוי אין נשיא כללי, (רק נשיא בית אב לכל משפחה ונשיא נשיאי הלוי הוא אלעזר), מפני שלא היו בנחלת הארץ והנשיאים הם מנחילי הארץ, אבל בחנוכת המשכן יש חסרון אם שבט לוי אינו עמהם, ויל"ע עוד.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 2:57 am
על ידי ביני
שמואל שלומוביץ כתב:צריך להבחין שהקרבנות הובאו ע"י הנשיאים ואהרן לא היה נשיא במובן הפשוט של הדברים.

הרמב"ן בפרשת קרח כתב מפורש שאהרן הי' נשיא שבט לוי.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 3:29 am
על ידי בן ראובן
שמר כתב:א"כ מדוע לא התנדב לחינוכו? וא"ת כהדרומי דאהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, מדוע א"כ חלשה דעתו הלא אינו ראוי לכך?.


חלשה דעתו לאחר שראה שהמשכן משמש לא רק להקרבת קרבנות, אלא גם למקום דיבור הקב"ה עם משה רבינו, שבזה הוא אינו "מחותן", וא"כ היה לו להשתתף בחנוכה. וזהו שהפסיק הכתוב בין פרשת הנשיאים לפרשת בהעלותך בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו גו'".

(כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע)

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 10:56 am
על ידי שמר
בן ראובן כתב:
שמר כתב:א"כ מדוע לא התנדב לחינוכו? וא"ת כהדרומי דאהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, מדוע א"כ חלשה דעתו הלא אינו ראוי לכך?.


חלשה דעתו לאחר שראה שהמשכן משמש לא רק להקרבת קרבנות, אלא גם למקום דיבור הקב"ה עם משה רבינו, שבזה הוא אינו "מחותן", וא"כ היה לו להשתתף בחנוכה. וזהו שהפסיק הכתוב בין פרשת הנשיאים לפרשת בהעלותך בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו גו'".

(כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע)


א"כ מדוע נתנחם בהדלקת המנורה?

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 9:07 pm
על ידי בן ראובן
שמר כתב:
בן ראובן כתב:
שמר כתב:א"כ מדוע לא התנדב לחינוכו? וא"ת כהדרומי דאהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, מדוע א"כ חלשה דעתו הלא אינו ראוי לכך?.


חלשה דעתו לאחר שראה שהמשכן משמש לא רק להקרבת קרבנות, אלא גם למקום דיבור הקב"ה עם משה רבינו, שבזה הוא אינו "מחותן", וא"כ היה לו להשתתף בחנוכה. וזהו שהפסיק הכתוב בין פרשת הנשיאים לפרשת בהעלותך בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו גו'".

(כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע)


א"כ מדוע נתנחם בהדלקת המנורה?


למה "אם כן"? זו שאלה נפרדת שאינה תלויה בהנ"ל, והרבה ביאורים נאמרו בה.

Re: חלשה דעתו של אהרון

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 9:27 pm
על ידי שמר
בן ראובן כתב:
שמר כתב:
בן ראובן כתב:
שמר כתב:א"כ מדוע לא התנדב לחינוכו? וא"ת כהדרומי דאהרן והמזבח הם תרין ריעין דלא מתפרשין, מדוע א"כ חלשה דעתו הלא אינו ראוי לכך?.


חלשה דעתו לאחר שראה שהמשכן משמש לא רק להקרבת קרבנות, אלא גם למקום דיבור הקב"ה עם משה רבינו, שבזה הוא אינו "מחותן", וא"כ היה לו להשתתף בחנוכה. וזהו שהפסיק הכתוב בין פרשת הנשיאים לפרשת בהעלותך בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו גו'".

(כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע)


א"כ מדוע נתנחם בהדלקת המנורה?


למה "אם כן"? זו שאלה נפרדת שאינה תלויה בהנ"ל, והרבה ביאורים נאמרו בה.

כי לפי דברי ק' אין העניין תלוי בעבודות כלל והקושיא הידועה מתעצמת יותר.
אשמח מאד אם כבודו יפנה אותי לדברי הרבי זיע"א בזה.