היכן מת אהרן הכהן?

[עקביה]

בפרשת עקב (דברים י ו) ישנו פסוק קשה מאד:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

פסוק זה סותר לכאורה את הידוע לנו ממקומות אחרים, כדלהלן:

א. בפרשת מסעי כתוב שסדר המסעות היה הפוך בדיוק:
במדבר פרק לג, ל-לא
וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת: וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן:

ב. בפרשת עקב כתוב שאהרן מת ונקבר במוסרה, ואילו בפרשת מסעי (במדבר לג לח) ובפרשת חוקת (שם כ כח) כתוב שאהרן מת בהר ההר - מרחק שמונה מסעות ממוסרה, ככתוב בפרשת מסעי (שם לג ל-לח):
(ל) וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת: (לא) וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן: (לב) וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד: (לג) וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה: (לד) וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה: (לה) וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר: (לו) וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ: (לז) וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם: (לח) וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:

ראשונים ואחרונים רבים עסקו ביישוב הקשיים, ולענ"ד השיטה הכי פחות מוקשית היא זו של הרמב"ן (נדמה לי שגם האברבנאל וגם הנצי"ב מצאו נחת בפירושו של הרמב"ן).

היות ופירוש הרמב"ן מצוי לא אעתיק את דבריו, אלא רק אסכם את העולה מהם:

א. הר ההר היה גדול מאד (אולי רכס הרים), ואורכו פרסאות רבות. ראשו קרוב לחשמונה וסופו מגיע עד גבול ארץ אדום.

ב. במישור שלפני ההר היו כל המקומות המנויים לעיל - מ'מוסרות' ועד 'מדבר צין היא קדש', וביניהם לא היה מרחק רב.

ג. במסע הבא, מקדש להר ההר (פסוק לז), הם כבר עלו להר עצמו וחנו במקום נמוך בו, ואז נצטווה משה (במדבר כ כה): קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. שיעלו למעלה אל ראש ההר, כלומר לאזור תחילת ההר.

ד. כאשר הגיעו לשם הם נמצאו כנגד מוסרות שבמישור שלרגלי ההר ושם מת אהרן. על כך נאמר (במדבר כ כח): וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר. אם כן הייתה מיתתו במוסרה, שכן לאותו מקום בראש ההר לא היה שם משל עצמו, והוא נקרא על שם היישוב שכנגדו במישור.

ה. במקום הנקרא 'חשמונה' היו בארות בשדה המכונות 'בארות בני יעקן'. הסיבה לכך היא שאנשי בני יעקן הם אלה שחפרו אותם, כי שם מצאו מים, והיו באים אליהן להשקות את צאנם.

ו. כיון שכך, המסע האמור בפרשת עקב: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, הוא הוא המסע האמור בפרשת מסעי: וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת, שכן 'חשמונה' ו'בארות בני יעקן' הם אותו מקום.

יש ברמב"ן פרטים נוספים, והוא גם מבאר את המשך הפסוקים שגם בהם יש קשיים, אבל זהו תורף דבריו הנוגעים לפסוק זה.

העולה מדברי הרמב"ן הוא שכאשר נסעו בנ"י מבארות בני יעקן למוסרה והמשיכו משם הלאה, אהרן היה בחיים חיותו, ורק לאחר שחנו בהר ההר עלה אהרן לראש ההר, אל מקום המכונה מוסרה ומת שם. וכשנאמר בפרשת עקב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן, אין הכוונה שאז הוא מת, אלא שזהו המקום בו הוא מת מאוחר יותר.


מה שלענ"ד נשאר דחוק הוא: א. הקריאה למקום על שם הבארות שבו. ב. עצם העובדה שהבארות של בני יעקן נמצאים במרחק שני מקומות יישוב ביניהם, ואינם נקראים לא ע"ש חשמונה ולא ע"ש מוסרות (ואיפה היו מקורות המים של חשמונה ומוסרות?). ג. הפסוקים בפרשת עקב כן נותנים להבין שאהרן מת כאשר חנו במוסרה, שכן הפסוק הבא הוא: מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. משמע שלאחר מיתת אהרן המשיכו במסעם, אילו כל כוונת התורה לומר לנו את המקום בראש ההר בו מת אהרן אפשר היה לנסח אחרת.


מ"מ שאלתי ובקשתי, האם קיים פירוש ריאליה לפסוקים אלה, כלומר פירוש המתבסס על זיהוי המקומות והכרת השטח, שאולי מאשש את דברי הרמב"ן?
(שמא ב'דעת מקרא' יש משהו? אין לי חומש דברים של דעת מקרא זמין).

[קו ירוק]

.אילת ועציון גבר הם על שפת ים סוף בארץ אדום (נווה המדבר 'עקבה'), ככתוב אצל שלמה.
ומוסרה זהו מסע שקדם לעציון גבר בששה מסעות. כלומר הנהו ב'סיני' כיום, מדרום לאילת,
ואילו קדש נמצאת מעל הערבה, צפונית לאילת שהרי מעציון גבר נסעו לדרום מדבר צין ושם לא נתן להם אדום לעבור לארץ ישראל. ואח"כ שוב חזרו לאחוריהם להקיף את הרי אדום בדרך ים סוף. ע"כ מוסרה איננה שם.
דברי הרמב"ן לא זכינו לפירושם.

למה לא ניחא ליה לרמב"ן בדברי המדרש שהביא רש"י?

לא מצאתי זיהוי נאות ל'יטבתה - ארץ נחלי מים' במזרח סיני קרוב לים סוף, והי"ע.

[עקביה]

למה לא ניחא ליה לרמב"ן בדברי המדרש שהביא רש"י?

הרי פשוטו של מקרא אינו מתיישב על ידם.

מקרא מפורש אומר: שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, ואילו לפי המדרש זה בכלל לא היה שם.

[קו ירוק]

ולכן מסרו לנו חז"ל, במקומות רבים, את המדרש הזה, שאין פשוטו של מקרא 'שם' מתייחס למוסרה.
האברבנאל לא מסכים עם הרמב"ן. המלבי"ם ניסה לפרש משהו. אבל א"ז מתיישב על הלב.

[עקביה]

ולכן מסרו לנו חז"ל, במקומות רבים, את המדרש הזה, שאין פשוטו של מקרא 'שם' מתייחס למוסרה.

זה עצמו הוצאת המקרא מפשוטו.

וכ"כ האבע"ז: וקדמונינו אמרו, שנסעו לאחור. ומה נעשה במלת שם מת אהרן ויקבר שם?

[קו ירוק]

לא ניסחתי נכון. לכלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו יש יוצא מן הכלל. לא רק פה.
המקרא כאן לא מתפרש לפי פשוטו, כלומר במובן המילולי הפשוט, אבל חז"ל נתנו טעם איך הוא מתפרש באופן שאין סתירה, ו'שם' באמת היינו בהר ההר ולא במוסרה. אבל במוסרה עשו הספד ונדמה להם כאילו קבור שם-במוסרה.

מ"מ אינני רואה טעם לחפש איך הצדיק את דברי המפרשים שלא לפי אגדת חז"ל, משום שזה נגד המציאות לעינינו, המתבארת גם בתורה באופן ברור.

[עקביה]

לפי חז"ל שני השם שבפסוק מתייחסים למוסרה ולא להר ההר, כמש"כ רש"י בפס' ז': ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה לכם כאלו מת שם (-במוסרה). אם כבר המת והויקבר אינו כפשוטו, שכן הוא לא מת ולא נקבר שם.

אבל מובן מדוע האבע"ז אינו מקבל זאת.

[קו ירוק]

מענין לענין באותו ענין,
אני מתקשה לגבי 'פונן' הנזכרת כהמסע השני אחרי הר הקפת הר ההר לכיוון ים סוף.
ואילו פונן הרומית נמצאת 30 ק"מ צפונית להר ההר/פטרה. לומר שזה סתם שם מיקרי, זה רחוק. אך בלתי אפשרי לחלוטין שהר ההר צפונה מפונון זו בשתי מסעות.

[עקביה]

למה לא ניחא ליה לרמב"ן בדברי המדרש שהביא רש"י?

הרי פשוטו של מקרא אינו מתיישב על ידם.

מקרא מפורש אומר: שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, ואילו לפי המדרש זה בכלל לא היה שם.

השבת חשבתי על עוד 3 נקודות בפסוק בפ' עקב שאינן מתיישבות ע"י המדרש:

א. מלבד השָׁם, עצם הוַיִּקָּבֵר שָׁם לא מובן ע"פ המדרש. הרי אהרן לא נקבר שם (המדרש מסביר את שָׁם מֵת אַהֲרֹן בלבד).
ב. הפסוק אומר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה", והלא לפי המדרש לא היה זה מסע אלא סתם בריחה.
ג. לפי המדרש, מדוע מסיים הפסוק וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו, הלא לא היה זה שם, וזה גם לא קשור לסיפור שבמדרש.

[קו ירוק]

אבל פירוש הרמב"ן לא יעלה ארוכה לשאלותיך, אם הוא לא מתאים למציאות הארץ.

[עקביה]

נכון. זו בעיה קשה.

אגב, קראתי שהשומרונים "תיקנו" את הפסוק הזה, והוסיפו בו את כל המסעות עד הר ההר, ואז - 'שם מת אהרן'...

[פי האתון]

אגב, קראתי שהשומרונים "תיקנו" את הפסוק הזה, והוסיפו בו את כל המסעות עד הר ההר, ואז - 'שם מת אהרן'...

לכאורה אינו נכון עובדתית.

נוסח שומרוני דברים י.jpg (187.72 KiB) נצפה 3076 פעמים

[עקביה]

אולי. לא בדקתי אצלם.

זה המקור שלי:

פירוש שד"ל עה"ת
[ ו, ז ] ובני ישראל נסעו וגו ': פסוק זה ושלאחיו קשים מאד. כי לא ידענו מה ענינם במקום הזה. ורשב"ם וראב"ע אמרו שהם להודיע כי אהרן לא מת מיד, וזה לא יועיל ולא יציל, כי יודעים היו ישראל כי אהרן לא מת רק זה זמן מועט, ואם היה משה רוצה להזכירם זאת, למה לו להזכיר המסעות ולא אמר כי חי עד שנת הארבעים? ולדברי האומרים כי נוספו אחר זמן, לא הרווחנו מאומה, כי לא יובן מה ראה המוסיף להוסיפם. ואם בטעות לוקחו ממקום אחר, לא נודע מהיכן נלקחו ואיה מקומם. והשומרונים הוסיפו: ובני ישראל נסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן. משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים. משם נסעו ויחנו בעברונה. משם נסעו ויחנו בעציון גבר, משם נסעו ויחנו במדבר סין היא קדש. משם נסעו ויחנו בהר ההר. וימת שם אהרן ויקב שם ויכהן אלעזר בנו תחתינו . - כל זה להשוות הענין למה שכתוב בפרשת מסעי, אבל מה ענין כל זה לכאן?

[בקרו טלה]

מלבי"ם
במדבר פרק כ פסוק כט
והנה היל"ל ויקברו אותו שם, שבכ"מ הזכיר הקבורה ביחוד, וע"כ נראה שאהרן לא נקבר כלל בהר ההר, דהא מקרא מלא בפ' עקב (י' ו' ז'), ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים, ופרש"י שלאחר מיתת אהרן יראו ממלחמת מלך ערד וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות עד מוסרה ושם עשו אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרם להם זאת ונדמה להם כאלו מת שם, וזה דוחק מבואר שהכתוב יאמר שם מת אהרן ויקבר שם, על שנדמה להם כך, וע"כ נראה שאחר שעלו העדה ההר וראו כי גוע אהרן לא קברוהו תכף כי רצו להספידו תחלה בפניו כהלכה וע"כ לא נזכר הקבורה בהר ההר כי לא נקבר שם, ובתוך כך התחיל הכנעני להלחם בם וחזרו שמונה מסעות לאחור שמן הר ההר עד יעקן ומשם למוסרה הם שמונה מסעות, ולקחו את מטתו של אהרן עמהם באשר יראו שהכנענים יתעוללו בו והביאוהו למוסרה ושם קברוהו, ומשם חזרו אל הר ההר ונלחמו בכנעני ויחרימו את עריהם, א"כ מ"ש שם מת אהרן ויקבר שם אמר כן מצד הקבורה.

[עקביה]

מלבי"ם
במדבר פרק כ פסוק כט
והנה היל"ל ויקברו אותו שם, שבכ"מ הזכיר הקבורה ביחוד, וע"כ נראה שאהרן לא נקבר כלל בהר ההר, דהא מקרא מלא בפ' עקב (י' ו' ז'), ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים, ופרש"י שלאחר מיתת אהרן יראו ממלחמת מלך ערד וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות עד מוסרה ושם עשו אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרם להם זאת ונדמה להם כאלו מת שם, וזה דוחק מבואר שהכתוב יאמר שם מת אהרן ויקבר שם, על שנדמה להם כך, וע"כ נראה שאחר שעלו העדה ההר וראו כי גוע אהרן לא קברוהו תכף כי רצו להספידו תחלה בפניו כהלכה וע"כ לא נזכר הקבורה בהר ההר כי לא נקבר שם, ובתוך כך התחיל הכנעני להלחם בם וחזרו שמונה מסעות לאחור שמן הר ההר עד יעקן ומשם למוסרה הם שמונה מסעות, ולקחו את מטתו של אהרן עמהם באשר יראו שהכנענים יתעוללו בו והביאוהו למוסרה ושם קברוהו, ומשם חזרו אל הר ההר ונלחמו בכנעני ויחרימו את עריהם, א"כ מ"ש שם מת אהרן ויקבר שם אמר כן מצד הקבורה.

כל זה כמובן שייך רק אם לא נקבל את דברי חז"ל על האופן בו מת אהרן.
לדבריהם אהרן מת במערה בהר ההר, ובה נקבר.

גם מוזר למדי שבזמן הקצר שבין המיתה לקבורה - כדי הספדו של אהרן - כבר הגיעה השמועה אל הכנעני יושב ערד, וכבר הספיק הכנעני להתארגן ליציאה למלחמה וגם להתקרב אל מחנה ישראל.

[פי האתון]

אולי. לא בדקתי אצלם.

זה המקור שלי:

פירוש שד"ל עה"ת
[ ו, ז ] ובני ישראל נסעו וגו ': פסוק זה ושלאחיו קשים מאד. כי לא ידענו מה ענינם במקום הזה. ורשב"ם וראב"ע אמרו שהם להודיע כי אהרן לא מת מיד, וזה לא יועיל ולא יציל, כי יודעים היו ישראל כי אהרן לא מת רק זה זמן מועט, ואם היה משה רוצה להזכירם זאת, למה לו להזכיר המסעות ולא אמר כי חי עד שנת הארבעים? ולדברי האומרים כי נוספו אחר זמן, לא הרווחנו מאומה, כי לא יובן מה ראה המוסיף להוסיפם. ואם בטעות לוקחו ממקום אחר, לא נודע מהיכן נלקחו ואיה מקומם. והשומרונים הוסיפו: ובני ישראל נסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן. משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים. משם נסעו ויחנו בעברונה. משם נסעו ויחנו בעציון גבר, משם נסעו ויחנו במדבר סין היא קדש. משם נסעו ויחנו בהר ההר. וימת שם אהרן ויקב שם ויכהן אלעזר בנו תחתינו . - כל זה להשוות הענין למה שכתוב בפרשת מסעי, אבל מה ענין כל זה לכאן?

מעניין היכן ראה זאת השד"ל? (בדקתי בכמה ספרים המביאים את נוסח 'התורה' השומרונית ואין מי שמביא זאת!).

[עקביה]

מעניין היכן ראה זאת השד"ל? (בדקתי בכמה ספרים המביאים את נוסח 'התורה' השומרונית ואין מי שמביא זאת!).

אינני יודע. אבל ראיתי שגם בפירוש רד"צ הופמן על פסוק זה הוא כותב שכך כתבו השומרונים.
-----
(יש בפירושו אריכות על פסוק זה ועדיין לא קראתי את המשך דבריו. אולי הוא מיישב את קושיותיי).

[פי האתון]

מעניין היכן ראה זאת השד"ל? (בדקתי בכמה ספרים המביאים את נוסח 'התורה' השומרונית ואין מי שמביא זאת!).

אינני יודע. אבל ראיתי שגם בפירוש רד"צ הופמן על פסוק זה הוא כותב שכך כתבו השומרונים.
-----
(יש בפירושו אריכות על פסוק זה ועדיין לא קראתי את המשך דבריו. אולי הוא מיישב את קושיותיי).

ראיתי שם...
הוא מדבר שם על התרגום השומרוני ולא על נוסח ה'תורה' השומרוני...
כנראה שבאירופה של זמנם היה מצוי רק התרגום ולא 'המקור'.
זה היה חידוש בשבילי, חיפשתי וזה מה שמצאתי.

תרגום שומרוני.jpg (378.38 KiB) נצפה 2991 פעמים

[עקביה]

לרב דוד צבי הופמן ישנה דרך מקורית ומעניינת ביישוב מקראות אלה, ואני מעלה לכאן את דבריו.

פירושו לפסוקים ו'-ז' מתחיל קרוב לסוף העמוד השני.