מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 01, 2023 2:50 pm

כדכד כתב:איפה מצינו שאין מכבדים אותו ככהן?

שו"ע או"ח קכח,מא.
ונראה שלא ממש דייקתי בפרטי הדין.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' מאי 01, 2023 6:29 pm

כוונת כת"ר לשיטת המרדכי המוזכרת ברמ "א שם?
למה לא דייק? לפחות לפי המשנ"ב זה מה שהוא אומר שאין מכבדים אותו ככהן.
לא ידעתי זאת, אבל מה שכתב מר מתאים לשיטה זו ומה שכתבתי אני כנראה מתאים לשיטות החולקות

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' מאי 03, 2023 3:24 pm

בפ' שמיני י' כ"ג ויצאו ויברכו את העם פירש"י אמרו ויהי נועם וכו' וכו' אהרן אחי כדאי וחשוב ממני וכו' ע"כ, לפי"ז למה לא אמר הכתוב ויצאו ויברך אהרן את העם ללא משה, עכשיו השריית השכינה תלויה באהרן בלבד ...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 04, 2023 10:39 am

השראת השכינה בזכות עבודתו של אהרן
לא בזכות ברכתו
אהרן ברך את העם בפסוק הקודם בברכת כהנים
מה שאומרים להם בפסוק כג הוא לעודד אותם שעד עכשו לא שרתה שכינה כי אהרן עוד לא עבד ועכשו שעבד תשרה השכינה אף שעוד לא ראיתם זאת.
מה שייך שרק אהרן היה אומר זאת?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' מאי 08, 2023 9:20 pm

ויקרא כ"ה י' וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, וכתב הנצי"ב וז"ל נכלל בזה בעלי מלחמה העומדין מחוץ לביתם בשעבוד המלוכה ונימוסי המדינה וביובל שבים לביתם ואחוזתם ע"כ, נשאלתי אם יש לפירוש הנ"ל מקור בפוסקים, לכאור' הדין של שיבה לאחוזה נאמר רק לעבדים וקרקעות בלבד ...?

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

'וכי תאמרו מה נאכל' = הווארט של ר' זושא

הודעהעל ידי נחומצ'ה » א' מאי 14, 2023 8:41 pm

מפורסמים הם דברי הנועם אלימלך שמביא בשם אחיו הרב החסיד רבי זושא זי"ע
על הפסוק 'וכי תאמרו מה נאכל', אזי- וציותי את ברכתי.
כלומר, שלולא הספיקות והחששות, צינורות השפע היו יורדים כבבריאה,
אך ע"י הטלת ספיקות, הקב"ה 'כביכול' בורא צינורות חדשים להורדת השפע,
עד שהוצרך להבטיח 'וצויתי את ברכתי'.

לכאורה, חזרנו למצב הקודם. ומה השתנה בברכה המחודשת?
אלא כלל לנו גדול בדין מיצר שהחזיקו בו רבים.(עיין עוד בחושן משפט סימן שע"ז)
שאם הבעה"ב יוצר דרך חדשה בצד שדהו לצורך הרבים,
אזי לא די שהדרך הישנה נשארת ברשות הרבים, אלא אף הדרך החדשה משתייכת לצורך הרבים.

ואם כנים הדברים, הרי הם מלמדים כמין חומר.
לא די שהצינורות השפע הקבועים נותרים בשנת השמיטה, אלא אדרבה, הם מתרבים בכפל ויותר כתוצאה מהצינורות החדשים.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: 'וכי תאמרו מה נאכל' = הווארט של ר' זושא

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' מאי 16, 2023 12:48 pm

נחומצ'ה כתב:לכאורה, חזרנו למצב הקודם. ומה השתנה בברכה המחודשת?
אלא כלל לנו גדול בדין מיצר שהחזיקו בו רבים.(עיין עוד בחושן משפט סימן שע"ז)
שאם הבעה"ב יוצר דרך חדשה בצד שדהו לצורך הרבים,
אזי לא די שהדרך הישנה נשארת ברשות הרבים, אלא אף הדרך החדשה משתייכת לצורך הרבים.

ואם כנים הדברים, הרי הם מלמדים כמין חומר.
לא די שהצינורות השפע הקבועים נותרים בשנת השמיטה, אלא אדרבה, הם מתרבים בכפל ויותר כתוצאה מהצינורות החדשים.


שבעים פנים לתורה, אך יש לציין כי פירושו של מר הוא הפוך ממאמרו של הרה"ק הרר"ז זיע"א.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4657
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: 'וכי תאמרו מה נאכל' = הווארט של ר' זושא

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' מאי 16, 2023 5:33 pm

נחומצ'ה כתב:לכאורה, חזרנו למצב הקודם. ומה השתנה בברכה המחודשת?
אלא כלל לנו גדול בדין מיצר שהחזיקו בו רבים.(עיין עוד בחושן משפט סימן שע"ז)
שאם הבעה"ב יוצר דרך חדשה בצד שדהו לצורך הרבים,
אזי לא די שהדרך הישנה נשארת ברשות הרבים, אלא אף הדרך החדשה משתייכת לצורך הרבים.

כעין דבריך כתב בספר אמרות טהורות בשם אדמו"ר אחד.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' יוני 03, 2023 9:57 pm

גבי רות כתיב ויקר מקרה חלקת השדה אשר לבועז
וצ"ב דהרי רות צדקת היתה, ולשון מקרה הוא לשון טומאה כידוע (אשר קרך, אולי ייקרה גבי בלעם) ?

ועוד שאלה בת"א : אונ' מתרגם וישמע ה' ושמיע מן קדם ה' - ונשמע מלפני ה', בעוד שלגבי משה מתרגם אונ' ושמע משה, לא מבין למה ?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 08, 2023 2:51 pm

חבר שלי שאל אחד מרבותינו (הרב עזריאל ליכט שליט"א) מדוע כתוב ברות "ויקר מקרה, והרי אנו מקובלים שאין מקרה כלל וכ"ש בזה שברור שיד ה' היתה שבדיוק הגיע לשדה בעז
הרב ענה שבדיוק בגלל זה נכתב "ויקר מקרה" להראות עד כמה מגוחך לחשוב שהעולם מתנהל ב"מקרה" ושרק "קרה מקרה" שרות הגיעה לשדה בעז קרובו של אלימלך

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גרשיים » ה' יוני 08, 2023 3:17 pm

יעקל כתב:ועוד שאלה בת"א : אונ' מתרגם וישמע ה' ושמיע מן קדם ה' - ונשמע מלפני ה', בעוד שלגבי משה מתרגם אונ' ושמע משה, לא מבין למה ?

מתוך 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס (שמות ב, כד), לאאמו"ר זצ"ל:
כתב הרמב"ם (מו"נ א, כז מח) שאונקלוס שם השתדלותו בסלוק ההגשמה מה', וכל מה שבא מענין ה"שֶּׁמַע" מיוחס לא-ל יתברך, פירש ענינו, ש"הגיע" המאמר ההוא אליו יתברך וכו' (ע"כ).
הרמב"ן (בראשית מו, א) משיג על שיטת הרמב"ם, ובתוך דבריו כותב, "והנה אונקלוס לא היה לו לירא מן השמיעה, שלא תורה רק על קבלת הדבר והרצון בו". אבל טעם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל ידוע בחכמת הקבלה (ע"כ). לדעת המהר"ל (תפארת ישראל י), אין דרך כבוד שיהיה קול דברים נכנסים באזני ה' ולכן תרגם "קדם ה'".

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 08, 2023 4:53 pm

כדכד כתב:חבר שלי שאל אחד מרבותינו (הרב עזריאל ליכט שליט"א) מדוע כתוב ברות "ויקר מקרה, והרי אנו מקובלים שאין מקרה כלל וכ"ש בזה שברור שיד ה' היתה שבדיוק הגיע לשדה בעז
הרב ענה שבדיוק בגלל זה נכתב "ויקר מקרה" להראות עד כמה מגוחך לחשוב שהעולם מתנהל ב"מקרה" ושרק "קרה מקרה" שרות הגיעה לשדה בעז קרובו של אלימלך

חשבתי לענות בצורה יותר "פשט" : אולי האירוע הזה אירע לפני התגיירה וקבלתה את המצוות ...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 08, 2023 5:04 pm

היא כבר אמרה לנעמי לפני כן שתלךעמה לכל מקום

לא מסתבר שפסוק זה נאמר קודם
גם לא ברור מה מרוויחים בכך

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 08, 2023 11:34 pm

למה אונ' תמיד מתרגם למצוא חן ב- למשכח רחמין בעוד שבפסקת יקום פורקן אומרים חינא וחסדא ... ?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' יוני 16, 2023 3:54 pm

בס' דניאל (ג, לג) כתיב
אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשׇׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃
סיפא דקרא ק"ק לי, מה הוסיפו בנבואה זו אחרי שכבר אמר דוד ע"ה מלכותך מלכות כל עולמים וגו' ?

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ו' יוני 16, 2023 4:35 pm

יעקל כתב:סיפא דקרא

עיין סנהדרין צב ב אתוהי כמה רברבין וכו' אמר ר' יצחק וכו'

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 18, 2023 6:25 pm

בתרגום לפ' קרח (במדבר יח, א) על הפסוק "אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם" מתרגם אונקלוס את המלים שהדגשתי "תסלחון על חובי"..
זה שלא כבשאר מקומות בתורה כמו לעיל יד, כח "נשא עוון" שמתרגם "שביק לעויין".
או כמו לקמן פ' כג" והם ישאו עונם" "יקבלון חוביהון"
לכאורה הפסוק בפרק יח פסוק ב משמעותו שהכהנים אחראים על קדושת המקדש ושלא יחללוהו וזה מקביל ל"והם ישאו עונם" שבפס' כג על הלויים וא"כ מדוע שינה אונקלוס בתרגומו?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

מי משח את שלמה למלך על נהר הגיחון

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 18, 2023 6:29 pm

בהוראת דוד לאנשיו לאחר שנתן הנביא ובת שבע הודיעו לו על נסיון המלכת אדוניהו אחרי דוד (מלכים א א, לד) נאמר "ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא".
במשיחה בפועל (מלכים א, א, לט) מוזכר רק צדוק הכהן ולא נתן הנביא.
בהמשך (מלכים א, א, מה) בדברי יהונתן בן אביתר שמתאר בפני הקרואים למשתה אדניהו את מה שהורה דוד לעשות ונעשה בפועל מוזכר שוב שמשחוהו צדוק הכהן ונתן הנביא ושם נזכרו גם בניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי.
הלא דבר הוא!

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי ישראליק » א' יוני 18, 2023 6:53 pm

יעקל כתב:למה אונ' תמיד מתרגם למצוא חן ב- למשכח רחמין בעוד שבפסקת יקום פורקן אומרים חינא וחסדא ... ?

יעיין ספר בית אהרן על התורה, פרשת וישב, על "ויתן חנו" (לרבי אהרן כהן זצ"ל, מר"י חברון), עמוד 66 מעמודי הספר

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יוני 20, 2023 6:48 pm

גבי כל המקרא קודש שבמקרא ת"א מערע קדיש - מקרא מלשון מקרה ואירוע, כאשר גבי קריאי מועד תרגם ג"כ מערעי זמן.

וצ"ב, תינח גבי מקרא קודש - דהיינו אירוע קדוש אבל מערעי זמן -שמקרים את הזמן ... ? אנשים שנותנים לזמן לקרות ?
לא הבינותי

ואגב, זהו חידוש גדול מאונ' שאפשר להבין מקרא עם א' כמו מקרה עם ה"א ...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' יוני 20, 2023 10:29 pm

איני בטוח שהחידוש הגדול הזה נכון וממילא כל השאלה אינה שאלה
אבל איני יודע להסביר את הענין

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יוני 20, 2023 10:41 pm

כדכד כתב:איני בטוח שהחידוש הגדול הזה נכון וממילא כל השאלה אינה שאלה
אבל איני יודע להסביר את הענין


למה ? מקרא קודש מלשון קריאה - קידוש היום

וגם, מה זה בן אדם שמקרה את הזמן ?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' יוני 20, 2023 10:51 pm

החידוש שאיני בטוח שהוא נכון הוא זה ש"מערע" פירושו לשון מאורע ומקרה. אם זה לא נכון אז אין מקום לשאלה "מה זה בן אדם שמקרה את הזמן" כי זה לא הכונה

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גרשיים » ג' יוני 20, 2023 11:31 pm

מתוך 'מעט צרי' לאאמו"ר זצ"ל (ויקרא כג, ב):
דִּתְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי: [כונתו] "תקראו אתם מקרא קודש", הכונה, קביעות זמן. שתזמינו אותם להיות זמני קודש [רשב"ם כאן (וע' גם מש"כ בשמות א, י ובב"ב קיג: ד"ה אורעה, וצ"ע); וכן פי' הריקאנטי (פ' ברא'), ש"תקראו" הוא ל' הזמנה והמשכה; וכן בבמדבר (לה, יא), "והקריתם לכם ערים", ופירש"י (שם מהספרי), "אין הקרייה אלא לשון הזמנה"].

אבל ע' ברמב"ן שכתב, שכונת אונקלוס, "לשון מאורע. בכל יום שיארעו ["מקראי קדש" הוא לשון מקרה. וכן בלשון המשנה (מו"ק יב.), "אירעו אֵבֶל או אונס". וכן פירשו החזקוני והמהרש"א (יומא ב. ח"א ד"ה שבעת), בדעת אונקלוס. והמלים "קרא" – "קרה" מתחלפות (ע' תרגום וראב"ע דברים כב, ו).], תעשו אותם קודש [ע"י שנקבצים בבית ה' בימי המועדים ומקדשים אותם בפרהסיא בתפילה והלל (הנ"ל; ודומה לזה ברש"י שבועות יג. ד"ה לא קראו). או ששובתים ממלאכה בגלל קדושת היום, וכדעת רבי אליעזר (ר"ה לב.; תוס' שבועות שם)]. ורבותינו ז"ל אמרו (ספרי פינחס קמז), ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה וכו' לשנותם במאכל ובמלבוש, מחול לקדש וגם זה דעת אונקלוס". [וזה ע"ד רשב"ם לעיל ש'תערעון' היא ל' קביעות, וצ"ע - ר.ש.מ.)]. וכן בתיב"ע על הפסוק "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו נח, יג), וּתְעָרַע לשבתא בתפנוקין, וע' מלבי"ם (אות קפו; וערל"נ כריתות ז. תוס' ד"ה וקראו).

אבל יש מפרשים 'דתערעון... מערעי' שבתרגום, לשון פגיעה (כמו, "ויפגע במקום" – ברא' כח, יא; שתרגומו, וערע באתרא. וכן יש הוראה זו ל"קרא" שבמקרא, ע' ראב"ע דברים כב, ו). וכונת אונקלוס צאו לקראתו לקבלו כמי שמקבל אורח, שמכבדו במאכל ומשתה וכסות נקיה ('ספרי דבי רב' על הספרי שם). [ונראה שגם לדעת המפרשים "ערע" לשון מקרה, בעיקרו הוא לשון פגיעה וממנו נהיה גם שֵׁם לפגעי הזמן, שהם כמו מקרי הזמן (פ.א.). או להיפך, ש'פגיעה' עיקרה לשון מקרה – ר.ש.מ.].

אלא שיתכן ש'ערע' כאן הוא לשון קריאה ממש, ולא לשון מקרה. וכן "וקראת ישועה חומותיך" (ישעי' ס, יח), "ולא אותי קראת יעקב" (שם מג, מד), ועוד, שתרגומם בלשון 'ערע'. (פתשגן; ומהות ה'קריאה' תתפרש על דרך ה'קביעה' וה'עשיה' של הרמב"ן והרשב"ם לעיל. או הכונה שע"י קידוש בית דין החודש, שקוראים הדיינים 'מקודש', נקבעים המועדים, כמו שפירשו חז"ל "מקראי קדש" במסכת ר"ה כה.; עיי"ש רש"י). אלא שקשה על פירוש זה למה לא תרגם כן גם לקמן (כה, י), על "וקראתם דרור בארץ", ועוד מקומות (הנ"ל).

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 21, 2023 5:57 pm

ולפי הרמב"ן שהביא הרב מעט צרי נשארת תמיהתו של הרב יעקל על "קריאי מועד"

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 22, 2023 2:47 pm

כתיב ושרף את הפרה לעיניו

לכאור' מיותר, ולפ"ד אפשר להבין כפשוטו ממש, כמ"ש גבי חליצה וניגשה יבמתו וגו' לעיני הזקנים ודרשו ז"ל שהזקנים צריכים לראות מתחילה ועד סוף את כל מעשי החליצה והיריקה.

ה"נ גבן כנראה, שהסגן צריך לראות את כל מעשה שריפת הפרה במלואו ולא להסיח דעתו או את מבטו מכליון גוף הפרה עד גמירא

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יוני 22, 2023 6:58 pm

יעקל כתב:אפשר להבין מקרא עם א' כמו מקרה עם ה"א
את אשר יקרא אתכם באחרית הימים

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יוני 22, 2023 7:03 pm

יעקל כתב:כתיב ושרף את הפרה לעיניו

עיין רמב"ם פרה אדומה ד טו

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

סדר החטאים במדבר

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ש' יוני 24, 2023 11:25 pm

עדיין בעיצומו של פרשיות ספר במדבר,
אנו מגלים 'סדר' מעניין בחטאי 'עם' ישראל

[וכמובן יש להקדים את מאמר החידושי הרי"ם: שמהעברות של דור המדבר נכתבה 'תורה', אך מהמצוות שלנו מה יהיה...].

עכ"פ בפרשות בהעלותך, חטא המתאוננים והמתאוים, זו היה חטא כללי של עם ישראל
אח"כ בפרשת שלח, זו החטא של ה'מיוחדים שבעם', אלו הנציגים של כל שבט ושבט
אח"כ בפרשת קורח, עולים בדרגה לקורח, שהיה מטעני הארון, ומראשי מטה הלוויים
ובפרשת חוקת, מגיעים לראש העדה משה רבנו ע"ה ואהרן הכהן, 'יען לא האמנתם בי להקדישני'.

אך בנוסף לאישים המואשמים בחטא, אנו מגלים רובד נוסף באיכות החטא.
הקו המקשר לכל החטאים הוא בחוסר האמונה ובציות למאמר הקב"ה
בחטא המאוננים והמתאוים, זה כפשוטו ממש 'התאוו תאוה' 'זכרנו את הדגה' ועתה נפשנו יבשה'
ואח"כ הקב"ה משיב 'יען כי מאסתם' 'ותבכו למה זה יצאנו' 'היד ה' תקצר'
בחטא המרגלים, לכאורה זו היתה שליחות. וסיפרו את מה שראו, בפרשנות משלהם
גם כאן לא היתה מלכתחילה לחפש את הרע [ולהעיר מאמר רז"ל 'להקיש יציאתם לביאתם]
וכן בפרשת קורח, זו לא כוון באופן ישיר כנגד הקב"ה אלא כנגד בחירו מנהיג העדה
[בטענות שכליות, שאפשר להבין את מקור טעותו-קנאתו של קורח].
אך בפרשת חוקת 'המה מי מריבה', לא היתה אף כוונה לחטוא, אלא זו מציאות שנוצרה בשוגג.

ומסיימים בטוב.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' יוני 28, 2023 12:10 am

כי מראש צורים אראנו, ות"א ארי מריש טוריא דהיינו מראש הרים, הר ולא צור (סלע) וצ"ב קטן ...

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ד' יוני 28, 2023 12:38 am

מפרש הענין.

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי איקטורין » ד' יוני 28, 2023 2:40 am

עמוד הענן הורה הדרך לעם ישראל.
מדוע פנו אל מלך אדום: "אעברה בארצך".
עמוד הענן הורה להם לעבור דרך שם?

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ה' יוני 29, 2023 12:25 am

איקטורין כתב:עמוד הענן הורה הדרך לעם ישראל.
מדוע פנו אל מלך אדום: "אעברה בארצך".
עמוד הענן הורה להם לעבור דרך שם?

בשפ"א לקוטים מבואר שכן, ויעויין שם

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יוני 29, 2023 1:03 am

פרשת קרח

יז,יט והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
יז,כב וינח משה את המטות לפני ה' באהל העדות:
יז,כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות וגו'

השינוי צ"ב.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יוני 29, 2023 2:13 am

במסתרים כתב:פרשת קרח
יז,יט והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
יז,כב וינח משה את המטות לפני ה' באהל העדות:
יז,כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות וגו'
השינוי צ"ב.

"באהל העדות לפני העדות" - כפילות לא מתאימה.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 29, 2023 10:31 am

נגיד
אבל אפשר לכתוב אח"כ "באהל מועד" כמו קודם

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יוני 29, 2023 10:57 am

השאלה לא הייתה על מדוע נקטה התורה אחד מכינויים אלה "אהל מועד" או "אהל העדות" בפרשה (הפתוחה) המדוברת, אלא על השינוי והמעבר מכינוי האחד לכינוי האחר.
בכן, התירוץ, שהתורה נקטה ובחרה לפרשה הזאת "אהל העדות" דווקא, אלא שבהיקרות הראשונה, הוא לא מתאים, מפני הכפילות שבביטוי הפסוק, כנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ש' יולי 01, 2023 11:48 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 29, 2023 5:54 pm

אני הבנתי שהשאלה "השינוי צ"ב" מורכבת מב' צדדים:
למה תחילה כתוב כך ולמה אח"כ כתוב אחרת והתירוץ של כת"ר עונה למה בהתחלה לא כתוב כמו בסוף ושאלתי עדיין למה בסוף לא כתוב כמו בהתחלה.
תשובת כת"ר: זו לא היתה השאלה.
א"כ אם הבנתי את השאלה נכון עדיין שאלתי לצד זה של השאלה עומדת.
אם כוונת הרב השואל היתה כדברי כת"ר אז עכשו אני שואל:
למה בסוף לא כתוב גם "אהל מועד"?
וביותר שברוב התורה נזכר "אהל מועד" ואילו "אהל העדות" נזכר רק בפ' בהלותך במסעות,, כאן ואח"כ בסוף פ' קרח בציווי לאהרן ובנו שיהיו אחראים על משכן העדות

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 29, 2023 9:00 pm

במסתרים כתב:פרשת קרח

יז,יט והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
יז,כב וינח משה את המטות לפני ה' באהל העדות:
יז,כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות וגו'

השינוי צ"ב.


הנצי"ב בהעמק דבר מתייחס לזה. ע"ש

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יוני 29, 2023 11:42 pm

כמדומה שלכאורה אינו עוסק בכך באופן ישיר (אף שיתכן ויש להשיב ע"פ דבריו גם על שאלה זו).


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים