מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' יוני 11, 2022 10:35 pm

בתפילת משה על מרים א-ל נא רפא נא לה, ות"א ה"נא" הראשון ב"בבעו" והשני ב"כען". אשמח למ"מ שמסבירים את ההבדל.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' יוני 11, 2022 11:54 pm

"נא קמא לשון בקשה ובתרא לשון עתה" (דעת זקנים).

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 12, 2022 10:39 am

יעקל כתב:בתפילת משה על מרים א-ל נא רפא נא לה, ות"א ה"נא" הראשון ב"בבעו" והשני ב"כען". אשמח למ"מ שמסבירים את ההבדל.

viewtopic.php?p=18271#p18271 באריכות.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ו' יוני 24, 2022 3:03 am

כדכד כתב:Re: פרייה ו/או רבייה
הודעה על ידי כדכד » ג' מאי 31, 2022 5:45 pm

פרייה זה אחד מאחד ורבייה זה כמה מאחד (דומני שמקור דברי ברש"י) ולכן אם לא היתה קודמת הפרייה לא היינו יודעים שעדיף גם לרבות (כי לא היינו יודעים שזה יותר מאחד מאחד אם לא כתוב "פרו" גם) אבל זה בעיקר כשזה בא בהוראה לפרייה ורבייה.
כשהקב"ה מברך שירבה את העם אינו צריך להקדים שגם יפרה אותם קודם


עיין בספר יושר דברי אמת (ז'אבריז') אות י"ג ואות כ' שדן בענין זה

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יוני 28, 2022 9:36 pm

גבי מתנות כהונה רואים שהא-ל ית' פונה לכהנים בהשתמשו בכמה לשונות : אני חלקך, אני נחלתך, אני אחוזתם וכו'.
איפה אפשר לברר את ההבדל בין חלק, נחלה ואחוזה ?

בפ' קורח, גבי מטה אהרן, י"ז, כ"ג ת"א את "והנה פרח מטה אהרן" "והא נעא חוטרא דאהרן" ואח"כ ב"ויוצא פרח" ת"א "ואפיק לבלבין".

א. האם יש לשורש "נעא" חבר במקרא ובתרגום ?
ב. למה אונקלוס חילק בין שני ה"פרח" ?

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גרשיים » ג' יוני 28, 2022 11:43 pm

יעקל כתב:בפ' קורח, גבי מטה אהרן, י"ז, כ"ג ת"א את "והנה פרח מטה אהרן" "והא נעא חוטרא דאהרן" ואח"כ ב"ויוצא פרח" ת"א "ואפיק לבלבין".
א. האם יש לשורש "נעא" חבר במקרא ובתרגום ?
ב. למה אונקלוס חילק בין שני ה"פרח" ?

כתב הרא"ם:
אנקלוס תרגם "ויוצא פרח" - "ואפיק לבלבין", וכן תרגם "והיא כפורחת עלתה נצה" - "כד אפרחת אפיקת לבלבין ואניצת נץ", ופרש"י ז"ל: "'והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין' עד כאן תרגום של פורחת". אבל גבי "והנה פרח מטה אהרן" תרגם "והא יעא", מפני שבא אחריו "ויוצא פרח", שתרגומו "ואפיק לבלבין".

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יוני 29, 2022 9:10 am

יעקל כתב:בפ' קורח, גבי מטה אהרן, י"ז, כ"ג ת"א את "והנה פרח מטה אהרן" "והא נעא חוטרא דאהרן".

א. האם יש לשורש "נעא" חבר במקרא ובתרגום ?

צ"ל "יעא" [ובפסוק כ: יִנְעֵי], מילה מוכֶּרת מן הסורית, המתועדת גם בארמית של מכתבי יב (ראה פה) ובקומראן (המגילה החיצונית לבראשית, ראה פה).
נמצא גם בת"י ישעיה נה י, ובת' הלים קג טו. (לגבי ת' תהלים [יט ג] ות' משלי [י לא; יט ה,ט] קיים ספק, ראה ד' ברק, התרגום הארמי לתהלים: תיאור מורפולוגי, עמ' 126 הע' 710.)
משמעות המילה 'צמח', והיא קשורה אטימולוגית (וסמנטית) לשורש העברי 'יצא' (ראה ש' מורג, מחקרים בלשון המקרא, עמ' 190, 198).

עיניו כיונים
הודעות: 345
הצטרף: א' ינואר 04, 2015 11:32 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עיניו כיונים » ד' יוני 29, 2022 1:14 pm

א. בתאג' התימני מנוקד (בפסוק כ') יַנעי בפתח.
ב. אם הנו"ן אינה שורשית, מהיכן צמחה כאן?

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יוני 29, 2022 8:36 pm

עיניו כיונים כתב:א. בתאג' התימני מנוקד (בפסוק כ') יַנעי בפתח.
ב. אם הנו"ן אינה שורשית, מהיכן צמחה כאן?

כך אכן בכל ספרי תימן, גם במדויקים שבהם, אך בוטיקן 448 וד"ס בחיריק, קל של יע"א, ועיקר (ראה מילונו של לוי עמ' 118; ב' דן שם, עמ' 121 הע' 681; ר"י אספיס על אתר; CAL פה).
הנו"ן היא דיסימלטורית, כמו ב'ינדע'.
(תופעה שכיחה בארמית, ראה [מלבד ב' דן, שם עמ' 120-1]: י' קוטשר, תולדות הארמית, עמ' 71-2; הנ"ל, מחקרים בעברית ובארמית, עמ' 374-5; קוק, Rewriting the Bible, עמ' 127 והלאה; Revue de Qumran, 9 (1977) pp. 253-8, 10 (1979) pp. 95-6; א' אבודרהם, דקדוק המנגאית הקדומה, עמ' 99 ובהערות; גאר, Studies in Semitic and Afroasiatic Linguistics, עמ' 81-109).

עיניו כיונים
הודעות: 345
הצטרף: א' ינואר 04, 2015 11:32 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עיניו כיונים » ד' יוני 29, 2022 8:57 pm

יישר כחך רבי יאיר.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 30, 2022 1:06 am

גרשיים כתב:
יעקל כתב:בפ' קורח, גבי מטה אהרן, י"ז, כ"ג ת"א את "והנה פרח מטה אהרן" "והא נעא חוטרא דאהרן" ואח"כ ב"ויוצא פרח" ת"א "ואפיק לבלבין".
א. האם יש לשורש "נעא" חבר במקרא ובתרגום ?
ב. למה אונקלוס חילק בין שני ה"פרח" ?

כתב הרא"ם:
אנקלוס תרגם "ויוצא פרח" - "ואפיק לבלבין", וכן תרגם "והיא כפורחת עלתה נצה" - "כד אפרחת אפיקת לבלבין ואניצת נץ", ופרש"י ז"ל: "'והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין' עד כאן תרגום של פורחת". אבל גבי "והנה פרח מטה אהרן" תרגם "והא יעא", מפני שבא אחריו "ויוצא פרח", שתרגומו "ואפיק לבלבין".


במחילת כבודך, הרב גרשיים, פשוט לא הבנתי את דברי הרב רא"ם ...

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גרשיים » ה' יוני 30, 2022 9:42 am

בפירוש 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס לאאמו"ר זצ"ל, כתב:
יְעָא: שם כללי לצמיחה, ע' לקמן.
כתב רא"ם ש"תרגם כן מפני שבא אחריו "ויוצא פרח", שתרגומו, ואפיק לבלבין". ונראה שאין כונת הרא"ם שאונקלוס שינה [ולא תרגם בלשון "פרח"] מפני הכפל, שהרי גם לעיל (פסוק כ) תרגם "ינעי", אף שאין שם כפל לשון. אלא נראה שכונתו, ש"יעא" הוא לשון כללי לצמיחה (כמש"כ הרמב"ן ויקרא יד, מג שפריחה הוא לשון צמיחה), משא"כ לשון "ואפיק לבלבין". וכאן שבמקרא נכפל ל' ה"פריחה", תרגם הראשון ל' כללי, והשני ל' פרטי
.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' יולי 01, 2022 1:01 am

.
נערך לאחרונה על ידי טור תלגא ב א' יולי 10, 2022 9:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' יולי 03, 2022 12:48 am

למה תרגם אונקךוס מי נידה - מי אדיותא - מי הזאה, בפשטות מי נידה - מי ריחוק, מים מרוחקים - כי הם יכולים לטמא כמו שהם יכולים לטהר, וצריך "להיזהר" מהם ...

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 03, 2022 4:29 pm

יעקל כתב:למה תרגם אונקךוס מי נידה - מי אדיותא - מי הזאה, בפשטות מי נידה - מי ריחוק, מים מרוחקים - כי הם יכולים לטמא כמו שהם יכולים לטהר, וצריך "להיזהר" מהם ...

כנראה שלא היה "פשוט" לו כדבריך.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' יולי 03, 2022 6:05 pm

גם רש"י פירש כמו התרגום ולא ראיתי מי שמפרש שזה מל' ריחוק

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' יולי 03, 2022 8:19 pm

ראה גם פרשגן וביאור אונקלוס שבמק"ג עוז והדר.
(גם התרגומים האחרים תרגמו 'נדה' - הזאה, וראה לאחרונה מ' בר-אשר, לשונות ראשונים, פרק ב, עמ' 16 והלאה.)

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גרשיים » א' יולי 03, 2022 10:16 pm

כדכד כתב:גם רש"י פירש כמו התרגום ולא ראיתי מי שמפרש שזה מל' ריחוק

אבן עזרא (במדבר יט, ט)
למי נדה - פירושו רחוק, כמו מנדיכם (ישעי' סו, ה):


רד"ק שורש נדד
ונקראו מי נדה לפי שהיו המים לצורך הָרָחוֹק, והוא הטמא.


רבנו יונה אבן ג'אנח
ונקרא מי נדה בעבור שמרחיק את האיש שזרק עליו מן הטומאה.
נערך לאחרונה על ידי גרשיים ב ג' יולי 05, 2022 6:22 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' יולי 04, 2022 12:34 am

מעניין לראות שבמעשה העגל, וגם גבי המתאוננים, ומעשה מרים, המרגלים, קורח ועדתו ובמי מריבה, גילה לנו הכתוב את נוסח תפילתו של מרע"ה. ופתאום בנחשים השרפים תפילתו של משה אינה גלויה לנו.

וכיוצ"ב גבי פרעה בי' מכות, לא נודע לנו נוסח תפילתו על פרעה ועל מצרים שהמכה תוסר או תיעצר...

ולא נודע לי מהו הצד השווה במעשה הנחשים השרפים ובי' מכות...

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 04, 2022 6:51 pm

יעקל כתב:מעניין לראות שבמעשה העגל, וגם גבי המתאוננים, ומעשה מרים, המרגלים, קורח ועדתו ובמי מריבה, גילה לנו הכתוב את נוסח תפילתו של מרע"ה. ופתאום בנחשים השרפים תפילתו של משה אינה גלויה לנו.

וכיוצ"ב גבי פרעה בי' מכות, לא נודע לנו נוסח תפילתו על פרעה ועל מצרים שהמכה תוסר או תיעצר...

ולא נודע לי מהו הצד השווה במעשה הנחשים השרפים ובי' מכות...

יותר מסתבר שלהיפך:
בכל מקום שהתפרש נוסח תפילתו - יש בו משהו ללמדנו לדורות.
אבל בשאר המקומות - אין לנו צורך ללמוד מנוסח תפילתו.
וכפי שארז"ל (מגילה יד,א) "נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה, ושלא הוצרכה - לא נכתבה".

נ.ב. במתאוננים - לא התפרש נוסח תפילתו, אלא נאמר "ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש". וגם במי מריבה כתוב רק שמשה ואהרן נפלו על פניהם, ואפילו לא כתוב שהם התפללו!

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יולי 05, 2022 1:02 am

בעניין בלעם בן בעור, מעניין לראות שהכתוב לא מגנה אותו להדיא, והגנאי נמצא יותר בלשון חז"ל ורז"ל. בניגוד למשל, גבי דור המבול, ער ואונן, פרעה, מעשה העגל כתוב להדיא שהם עשו הרע בעיני הא-ל ית' או שהשחיתו את דרכם.

בעוד שבמקרא בפ', בלעם מתואר כמישהו שסה"כ מתייעץ, נמלך, נשאל, ומציית...

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חברא » ג' יולי 05, 2022 6:24 am

גם בעשיו לא מצאנו בחומש גינוי להדיא.
אמנם בנביא מפורש (מלאכי א, ב-ג):
הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְקֹוָק וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי
וראה כאן וכאן.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יולי 05, 2022 9:22 am

חברא כתב:גם בעשיו לא מצאנו בחומש גינוי להדיא.
אמנם בנביא מפורש (מלאכי א, ב-ג):
הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְקֹוָק וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי
וראה כאן וכאן.


אותה השאלה ...

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' יולי 09, 2022 10:58 pm

1.בדברי מיכה " עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה גו' מן השטים עד הגלגל וגו'"... בכל פרשת בלק בדו שיח של בלק ובלעם לא מוזכרים המקומות האלה...

יש במות בעל, שדה צופים, וכו' אבל אין לא שטים ולא גלגל...

2. ודם חללים ישתה, ות"א דעתידין למירת נכסין דעממיא... למה אנוקלוס הבין שדם היינו נכסים ? מה הקשר ?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 10, 2022 3:08 pm

יעקל כתב:1.בדברי מיכה " עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה גו' מן השטים עד הגלגל וגו'"... בכל פרשת בלק בדו שיח של בלק ובלעם לא מוזכרים המקומות האלה...

יש במות בעל, שדה צופים, וכו' אבל אין לא שטים ולא גלגל...

2. ודם חללים ישתה, ות"א דעתידין למירת נכסין דעממיא... למה אנוקלוס הבין שדם היינו נכסים ? מה הקשר ?

1. ראה מפרשי המקרא (מיכה ו,ה).
2. אולי דמים תרתי משמע? ומה אומרים מפרשיו של אונקלוס?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' יולי 10, 2022 3:19 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:1.בדברי מיכה " עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה גו' מן השטים עד הגלגל וגו'"... בכל פרשת בלק בדו שיח של בלק ובלעם לא מוזכרים המקומות האלה...

יש במות בעל, שדה צופים, וכו' אבל אין לא שטים ולא גלגל...

2. ודם חללים ישתה, ות"א דעתידין למירת נכסין דעממיא... למה אנוקלוס הבין שדם היינו נכסים ? מה הקשר ?

1. ראה מפרשי המקרא (מיכה ו,ה).
2. אולי דמים תרתי משמע? ומה אומרים מפרשיו של אונקלוס?


לא חשבתי על דמים תרתי משמע. מה שכן חשבתי - שהיות והדם הוא הנפש, צריך פה הדם להיות פה סמל של משהו יותר נפשי ונעלה, כמו האומנויות השונות בארצותם בגוייהם, התרבויות השונות, השפות השונות, שבכולם יוכלו עם ישראל לראות אלקות ולהפכם לדירה לו ית' בתחתונים.

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' יולי 11, 2022 1:14 am

יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:1.בדברי מיכה " עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה גו' מן השטים עד הגלגל וגו'"... בכל פרשת בלק בדו שיח של בלק ובלעם לא מוזכרים המקומות האלה...

יש במות בעל, שדה צופים, וכו' אבל אין לא שטים ולא גלגל...

2. ודם חללים ישתה, ות"א דעתידין למירת נכסין דעממיא... למה אנוקלוס הבין שדם היינו נכסים ? מה הקשר ?

1. ראה מפרשי המקרא (מיכה ו,ה).
2. אולי דמים תרתי משמע? ומה אומרים מפרשיו של אונקלוס?


לא חשבתי על דמים תרתי משמע. מה שכן חשבתי - שהיות והדם הוא הנפש, צריך פה הדם להיות פה סמל של משהו יותר נפשי ונעלה, כמו האומנויות השונות בארצותם בגוייהם, התרבויות השונות, השפות השונות, שבכולם יוכלו עם ישראל לראות אלקות ולהפכם לדירה לו ית' בתחתונים.

פרשגן דם נכסי 1.PNG
פרשגן דם נכסי 1.PNG (106.88 KiB) נצפה 3826 פעמים
פרשגן דם נכסי 2.PNG
פרשגן דם נכסי 2.PNG (15.6 KiB) נצפה 3826 פעמים

(וכ"כ בביאור אונקלוס שבמק"ג עוז והדר)

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ב' יולי 18, 2022 12:41 am

מספר בני ישראל הנכנסים לארץ 601730. שלשים ושמונה שנה קודם לכן היה מספר אבותיהם 603550.
היה מתבקש לפי חוק הריבוי הטבעי, שיכפילו את עצמם פי כמה. ובפרט אם נאמר שבשנים הסמוכות ליציאה ממצרים עדיין נמשך הנס של ששה בכרס אחת, שא"כ היה לכל יהודי לפחות 6 צאצאים. תמוה אם כן כיצד שמרו על מספר זהה לאבותיהם.

מצאתי באברבנאל ובתפארת יהונתן שעמדו בכך ותירצו שהיה כל עניינם לפי השגחה עליונה ובמכוון נשארו על מספר זה שיש לו שורש עליון.
צריך לומר שהאופן הגשמי שבו השתלשל הענין, הוא או ע"י מיתת רוב עם ישראל בקברות התאוה ובמתאוננים ודומיהם. [בשטים ובמעשה קרח מתו רק 40 אלף בערך, ואילו אנו זקוקים למספרים גדולים פי כמה וכמה]. או שהיתה ילודה מצומצמת מאוד. ומסתבר שהיו שני הגורמים גם יחד.

האם מישהו יודע על תירוץ אחר לשאלה הנ"ל?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 18, 2022 2:20 am

חלא בר חמרא כתב:צריך לומר שהאופן הגשמי שבו השתלשל הענין, הוא או ע"י מיתת רוב עם ישראל בקברות התאוה ובמתאוננים ודומיהם. [בשטים ובמעשה קרח מתו רק 40 אלף בערך, ואילו אנו זקוקים למספרים גדולים פי כמה וכמה]

א. משום מה התעלמת ממיתתם של ששים רבוא יוצאי מצרים מפני חטא המרגלים.
ב. בשטים לפירש"י ע"פ חז"ל מתו יותר מ180 אלף איש!!! (כל דיין מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל ז רבוא וח אלפים (ועוד קצת), ועוד כד אלפים שמתו במגפה).

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ב' יולי 18, 2022 4:20 am

עזריאל ברגר כתב:א. משום מה התעלמת ממיתתם של ששים רבוא יוצאי מצרים מפני חטא המרגלים.
ב. בשטים לפירש"י ע"פ חז"ל מתו יותר מ180 אלף איש!!! (כל דיין מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל ז רבוא וח אלפים (ועוד קצת), ועוד כד אלפים שמתו במגפה).

א- המתים במרגלים הם דור יוצאי מצרים, שהיו בני עשרים ביצי"מ, ואני מדבר כאן על הבנים והנכדים שלהם, דור באי הארץ, שאמורים להיות 600 אלף כפול 6, שזה יותר מ-3 מליון, או מספר דומה לזה.
ב- צודק. ועדיין זה מספר נמוך משמעותית משיעור הריבוי הטבעי כנ"ל. וצריך כנראה לצרף אליו את שאר המגפות וכו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 18, 2022 5:52 pm

חלא בר חמרא כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. משום מה התעלמת ממיתתם של ששים רבוא יוצאי מצרים מפני חטא המרגלים.
ב. בשטים לפירש"י ע"פ חז"ל מתו יותר מ180 אלף איש!!! (כל דיין מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל ז רבוא וח אלפים (ועוד קצת), ועוד כד אלפים שמתו במגפה).

א- המתים במרגלים הם דור יוצאי מצרים, שהיו בני עשרים ביצי"מ, ואני מדבר כאן על הבנים והנכדים שלהם, דור באי הארץ, שאמורים להיות 600 אלף כפול 6, שזה יותר מ-3 מליון, או מספר דומה לזה.
ב- צודק. ועדיין זה מספר נמוך משמעותית משיעור הריבוי הטבעי כנ"ל. וצריך כנראה לצרף אליו את שאר המגפות וכו'.

א - חלק לא מבוטל מבניהם (ונכדיהם) של יוצאי מצרים - הם יוצאי מצרים בעצמם, שמתו בעוון המרגלים.
באופן כללי - הגידול בין דורות איננו בהכפלה גבוהה (פי 6 ומעלה) אלא בהכפלה נמוכה (איפשהו בין 1 ל2).
אגב, רש"י (בפרשת פינחס כו,יג) מספר על מלחמה שהיתה בין שבט לוי לשאר השבטים לאחר מותו של אהרן הכהן, בה מתו 7 משפחות (לא כולל שבט לוי), ואחריה נותרו בעם ישראל (לא כולל שבט לוי) 57 משפחות (ראה רש"י שם פסוק לו), מה שמביא אותנו בחישוב-גס להתחשב במיתתם של כשבעים אלף איש נוספים!
(אם 57 משפחות הן 601730 - זה אומר שכל משפחה היא יותר מעשרת אלפים איש, ואם מתו שבע משפחות - אז מדובר על 70,000 איש).

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' יולי 20, 2022 8:04 pm

האם יש למישהו הסבר בדברי הראב"ע במזמור צ"ב ד"ה כי שמחתני ה' ?

כי שמחתני ה בפעלך, על דרך שנות השמטה שישמעו כל התורה למען ילמדו ויראו והטעם כי שמחתני בדעתי כל מעשיך שהם ישרים מה ולא יכולתי לחקרם כי גדלו ממני מחשבותיך מאד.

מה עניין שנות השמיטה למזמור הזה ?
נערך לאחרונה על ידי יעקל ב ה' יולי 21, 2022 5:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ד' יולי 20, 2022 8:23 pm

לכאורה שייך איכשהוא לקטע הקודם שבשבת מתבודד להתבונן במעשה ה', וע"ז כתב שהשבת בימים, כמו השמיטה בשנים, שנועדה ללימוד התורה

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יולי 21, 2022 5:42 pm

חלא בר חמרא כתב:לכאורה שייך איכשהוא לקטע הקודם שבשבת מתבודד להתבונן במעשה ה', וע"ז כתב שהשבת בימים, כמו השמיטה בשנים, שנועדה ללימוד התורה


אבל מה עניין שמיטה אצל ההתבוננות בפועל הא-ל ית' והשמחה בו ?

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » א' יולי 24, 2022 3:44 pm

עזריאל ברגר כתב:באופן כללי - הגידול בין דורות איננו בהכפלה גבוהה (פי 6 ומעלה) אלא בהכפלה נמוכה (איפשהו בין 1 ל2).

מיהו לפמ"ש בתרגום יונתן ר"פ בשלח, 'וחמושים עלו בני ישראל' שלכל אחד היו חמשה טף, א"כ היה הדור הבא לכל הפחות 3 מליון. [וזאת מלבד הבן זכר שנולד לכל אחד אחרי מתן תורה כדאי' בשבת דף פ"ט, שעי"ז יש עוד שישים ריבוא]. אם כי יתכן לומר שחלק מהטף הנ"ל היו בנות.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » א' יולי 24, 2022 3:51 pm

יעקל כתב:
חלא בר חמרא כתב:לכאורה שייך איכשהוא לקטע הקודם שבשבת מתבודד להתבונן במעשה ה', וע"ז כתב שהשבת בימים, כמו השמיטה בשנים, שנועדה ללימוד התורה

אבל מה עניין שמיטה אצל ההתבוננות בפועל הא-ל ית' והשמחה בו ?

לימוד התורה=התבוננות בפועל ה'.
כמבואר בישעיה ה' י"ב- ואת פועל ה' לא יביטו- וברש"י שם העתיק דברי התרגום 'ובאורייתא דה' לא אסתכלו'. וברד"ק שם.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' יולי 24, 2022 4:10 pm

חלא בר חמרא כתב:לימוד התורה=התבוננות בפועל ה'.
כמבואר בישעיה ה' י"ב- ואת פועל ה' לא יביטו- וברש"י שם העתיק דברי התרגום 'ובאורייתא דה' לא אסתכלו'. וברד"ק שם.


מעניין שהתורה נקראת פועל. הייתי אומר שהיא נקראת חכמה כמבואר (אני לא זוכר איפה, אולי בספר הזוהר) דאורייתא מחכמה נפקת - חכמה ולא פועל.

גם מאוד מעניין שה"מבטא שפתיים" בפ' נדרים איננו מוזכר כי אם בארוסה בוהיו תהיה, מה שא"כ בנערה בבית אביה או בנשואה.

הראב"ע אומר שמבטא שפתיים היינו שבועה. אם כך למה נזכרת השבועה רק בנערה מאורסה.

וגם למה הבין האב"ע שמבטא שפתיים היינו שבועה בדווקא ולא משהו אחר ?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' אוגוסט 19, 2022 4:15 pm

מ"ר תיאר את הא-ל ית' בא-ל גדול ונורא. וממשיך בתוכחתו המוליכך במדבר הגדול והנורא.

ומעניין, כי התוארים האלה הריהם תוארים של רוממות, ומושכל ראשון מתאימים למלך, למנהיג, לשופט, לנסיך - למורם מעם.

בעוד שעל מדבר (אספסוף של חול) פחות מתאים להתבטאות כך ... (ומה גם שלפי פנימיות התורה, גדול -מידה"ח, נורא מידה"ר. לא מותאם להגיד על מדבר שהינו בעל חסד ורחמן...)

חייב להיות איזה קשר פנימי ועמוק בינו ית' ובין המדבר. ואנוכי לא ידעתי.

בברכת שבתא טבא.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ו' אוגוסט 19, 2022 6:08 pm

מעניין שגם האונקלוס מתרגם את המלים "גדול ונורא" בדיוק אותו דבר הן לגבי הקב"ה והן לגבי - להבדיל כו' - המדבר.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ש' אוגוסט 20, 2022 11:03 pm

מענין לענין- בפסוק ביואל ג' ד' וכן בסוף מלאכי 'לפני בוא יום ה' הגדול והנורא' מפרש בתרגום דהתארים גדול ונורא מוסבים על ה' ולא על היום, מיהו ביואל ב' י"א לא יתכן לפרש כן - 'כי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יכילנו' ושם בודאי קאי על היום שהיום עצמו גדול ונורא.
נערך לאחרונה על ידי חלא בר חמרא ב א' אוגוסט 21, 2022 2:13 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים