מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
דרומי
הודעות: 9027
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ש' דצמבר 12, 2020 10:57 pm

מהיכן הכלל הזה?

היצר הטוב שלי בא הרבה פעמים...

נחומצ'ה
הודעות: 1014
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

כדברה אל יוסף 'יום ויום'

הודעהעל ידי נחומצ'ה » א' דצמבר 13, 2020 11:55 pm

לכאורה מה ההדגשה 'יום ויום'. [לחילופין ניתן לבטא את ההתמדה ורציפות בבקשתה].
אלא ראיתי מביאים בשם הבית ישראל זי"ע. שיצר טוב בא עם רעיון פעם אחת
אך יצר הרע מנדנד בתמידות כל 'יום ויום'. ומזה הבין יוסף שאין זה לשם שמים..
[כי במחשבה ראשונה היה ניתן לטעות, אולי זה רצון העליון וכמו שאשת פוטיפר ראתה במזלות שתוליד ממנו בן].

מתאים גם למאמר רז"ל בגנות היצר הרע: 'היום' אומר לו עשה כך וכו'
נערך לאחרונה על ידי נחומצ'ה ב ב' דצמבר 14, 2020 2:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: כדברה אליו 'יום יום'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 14, 2020 10:58 am

בביאור של "תורה תמימה" על פסוק זה (הערה ו) כתב שממה שנאמר "יום יום" - משמע שבכל יום היא באה אליו בפיתוי אחר.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כדברה אליו 'יום ויום'

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' דצמבר 14, 2020 11:02 am

ע"ע לב שלום (שבדרון).

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: כדברה אליו 'יום ויום'

הודעהעל ידי דמשק » ב' דצמבר 14, 2020 11:39 am

נחומצ'ה כתב:ראיתי מביאים בשם הבית ישראל זי"ע.

חידוה"ר בשם רבי ברוך ממעז'בוז.

נחומצ'ה
הודעות: 1014
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ש' דצמבר 19, 2020 11:33 pm

דרומי כתב:מהיכן הכלל הזה?

היצר הטוב שלי בא הרבה פעמים...

ראיתי מסבירים, שהיצר טוב בא על מעשה אחת פעם אחת. היינו יכול לבא כמה פעמים ביום על מעשים שונים
אך היצה"ר, בא לאותו חטא כמה פעמים מזוויות שונות. ע"ד אתמול הציעה לו שחורים והיום לבנים וכו'. זו דרכו של היצר

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' דצמבר 27, 2020 10:15 am

בפרשת ויגש (מ"ה, כ"א) מסופר על כך שיוסף נתן בידי אחיו (לאחר התגלותו) כל טוב:
"...ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צידה לדרך".
ואח"כ: "...לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות..." .
שואלת הגמרא במסכת מגילה (ט"ז:)
וכי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק (הכוונה ליוסף) ייכשל בו הוא עצמו?
כלומר יוסף עצמו נפגע מקנאת אחיו בו והדבר נבע מכך שיעקב אביו העדיף אותו על פני אחיו, כמו שמסופר "...ועשה לו כתונת פסים..." (בראשית, ל"ז, ג'), מה שלא עשה כן לשאר האחים. אם כן, כיצד אותו יוסף נותן לבנימין חמש חליפות שמלות כאשר במקביל לשאר האחים הוא נותן לכל אחד חליפה אחת? האם הוא לא חושש מקנאה שהוא מטיל בין האחים?
עונה הגמרא
א"ר בנימין בר- יפת, רמז לו (יוסף לבנימין) שעתיד לצאת ממנו (מבנימין) בן שיצא מלפני המלך ב-5 לבושי מלכות. מדובר על מרדכי שהיה איש ימיני, כלומר משבט בנימין, שנאמר (באסתר ט') ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן (5 מלבושי מלכות) אלו כנגד החמש חליפות שמלות.
וצ"ב וכי איזה תירוץ הוא זה, הרי עדיין יוסף הטיל קינאה בין האחים בכך שנתן לבנימין חמש חליפות שמלות ולכל אחד מהאחים נתן חליפת שמלה אחת. הרי הוא חוזר לכישלון שנכשל אביו (יעקב) בו עצמו, מאחר שהאחים לא יכלו לדעת שלשם "הרמז" הוא מעדיף את בנימין בחמש חליפות שמלות.
ידוע תירוץ הגר"א שזה אותו שווי, אבל עדיין צ"ב ממנ"פש אם זה אותו שווי א"כ מה עניין של מרדכי היהודי שהגמרא תתרץ שזה אותו דבר בגלל אותו שווי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' דצמבר 27, 2020 12:56 pm

עובדיה חן כתב:וצ"ב וכי איזה תירוץ הוא זה, הרי עדיין יוסף הטיל קינאה בין האחים בכך שנתן לבנימין חמש חליפות שמלות ולכל אחד מהאחים נתן חליפת שמלה אחת. הרי הוא חוזר לכישלון שנכשל אביו (יעקב) בו עצמו, מאחר שהאחים לא יכלו לדעת שלשם "הרמז" הוא מעדיף את בנימין בחמש חליפות שמלות.
ידוע תירוץ הגר"א שזה אותו שווי, אבל עדיין צ"ב ממנ"פש אם זה אותו שווי א"כ מה עניין של מרדכי היהודי שהגמרא תתרץ שזה אותו דבר בגלל אותו שווי.

א. שמא יוסף פירש לכולם שהוא נותן לבנימין חמש חליפות כרמז לדורות הבאים, או שהיה מובן ממעשיו שזהו רמז.
ב. אם זהו אותו שווי - נמצא שהוא מקפח את בנימין, שהוא מקבל זיבורית וכולם מקבלים עידית. אלא הוכרחו לתרץ דהיינו מפני הרמז.

עליך עיננו
הודעות: 816
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עליך עיננו » א' דצמבר 27, 2020 1:03 pm

עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' דצמבר 27, 2020 1:11 pm

עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

זה חולק על הקושיא של הגמרא...

עליך עיננו
הודעות: 816
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עליך עיננו » א' דצמבר 27, 2020 1:13 pm

עזריאל ברגר כתב:
עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

זה חולק על הקושיא של הגמרא...

לא הבנתי.
הוא שואל את שאלת הגמ' ומישב שבאמת לא היה פה קנאה

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' דצמבר 27, 2020 2:04 pm

עליך עיננו כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

זה חולק על הקושיא של הגמרא...

לא הבנתי.
הוא שואל את שאלת הגמ' ומישב שבאמת לא היה פה קנאה

הגמרא הניחה שיש קנאה, היינו למרות הסברות שהוא כתב.
והוא מניח שאין קנאה - היינו שהוא שולל את קושיית הגמרא, ולא שהוא מנסה להסביר את התירוץ.

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' דצמבר 29, 2020 9:40 pm

בראשית רבה עט, א:

אמר ר' יודן לא נפטר אבינו יעקב מן העולם עד שראה ס' רבוא מבני בניו.

היתכן ליישב הדבר כפשוטו? לכאורה אינו מציאותי שיהיו משבעים נפש 600,000 ולו אף קרוב לזה בשבע עשרה שנה, אף אם תולדנה הנשים בגיל שבע ויהיו ששה בכרס אחד.

גל של אגוזים
הודעות: 1265
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ד' דצמבר 30, 2020 12:08 am

לפו"ר אולי ע"ד הראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו כו', או ע"ד יעקב אבינו לא מת ויש לדחות.

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' ינואר 03, 2021 9:50 am

בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב על הפסוק ,בך יבורך ישראל', וז"ל, ברי ברכון
בית ישראל ביומא דמהולתא למימרא וכו'. וכך הובא בכמה ראשונים )שבלי
הלקט וארחות חיים( שביום הברית יש לברך את התינוק בברכה זו דישימך
אלקים כאפרים וכמנשה. ולכאורה יל"ע כיצד רואים בפסוק שיש לברך כך בשעת
הברית, ועוד, מהו הקשר בין ברכת אפרים ומנשה לבין שעת הברית מילה
ועוד למה כהיום לא נהגים לברך בשעת הברית וצ"ע

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' ינואר 03, 2021 2:38 pm

עובדיה חן כתב:בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב על הפסוק ,בך יבורך ישראל', וז"ל, ברי ברכון
בית ישראל ביומא דמהולתא למימרא וכו'. וכך הובא בכמה ראשונים )שבלי
הלקט וארחות חיים( שביום הברית יש לברך את התינוק בברכה זו דישימך
אלקים כאפרים וכמנשה. ולכאורה יל"ע כיצד רואים בפסוק שיש לברך כך בשעת
הברית, ועוד, מהו הקשר בין ברכת אפרים ומנשה לבין שעת הברית מילה
ועוד למה כהיום לא נהגים לברך בשעת הברית וצ"ע

viewtopic.php?f=7&t=45793&p=633089&hilit=%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%96%D7%91%D7%97#p633089

לעשות רצונך
הודעות: 227
הצטרף: ד' ינואר 02, 2019 10:15 pm

פרש''י על בפרך

הודעהעל ידי לעשות רצונך » ג' ינואר 05, 2021 3:07 am

רש"י הקדוש מפרש בפשוטו של מקרא בפרך, עבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו.
ומשום מה בכל הדפוסים כתבו את זה בפסוק יג, ששם כתוב ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך.
ולכאורה שם יש שתי דיעות בגמרא (סוטה יא) ובמדרש (רבה א יא) האם הכוונה בפה רך או בפריכה כפרש''י,
ורק בפסוק י''ד כאשר נכתב שוב אשר עבדו בהם בפרך, לכו''ע הפירוש בפריכה, עבודה קשה המפרכת, עיי''ש בגמרא.
ולכך אולי צריך לכתוב את אות הפסוק, פסוק יד ולא פסוק יג.
אחר כך ראיתי שלכאורה גם המזרחי לזה נתכוון, אך גם את דבריו הכניסו בפסוק יג, אף שהם שם תמוהים.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי רציני » א' ינואר 10, 2021 7:54 am

למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' ינואר 10, 2021 9:18 am

בפרשת שמות פעמים נקרא עם ישראל ופעמים עבריים,וצריך להבין מתי נקרא כך ומתי ישראל,ובפשטות עברי הוא שם יותר פשוט מאשר ישראל דהיינו ישר-אל ולפיכך שפרעה מכנה את עם ישראל כך ניחא, אבל העניין הוא שגם פרעה בתחילה אומר הנה עם ישראל רב ועצום וכו וכן להבדיל שהקב"ה פונה למשה אומר לו פעמים אלוקי העבריים ופעמים משה אומר אלוקי ישראל להלן ציטוט לאורך הפרשה וצ"ב מתי נוקט שם עברי מתי שם בני ישראל.

וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָו
ַותִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ
וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב

עליך עיננו
הודעות: 816
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עליך עיננו » א' ינואר 10, 2021 10:30 am

עובדיה חן כתב:בפרשת שמות פעמים נקרא עם ישראל ופעמים עבריים,וצריך להבין מתי נקרא כך ומתי ישראל,ובפשטות עברי הוא שם יותר פשוט מאשר ישראל דהיינו ישר-אל ולפיכך שפרעה מכנה את עם ישראל כך ניחא, אבל העניין הוא שגם פרעה בתחילה אומר הנה עם ישראל רב ועצום וכו וכן להבדיל שהקב"ה פונה למשה אומר לו פעמים אלוקי העבריים ופעמים משה אומר אלוקי ישראל להלן ציטוט לאורך הפרשה וצ"ב מתי נוקט שם עברי מתי שם בני ישראל.

וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָו
ַותִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ
וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב

לפי רוב המקומות נראה שהשם עברי ניתן לישראל מהזרים, שפרעה מדבר עם המילדות,וכן שמשה מדבר עם פרעה כלפיהם,וכן שקראו לאברהם העברי שהיה נגד כולם.
(צ"ע מדתן ואבירם שנקראו כך.)

לעשות רצונך
הודעות: 227
הצטרף: ד' ינואר 02, 2019 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי לעשות רצונך » א' ינואר 10, 2021 12:30 pm

רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

אולי לרמז על שלא שינו את לשונם בכל דקדוקיה.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי הים הגדול » א' ינואר 10, 2021 12:47 pm

נו נו (נ"ל דוחק) ורש"י בכ"מ מפרש דקדוק ולא נ"ל שדרכו בכאלו רמזים.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי רציני » א' ינואר 10, 2021 4:05 pm

לעשות רצונך כתב:
רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

אולי לרמז על שלא שינו את לשונם בכל דקדוקיה.

הים הגדול כתב:נו נו (נ"ל דוחק) ורש"י בכ"מ מפרש דקדוק ולא נ"ל שדרכו בכאלו רמזים.

למה משמים נגרם שברש"י בפרשת שמות יש יותר דיבורים על דקדוק. ננסח ככה את השאלה ולא יהיה לך קשה שזה דוחק שרש"י מרמז את זה.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי הים הגדול » א' ינואר 10, 2021 4:12 pm

רציני כתב:
לעשות רצונך כתב:
רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

אולי לרמז על שלא שינו את לשונם בכל דקדוקיה.

הים הגדול כתב:נו נו (נ"ל דוחק) ורש"י בכ"מ מפרש דקדוק ולא נ"ל שדרכו בכאלו רמזים.

למה משמים נגרם שברש"י בפרשת שמות יש יותר דיבורים על דקדוק. ננסח ככה את השאלה ולא יהיה לך קשה שזה דוחק שרש"י מרמז את זה.
זה לא הע' במקרא ותרגום אלא בדרכי שמים.

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' ינואר 18, 2021 8:01 am

בפרשת וארא מבואר שהקב"ה ציווה למשה, ומשה מדבר ואהרן מדבר לפני פרעה. ובג' מכות ראשונות אהרן מבצע את המכה, כי משה רבנו לא היה רוצה להכות מחמת הכרת הטוב כמבואר במדרש. וצ"ב מה עניין של ציווי ודיבור של משה אם לא היה לזה משמעות בפועל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 19, 2021 7:57 pm

עובדיה חן כתב:בפרשת וארא מבואר שהקב"ה ציווה למשה, ומשה מדבר ואהרן מדבר לפני פרעה. ובג' מכות ראשונות אהרן מבצע את המכה, כי משה רבנו לא היה רוצה להכות מחמת הכרת הטוב כמבואר במדרש. וצ"ב מה עניין של ציווי ודיבור של משה אם לא היה לזה משמעות בפועל.

בחסידות מבואר על זה שמשה בא בכח התורה לשבור את קליפת פרעה, כיוון ש"קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא", ולכן התורה היא בעלת-בית על העולם.
ראה מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה תשד"מ, ובמאמרים הנסמנים במראי מקומות שם.

נחומצ'ה
הודעות: 1014
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ו' ינואר 22, 2021 11:24 am

פרעה כשנמאס לו ממשה אומר לו הלשון: 'לך מעלי'. זה מזכיר דין בחושן משפט סוף סי' של"ג
על בעה"ב שמפטר את המלמד של בנו בלשון :'לך מעמדי'.
ושם נפסק, שאין זה לשון מועילה, כי אין יכול למחול השיעבוד של המלמד לנער.
וא"כ הדמיון רב, משה רבינו 'המלמד תורה לעמו ישראל'
לא יוכל למחול על שיעבודו של 'נער ישראל ואוהבהו'

משכיל אל דל
הודעות: 221
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי משכיל אל דל » ו' פברואר 12, 2021 6:56 am

אני מחפש את כל המילים בתנ"ך שמסתיימות ב...ים כאשר הי' בחיריק, כמו ידיים, נעלים. בין אם הי' כפולה ובין אם לא. מי יעזרני?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

פשט בדברי האבן עזרא במסוה דמרע"ה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' מרץ 02, 2021 11:26 am

על הכתוב בפרשתן (שמות לד, לג) "ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה", כתב האבן עזרא "ולפי דעתי כי שם המסוה בעבור כבוד האור שחידש השם בפניו, שלא יראוהו ישראל בכל רגע, רק כאשר ידבר אליהם דברי השם".
מהי כוונת דבריו "שלא יראוהו ישראל בכל רגע", האם נסוב על משה רבינו, או על האור שנתן הקב"ה בפניו של משה?

הארי החי
הודעות: 224
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: פשט בדברי האבן עזרא במסוה דמרע"ה

הודעהעל ידי הארי החי » ג' מרץ 02, 2021 12:19 pm

ממ"ש בעבור כבוד האור מבואר שהוא מחמת האור

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: פשט בדברי האבן עזרא במסוה דמרע"ה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' מרץ 02, 2021 12:48 pm

יישר כח

תוכן
הודעות: 6225
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי תוכן » ג' מרץ 02, 2021 5:05 pm

משכיל אל דל כתב:אני מחפש את כל המילים בתנ"ך שמסתיימות ב...ים כאשר הי' בחיריק, כמו ידיים, נעלים. בין אם הי' כפולה ובין אם לא. מי יעזרני?


דוקא ג' אותיות או כל מספר אותיות?

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 17, 2021 10:07 am

הנביא מיכה מכנה את מלכות יהודה בשם "ישראל" ואת עשרת השבטים בשם "יעקב".

המלבי"ם מציין על כך לדבריו בישעיה "שיעקב היה לו שני שמות, שם יעקב היה שם הלידה, ושם ישראל היה שם הכבוד והשררה, כן בניו המכונים בשמות אלה, התיחדו ההמון בשם יעקב, ונכבדי העם בשם ישראל".

האם זה מצוי גם אצל נביאים אחרים, והאם יש במפרשים עוד הסבר לזה.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 18, 2021 2:06 pm

עושה חדשות כתב:הנביא מיכה מכנה את מלכות יהודה בשם "ישראל" ואת עשרת השבטים בשם "יעקב".

המלבי"ם מציין על כך לדבריו בישעיה "שיעקב היה לו שני שמות, שם יעקב היה שם הלידה, ושם ישראל היה שם הכבוד והשררה, כן בניו המכונים בשמות אלה, התיחדו ההמון בשם יעקב, ונכבדי העם בשם ישראל".

האם זה מצוי גם אצל נביאים אחרים, והאם יש במפרשים עוד הסבר לזה.


אולי זה שייך גם לכאן?

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

מדוע לא הביא רש״י דרשת חז״ל ?

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אפריל 11, 2021 6:06 pm

האם שייך להקשות כן?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מדוע לא הביא רש״י דרשת חז״ל ?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 11, 2021 6:17 pm


שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מדוע לא הביא רש״י דרשת חז״ל ?

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אפריל 11, 2021 6:39 pm

היה קשה לי מדוע לא הביא דרשת חז״ל ״אשה מזרעת תחילה יולדת זכר״ כו׳ עה״פ אשה כי תזריע.

בגולה
הודעות: 1330
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: מדוע לא הביא רש״י דרשת חז״ל ?

הודעהעל ידי בגולה » א' אפריל 11, 2021 6:44 pm

רש"י הביא ד"ז בפר' ויגש (מו, טו).
עיי"ש בגמ' נדה (לא א)
אמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחילה - יולדת נקבה, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר. תנו רבנן, בראשונה היו אומרים: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, ולא פירשו חכמים את הדבר, עד שבא רבי צדוק ופירשו: אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו - תלה הזכרים בנקבות, ונקבות בזכרים

רש"י הלך בעקבות הגמ' בתנו רבנן, שלא פירשו חכמים את הדבר (מנלן) עד שבא רבי צדוק ודרשו מפסוק 'אלה בני לאה'.

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מדוע לא הביא רש״י דרשת חז״ל ?

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אפריל 11, 2021 6:49 pm

יישר כח גדול

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 07, 2021 9:22 am

פרשת בחקותי
וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ:
וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם:


לכאו', השמדת הבמות איננה קללה ועונש, אדרבה, על כן נקווה להעביר גלולים מן הארץ. וכך כתב החיזקוני "אין זה בכלל הקללות שהרי בטול עבודת כוכבים הוא". אמנם רש"י פי' "במתיכם - מגדלים ובירניות. חמניכם - מין עבודה זרה שמעמידין על הגגות, ועל שם שמעמידין בחמה קרויין חמנים". ולכאו' מה"ט לא פירש 'במות' כפשוטו כי אין בזה קללה, אבל עדיין לא הועיל על המשך הפסוק.

ושמעתי מחכ"א לומר ע"פ דברי המלבי"ם בירמיה פי"ט "והיו בתי ירושלים. וכל הבתים יהיו כמקום התופת, מפני שהבתים הם טמאים, ובאר מפני מה הם טמאים מפני שהבתים קטרו על גגותיהם ודינם כבמות ע"א שצריכים ניתוץ והירוס". וי"ל שהיו מעמידים ע"ז על מגדלים גבוהים כנגד החמה, והמגדל כולו נאסר כדין מזבח של ע"ז, וזוהי הקללה שהמגדלים יושמדו יחד עם ה'חמנים' שעליהם, ממש כמו סיום הפסוק ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם.

ויה"ר שהקב"ה יהפוך לנו את הקללה לברכה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים