מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' דצמבר 20, 2022 10:28 am

זיז שדי כתב:
יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' דצמבר 20, 2022 12:23 pm

יאיר אתמר כתב:
זיז שדי כתב:
יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

אכן ברכה קאי אתרויהו אך הצלחה היא ביחוד אגברא. ותדייק בדברי ותראה שכך כתבתי

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' דצמבר 20, 2022 2:25 pm

יאיר אתמר כתב:הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.


למה אתה מבדיל בין מצליח ובין "הצלחה" ?

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' דצמבר 20, 2022 7:03 pm

זיז שדי כתב:
יאיר אתמר כתב:
זיז שדי כתב:
יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

אכן ברכה קאי אתרויהו אך הצלחה היא ביחוד אגברא. ותדייק בדברי ותראה שכך כתבתי

דווקא לא, בהפעיל המושא של צל"ח הוא לרוב 'דרך', גם 'מעשה' (בר' לט ג,כג) וכדו'. כך גם בקל (במ' יד מא, ירמיה יב א, ובדומה לזה בישעיה נג י [חפץ], נד יז [כלי], ירמיה יג ז,י [אזור], יחזקאל טו ד, יז ט,י [גפן; פסוק טו הוא בהשראת הפסוקים הקודמים], דניאל יא כז [העצה]; ראה גם שופטים יח ה, ור' JBL 65 pp. 67-69, לשוננו לז עמ' 15-17, JBL 95 pp. 405-413, ור' גם TDOT בערכו [אגב, יש אפשרות כי 'מצלחת' בב"ס לח יג היא שם במשקל מקטלת, ר' ח' דיהי, אוצר חידושי הלשון בספר בן סירא בהשוואה למקראית הקלאסית, עמ' 28 הע' 133]).
בשני מקומות בלבד מוצאים גבר צולח (ירמיה כב ל, יחזקאל טז יג).
הצלחה של לשון חכמים גזורה מן ההפעיל, והנושא יכול להיות כל מי שעושה את הפעולה. שדה הסמנטית של המושא התרחבה, וקיימים גם חילופי קל/הפעיל כרגיל (הש' מ' מורשת, 'הפעיל ללא הבדל מן הקל בלשון חז"ל', בר אילן, יג [תשלו], עמ' 249-281; בנ"ש במ' יד מא: תצליח).

איפה רמזת כי "ברכה קאי אתרויהו"?
נערך לאחרונה על ידי יאיר אתמר ב ה' דצמבר 22, 2022 5:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' דצמבר 21, 2022 5:51 pm

לפי הנצי"ב, א"א היה עמוד התורה ולא של החסד, דהיינו שכמובן עשה מעשי חסד עד להפליא, אבל לא הצטיין בזה כיע"א - עמוד השלום וגמ"ח.

ההבנה הזאת נוגדת את הקבלה המוקבלת בכל תפוצות ישראל מהאר"י שנוקט שאמת - התורה - ניתנה להצטיין ליעקב והחסד לאברהם כמבואר בדברי מיכה הנביא.

לפי הנצי"ב, ניצחונותיו במלחמות של אברהם היו בזכות חרבה של תורה. (דוק ותמצא את זה לכל אורך הפירוש).

נשאלתי, היכי דמי, למה דמה ת"ת של א"א ללא תושב"כ ושב"פ ?
מה הכוונה שכליותיו נבעו תורה ?

אשמח למ"מ בדברים האלה

גם אשמח להסברים בזה שהנצי"ב אומר כהאר"י שיצחק היה עמוד העבודה והיה מושגח בהשגחה פרטית בזה בהצלחה בפרנסה, המאה שערים, מציאת האישה (שגם נקראת פרנסה) אחרי ה"שיחה" בשדה, הבארות...
מה הקשר בין עבודה ופרנסה ? לכאו' הפרנסה תלויה בשמירת המצוות בכלליות ובת"ת כמ"ש והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי וגו' ? לא כתוב אם תתפללו כמו שצריך יהיה מטר יורה ומלקוש ... הפוך, רז"ל דרשו את שמוע תשמעו על ת"ת ...

הגם שכתוב לאהבה את ה"א ולעבדו, השאלה אם מדובר בתפילה וקרבנות או במעשי המצוות ? העל זה דרשו ז"ל עבודה שבלב זו תפילה ?

ידעתי שגם אדמו"רי חב"ד האריכו בזה, ואינני זוכר את המקומות

בנוסף לכך, הנצי"ב מסיק בהר"ד (אני לא זוכר איזו פ') שבקשת צרכיו בתפילה - דווקא בתוך תפילה קבועה שנתקנו ע"י האבות. וזה כנראה נוגד למה שמקובל היום לבקש צרכיו במקום מסויים בזכות צדיק או בזכות המקום תוך כדי אמירת פסוקי תהילים או תחינה מסוגלת לאיזה דבר מסויים...

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי HaimL » ה' דצמבר 22, 2022 5:21 pm

בנוגע ליצחק אבינו ע"ה, ושכר עבודתו. שפיר יש לומר דפרנסה באופן כזה, שייכת לעבודה, דהא מפורש בקרא,
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

ואף שלא הוזהרו הלוויים שלא לקנות שדות וכרמים, מ"מ הוזהרו שלא לנחול בא"י, כדכתיב,
לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל וגו',

ונראה פשוט, שהכוונה היא שמי ששייך לעבודת ביהמ"ק (וראה ברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל) כל פרנסתו תהיה בדרך של שכר מגבוה.

ואולי זה שורש מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר בנו של ריה"ג,
דרבי עקיבא ס"ל דא"ל ללוויים אפילו שדות וכרמים, היינו שאין פרנסתם אלא מעבודת ביהמ"ק, ור"א ס"ל חלקהו, חציו מהשם וחציו מכם.
---
בו ביום דרש ר' עקיבא (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' ומקרא אחר אמר (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים:
---
ולכן, יצחק אבינו ע"ה, שהיה עמוד העבודה, גם פרנסתו הייתה בדרך של מתנה מגבוה, שלא בערך לטרחתו, כמפורש בקרא וברש"י ז"ל,
---
מאה שערים" - שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה

"כי גדל מאד" - שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך (ב"ר)
---
שאין זה בדרך הטבע, אלא מתנה מגבוה.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' דצמבר 22, 2022 5:40 pm

HaimL כתב:בנוגע ליצחק אבינו ע"ה, ושכר עבודתו. שפיר יש לומר דפרנסה באופן כזה, שייכת לעבודה, דהא מפורש בקרא,
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃


ייש"כ

אבל עדיין לא זכיתי להבין מהו מכנה המשותף בין עבודתו של יצחק לבין עבודת הכהנים, חוץ מזה ששניהם נקראים עבודה...

וגם שלפי הר"מ דשם, עבודה כנראה הכוונה להוראת תורות ומשפטים כמ"ש יורו משפטיך וגו' ולא עבודת הקרבנות...

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' דצמבר 24, 2022 8:18 pm

שבוע טוב וחנוכה שמח

לא זכיתי להבין את דברי הנצי"ב בהרח"ד ריש פ' תולדות ס"ק א' גבי א"א על הפסוק עקב וגו' וישמור וגו' וז"ל אלא יבואר דחז"ל הבינו בפי' וישמור משמרתי, תלמוד תורה ועסק הגיונה בעיון עד שהעלה בעומק שקידתו ועיונו כל התורה כולה עכ"ל ...

מה פשר הדברים האלה ? הוא למד את התור' ועסק בה ומתוך כך העלה אותה ?!

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' דצמבר 25, 2022 5:21 pm

היום קראנו בתהילים אשירה להוי"ה וגו' אזמרה לאלקי בעודי

למה השיר קשור לשם הוי"ה ב"ה והזמר לשם אלקים (מידת הדין) ?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ב' דצמבר 26, 2022 12:08 am

הוי' ואלקים - אורות וכלים

והוא ההבדל בין שיר בפה לבין זמר בכלים

(במלים פשוטות: השירה היא יותר חופשית ובלתי מוגבלת, הזמר בכלי מגביל את השירה והוא מענין מדת הגבורה)

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' דצמבר 26, 2022 8:06 pm

נשאלתי מה באה התור' וחכמינו ז"ל ללמדנו בזה שבכייתם של יוסף ובנימין הייתה על העתיד ולא על ההווה המרגש ועל העבר מלא הכאב, מה איכפת לי' לקרא לומר לנו שבכו מרוב התרגשות כפשט הפשוט ?

ואם מסתכלים על העתיד, למה לא להסתכל על על הטוב והמשמח ? למה לא לשמוח על הבניין ועל כל הנעשה כשהיה ביהמ"ק קיים ? למה לא להסתכל על הגאולה השלימה ?

ע"ד ר"ע ששיחק, כדאיתא בשלהי מכות עד כדי כך שניחם את חבריו ומנעם מבכי...
נערך לאחרונה על ידי יעקל ב ג' דצמבר 27, 2022 4:45 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ב' דצמבר 26, 2022 10:53 pm

במחילה, שאלה זו - ועוד רבות דומות - חורגת מייעודו של אשכול ספציפי זה ("שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום"). וק"ל.

תלמוד_ישן
הודעות: 457
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

היכן מצינו ש"אל" הינו דיין או שופט

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ג' דצמבר 27, 2022 3:26 am

תהלים פב:א
מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט

מצודת דוד שם (וכעי"ז ברש"י שם)
בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת

ידוע ש"אלהים" לפימים הוא דיין או שופט, אבל היכן מצינו ש"אל" הוא דיין או שופט?

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי שמש » ג' דצמבר 27, 2022 8:00 am

תלמוד_ישן כתב:ידוע ש"אלהים" לפימים הוא דיין או שופט, אבל היכן מצינו ש"אל" הוא דיין או שופט?
הדיינים הם ''עדת א-ל'', לא א-ל.

האמת אדרוש
הודעות: 306
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ג' דצמבר 27, 2022 4:05 pm

יעקל כתב:נשאלתי מה באה התור' וחכמינו ז"ל ללמדנו בזה שבכייתם של יוסף ובנימין הייתה על העתיד ולא על ההווה המרגש ועל העבר מלא הכאב, מה איכפת לי' לקרא לומר לנו שבכו מרוב התרגשות כפשט הפשוט ?

מנ״ל דבאו לאפוקי שבכו על ההווה? כוונת חז״ל להוסיף שגם בכו על העתיד, ופשוט.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' דצמבר 27, 2022 6:53 pm

יעקל כתב:שבוע טוב

רגילים עמך בית ישראל לברך איש את רעהו בברכת "ברכה והצלחה" , וישלח ברכה וכו' בכל מע"י וכו'

חושבני שהמקור למונחים האלה הינו בפ' וישב שקראנו הבוקר.

נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

כתבתי פעם בפורום
ברכה היא חיזוק הכחות הטובים שבדבר
והצלחה היא בקיעה כמו "ויבקע עצי עולה" שתרגומו "וצלח אעין" והכונה היא לבקע את המניעות והדברים השליליים

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' דצמבר 27, 2022 7:13 pm

לגבי הצלחה, ראיה יפה, ואפשר כת"ר יוכל לשלוח את הקישור הנה ?
עכ"פ אני הק' תמיד חשבתי שברכה הכוונה תוספת וריבוי (הראב"ע כתב כך על הפ' ויכולו) וכך גם טען הרב זיז שדי בהביאו את ברכת מא"ש דכתיב גבי יצחק

מעניין, מנ"ל למר "חיזוק הכוחות " ?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' דצמבר 27, 2022 7:38 pm

עיקר כוונתי היא ההבחנה שברכה היא תוספת לדבר החיובי לעומת הצלחה שהיא בקיעת המכשולים והדברים השליליים
לא נקטתי בדווקא "חיזוק הכחות" ולא חלקתי על כך שברכה היא תוספת (י"א שזה קשור גם למושג הברכה בסדר זרעים שזה התפשטות של הנטיעות ותוספת עליהם)
איני יודע לאיזה קישור כוונת מר אבל איני יודע לשלוח קישורים

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' דצמבר 27, 2022 8:16 pm

כדכד כתב:עיקר כוונתי היא ההבחנה שברכה היא תוספת לדבר החיובי לעומת הצלחה שהיא בקיעת המכשולים והדברים השליליים
לא נקטתי בדווקא "חיזוק הכחות" ולא חלקתי על כך שברכה היא תוספת (י"א שזה קשור גם למושג הברכה בסדר זרעים שזה התפשטות של הנטיעות ותוספת עליהם)
איני יודע לאיזה קישור כוונת מר אבל איני יודע לשלוח קישורים



כוונתי ל"גליון" שלכם בפורום בו רשמתם את הערתכם הנ"ל בשעתה.
ואגב, מה יש לכ"ת להגיד על הסבר רז"ל וחז"ל על חיבוקם של יוסף ובנימין ?

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: היכן מצינו ש"אל" הינו דיין או שופט

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' דצמבר 28, 2022 4:34 am

תלמוד_ישן כתב:תהלים פב:א
מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט

מצודת דוד שם (וכעי"ז ברש"י שם)
בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת

ידוע ש"אלהים" לפימים הוא דיין או שופט, אבל היכן מצינו ש"אל" הוא דיין או שופט?

ראה רד"ק וראב"ע תהלים נ א.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' ינואר 04, 2023 7:47 pm

התפלל יונה ממעי הדגה "ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסובבני".

א. מבואר מהפסוקים שם שכדי לברוח תרשישה יונה הפליג בים ולא בנהר

ב. אי אפשר להימצא ביחד גם בלבב ימים וגם בנהר, אלא או פה או שם כמו שאמר קהלת כל הנחלים הולכים לים, וגם מוכח מהטבעיים שכך הוא המציאות...

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ו' ינואר 06, 2023 3:44 pm

ג' שאלות קצרות:
1. מדוע יוסף הגיש את מנשה ואפרים יחד? [הם לא היו תאומים...]. שבאים להתברך, הולכים אחד אחד.
[ואין לומר משום להציגם לפניו, שהרי כבר הכירם אלא רק לברכה באו].

2. מהו הלשון מתה עלי 'רחל'. הרי זה אמו?!

3. יעקב אבינו מתנצל 'שלא יהיה ליבך עלי' וכו'. וכי מצינו שיוסף התרעם משהו על-כך?
נערך לאחרונה על ידי נחומצ'ה ב א' ינואר 08, 2023 11:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' ינואר 08, 2023 10:16 pm

בענין שאלה 3 - ראה כאן
קבצים מצורפים
עומק הפשט - ויחי (חלק ל).pdf
(137.76 KiB) הורד 77 פעמים

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ינואר 09, 2023 5:45 pm

האם אבניים ומשבר הינם שתי שמות למושב היולדת ?

"וראיתם על האבניים"
"והיושבות על המשבר ברחמיך הרבים וכו' "

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' ינואר 09, 2023 6:05 pm

כן כמ"ש "באו בנים עד משבר וכח אין ללדה"

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' ינואר 10, 2023 4:43 pm

לישועתך קיוויתי הוי''ה, ות"א לפורקנך סברית ה'

ומאידך, אמר המשורר ע"ה עיני כל אליך ישברו ... מבואר שדווקא העיניים משברות

ק"ק לי הק' לפי אונ', למה תירגם את מושג התקוה של ה"אני" הפנימי במונח שמותאם לעין או למה שעניינו עין ?
אולי בגלל שלנפש ולעין, יש מכנה מאוד משותף, ואנכי לא ידעתי...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' ינואר 10, 2023 5:32 pm

כמ"ש עינים נשואות אלי...
אין הכוונה רק לעינים אלא שבד"כ כשמצפים למשהו הדרך להסתכל לכיוון שממנו זה יגיע
לכן דוד כותב "עיני כל אליך ישברו" שהעינים נשואות אל ה' אבל לא מפני שהתקווה והשבר הם רק בעיניים אלא הם של כל האישיות

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' ינואר 10, 2023 5:48 pm

בא נשאל הפוך, למה יעקב אבינו לא רצה לומר לישועתך קיוו עיניי, הוי"ה ?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' ינואר 10, 2023 6:36 pm

היו לו עוד שבטים לברך ולא היה לו זמן להאריך....

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' ינואר 12, 2023 3:07 pm

וייטב אלדים למילדות

לכאו', היה צריך ליכתב וייטב ה' אלקים למילדות, כי - לפענ"ד - שם אלקים לבד אין עניינו הטבה אלא דין - לא פחות ולא יותר, ו"וייטב" משמע שהוא הטיב להן מעבר להמגיע להן ?

איפה יש מ"מ וביאורים על אמרם ז"ל ברבה ומובא ברש"י נתמלא הבית כלו אורה... ?
אורה עניינה גילוי, בלידתו של משה נתגלה למשפחתו ולסביבתו משהו ואז נפקחו עיניהם, אבל מה ?

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ו' ינואר 13, 2023 10:54 am

בפרשתינו שמות עה"פ 'שלח נא ביד תשלח'
מביא רש"י, שלח ביד מי שאתה רגיל אצלו, והוא אהרן.

המהדירים מפנים המקור למדרש רבה בפרשתן.
אך שם איתא שהרגילים לשליחות זה המלאכים, שהצילו אצל לוט וכו'

אמנם רש"י בפסוק סמוך לעיל, מביא מדרש שגם אהרן נשלח לנבואה במצרים
[כאמור בספר יחזקאל]. אך יש לדייק השינוי ברש"י.

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 13, 2023 11:04 am

נחומצ'ה כתב:בפרשתינו שמות עה"פ 'שלח נא ביד תשלח'
מביא רש"י, שלח ביד מי שאתה רגיל אצלו, והוא אהרן.

המהדירים מפנים המקור למדרש רבה בפרשתן.
אך שם איתא שהרגילים לשליחות זה המלאכים, שהצילו אצל לוט וכו'

אמנם רש"י בפסוק סמוך לעיל, מביא מדרש שגם אהרן נשלח לנבואה במצרים
[כאמור בספר יחזקאל]. אך יש לדייק השינוי ברש"י.

א. לא הבנתי, קשה משהו ברש"י, או קשה על המהדירים?
ב. בדקת ברש"י השלם [אריאל]?

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ד' ינואר 18, 2023 10:40 pm

האם יש למישהו מקור או ראיה שפירוש אל שדי הוא אלוהי השדים? על דרך ה' צבאות או אלוהי צבאות, ומשום כך שדי הוא מהשמות שאין נמחקים כמו צבאות שהוא קיצור של אלוהי צבאות, (אולי שם שדי הוא מציל מן השדים? כמו שנהגו לכתוב במזוזה).
ורק כמה דוגמאות.
בצל שדי יתלונן, האם קאי על ה' או על השדים שה' מחסי ומצודתי מהם, וידוע שהשדים לנים בצל (גמרא פסחים)( אולי לכן נקרא באנגלית shade?) המזמור נקרא שיר של פגעים, אולי שם שדי מציל מהם?
בבלעם "מחזה שדי יחזה" ה' או שדים? (???כתובת דיר עלא?????)
בעיקר איוב קוראו בשם שדי ללא הקידומת אל האם איוב מישראל הוה או מאומות העולם?
"כשוד משדי יבוא" (ישעיה, יואל) לשון נופל על לשון? השוד בא מה' או מן השדים?
(יחזקאל פרק א) 'כקול שדי בלכתם' בלכתם של מי? שדי? או כנפיהם? או החיות שלא נזכרו? ואולי בכלל קאי אהמשך הפסוק?
ושוב יש כמה פעמים חוץ מאיוב דקאי וודאי על ה' אך יש לדון דהוא קיצור של אל שדי,
כמדומני ששם 'צבאות' לא מוזכר בשום מקום בתנ"ך ללא הקידומת ה' או אלוהי וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יהושפט
הודעות: 862
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יהושפט » ה' ינואר 19, 2023 8:23 am

זיז שדי כתב:האם יש למישהו מקור או ראיה שפירוש אל שדי הוא אלוהי השדים? על דרך ה' צבאות או אלוהי צבאות, ומשום כך שדי הוא מהשמות שאין נמחקים כמו צבאות שהוא קיצור של אלוהי צבאות, (אולי שם שדי הוא מציל מן השדים? כמו שנהגו לכתוב במזוזה).
ורק כמה דוגמאות.
בצל שדי יתלונן, האם קאי על ה' או על השדים שה' מחסי ומצודתי מהם, וידוע שהשדים לנים בצל (גמרא פסחים)( אולי לכן נקרא באנגלית shade?) המזמור נקרא שיר של פגעים, אולי שם שדי מציל מהם?
בבלעם "מחזה שדי יחזה" ה' או שדים? (???כתובת דיר עלא?????)
בעיקר איוב קוראו בשם שדי ללא הקידומת אל האם איוב מישראל הוה או מאומות העולם?
"כשוד משדי יבוא" (ישעיה, יואל) לשון נופל על לשון? השוד בא מה' או מן השדים?
(יחזקאל פרק א) 'כקול שדי בלכתם' בלכתם של מי? שדי? או כנפיהם? או החיות שלא נזכרו? ואולי בכלל קאי אהמשך הפסוק?
ושוב יש כמה פעמים חוץ מאיוב דקאי וודאי על ה' אך יש לדון דהוא קיצור של אל שדי,
כמדומני ששם 'צבאות' לא מוזכר בשום מקום בתנ"ך ללא הקידומת ה' או אלוהי וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ה' ינואר 19, 2023 9:20 am

יהושפט כתב:
זיז שדי כתב:

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

אמרתי שיש מקומות שמוכח דשם שדי לבדו קאי על ה' אך דנתי דזה קיצור של אל שדי וכמו שצבאות לבדו אינו נמחק ונחשב לשם אע"פ שזה קיצור של אלוהי צבאות, (ויש לדון עוד בפסוק ואת שדי ויברכך דקאי על תחילת הפסוק 'מאל אביך ויעזרך' ואם איננו כן יש לו סוד וכו')
מותר להגיד לי שלום בכל מקום שמותר להגיד שלום, דשלום נמי משמותיו של הקב''ה
והרבה יש לדון בשמי, דיש ב' זיז שדי, אחד שהוא נמצא אצל ה' ואע"ג שרגליו מוצבים ארצה ראשו מגיע השמימה, והוא אותו שראה רבב"ח וסבר דליכא מיא, ועל שמו נקראתי זיז שדי דקאימנא במיא דרדיפי עד קרצולי וראשי בשמיא ולית נגר דיפרקיניה, אך עיין בפסוק "וזיז שדי ירעינה" וצע"ג

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' ינואר 19, 2023 5:36 pm

זיז שדי כתב:האם יש למישהו מקור או ראיה שפירוש אל שדי הוא אלוהי השדים? על דרך ה' צבאות או אלוהי צבאות, ומשום כך שדי הוא מהשמות שאין נמחקים כמו צבאות שהוא קיצור של אלוהי צבאות, (אולי שם שדי הוא מציל מן השדים? כמו שנהגו לכתוב במזוזה).
ורק כמה דוגמאות.
בצל שדי יתלונן, האם קאי על ה' או על השדים שה' מחסי ומצודתי מהם, וידוע שהשדים לנים בצל (גמרא פסחים)( אולי לכן נקרא באנגלית shade?) המזמור נקרא שיר של פגעים, אולי שם שדי מציל מהם?
בבלעם "מחזה שדי יחזה" ה' או שדים? (???כתובת דיר עלא?????)
בעיקר איוב קוראו בשם שדי ללא הקידומת אל האם איוב מישראל הוה או מאומות העולם?
"כשוד משדי יבוא" (ישעיה, יואל) לשון נופל על לשון? השוד בא מה' או מן השדים?
(יחזקאל פרק א) 'כקול שדי בלכתם' בלכתם של מי? שדי? או כנפיהם? או החיות שלא נזכרו? ואולי בכלל קאי אהמשך הפסוק?
ושוב יש כמה פעמים חוץ מאיוב דקאי וודאי על ה' אך יש לדון דהוא קיצור של אל שדי,
כמדומני ששם 'צבאות' לא מוזכר בשום מקום בתנ"ך ללא הקידומת ה' או אלוהי וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

מקורות רבים יש, ששם שד-י מציל, גם מקביל להיפוך בצד הטהרה - לשדים מצד הטומאה. השד נחשב כידוע, בריאה חסרה ופגומה, ושם שד-י, המלא יו"ד, מורה על תמימות ושלימות. כמו זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רנא עמוד ב:
כגוונא דשדי דמזוזה - דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא...
רבינו בחיי - בראשית יז, א (פרשת לך לך):
ויש לפרש בטעם שהזכיר במצוה זו השם הזה [= א-ל שד-י], לפי שהוא חותם ביו"ד, ומצוייר בתבנית הגוף לנמול החתום באות ברית קדש, ועם האות הזה מתפרסמת מעלתם של ישראל, והיותם נבדלים משאר העו"ג ערלי לב וערלי בשר שהם מצד השדים, וישראל שהם מצד אל שדי, ועם האות הזה נקרא האדם "תמים", זהו שאמר "והיה תמים"...
ועוד.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ו' ינואר 20, 2023 12:17 am

ג.א.מ. להנ"ל שבוודאי יש איזה יחס של 'זה לעומת זה' בין שדי לשדים.
ביערות דבש דרוש ב' [עמ' ל"ג מהדו' אור הספר] בענין מלחמת יצ"ט ויצה"ר שגופי חיצונים בחי' שד, ופנימיות בהירות הוא בחינת שדי.
ממ"ק נוספים- זוה"ק ח"א צה סוע"א. קונטרס שיחת שדים לר' צדוק [בסוף ספרו שיחת מלאכי השרת] עמ' ע"ו במהדורת מקור הספרים. ליקוטי מוהר"ן תניינא סי' ח' אות ב'.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ו' ינואר 20, 2023 5:00 am

יהושפט כתב:
זיז שדי כתב: וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

ולכבוד רבינו יהושפט אשאלך והודיעני
למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה (האם יונקים משוד? או משד? לשון שדיים,) למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה (מציצה מזיז? אולי כפל לשון על שד?) והנה לך מצאנו שורש שד בשין ימנית באותו פירוש ל'זיז' והוא פלא
ובלשון חז"ל הזיז הוא דבר הבולט מן הכותל, ואולי על שם השדיים הבולטים מגוף האשה נקראו זיז.
ואם כן יש לך עוד פשט לזיז שדי והדברים עתיקים

תורת המן
הודעות: 491
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי תורת המן » א' ינואר 22, 2023 3:47 am

זיז שדי כתב:
יהושפט כתב:
זיז שדי כתב: וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

ולכבוד רבינו יהושפט אשאלך והודיעני
למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה (האם יונקים משוד? או משד? לשון שדיים,) למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה (מציצה מזיז? אולי כפל לשון על שד?) והנה לך מצאנו שורש שד בשין ימנית באותו פירוש ל'זיז' והוא פלא
ובלשון חז"ל הזיז הוא דבר הבולט מן הכותל, ואולי על שם השדיים הבולטים מגוף האשה נקראו זיז.
ואם כן יש לך עוד פשט לזיז שדי והדברים עתיקים

הוא התיאוריה המסתבר ביותר לניקך, למי שמכירך.

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' ינואר 22, 2023 12:03 pm

זיז שדי כתב:גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יש כמה, ראה ערכו במילון TDOT. (הסברה הרווחת במחקר היא שזאת אטימולוגיה עממית.)


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים