פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:ראה ט"ז על רש"י. וראה בהמצו"ב בארוכה

דרומי כתב:בענין זה יש להעיר עוד, שרק לגבי דגל ראובן נאמר "דגל מחנה ראובן", ואילו לגבי שאר הדגלים נוספה המלה "בני" - "דגל מחנה בני יהודה", "דגל מחנה בני דן", וצ"ת

נחומצ'ה כתב:במאמר בלעם 'הן עם כלביא יקום', פירש"י:
כשהן עומדין משינתן שחרית, מתגברין כארי לחטוף המצוות - ללבוש טלית לקרות את שמע ולהניח תפילין.

לכאורה הסדר הוא טלית ותפילין ואח"כ קריאת שמע, בפרט כדי לקיים שלא תהא כעדות שקר.

ושמענו ב' ביאורים:
א. בשבת ויו"ט שאין מצוות תפילין, או אז הקרי"ש עם טלית.
ב. תפילין צריך גוף נקי. משא"כ טלית וקרי"ש.

נחומצ'ה כתב:לכאורה הסדר הוא טלית ותפילין ואח"כ קריאת שמע, בפרט כדי לקיים שלא תהא כעדות שקר.

עושה חדשות כתב:פ' ואתחנן -

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

האם יש ביאור מה השייכות בין האיסור להוסיף ולגרוע ובין החטא של בעל פעור ועונשו.

עושה חדשות כתב:פ' ואתחנן -

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

האם יש ביאור מה השייכות בין האיסור להוסיף ולגרוע ובין החטא של בעל פעור ועונשו.

נחומצ'ה כתב:על הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', כותב בעל הטורים, שאות התיו גדולה, לרמז שאם יתהלך בתמימות כאילו קיים מא' ועד ת'.
מה כוונתו לתיו גדולה?

נחומצ'ה כתב:האם יש מסורת אחרת מתי יש אותיות גדולות? [ע"ד פצוע דכ'א או דכ'ה]

עושה חדשות כתב:הנה בד' מקומות אמרה תורה, שהמזבח/הכלים/המנחה/החטאת הם קודש קדשים, אשר על כן כל הנוגע בהם יקדש. לגבי המזבח פי' חז"ל את הדין של עלו לא ירדו, הפסוק השני מלמד שכלי שרת מקדשים, על מנחה וחטאת מדובר לגבי בליעות. אמנם
לכולם הקדימה התורה את סיבת החומרא מחמת היותם 'קודש קדשים'. אולי היה מקום לפרש ש'קודש-קדשים' היינו שהוא קדוש לקדש אחרים, אבל מצינו בפסוקים בכמה מקומות שהמושג קודש קדשים מופיע גם בהקשרים אחרים, על הקטורת ועל לחם הפנים ועוד, שזה דרגה של קדושה לכאו'. וצריך ביאור.