פורום אוצר החכמה

יאיר אתמר כתב:

זיז שדי כתב:גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יש כמה, ראה ערכו במילון TDOT. (הסברה הרווחת במחקר היא שזאת אטימולוגיה עממית.)

תורת המן כתב:

זיז שדי כתב:

יהושפט כתב:

זיז שדי כתב: וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

ולכבוד רבינו יהושפט אשאלך והודיעני
למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה (האם יונקים משוד? או משד? לשון שדיים,) למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה (מציצה מזיז? אולי כפל לשון על שד?) והנה לך מצאנו שורש שד בשין ימנית באותו פירוש ל'זיז' והוא פלא
ובלשון חז"ל הזיז הוא דבר הבולט מן הכותל, ואולי על שם השדיים הבולטים מגוף האשה נקראו זיז.
ואם כן יש לך עוד פשט לזיז שדי והדברים עתיקים

הוא התיאוריה המסתבר ביותר לניקך, למי שמכירך.

יעקל כתב:ויחוגו לי במדבר וגו' שלושת ימים וגו'

נחומצ'ה כתב:רש"י מפרש את הפסוק 'ויהי ממחרת' [יתרו, יח, יג] שקאי על מוצאי יום כיפור, אחר ימים ארוכים ששהה במרומים.
לכאורה טבעי הדבר שיצטבר עומס דיני תורה, א"כ מה יתרו כבר הציע לערוך סדר בשפיטה והדיינות?

יעקל כתב:מחפש מ"מ על השאלה הבאה : מדוע לא פירש הקב"ה את כוונתו לפרעה להדיא, דהיינו לפדות את בנ"י ולהביאם לארץ, ובמקום זאת אמר שלח א"ע ויחוגו לי במדבר וגו' שלושת ימים וגו'

יעקל כתב:ק"ק לי, גבי יתרו שנתגייר דפירש"י קי"ס - ויאמינו בהוי"ה כתיב גביה - ומלחמת עמלק שמע ובא, כתיב כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים,בעוד דגבי רבקה אשתו של יצחק אבינו שמידתו מידת היראה וגם לפני יצי"מ היה , כתיב גבה לדרוש את הוי"ה ?

זיז שדי כתב:ולכן דרשו רז"ל בבית מדרשו של שם ולא שאלה ליצחק

עזריאל ברגר כתב:לפי הפירוש השגרתי שבאו לפני משה לדין - שפיר קאמר "אלקים".

יעקל כתב:

זיז שדי כתב:ולכן דרשו רז"ל בבית מדרשו של שם ולא שאלה ליצחק

תשובה יפה, אבל מניין לה לרבקה שקיים כזה דבר שם הוי"ה ? ומניין לה שבבית מדרשו של שם, שם מכירים את הקב"ה בשם הוי"ה ?
לכאורה, צריכים להיות מוכרות לה שלוש שמות ותו לא : אדנ' מאברהם (כמאמרם ז"ל), אלקים מיצחק וא-ל שד' כמבואר בפסוקים בבראשית ושמות ?
אבל חןץ מזה, מסכים אני איתכם שבי"מ של שם עניינו תורה שעניינה מדה"ר שעניינה שם הוי"ה

עושה חדשות כתב:ז"ל רש"י בתחילת פ' כי-תשא; דבר אחר לכפר על נפשותיכם, לפי שרמז להם כאן שלש תרומות... והשנית אף היא על ידי מנין שמנאן, משהוקם המשכן, הוא המנין האמור בתחלת חומש הפקודים באחד לחדש השני בשנה השנית, ונתנו כל אחד מחצית השקל, והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה, והושוו בהם עניים ועשירים, ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות לכפרה הם באים.
וצ"ע על הקרבנות של חודש ניסן באותה שנה, מאיזה כסף באו?

יעקל כתב:הוא אשר דיבר ה' בקרבי אקדש וע"פ כל העם אכבד וגו'

ופרש"י בשם רז"ל היכן אמר ונועדתי וגו' ונקדש בכבודי.

נשאלתי באותו עניין, בתהילים פ"ט כי אמרתי עולם חסד ייבנה

היכן אמר הקב"ה כזה דבר ומתי ?

דרומי כתב:בפרשת 'משכו' שקוראים ביום א' דחג הפסח - כתוב פעמיים אותו התוכן:
"וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו" (יב, כח)
"ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן כן עשו" (יב, נ)
ויש לדקדק,
למה בפעם הראשונה כתוב "בני ישראל" ואילו בפעם השניה "כל בני ישראל"?
ולמה בפעם הראשונה כתוב "את משה ואהרן" ואילו בפעם השניה "את משה ואת אהרן"?

שמואל דוד כתב:לכאורה קשה מסוטה דף כג: כהנת מתחללת כהן אין מתחלל מנלן דאמר קרא (ויקרא כא, טו) ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל.