מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 27, 2019 1:29 am

יהושע פרק כד -
וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם ... וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה': וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה': וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים: ... וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם: כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם: וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ ...

לא הבנתי פשט. מה ה'שכנוע' שיהושע אומר להם שלא תוכלו לעבוד את ה' וכו' כי ה' יעניש אותם, וכי אם יעזבו אותו עכשיו ויבחרו באלוהי האמורי, הם יהיו פטורים מהעונש הזה? האם היה כאן כביכול משהו כמו 'תחנת יציאה'?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 27, 2019 12:43 pm

אולי זה דומה לדברי אליהו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, ואכן משמע שהעונש גדול יותר, כי הם בהנהגת ה' וקרובים אליו יותר.

פילווישוק
הודעות: 247
הצטרף: ו' יולי 19, 2019 1:06 pm

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי פילווישוק » ו' ספטמבר 27, 2019 12:58 pm

ראה רלב"ג, וכתב ר"י קרא שלא אמר כן להרחיקם, אלא לחזק דבריו, שישיבו הם שאע"פ שלא ישא לפשעיהם, בכל זאת מקבלים הם עליהם.

והמצודות פירש שכוונת יהושע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב, ואמר כן להטעותם שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם ולדעת מה ישיבו.

והמלבי"ם פירש שיהושע ראה שאינם בוחרים בעבודת ה' אלא מצד התועלת שהשיגו מאתו ומיראת הנזק שיארע אם יעזבו אותו, אך עבודה כזאת לא תתקיים לתמיד, כי אם יחשוב שימצא תועלת בדרך אחרת יעזוב את עבודתו, ולכן הזהיר אותם שלא יוכלו לעבוד את ה' באופן זה, 'כי אלקים קדושים הוא', שכל המצוות עשה ניתנו להתקדש בקדושתו, שיתנשאו מעל כל עניני החומר והבשר לעניינים רוחנים, ואם כוונתכם לגמול שהוא טובת עצמכם - לא תשיגו תכלית זו, ומצד מצוות לא תעשה גם, הרי 'קל קנוא הוא' לעובר עליהם 'ולא ישא לפשעכם' בעברכם על מצותו, ובמקום תקוותכם להשיג גמול ישיגכם עונש, וכמבואר בפסוק הבא.

ובתנא דבי אליהו (יח) בעניין מעילת עכן איתא: 'מיד רצו העם והביאום [את מה שלקח עכן משלל יריחו] ונתנום לתוך ידו של יהושע, וזרקם יהושע לארץ ואמר, על אלו יפלו שלשים וששה צדיקים רוב סנהדרי גדולה, וטרף אותם בפניו, שנאמר (שם) ויקחום מתוך האהל ויביאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויציקום לפני ה'. מיד אמר לו הקב"ה ליהושע מה עשית יהושע אני אמרתי אצרוף בני ועבדי כדי שידעו בי שאני מכיר לב כל אחד ואחד, ואתה השלכת את כליו לפני בני, לא עשית כהוגן, והיה יהושע מתאבל לו עליו עד לבסוף שאמר לשון הרע על הקב"ה, שנאמר (שם כד) ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאתיכם כי תעזבו את ה' וגו'. אמר לו הקב"ה ליהושע, מה זה יהושע, שוב אמרת לשון הרע לפני, לא אני הוא שאמרתי לפני משה רבך מתחילה (שמות לב) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וכיון שעמד לפני בתפילה והזכיר שמותם של אבותיהם שמעתי את תפילתו מיד שנאמר (שם) ויחל משה את פני ה' אלהיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך וגו' זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' וינחם ה' על הרעה וגו', וכי לא אני הוא שאמרתי למשה רבך אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול וגו' כשבא דבר גדול בישראל ע"י מרגלים, ועמד משה בתפילה לפני להזכיר שמותם של אבותיהם שמעתי את תפילתו מיד, וכיון שאמר לפני סלח נא לעון העם הזה וגו' סלחתי שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך, וכי לא אני הוא שכתבתי לדורות הבאים אחריך (מיכה ז) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו וגו'. והשיב יהושע לפני הקב"ה, לא אמרתי כך לישראל אלא כדי לאיים אותם כדי שייראו מפניך שלא יחטאו ויעבדוך בלבב שלם, באותה שעה היה הקב"ה מגפף ומנשק את ידיו של יהושע על חכמתו ועל בינתו, מיד אמר יהושע לישראל זה שכרי מכם בשביל שאני מדבר עמכם בכל שעה ושעה ליראה את ה' ולעבדו בלבב שלם, ועליהם נאמר (משלי יז) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה, ואומר (שם כה) הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך'. ובתוספות בן יחיאל פירש שאף שה' ידע שכוונת יהושע לטובה, כל זמן שלא נעשה המעשה כראוי היה מוטל בספק, ויהושע עשה כן להוראת שעה כדי לבטל את טענת האונס שהיתה ממתן תורה, ומה שאמרו בשבת 'מודעא רבה לאורייתא', כי אז לא קיבלו אלא לשמור בארץ ישראל, ע"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 16, 2019 9:17 pm

ע"ע
הכוזרי ב,נח.
עקידת יצחק, ואתחנן, שער פט.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי צביב » ד' אוקטובר 23, 2019 12:14 am

ידידי ר' אברהם הי''ו אמר בזה דרוש גדול, בדרך תנא דבי אליהו שהביא הרב ''פילווישוק''
שיש פרשת בחוקותי, ופרשת כי תבוא,
( יש ספרי ירמי' וישעי', ויש ספר יחזקאל.)
קללות שבתורת כהנים בדרך איום, כמ''ש בתנא דבי אליהו,

בפרשת כי תשא ובפרשת שלח התפלל משה רבינו פן יאמרו מצרים וכו', זכור לאברהם וכו'
ובסוף וזאת הברכה זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' וברש''י שיודיע לאבות,
תפילת משה רבינו היתה שיש הבטחה לאבות שיכנסו בני ישראל לארץ, וכבר נכנסו,
קללות שבתורת כהנים מסתיימות וזכרתי את בריתי אברהם וכו' והארץ אזכור.

קללות שבמשנה תורה נאמרו לאחר הבאת ביכורים,
לאחר שקיבל את הנחלה בארץ ישראל,
ולכן אינן מסתיימות בארץ ישראל אלא בארץ מצרים,
ןענין קללות אלו כדי שיקבלו את הברית מחדש.

ולאחר שבאופן מסוים קיים הבטחתו לאבות, יש סוגיה אם תמה זכות אבות,
ולכן העמידם יהושע בברית כשנכנסו לארץ כדי שתהיה לישראל זכות חדשה.
( והקשה למה הדר קבלוה מאהבה בימי אסתר, ולא כאן אצל יהושע, ואולי זה תוס' ע''כ)

עצרת פי' כינוס לקבל עול מלכות שמים,
עצרת של תשרי לקבל שמחת תורה,
עצרת של סיון לשמחת קבלת התורה.

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 04, 2021 6:27 pm

אולי הכוונה מצד הא ד"מודעא רבה לאורייתא",
וכדפירש"י ביחזקאל ד"היה לא תהיה - כי כבר קבלתם עליכם מדעתכם בימי יהושוע".
מה דעתכם?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' מרץ 04, 2021 6:40 pm

רעיון יפה!

וראה תוס' בשבת פח, א ד"ה מודעא, שאכן הברית הזו שכרת עמם יהושע היתה ביטול המודעא [אלא שהיה זה רק כלפי חטא ע"ז].

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ש' מרץ 06, 2021 11:03 pm

עושה חדשות כתב:אולי הכוונה מצד הא ד"מודעא רבה לאורייתא",
וכדפירש"י ביחזקאל ד"היה לא תהיה - כי כבר קבלתם עליכם מדעתכם בימי יהושוע".
מה דעתכם?

כ"כ גם רש"י ביהושע.
ראה יהושוע שעתידין לערער בימי יחזקאל ולומר (יחזקאל כ לב) נהיה כגוים לפיכך הכביד עליהם עכשיו ולכך הושב להם בימי (יחזקאל שם פסוקים לב-לג) והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגו' חי אני אם לא ביד חזקה וגו' כבר קבלתם עליכם בימי יהושוע ולא תאמרו מה שקבלנו עלינו בימי משה כדי ליכנס לארץ עשינו הרי בימי יהושוע כבר נכנסתם וקבלתם

וצ"ע אם הבינו שהכניסה לא"י רק אם מקבלים עליהם התורה למה שיוכלו לחזור בהם אחרי שנכנסו ויושבים בא"י.
וכי שקרנים הם שאחר שקיבלו מה שברצונם יכולים להפר ההבטחה ?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' מרץ 07, 2021 7:53 am

הכוונה לכאורה שהתורה [עכ"פ חלקים ממנה שלא מפורש בהם שמצוותם לאחר שייכנסו] היא כמו כרטיס כניסה לא"י. אחרי שעוברים את עמדת הבידוק ונכנסים לא צריך לשמור את הכרטיס. כך היתה ההו"א.

ועדיין צ"ב. איזו מין הו"א זו של תורה זמנית, וע"מ לקבל משהו ומאז לא חייבים. ואולי הוא ע"ד מצוות בטלות לעתיד לבוא.

אבל עכ"פ לא מדובר בשקר וחזרה בהם.

ואולי יש לבאר עוד לפי ביאור הקדושת לוי בקדושה ראשונה לפורים, שקיבלו התורה ע"ד השראת שכינה ונסים גלויים וישיבת א"י איש תחת גפנו, ולא ע"ד גלות ויסורים והסתר פנים.
זו המודעא שהיתה להם לומר בימי יחזקאל על נהר כבר בגלות בבל. ואולי זו כוונת רש"י. אמנם צ"ב, א"כ הרי מודעא זו התבטלה רק בימי אחשוורוש, ומדוע הברית שכרת עמם יהושע בא"י לאחר כיבוש וחלוקה הועילה לזה. מאידך, ברש"י משמע שהברית ביטלה את המודעא כלפי כל התורה, ולא רק כלפי ע"ז כמו שכתבו התוס', וצ"ע מהגמרא בשבת. ויל"ע בכ"ז.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים