מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ותהי שרי עקרה אין לה ולד

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
דרומי
הודעות: 5446
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי דרומי » ב' אוקטובר 28, 2019 11:06 pm

'ותהי שרי עקרה אין לה ולד'. ודרשו חז"ל (יבמות סד) שלא זו בלבד שהיתה עקרה בפועל, אלא שלא היה לה בכלל בית ולד. ובפשטות הכוונה שבכלל לא היתה לה רחם.

ונשאלתי, הרי מפורש בכתוב (בתחילת פרשת וירא) 'חדל להיות לשרה אורח כנשים', והיינו, שבתחילה כן היה לה 'אורח כנשים' - ואם לא היתה לה רחם, מהיכן היה יוצא הדם?

ישראליק
הודעות: 683
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי ישראליק » ב' אוקטובר 28, 2019 11:21 pm

אולי הכוונה שאפילו הי' לה רחם, לא הי' לה היכולת להתעבר כי חדל להיות לה אורח מטעם הגיל

הפצת המעיינות
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ב' אוקטובר 28, 2019 11:36 pm

כנראה אין לכם גישה לאוצר החכמה
אולי לפחות יש לכם בהישג יד שאלות ותשובות שבט הלוי ח"ה סי' קכב

דרומי
הודעות: 5446
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי דרומי » ב' אוקטובר 28, 2019 11:40 pm

יישר כח גדול ועצום!

לא שיערתי שהתשובה לשאלה כזאת תימצא דוקא בשו"ת שבט הלוי...

אני לתומי פתחתי 'תורה שלימה' וראיתי שאינו מקשה דבר וחשבתי שאולי הקושיא אינה מתחילה

[השואל ששאלני הקריא לי מתוך איזה עלון שבו נאמר שלשרה לא היה רחם בכלל]

לבי במערב
הודעות: 1445
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אוקטובר 28, 2019 11:43 pm

הפצת המעיינות כתב:כנראה אין לכם גישה לאוצר החכמה
אולי לפחות יש לכם בהישג יד שאלות ותשובות שבט הלוי ח"ה סי' קכב

נמצא בה"ב.

פרי יהושע
הודעות: 2964
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' נובמבר 07, 2019 11:04 pm

אולי י"ל עפ"י התוס' שם למ"ד שטומטומים היו, שע"כ נקרע לפני שנישא לשרה אלא שמ"מ כיון ומתחיל היה כן, נס גדול הוא יותר שיוולד לו לאחמ"כ, ואולי י"ל גם הכא שמלכתחילה הייתה כן, אבל כשנישא לה כבר לא הייתה כן, שאל"כ היו קידושיו בטעות, ועי' עוד לשון רבינו בחיי שנראה שהבין את הגמ' לא כפשוטה אלא שלא היה לה יכולת להוליד, אבל לא הייתה אילונית, (ועוד יש להוכיח כן, דא"כ לא היה לה הוד יופיה שהוא מסימני אילונית).

שמר
הודעות: 574
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: ותהי שרי עקרה אין לה ולד

הודעהעל ידי שמר » ב' נובמבר 18, 2019 2:33 pm

מן הכתוב אצלי

ובפנים יפות (לעיל טז, ג) כ' וז"ל מקץ עשר שנים וגו'. למדו חז"ל [יבמות סד.] מזה, אשה ששהתה עם בעלה ולא ילדה וכו'. לכאורה קשה דהא אחז"ל ביבמות ס"ד ע"ב שרה אמנו איילונית היתה ולא היה לה בית ולד, א"כ מה ראיה מזה לשאר נשים. ועוד הא דאמרה שרה הנה עצרני ה' מלדת. ואם היתה איילונית משנולדה מאי שייך בה עצירה. וצ"ל בברית בין הבתרים כתיב ויוצא אותו החוצה, פירש"י צא מאיצטגנינות שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה יולדת שרה יולדת באותו שעה נתרפאה שתהיה ראויה לילד, והיינו דכתיב בפ' נח אין לה ולד אפילו בית ולד לא היה לה, והכא כתוב לא ילדה לו.

ובשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קכב) כ' וז"ל אבל הפי' לפי שלמדתי מהנסיון ושמעתי מפי רופאים מומחים בארץ ובחו"ל שנשים כאלה אמנם יש להם רחם מלידה אבל רחם שלהם אינו מתפתח לפי שנות גידול האשה רק נשאר רחם קטן וצר כמו רחם של ילדה, שמחמת קטנותו אינו יכול להחזיק ולפתח ולד, והיינו שאין לה בית ולד בית הראוי לולד אף על פי שיש לה כעין רחם, ומיהו הולד אין לו בית, אבל רחם קטן יש לה, ויש לה דם נדות ווסת, והיינו דכ' בשרה אמנו דחדל להיות אורח כנשים מכלל דמעיקרא הי' לה אורח כנשים, ואין זה סתירה לאין לה בית ולד.

ולכאורה יש להביא ראיה לדבריו, הנה ביאר רש"י (יבמות שם) מנין דייקו שלא היה לה בית ולד ז"ל קרא יתירא הוא דהא כתיב עקרה עכ"ל מבואר דאי כתיב עקרה לבד אין הכוונה שאין לה בית ולד, אולם שם בדף מב: ביאר רש" מהי עקרה וז"ל עקרה - שנעקר רחמה ונטלה האם שלה עכ"ל, וא"כ אכתי תיקשי מה הוסיף הכתוב באומרו אין לה ולד הלא היא היא עקרה.

אולם לפי מה שביאר הגר"ש וואזנר זצ"ל מבואר שפיר דבאמת היה לשרה רחם אלא שלא היה ראוי להחזיק ולד "בית ולד", וזהו שביאר רש"י מהא דכתיב אין לה ולד ולא די במש"כ עקרה שמעינן דאע"פ שהיה לה רחם לא היה ראוי להחזיק ולד.

אבל יש לדחות דיש לחלק בין לשון תורה ללשון חז"ל, דבלשון התורה עקרה אין בהכרח שנטל רחמה אלא כל סיבה שבגינה אין האשה יכולה ללדת נקראת עקרות אלא א"כ פירש לך הכתוב ש"אין לה ולד" כמו כאן, אולם בלשון חז"ל מצינו סתירות בזה אף בפירוש רש"י עצמו ביבמות מב: כתב שעקרות היינו נטל רחמה אולם בעירובין מז. ד"ה עקרה פי' בענין אחר וביאר הערוך לנר ביבמות שם שבכל מקום פרש"י לפי עניינו, ועי' סוטה כד. תוד"ה שאינה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים